אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 ✔ האם באמת יש לנו בחירה חופשית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:15:43רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1
האם באמת יש לנו בחירה חופשית?

השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל.

אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו עושים משהו, זה תמיד נובע מרצון. למשל, אם אדם מגיע להרצאה מסוימת, הוא הגיע מפני שהוא רצה להגיע. הוא לא יכול היה לעשות אחרת, אלא אם כן היה לו רצון אחר שהיה חזק מספיק כדי לבטל את הרצון הראשון. מכאן עולה השאלה מי אחראי על אותו רצון ראשוני שמניע את כל הפעולות שלנו.

כדי להמחיש את הנושא, אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם האש שורפת נייר, אין לנו שליטה על התהליך הפיזיקלי הזה. אבל כאשר האדם מכניס את היד לאש ומרגיש כאב, יש לו כביכול בחירה אם להזדהות עם הכאב או לא. השאלה היא לא האם יש כאב או אין כאב, אלא האם האדם בוחר את האופן שבו הוא מגיב לכאב - כלומר, האם הוא יכול לבחור את הרצון שלו להרגיש את הכאב או לא.

מהו מקור הרצון וכיצד הוא שולט בנו?

אליעד מסביר שהרצון הוא השולט הבלעדי בהתנהגות שלנו. אם האדם מרגיש טוב, זה משום שהוא רוצה את מה שקורה, ואם האדם מרגיש רע, זה משום שהוא לא רוצה את מה שקורה. הכל בסופו של דבר מסתכם ברצון. אם לא היה רצון, לא הייתה שום פעולה. הרצון הוא כמו השלט של הרובוט, שמפעיל את כל תנועות הגוף ומחשבות האדם. לכן, השאלה האמיתית היא: "מי אחראי לרצון שלי?" או "מי מפעיל את הרצון שלי?".

אליעד נותן דוגמה מהסדרה המצוירת "תום וג'רי": בסצנה שבה תום וג'רי מגיעים בטעות לכוכב שבו כלבים שולטים בחתולים ועכברים באמצעות תודעה מרכזית, יש פסל גדול ששולח לכלבים מסרים ומניע אותם. בדיוק כמו בסדרה, האדם נשלט על ידי מנגנון רצון פנימי שמחליט בשבילו מה הוא ירצה או לא ירצה.

מדוע לא ניתן לשלוט ברצון באופן מוחלט?

אליעד מסביר שאי אפשר באמת לבחור את הרצון, כי כדי לבחור ברצון מסוים, האדם חייב שיהיה לו רצון אחר. למשל, אם אדם רוצה לאכול, והוא מצליח להתגבר על הרצון הזה ולא לאכול, זה בגלל רצון אחר שאומר לו לא לאכול. בסופו של דבר, גם אותו רצון "להתגבר" הוא רצון בפני עצמו, שאין לאדם שליטה אמיתית עליו. כלומר, כל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו שולטים ברצון, מדובר רק ברצון אחר ששולט ברצון הראשון.

לכן, לא ניתן לשלוט ברצון באמת, מכיוון שכדי לשלוט בו צריך שיהיה רצון נוסף, שגם עליו צריך לשלוט, וכך הלאה עד אינסוף. במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו.

האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון?

נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון להרגיש טוב או לא להרגיש רע מופיע בכלל? האדם אינו יכול לשלוט על רצון זה, כיוון שהוא מופעל על ידי סיבות פנימיות וחיצוניות שאינן בשליטתו.

אולם אליעד מציין כי ניתן לראות זאת מנקודת מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון.

מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה העצמית?

אליעד מציע תהליך ברור ומובנה כיצד לחקור את עצמנו ואת הרצון שלנו לעומק:
  • ראשית, כל פעולה שאנחנו עושים, יש לשאול למה אנחנו עושים אותה. התשובה תהיה תמיד - כי אנחנו רוצים לעשות אותה.
  • לאחר מכן, לשאול מדוע אנחנו רוצים לעשות את הפעולה הזאת.
  • השלב הבא הוא לשאול מי אחראי לרצון עצמו - האם הרצון הזה נוצר מבחירה שלנו, או שהוא נוצר באופן אוטומטי על ידי סיבות חיצוניות.
  • ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר.
אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע לבסוף הבנה אחרת ועמוקה יותר - ההבנה שהאדם עצמו הוא אחד עם המציאות כולה, ולכן השליטה והרצון הם אחד. במצב כזה האדם הופך להיות חופשי באמת.

איך להבין את המשמעות של הרצון והבחירה החופשית?

אליעד מסכם שאם האדם רוצה להבין באמת את המשמעות של החיים ואת הבחירה החופשית, עליו להפסיק לשאול את עצמו שאלות שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל יש רצון, מדוע יש זמן ומקום, וכך הלאה. כאשר האדם יתעמק בשאלות האלה, הוא יגיע להבנה עמוקה של המציאות, ואז שאלת הבחירה והרצון תהפוך לברורה ומובנת מאליה.
מהי משמעות הרצון החופשי והאם אנחנו באמת בוחרים?

