אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראיות ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 ✔ האם באמת יש לנו בחירה חופשית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:15:43רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1
האם באמת יש לנו בחירה חופשית?

השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל.

אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו עושים משהו, זה תמיד נובע מרצון. למשל, אם אדם מגיע להרצאה מסוימת, הוא הגיע מפני שהוא רצה להגיע. הוא לא יכול היה לעשות אחרת, אלא אם כן היה לו רצון אחר שהיה חזק מספיק כדי לבטל את הרצון הראשון. מכאן עולה השאלה מי אחראי על אותו רצון ראשוני שמניע את כל הפעולות שלנו.

כדי להמחיש את הנושא, אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם האש שורפת נייר, אין לנו שליטה על התהליך הפיזיקלי הזה. אבל כאשר האדם מכניס את היד לאש ומרגיש כאב, יש לו כביכול בחירה אם להזדהות עם הכאב או לא. השאלה היא לא האם יש כאב או אין כאב, אלא האם האדם בוחר את האופן שבו הוא מגיב לכאב - כלומר, האם הוא יכול לבחור את הרצון שלו להרגיש את הכאב או לא.

מהו מקור הרצון וכיצד הוא שולט בנו?

אליעד מסביר שהרצון הוא השולט הבלעדי בהתנהגות שלנו. אם האדם מרגיש טוב, זה משום שהוא רוצה את מה שקורה, ואם האדם מרגיש רע, זה משום שהוא לא רוצה את מה שקורה. הכל בסופו של דבר מסתכם ברצון. אם לא היה רצון, לא הייתה שום פעולה. הרצון הוא כמו השלט של הרובוט, שמפעיל את כל תנועות הגוף ומחשבות האדם. לכן, השאלה האמיתית היא: "מי אחראי לרצון שלי?" או "מי מפעיל את הרצון שלי?".

אליעד נותן דוגמה מהסדרה המצוירת "תום וג'רי": בסצנה שבה תום וג'רי מגיעים בטעות לכוכב שבו כלבים שולטים בחתולים ועכברים באמצעות תודעה מרכזית, יש פסל גדול ששולח לכלבים מסרים ומניע אותם. בדיוק כמו בסדרה, האדם נשלט על ידי מנגנון רצון פנימי שמחליט בשבילו מה הוא ירצה או לא ירצה.

מדוע לא ניתן לשלוט ברצון באופן מוחלט?

אליעד מסביר שאי אפשר באמת לבחור את הרצון, כי כדי לבחור ברצון מסוים, האדם חייב שיהיה לו רצון אחר. למשל, אם אדם רוצה לאכול, והוא מצליח להתגבר על הרצון הזה ולא לאכול, זה בגלל רצון אחר שאומר לו לא לאכול. בסופו של דבר, גם אותו רצון "להתגבר" הוא רצון בפני עצמו, שאין לאדם שליטה אמיתית עליו. כלומר, כל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו שולטים ברצון, מדובר רק ברצון אחר ששולט ברצון הראשון.

לכן, לא ניתן לשלוט ברצון באמת, מכיוון שכדי לשלוט בו צריך שיהיה רצון נוסף, שגם עליו צריך לשלוט, וכך הלאה עד אינסוף. במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו.

האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון?

נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון להרגיש טוב או לא להרגיש רע מופיע בכלל? האדם אינו יכול לשלוט על רצון זה, כיוון שהוא מופעל על ידי סיבות פנימיות וחיצוניות שאינן בשליטתו.

אולם אליעד מציין כי ניתן לראות זאת מנקודת מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון.

מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה העצמית?