הוויכוח על בחירה חופשית ורצון הוא נושא עמוק ומורכב, שמעסיק את המחשבה האנושית במשך מאות שנים. בשיחה הזו, אליעד מבהיר את הקשר בין רצון, חופש פעולה ותודעה. במהלך השיחה, המשתתפת מתחילה לחשוב על שאלת הבחירה החופשית תוך כדי שהיא מתמודדת עם מצבים של כאב או פעולה שאינה נשלטת באופן מלא.

היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה את הכאב. הוא מציע לה לחשוב על הבחירה שלה בהקשר של חוויית הכאב - האם היא בוחרת להזדהות איתו או לא?

לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל?

בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא מציין כי הרצון הוא זה שמניע אותנו לפעול, וכדי להבין את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית, חשוב להבין את מקור הרצון. הוא משווה את האדם לרובוט - הגוף פועל, והרצון הוא שמניע את פעולתו. אליעד שואל האם אנו יכולים לשלוט ברצון שלנו, ואם לא, אז איך אנחנו יכולים להרגיש שליטה על פעולותינו?

בהמשך, אליעד מסביר שמי ששולט ברצון הוא לא בהכרח האדם עצמו, כי אם הוא היה שולט בו, היה לו אפשרות לשנות את הרצונות על פי בחירתו. כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מהרצון - ולכן השאלה היא, מי מניע את הרצון? האם יש לנו שליטה על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא שואל אם אפשר באמת להיות אחראיים על הרצון שלנו.

לסיום, אליעד מבהיר שהשאלה המרכזית היא לא אם יש לנו רצון, אלא מהו מקומו של הרצון בחיינו. האם אנחנו יכולים לשנות אותו, או האם אנחנו רק חווים אותו? השיחה נוגעת במעגליות של הרצון והבנה עצמית, ומובילה למסקנה שאולי אין לנו באמת שליטה על הרצון, אלא רק על הדרך שבה אנחנו מפרשים ומבינים אותו.
שאלה: אחרי הרבה בלבולים, הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות משהו עקבי ופשוט בעיני.

אליעד: מה זה אומר?

שאלה: התחלתי לשאול את עצמי, האם יש לי בחירה חופשית? למשל עולה לי כאב ראש, ברור שמישהו גרם לי לכאב ראש, אני לא בחרתי בו, אז אני אומרת לעצמי כאן אין לי בחירה.

אליעד: אולי את בוחרת לחוות אותו, אם האש שורפת את הנייר זה לא בשליטה שלך, אבל אם תכניסי את היד לאש יהיה כאב במערכת העצבים, השאלה האם את בוחרת להזדהות עם הכאב או לא?

הבעיה לא בכאב ראש אלא הבעיה שאת לא רוצה את הכאב ראש.

שאלה: אין לי בעיה עם הכאב ראש, זאת רק דוגמה.

כאו אני רואה שאני לא בחרתי את הכאב ראש. עכשיו מה קורה, המוח שלי הולך קדימה, ואומר יש לך כאב ראש, אז את כן בחרת, אז אני מגיעה להבנה של כן בחרתי ולא בחרתי, כאילו אני מתקדמת, אבל אני אומרת לעצמי, תישארי בהתחלה, תשאלי שאלות, למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי.

אליעד: למה לא?

שאלה: כי יש סיבה שאני באתי.

אליעד: כי הסיבה מניעה אותך?

שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים.

אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת?

שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני?

אליעד: משכנעת זה לא זה.

שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה.

אליעד: אבל את חווה את זה?

שאלה: יותר בשכל, בהבנה, אם למשל פעם הבנתי שלא אני העושה, עכשיו אני מבינה את זה למשל בעוד שני אחוז, זה לא מאה אחוז. השאלה אם זאת הדרך הנכונה, שאני מדברת עם עצמי?

אליעד: בפשיטות, את עושה פעולה, לפני שאת עושה את רוצה לעשות אותה, עכשיו את לא יכולה לעשות אחרת ממה שאת רוצה, כדי שתעשי אחרת ממה שאת רוצה, את צריכה לרצות אחרת, אם יש לך רצון לעשות משהו, רק רצון אחר יכול לבטל אותו. שאלת השאלות היא מי אחראי לרצון שלך? כי את עבד של הרצון, למשל אני אלוהים ועכשיו שתלתי בתוכך מנגנון רצון.

בתום וג'רי יש סצנה יפה שהם בורחים מאיזה כלב, ואז הם נכנסים בטעות לתוך חללית, החללית לקחה אותם לחלל, לכוכב שנקרא הכוכב של הכלבים, ומה מתברר בכוכב הכלבים? שהכוכב הזה היה פעם כוכב החתולים והעכברים של תום וג'רי, ואז הכלבים השתלטו על הכוכב ועכשיו הם כאילו שונאים את החתולים. עכשיו איך עובד המנגנון? יש שם אליל גדול בדמות של כלב והוא כאילו שולח מסרים לכל הכלבים, כאילו הוא מחובר להם לראש וכך הוא שולט בהם.

מה שאני בא להגיד, שאת כמו כל אחד אחר נשלט על ידי רצון, אם למשל את רואה רובוט, את רואה בתוכו את המערכת החשמלית ואת רואה את האדם שמפעיל, הוא לוחץ והרובוט זז, את אפילו רואה את הרכיבים. עכשיו את גוף שפועל, ומה מפעיל את הגוף הזה? הרצון, מי שולט במה שאת מרגישה? הרצון, אם את רוצה את מרגישה טוב, אם את לא רוצה את מרגישה רע.