אליעד מציע תהליך ברור ומובנה כיצד לחקור את עצמנו ואת הרצון שלנו לעומק:
  • ראשית, כל פעולה שאנחנו עושים, יש לשאול למה אנחנו עושים אותה. התשובה תהיה תמיד - כי אנחנו רוצים לעשות אותה.
  • לאחר מכן, לשאול מדוע אנחנו רוצים לעשות את הפעולה הזאת.
  • השלב הבא הוא לשאול מי אחראי לרצון עצמו - האם הרצון הזה נוצר מבחירה שלנו, או שהוא נוצר באופן אוטומטי על ידי סיבות חיצוניות.
  • ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר.
אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע לבסוף הבנה אחרת ועמוקה יותר - ההבנה שהאדם עצמו הוא אחד עם המציאות כולה, ולכן השליטה והרצון הם אחד. במצב כזה האדם הופך להיות חופשי באמת.

איך להבין את המשמעות של הרצון והבחירה החופשית?

אליעד מסכם שאם האדם רוצה להבין באמת את המשמעות של החיים ואת הבחירה החופשית, עליו להפסיק לשאול את עצמו שאלות שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל יש רצון, מדוע יש זמן ומקום, וכך הלאה. כאשר האדם יתעמק בשאלות האלה, הוא יגיע להבנה עמוקה של המציאות, ואז שאלת הבחירה והרצון תהפוך לברורה ומובנת מאליה.
מהי משמעות הרצון החופשי והאם אנחנו באמת בוחרים?

הוויכוח על בחירה חופשית ורצון הוא נושא עמוק ומורכב, שמעסיק את המחשבה האנושית במשך מאות שנים. בשיחה הזו, אליעד מבהיר את הקשר בין רצון, חופש פעולה ותודעה. במהלך השיחה, המשתתפת מתחילה לחשוב על שאלת הבחירה החופשית תוך כדי שהיא מתמודדת עם מצבים של כאב או פעולה שאינה נשלטת באופן מלא.

היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה את הכאב. הוא מציע לה לחשוב על הבחירה שלה בהקשר של חוויית הכאב - האם היא בוחרת להזדהות איתו או לא?

לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל?

בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא מציין כי הרצון הוא זה שמניע אותנו לפעול, וכדי להבין את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית, חשוב להבין את מקור הרצון. הוא משווה את האדם לרובוט - הגוף פועל, והרצון הוא שמניע את פעולתו. אליעד שואל האם אנו יכולים לשלוט ברצון שלנו, ואם לא, אז איך אנחנו יכולים להרגיש שליטה על פעולותינו?

בהמשך, אליעד מסביר שמי ששולט ברצון הוא לא בהכרח האדם עצמו, כי אם הוא היה שולט בו, היה לו אפשרות לשנות את הרצונות על פי בחירתו. כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מהרצון - ולכן השאלה היא, מי מניע את הרצון? האם יש לנו שליטה על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא שואל אם אפשר באמת להיות אחראיים על הרצון שלנו.

לסיום, אליעד מבהיר שהשאלה המרכזית היא לא אם יש לנו רצון, אלא מהו מקומו של הרצון בחיינו. האם אנחנו יכולים לשנות אותו, או האם אנחנו רק חווים אותו? השיחה נוגעת במעגליות של הרצון והבנה עצמית, ומובילה למסקנה שאולי אין לנו באמת שליטה על הרצון, אלא רק על הדרך שבה אנחנו מפרשים ומבינים אותו.
שאלה: אחרי הרבה בלבולים, הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות משהו עקבי ופשוט בעיני.

אליעד: מה זה אומר?

שאלה: התחלתי לשאול את עצמי, האם יש לי בחירה חופשית? למשל עולה לי כאב ראש, ברור שמישהו גרם לי לכאב ראש, אני לא בחרתי בו, אז אני אומרת לעצמי כאן אין לי בחירה.

אליעד: אולי את בוחרת לחוות אותו, אם האש שורפת את הנייר זה לא בשליטה שלך, אבל אם תכניסי את היד לאש יהיה כאב במערכת העצבים, השאלה האם את בוחרת להזדהות עם הכאב או לא?

הבעיה לא בכאב ראש אלא הבעיה שאת לא רוצה את הכאב ראש.