שאלה: יש לה רצון, אבל מי שולט ברצון?

אליעד: השאלה היא מי שולט ברצון? תראי, הרצון הוא זה שמפעיל אותך, זה ברור לך? האם את מסכימה איתי שאין שום דבר שאת יכולה לעשות ללא הרצון?

שאלה: כן

אליעד: הרצון הוא השלט שלך, עכשיו השאלה מי אחראי עליו? האם את אחראית על הרצון? מי מפעיל את הרצון? איך הרצון פועל?

שאלה: אני מגיעה כל הזמן למסקנה שהוא, אני קוראת לו הוא, שהוא מפעיל אותי. אני כל הזמן מנסה להישאר בשאלה הראשונה.

אליעד: זה בסדר גמור, את הולכת לפי הקצב שלך, אל תקפצי קדימה, תלכי פנימה, עד שתגיעי לקצה.

בפשיטות, למה אני עושה? כי אני רוצה, למה אני מרגישה טוב או רע? כי אני רוצה את זה או את זה, הרצון שולט בי

שאלה: זה לא אני.

אליעד: רגע עוד לא הגענו ללא אני. אני עושה, למה אני עושה?

שאלה: רגע, אני מרגישה שזה לא אני, הרצון לא שלי.

אליעד: אני רק רוצה להסביר שהתהליך יהיה ברור. קודם כל אני עושה, למה אני עושה? כי אני רוצה, למה אני לא עושה? כי אני לא רוצה, או אני רוצה לא לעשות, למה אני מרגישה טוב? כי אני רוצה את המציאות ולכן אני מרגישה טוב, למה אני מרגישה רע? כי אני לא רוצה את המציאות ולכן מרגישה רע, קודם כל צריך להבין שהרצון אחראי לכל. למה אני חושבת על זה? כי עכשיו יש לי רצון לחשוב על זה, ולמה אני לא חושבת על זה? כי אני לא רוצה לחשוב על זה. הרצון הוא הרכיב שאחראי על הכל.

השאלה המתבקשת היא למה יש לי את הרצון? עכשיו כאשר את מסתכלת לתוכך, את צריכה לשאול את עצמך למה יש לי את הרצון הזה? מהיכן הוא בא? האם אני רציתי אותו או לא רציתי אותו?

יש לך פעולות שאת עושה, הפעולות האלה מופעלות על ידי רצון, נכון? עכשיו השאלה מי אחראי לרצון? ואיך בודקים? שואלים בא נראה אם אני יכול לשלוט ברצון שלי או לא?

ואז מגלים שלפעמים יכולים ולפעמים לא יכולים, אבל אני אסביר לך ברמה הלוגית למה האדם לא יכול לשלוט ברצון של עצמו.

שאלה: אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, ולא הגעתי למסקנה, ולכן הנחתי ששניהם אפשריים.

אליעד: כן, ככה צריך, אם יש לך ספק, תניח שזה אפשרי וגם ההוא אפשרי ותחקור את שניהם.

השאלה מי מניע את הרצון, למה לא יכול להיות שאת מניעה את הרצון של עצמך מתוך בחירה חופשית? אולי את מניעה אותו בלי בחירה, אבל למה לא יכול להיות שאת בוחרת את מה שאת רוצה? כי מה זה נקרא בחירה, בחירה פירושו אני רוצה לפי שיקולים מסוימים ואז אני עושה, אז למה לא יכול להיות שאת בוחרת את הרצונות שלך? כי כדי שתבחרי אותם את צריכה רצון, אי אפשר לבחור בלי רצון.

לדוגמה, עכשיו קורה לך משהו אקראי, האם בחרתי בזה? לא, זה אקראי, אם אין לך רצון אתה לא יכול להגיד שבחרת בזה, כי אם דחפו אותך ונפלת, האם תגיד שבחרת ליפול? לא, זה אומר שאין כאן רצון. דבר שהוא בלי רצון, זה לא נקרא שבחרת אותו, נכון?

עכשיו מי שולט בכל המנגנון שלך? הרצון הראשון שלך, יש בתוכך רצון שהוא אחראי לכל, מי שולט בו. לא יכול להיות שאת, כי את צריכה להיות בלי רצון כדי שתשלטי בו, למשל האדם אומר מה זאת אומרת אני בוחר מה שאני רוצה, יש לי רצון ואני יכול לבחור אחרת, אבל כדי שתבחר אחרת, אתה צריך רצון אחר.

נגיד יש לאדם רצון והוא רוצה לשנות אותו, והוא יכול, למשל הוא רוצה לאכול והוא יכול להגיד אני לא יאכל, כאילו התגבר על הרצון, אבל לא, יש לו רצון אחר שאמר לו אל תאכל, בסוף הרצון מפעיל אותך, הרצון לא יכול להיות שהוא בשליטתך, למה? כי כדי שהוא בשליטתך אתה צריך עוד רצון. האם אתם מבינים?

שאלה: האם תוכל שוב להסביר

אליעד: בעיקרון אנו מדברים על בחירה חופשית. אז מה היא בחירה חופשית?