שאלה: אין לי בעיה עם הכאב ראש, זאת רק דוגמה.

כאו אני רואה שאני לא בחרתי את הכאב ראש. עכשיו מה קורה, המוח שלי הולך קדימה, ואומר יש לך כאב ראש, אז את כן בחרת, אז אני מגיעה להבנה של כן בחרתי ולא בחרתי, כאילו אני מתקדמת, אבל אני אומרת לעצמי, תישארי בהתחלה, תשאלי שאלות, למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי.

אליעד: למה לא?

שאלה: כי יש סיבה שאני באתי.

אליעד: כי הסיבה מניעה אותך?

שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים.

אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת?

שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני?

אליעד: משכנעת זה לא זה.

שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה.

אליעד: אבל את חווה את זה?

שאלה: יותר בשכל, בהבנה, אם למשל פעם הבנתי שלא אני העושה, עכשיו אני מבינה את זה למשל בעוד שני אחוז, זה לא מאה אחוז. השאלה אם זאת הדרך הנכונה, שאני מדברת עם עצמי?

אליעד: בפשיטות, את עושה פעולה, לפני שאת עושה את רוצה לעשות אותה, עכשיו את לא יכולה לעשות אחרת ממה שאת רוצה, כדי שתעשי אחרת ממה שאת רוצה, את צריכה לרצות אחרת, אם יש לך רצון לעשות משהו, רק רצון אחר יכול לבטל אותו. שאלת השאלות היא מי אחראי לרצון שלך? כי את עבד של הרצון, למשל אני אלוהים ועכשיו שתלתי בתוכך מנגנון רצון.

בתום וג'רי יש סצנה יפה שהם בורחים מאיזה כלב, ואז הם נכנסים בטעות לתוך חללית, החללית לקחה אותם לחלל, לכוכב שנקרא הכוכב של הכלבים, ומה מתברר בכוכב הכלבים? שהכוכב הזה היה פעם כוכב החתולים והעכברים של תום וג'רי, ואז הכלבים השתלטו על הכוכב ועכשיו הם כאילו שונאים את החתולים. עכשיו איך עובד המנגנון? יש שם אליל גדול בדמות של כלב והוא כאילו שולח מסרים לכל הכלבים, כאילו הוא מחובר להם לראש וכך הוא שולט בהם.

מה שאני בא להגיד, שאת כמו כל אחד אחר נשלט על ידי רצון, אם למשל את רואה רובוט, את רואה בתוכו את המערכת החשמלית ואת רואה את האדם שמפעיל, הוא לוחץ והרובוט זז, את אפילו רואה את הרכיבים. עכשיו את גוף שפועל, ומה מפעיל את הגוף הזה? הרצון, מי שולט במה שאת מרגישה? הרצון, אם את רוצה את מרגישה טוב, אם את לא רוצה את מרגישה רע.

שאלה: יש לה רצון, אבל מי שולט ברצון?

אליעד: השאלה היא מי שולט ברצון? תראי, הרצון הוא זה שמפעיל אותך, זה ברור לך? האם את מסכימה איתי שאין שום דבר שאת יכולה לעשות ללא הרצון?

שאלה: כן

אליעד: הרצון הוא השלט שלך, עכשיו השאלה מי אחראי עליו? האם את אחראית על הרצון? מי מפעיל את הרצון? איך הרצון פועל?

שאלה: אני מגיעה כל הזמן למסקנה שהוא, אני קוראת לו הוא, שהוא מפעיל אותי. אני כל הזמן מנסה להישאר בשאלה הראשונה.

אליעד: זה בסדר גמור, את הולכת לפי הקצב שלך, אל תקפצי קדימה, תלכי פנימה, עד שתגיעי לקצה.

בפשיטות, למה אני עושה? כי אני רוצה, למה אני מרגישה טוב או רע? כי אני רוצה את זה או את זה, הרצון שולט בי

שאלה: זה לא אני.