שאלה: בחירה חופשית כאשר את בוחר את הרצון שלך.

אליעד: שים לב מה אמרת, אתה בוחר את הרצון שלך, אבל לפי מה אתה בוחר את הרצון שלך? לפי הרצון שלך.

שאלה: בחירה באופן כללי זה סוג של רצון.

אליעד: אם אתה עושה משהו בלי שתרצה אותו, האם זה סימן שאתה בחרת אותו?

שאלה: לא, איך אני יכול לעשות משהו שאני לא רוצה?

אליעד: למשל דחפו אותך, למשל משהו אקראי, הלכת ונפלת?

שאלה: השאלה היא הרי יש הבדל בין דברים שבאים מבחוץ לבין דברים שבאים מבפנים?

אליעד: לא משנה, כעיקרון אני אומר, דבר שאתה לא רצית אותו, לא שייך להגיד שאתה בחרת בו.

שאלה: ברור.

שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן.

אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת

שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי

אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת?

שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת.

אליעד: נכון, את כפופה לסיבות.

שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי?

אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את מה שאת אומרת, היא אומרת בגלל שהיא לא המסובב הראשון, יש כוחות שפועלים אליה, יש סיבות וכוחות שפועלים עליה, היא לא יוצרת את המציאות, היא לא יוצרת את הסיבות שמניעות אותה, היא חלק ממערכת, כמו הבורג בשעון, הוא זז כי השעון זז, אז כאשר השעון זז הוא מזיז גם את הבורג, זוהי פעולת שרשרת.

שאלה: אם היא תבין שהיא גם המסובב וגם המסובב.

שאלה: אני עדיין לא רוצה להתקדם.

אליעד: בנקודת המבט שלך, שאת לא אלוהים, את לא מחליטה. מה שאת אומרת זה נכון, לא יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית, כי הוא לא המסובב הראשון, יש כוח המניע את כל התהליכים ואחד מהם זה הרצונות שלך והמחשבות שלך, ולכן לא יכול להיות שיש לך בחירה, כי יש מישהו שמניע את הכל.

שאלה: האם עלי להמשיך עם זה כל הזמן?

אליעד: את צריכה להיצמד לאמת, לא לשקר את עצמך, מה זה אומר? את צריכה לחוות את ההבנה שלך

שאלה: אבל זה לא תלוי בי, נכון?

אליעד: זה תלוי בך, אבל אם את באמת מבינה את זה? אז זה כבר בא, אם את מבינה את זה? אז את לא אמורה לשאול אותי שום דבר

שאלה: נכון.

אליעד: אבל אני מסביר לך מהצד שאת שואלת. נכון? מהצד שאין לך בחירה אז אנחנו לא צריכים לדבר, אבל מהצד שאת חושבת שיש לך, אני מסביר לך. את צריכה להתקדם בהיצמדות לאמת, כל דבר שאת עושה לשאול למה אני עושה? בפשיטות, למה אני עושה? בסוף את תחווי שיש כוח שמופעל עליך.

שאלה: זה שאני שואלת ומבינה שזה לא אני, זאת לא האמת, כי למעשה אני ואלוהים אחד.

אליעד: עזבי את זה, זה אחר כך

שאלה: זה אומר שכרגע זאת האמת שלי, ואני יכולה ללכת עם זה?

אליעד: נכון, את צריכה להגיע למצב שאת מאה אחוז באמת שלך, כאשר מאה אחוז תרגישי שאין לך שום בחירה, אחר כך יבוא עוד שלב, ואחר כך יהיה עוד שלב, עוד שלב ועוד שלב עד שהכל יתאחד אצלך. הבנת? בקיצור את בכיוון הנכון.

שאלה: אני גם רוצה לחדד את העניין הזה, אם אני מבין שכול דבר במציאות הוא לא בשליטתי, אפילו הכסא הזה?

אליעד: אפילו השאלות שאתה שואל עכשיו.

שאלה: ואם אני רואה עצמי חלק מהמציאות, וזה תקוע לי כאן. שאלנו מי שולט ברצון, אמרתי לעצמי שאני לא יודע, אולי אני ואולי לא אני, אולי משהו מבחוץ, איך אני ממשיך מפה?

אליעד: אתה צריך לנסות להבין את הדברים, כפי מה שהם, למשל אני עכשיו רוצה משהו, תנסה להבין מה זה אני רוצה משהו, אני זה ישות שחווה תחושת חוסר, חווה תחושה מסוימת שרוצה למשל לאכול, עכשיו תשאל מהיכן נובעת התחושה הזאת?

שאלה: אני שואל, ומרגיש שזה סוג של חוסר.

אליעד: אבל מאיפה? מי החליט שהתחושה תבוא? אתה או שלא אתה, נכון?

שאלה: נכון, או שאני או שלא אני

אליעד: אז אם זה אתה, אז תסביר לי למה אתה רוצה את החוסר הזה? בא ניקח דוגמה

שאלה: אני רוצה ללכת לעבודה

אליעד: למה אתה רוצה ללכת לעבודה?

שאלה: כי אני צריך כסף.

אליעד: ולמה אתה רוצה כסף?

שאלה: כדי שיהיה לי טוב.

אליעד: ולמה אתה רוצה שיהיה לך טוב?

שאלה: כי אני מפחד שיקרה לי דבר רע.

אליעד: ולמה אתה מפחד שיקרה לך דבר רע? אתה לא רוצה שיקרה לך דבר רע. אתה יכול להגיד לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע.

שאלה: אבל אכפת לי שלא יקרה לי דבר רע.

אליעד: למה? אני לא אומר לך שתגיד שלא אכפת לך, אני שואל למה אתה אומר שאכפת לך? מבחינתי תמשיך להרגיש איך שאתה רוצה, זה בסדר שאתה מרגיש רע, רק תסביר לי למה אתה לא רוצה שיהיה לך רע. מאיפה בא הרצון הזה? תחשוב אם היית באמת שולט ברצון שלך, אז היית אומר אני רוצה שיהיה לי רע, לא אכפת לי וזהו סיימת, אז אתה הכי חופשי בעולם.

שאלה: אז אני לא שולט ברצון שלי.

אליעד: אתה יכול להגיד שלא אכפת לך.

שאלה: אבל כן אכפת לי.

אליעד: אתה רוצה שיהיה לך טוב, נכון? האם אתה מבין שאתה לא רוצה שיהיה לך רע?

שאלה: כן

אליעד: האם אתה מבין שהפירוש שאני רוצה שיהיה לי טוב, פירושו שאני לא רוצה שיהיה לי רע. עכשיו, מה זה נקרא רע, רע זה שיש משהו שהוא נגד רצונך, אז אם אתה שולט ברצון שלך, אז מעכשיו כל דבר שהוא נגד רצונך, תגיד לעצמך שמעכשיו החלטתי שאני רוצה את הכל, אם אני שולט במה שאני רוצה ובמה שאני לא רוצה, אז מעכשיו אני אראה איך אני שולט.

שאלה: זה לא בשליטתי.

אליעד: תבדוק, אולי זה בשליטתך?

שאלה: שאלנו האם זה בשליטתי או לא בשליטתי? אני אומר עכשיו שזה לא בשליטתי

אליעד: אולי זה כן בשליטתך ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא בשליטתך. אז אם הרצון שלי בשליטתי, אז אני אגיד שאני רוצה רק טוב, ויהיה לי תמיד טוב? יש בתוכך משהו שרוצה להרגיש רע.

אז יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת אני רוצה להרגיש טוב, ומכך שאני לא מצליח לומר לעצמי שאני רוצה את המציאות כפי שהיא, סימן שאני לא שולט ברצוני. ואז אין לי בחירה. תוכיח שאין בחירה? מאוד פשוט, אם יש לך בחירה על הרצון, והרי הרצון שולט בכל, ואם יש לך בחירה על הרצון נראה אותך גורם לעצמך לרצות את הכל. אבל אתה לא מסוגל, אז זה סימן שאתה לא שולט ברצון. אבל יש עוד טיעון, אני כן שולט ברצון, יש בתוכך בפנים משהו שאומר אני יכול לשלוט ברצון ולעשות הכל אבל אני בוחר, כי ככה אני רוצה, אני עכשיו רוצה לבחור שזה טוב וזה רע ולסבול שזה במקרה הפרספקטיבה של אלוהים, שהוא באמת רוצה שתהיה נפרדות, מתוך בחירה מלאה.

אז מה היא האמת? איך מבינים את העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת השרשרת אז למעשה את לא זו שבוחרת. אך מצד שני אפשר להגיד, אמנם כל רגע דוחף את הרגע הבא, אבל הוא לא מחייב אותו, כל רגע וכל ישות יש לה בחירה האם להיות מושפעת מהרגע הקודם או לבחור משהו חדש.

שאלה: מה יש הרבה אלוהים?

אליעד: אולי, כי את ישות נפרדת. נניח שיש אלוהים אחד, את גם קיימת, נכון? כישות נפרדת, אם את אלוהים אז יש לך בחירה, נגיד שזה את וזה אלוהים גדול, אם אתם ישות אחת אז יש לך בחירה על הכל. כי אם זה אותו דבר יש לך בחירה על הכל. אבל אם זה שתי ישויות שונות אז נכון שהוא אלוהים אבל גם את סוג של אלוהים, כי את דוחקת את רגליו, כאילו את גורמת לכך שהוא לא יהיה בכל מקום. זה שאת קיימת יחד איתו זה אומר שאת שוות כוחות אליו. יש מציאות ויש בתוכה אלוהים ואותך, בפרספקטיבה מסוימת את שוות כוחות לאלוהים

שאלה: זה כמו שאלוהים הנהר ואני טיפת מים?

אליעד: נכון, גם הנהר מושפע מדברים. רגע זה לא כל כך נכון, בדימוי זה לא נכון, למה? כי נהר וטיפת מים את חלק ממנו, אבל פה אנחנו מסתכלים עליו כעל נפרד ממך, אם את חושבת שאת טיפת מים בתוך הנהר זאת אומרת שמהצד של טיפת המים אין לך בחירה, ומהצד של הנהר יש לך בחירה. נכון?

שאלה: אם אני טיפת מים בנהר אז אני גם הנהר.

אליעד: זה מה שאמרתי.

שאלה: אז יש לי בחירה.