אליעד: רגע עוד לא הגענו ללא אני. אני עושה, למה אני עושה?

שאלה: רגע, אני מרגישה שזה לא אני, הרצון לא שלי.

אליעד: אני רק רוצה להסביר שהתהליך יהיה ברור. קודם כל אני עושה, למה אני עושה? כי אני רוצה, למה אני לא עושה? כי אני לא רוצה, או אני רוצה לא לעשות, למה אני מרגישה טוב? כי אני רוצה את המציאות ולכן אני מרגישה טוב, למה אני מרגישה רע? כי אני לא רוצה את המציאות ולכן מרגישה רע, קודם כל צריך להבין שהרצון אחראי לכל. למה אני חושבת על זה? כי עכשיו יש לי רצון לחשוב על זה, ולמה אני לא חושבת על זה? כי אני לא רוצה לחשוב על זה. הרצון הוא הרכיב שאחראי על הכל.

השאלה המתבקשת היא למה יש לי את הרצון? עכשיו כאשר את מסתכלת לתוכך, את צריכה לשאול את עצמך למה יש לי את הרצון הזה? מהיכן הוא בא? האם אני רציתי אותו או לא רציתי אותו?

יש לך פעולות שאת עושה, הפעולות האלה מופעלות על ידי רצון, נכון? עכשיו השאלה מי אחראי לרצון? ואיך בודקים? שואלים בא נראה אם אני יכול לשלוט ברצון שלי או לא?

ואז מגלים שלפעמים יכולים ולפעמים לא יכולים, אבל אני אסביר לך ברמה הלוגית למה האדם לא יכול לשלוט ברצון של עצמו.

שאלה: אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, ולא הגעתי למסקנה, ולכן הנחתי ששניהם אפשריים.

אליעד: כן, ככה צריך, אם יש לך ספק, תניח שזה אפשרי וגם ההוא אפשרי ותחקור את שניהם.

השאלה מי מניע את הרצון, למה לא יכול להיות שאת מניעה את הרצון של עצמך מתוך בחירה חופשית? אולי את מניעה אותו בלי בחירה, אבל למה לא יכול להיות שאת בוחרת את מה שאת רוצה? כי מה זה נקרא בחירה, בחירה פירושו אני רוצה לפי שיקולים מסוימים ואז אני עושה, אז למה לא יכול להיות שאת בוחרת את הרצונות שלך? כי כדי שתבחרי אותם את צריכה רצון, אי אפשר לבחור בלי רצון.

לדוגמה, עכשיו קורה לך משהו אקראי, האם בחרתי בזה? לא, זה אקראי, אם אין לך רצון אתה לא יכול להגיד שבחרת בזה, כי אם דחפו אותך ונפלת, האם תגיד שבחרת ליפול? לא, זה אומר שאין כאן רצון. דבר שהוא בלי רצון, זה לא נקרא שבחרת אותו, נכון?

עכשיו מי שולט בכל המנגנון שלך? הרצון הראשון שלך, יש בתוכך רצון שהוא אחראי לכל, מי שולט בו. לא יכול להיות שאת, כי את צריכה להיות בלי רצון כדי שתשלטי בו, למשל האדם אומר מה זאת אומרת אני בוחר מה שאני רוצה, יש לי רצון ואני יכול לבחור אחרת, אבל כדי שתבחר אחרת, אתה צריך רצון אחר.

נגיד יש לאדם רצון והוא רוצה לשנות אותו, והוא יכול, למשל הוא רוצה לאכול והוא יכול להגיד אני לא יאכל, כאילו התגבר על הרצון, אבל לא, יש לו רצון אחר שאמר לו אל תאכל, בסוף הרצון מפעיל אותך, הרצון לא יכול להיות שהוא בשליטתך, למה? כי כדי שהוא בשליטתך אתה צריך עוד רצון. האם אתם מבינים?