אליעד: מהצד שאת טיפת מים אין לך בחירה ומהצד שאת הנהר יש לך בחירה. אבל אנחנו מסתכלים כאן על שתי ישויות נפרדות, אם אלוהים נמצא מחוץ לך, אם את בתוכו אז אין שאלה, אבל אם את מחוצה לו זה אומר שאת שוות כוח אליו, כמו נהר ואדמה, או גרגיר חול ונהר, נכון שהוא נהר אבל אני גרגיר חול, אז יש כאן שתי ישויות נפרדות.

בו נפשט את העניין, הנושא פשוט, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה.

שאלה: אבל עלה כאן נושא שאולי אני כן בוחרת.

אליעד: נכון, אז אני אתן לך את התשובה

שאלה: אני עדיין לא רוצה להגיע למצב שאני אלוהים ואז יש לי בחירה.

שאלה: למה?

אליעד: יש רק שתי אפשרויות, או שאת מניעה את עצמך או שמשהו אחר מניע אותך, בואי נדבר על הרצון שלך, או שאת מניעה אותו או שמשהו אחר מניע אותו, נכון? בואי נניח שאת מניעה את הרצון שלך, ואת אומרת אולי אני מניעה את הרצון בצורה לא הגיונית או בצורה שאני לא מבינה אותה, אולי אני מניעה את הרצון שלי.

אם הייתי אומר לך שאת בוחרת כי מכריחים אותך לבחור, זה לא נקרא שאת בוחרת. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת בלי לרצות, זה גם נקרא שאת לא בוחרת, נכון? מה אנחנו אומרים, אולי את בוחרת לרצות להגיד זה טוב וזה רע. מה שורש הרצון הראשון? שאומר זה טוב וזה רע, אני רוצה את זה ולא את זה, זה הראשון, נגיד הרצון הראשון זה אני רוצה להרגיש טוב, השאלה מי רוצה את הרצון להרגיש טוב? נגיד שאת בוחרת אותו, עכשיו תתרכזי, אני אומרת שאני בוחרת להרגיש טוב, נגיד למרות שלא ברור למה שתבחרי בכזה דבר, נגיד שיש לך רצון להרגיש טוב, אז כל בחירה שאת עושה את עושה אותה מתוך הבחירה של הרצון להרגיש טוב, מתוך רצון, אבל תלכי צעד אחד אחורה, הרצון להרגיש טוב מתוך מה הוא נובע? הוא לא יכול לנבוע מתוך רצון שלך כי אין לך עדיין רצון, ולכן את לא יכולה להגיד שאת בוחרת, כי כדי שאת תבחרי את צריכה רצון, ואת אומרת אולי אני בוחרת את הרצון של עצמי, אבל האם את בוחרת את הרצון של עצמך עם רצון או בלי רצון? זה בדיוק כמו שאני מסביר על אלוהים, זה לא סתם שאנו מדברים על אלוהים, זה אותו דבר. נגיד שאת בוחרת את הרצון של עצמך, האם זה עם רצון או בלי רצון? אם זה עם רצון אז לא פתרנו שום דבר, כי מי בוחר את הרצון שלפיו אני בוחרת לרצות, נכון?

שאלה: זה קשה לי.

אליעד: אז תנסי, את אומרת, אני בוחרת שיהיה לי רצון, נגיד אולי את בוחרת שיהיה לך רצון, אבל אם את בוחרת שיהיה לך רצון, את בוחרת בלי רצון, כי עדיין אין לך רצון.

שאלה: מסובך לי.

אליעד: אז מה? זה בסדר, אבל בחיים כשאתה לא מבין למה אתה עושה את הפעולות שלך זה יותר מסובך. מה לעשות? צריך להתבונן.
מטרות מטרת החיים אמת שלך מהו הרצון להרגיש טוב עקביות אם היא לא רוצה ציר הזמן קבלת החלטה אני יכול לבחור תנועות גוף אין לי בחירה אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבנה הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חופשית חיפוש חיפוש עצמי מהות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים משמעותיות סיבה סיבות סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב וצועק הצילו! ללא
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1
... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של המציאות. ואז האדם יראה שאין ... פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר?
... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של ה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
... ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה זאת. לפי ההסבר של אליעד כהן, יש מספר גורמים שיכולים להוביל לבכי, וחשוב לזהות מהו הגורם כדי לטפל בבכי בצורה יעילה. מהם הגורמים האפשריים לבכי? אליעד כהן מסביר שקודם כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל דמעות שנוצרות בעת חיתוך בצל. אליעד נתן דוגמה מצחיקה שבה אדם רצה להעמיד פנים שהוא בוכה על מות הרב שלו, ... לשכנע אחרים בבכי המדומה שלו, הוא השתמש בבצל ושם אותו ליד עיניו, מה שיצר דמעות שגרמו לו להיראות כאילו הוא באמת בוכה. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה או של עצב. אליעד מציין שרוב האנשים, ברוב המקרים, אינם בוכים מתוך שמחה גדולה במיוחד, אלא נוטים יותר לבכות בגלל עצב או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי שהוא יודע למה, נובע מכך שהוא חווה עצב או קושי רגשי כלשהו שאותו הוא מדחיק. כאשר האדם מדחיק רגש או בעיה, הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי נשלטת של בכי. אליעד מבהיר שאדם שבוכה בלי לדעת למה הוא בעצם אדם שסובל מרגש שלילי כלשהו, אך אינו מוכן ... אמיתית עם המקור הרגשי לבכי. כאשר האדם מפסיק להדחיק ומתחיל להתמודד בכנות עם מה שמפריע לו באמת, הוא ירגיש הקלה משמעותית, מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק רגשות? למה זולגות הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, לבכות ולהדחיק, למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
... לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר באופן מפורט מה לעשות כשאדם מגיע למבוי סתום בחקירה עצמית. כשאדם נמצא בתהליך חקירה פנימית, הוא מנסה ... להרחיב את המידע הידוע? אליעד כהן מסביר שכדי להרחיב את הידע הקיים, האדם צריך לנסות לכתוב ספר או לספר סיפור על התחושות וההתנסויות שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן צריך להתחיל לספר מתי הוא מעשן, כמה הוא מעשן, האם הוא מעשן יותר או פחות במצבים מסוימים, וכך לנסות ... לפתור את הבעיה? אליעד מדגיש כי על ידי זיהוי הפרטים המדויקים של המצב, האדם יכול למצוא מידע שהיה סמוי מהעין קודם לכן. למשל, אם מישהו אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע של עצבנות, מה קורה בגופו או במחשבתו בדיוק באותו רגע. כל מידע כזה יכול לפתוח את הדרך להבנה מעמיקה ... להגיע להוכחה מוחלטת שאין פתרון, וזאת גם סוג של פתרון. איך לחקור את הרגשות והמחשבות באופן יסודי? כאשר האדם חוקר רגשות כגון לחץ, מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, מה בדיוק הוא מרגיש, מה היה באותו רגע קודם, ואיך בדיוק הוא מגיב פיזית או נפשית. ככל שהתיאור מדויק ... היא בכך שהאדם הופך להיות מודע למה שקורה לו באמת, והמודעות הזאת בעצמה יכולה להביא להקלה או לפחות לסייע במציאת הדרך לפתרון. למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים? ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא הרעיון שמאחוריו עומדים שני אירועים שקורים בזו אחר ... (כמו גשם שירד) זה עשוי לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית ...
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
... לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה איך להפסיק להרגיש רע בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול למנוע מעצמו תחושות שליליות ורצונות חסרי היגיון על ידי הרגל פשוט אך משמעותי: לא לעשות דברים בלי סיבה. אדם לעיתים מרגיש רע מכיוון שיש לו רצון שלא מתממש. כאשר אדם רוצה משהו וזה לא קורה, נוצר בו תסכול ותחושה רעה. הפתרון שאליעד מציע הוא ללמד את המוח שלנו לפעול באופן מסודר, תמיד עם סיבה ברורה ומוגדרת. ברגע שניצור הרגל שבו איננו פועלים ללא סיבה ברורה, המוח מתרגל שלא לפתח רצונות ללא סיבה. כתוצאה מכך, נחסוך מעצמנו סבל מיותר ותחושות שליליות שאין להן בסיס אמיתי. למה להפסיק לעשות דברים בלי סיבה? אליעד מביא דוגמה מפורטת להשוואה בין שני סוגי אנשים: אדם הראשון אומר לעצמו שכל דבר שהוא רוצה לומר או לעשות - הוא יעשה, אלא אם הוא מזהה סיבה טובה שלא לעשות זאת (למשל, חשש מנזק כלשהו). האדם השני מתנהג בדיוק הפוך ואומר לעצמו שהוא לא יעשה שום פעולה ולא יגיד שום דבר, אלא אם כן יש לו סיבה מוצדקת לפעול או לדבר. האדם הראשון מאפשר לעצמו לפעול או לדבר סתם, כי ככה בא לו, כל עוד הוא לא מזהה נזק או סיבה להימנע. האדם השני תמיד יחפש סיבה טובה לפני פעולה. לפי אליעד, ההתנהגות של האדם השני עדיפה בהרבה, מכיוון שהיא יוצרת סדר ודיוק מחשבתי, ומונעת בלבול רגשי והתפתחות של רצונות חסרי בסיס. איך נוצרת תחושת ריקנות וחוסר סיפוק? אליעד מסביר שכאשר האדם מרגיל את עצמו לעשות דברים סתם, ללא סיבה או בלי סיבה ברורה, הוא למעשה מלמד את המוח שלו שזה לגיטימי שדברים יקרו בלי סיבה. כך, כאשר האדם פתאום יחווה תחושה רעה, המוח יתקשה לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע בתוך הרגשה שלילית ללא היגיון ברור. הדוגמה של אליעד בנושא היא על אדם שמעביר ערוצים בטלוויזיה בלי סיבה, רק כי התחשק לו, או בוחר פעולות אקראיות בלי סיבה ברורה. אם מתרגלים לפעול בלי סיבה, בעתיד גם יופיעו תחושות לא נעימות ורצונות חסרי בסיס, וכך תיווצר תחושת חוסר סיפוק או אי - שקט פנימי. איך הרגל ברור של פעולה עם סיבה מפחית סבל? על מנת למנוע רגשות שליליים חסרי הסבר, אליעד מדגיש שחשוב להרגיל את עצמנו כבר בחיי היום - יום לעשות רק פעולות שיש להן סיבה ברורה ומוצדקת. אם נשאל את עצמנו תמיד למה אנו עושים פעולה כלשהי, ואם לא נמצא סיבה - פשוט לא נעשה אותה. התרגול הזה גורם למוח להפסיק לייצר רצונות סתם, וכך באופן טבעי נפסיק להרגיש רע ללא היגיון ברור. לדברי אליעד, אם האדם יתרגל מספיק זמן לעשות רק דברים עם סיבה ברורה, הוא ימצא שבעתיד יהיה לו קל יותר להשתחרר מתחושות שליליות או רצונות חסרי בסיס. ברגע שיעלה רצון חסר סיבה, האדם יזהה בקלות שהרצון הוא מיותר, וכך לא ייצמד אליו, וכתוצאה מכך לא יסבול. מה לעשות כדי למנוע רגשות שליליים ורצונות חסרי בסיס? ההמלצה המעשית של אליעד היא ליצור הרגל ברור: לפני כל פעולה, לשאול: מה הסיבה שאני עושה את זה? אם אין סיבה ברורה, פשוט להימנע מהפעולה. כך נוצר הרגל שימנע בעתיד תחושות לא נעימות ורצונות לא מוצדקים. לדברי אליעד, ככל שהאדם יקפיד על הכלל הפשוט הזה, כך הוא יפחית משמעותית את הסבל שלו בחיי היום - יום, וייצור בסיס נפשי יציב ורגוע יותר. איך לא להרגיש רע בלי סיבה? למה אנשים מרגישים רע ללא
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה בעולם סיבתית באופן מוחלט, כלומר, דטרמיניסטית לגמרי, אז גם במקרה כזה לא היינו ...
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך ... אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה ... טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים ... בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי). אני בחרדה מכך שאמות. (סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך). וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ... וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את ... 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים ... להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט ...
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה? האם יש סיבה נכונה או לא נכונה לפעולות שלנו? הרצאה של אליעד עוסקת בשאלה העמוקה אם כל פעולה שלנו נעשית ממניע נכון או לא נכון. אנשים רבים נתקלים במצבים בהם הם מתלבטים על הסיבות שמניעות אותם לבצע פעולות מסוימות, כמו למשל, אם הם נמצאים בזוגיות מהסיבה הנכונה, או אם הם עובדים במקצוע מסוים מסיבות נכונות. לדבריו של אליעד, קיימת נטייה לחשוב שיש סיבות נכונות ו - סיבות לא נכונות לעשות משהו, אך הוא מעלה את השאלה: מי קובע איזו סיבה נכונה ואיזו לא? האם כל סיבה טומנת בחובה את ההגדרה של נכונה או לא נכונה? מהי סיבה נכונה ומהי סיבה לא נכונה? אליעד מציע כמה דוגמאות הממחישות את הדילמה הזו. למשל, לגבי נושא של נישואין, ניתן להגדיר סיבות נכונות להתחתן, כמו אהבה, חיבור עמוק עם בן הזוג, או הרצון להקים משפחה. מנגד, אפשר להעלות סיבות שיכולות להיחשב כלא נכונות, כמו פחד מהבדידות או לחץ משפחתי. עם זאת, השאלה היא אם אנחנו יכולים להחליט חד משמעית אילו סיבות הן נכונות ואילו לא. האם יש באמת הבדל בין סיבות שונות? האם אדם שמתחתן מאהבה בהכרח עושה את הדבר הנכון יותר מאדם שמתחתן מתוך פחד מהבדידות? ובמה נמדד ההבדל בין סיבות כאלו? האם זה באמת משנה אם אדם אוכל כי הוא רעב או כי הוא פשוט משועמם? על פי אליעד, כל פעולה שאנחנו מבצעים נובעת מרצון להרגיש טוב יותר, להימנע מבעיה או כאב. השאלה היא אם באמת יש דבר כזה סיבה נכונה ו - סיבה לא נכונה, או שמא כל סיבה יש לה את הלגיטימציה שלה, כל עוד היא נובעת מהמניע הפנימי של האדם. האם יש אמת מוחלטת בנושא? אליעד מציין כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת בסופו של דבר מהרצון להרגיש טוב יותר. אין סיבה אחת שניתן להגדיר אותה באופן מוחלט כנכונה, אלא כל סיבה נובעת מתוך השקפת עולם ופרספקטיבה אישית. אם כך, האם יש טעם בכלל לשאול אם הסיבה נכונה או לא? אליעד מציע שיותר חשוב להבין את עצמנו, להבין את המניעים הפנימיים ולפעול מתוך כנות פנימית ולא מתוך תחושת נכונות או לא נכונות של
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה, איך למצוא זוגיות? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור אהבה? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בזוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם גירושין? איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעריך את עצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם אפשר לדעת הכל? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה? האם המציאות היא טובה או רעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא גישור, טיפול הוליסטי, מאמן אישי לאורח חיים בריא בתחום סיבה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.6094 שניות - עכשיו 30_07_2025 השעה 12:41:03 - wesi1