שאלה: האם תוכל שוב להסביר

אליעד: בעיקרון אנו מדברים על בחירה חופשית. אז מה היא בחירה חופשית?

שאלה: בחירה חופשית כאשר את בוחר את הרצון שלך.

אליעד: שים לב מה אמרת, אתה בוחר את הרצון שלך, אבל לפי מה אתה בוחר את הרצון שלך? לפי הרצון שלך.

שאלה: בחירה באופן כללי זה סוג של רצון.

אליעד: אם אתה עושה משהו בלי שתרצה אותו, האם זה סימן שאתה בחרת אותו?

שאלה: לא, איך אני יכול לעשות משהו שאני לא רוצה?

אליעד: למשל דחפו אותך, למשל משהו אקראי, הלכת ונפלת?

שאלה: השאלה היא הרי יש הבדל בין דברים שבאים מבחוץ לבין דברים שבאים מבפנים?

אליעד: לא משנה, כעיקרון אני אומר, דבר שאתה לא רצית אותו, לא שייך להגיד שאתה בחרת בו.

שאלה: ברור.

שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן.

אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת

שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי

אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת?

שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת.

אליעד: נכון, את כפופה לסיבות.

שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי?

אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את מה שאת אומרת, היא אומרת בגלל שהיא לא המסובב הראשון, יש כוחות שפועלים אליה, יש סיבות וכוחות שפועלים עליה, היא לא יוצרת את המציאות, היא לא יוצרת את הסיבות שמניעות אותה, היא חלק ממערכת, כמו הבורג בשעון, הוא זז כי השעון זז, אז כאשר השעון זז הוא מזיז גם את הבורג, זוהי פעולת שרשרת.

שאלה: אם היא תבין שהיא גם המסובב וגם המסובב.

שאלה: אני עדיין לא רוצה להתקדם.

אליעד: בנקודת המבט שלך, שאת לא אלוהים, את לא מחליטה. מה שאת אומרת זה נכון, לא יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית, כי הוא לא המסובב הראשון, יש כוח המניע את כל התהליכים ואחד מהם זה הרצונות שלך והמחשבות שלך, ולכן לא יכול להיות שיש לך בחירה, כי יש מישהו שמניע את הכל.

שאלה: האם עלי להמשיך עם זה כל הזמן?

אליעד: את צריכה להיצמד לאמת, לא לשקר את עצמך, מה זה אומר? את צריכה לחוות את ההבנה שלך

שאלה: אבל זה לא תלוי בי, נכון?

אליעד: זה תלוי בך, אבל אם את באמת מבינה את זה? אז זה כבר בא, אם את מבינה את זה? אז את לא אמורה לשאול אותי שום דבר

שאלה: נכון.

אליעד: אבל אני מסביר לך מהצד שאת שואלת. נכון? מהצד שאין לך בחירה אז אנחנו לא צריכים לדבר, אבל מהצד שאת חושבת שיש לך, אני מסביר לך. את צריכה להתקדם בהיצמדות לאמת, כל דבר שאת עושה לשאול למה אני עושה? בפשיטות, למה אני עושה? בסוף את תחווי שיש כוח שמופעל עליך.

שאלה: זה שאני שואלת ומבינה שזה לא אני, זאת לא האמת, כי למעשה אני ואלוהים אחד.

אליעד: עזבי את זה, זה אחר כך

שאלה: זה אומר שכרגע זאת האמת שלי, ואני יכולה ללכת עם זה?

אליעד: נכון, את צריכה להגיע למצב שאת מאה אחוז באמת שלך, כאשר מאה אחוז תרגישי שאין לך שום בחירה, אחר כך יבוא עוד שלב, ואחר כך יהיה עוד שלב, עוד שלב ועוד שלב עד שהכל יתאחד אצלך. הבנת? בקיצור את בכיוון הנכון.

שאלה: אני גם רוצה לחדד את העניין הזה, אם אני מבין שכול דבר במציאות הוא לא בשליטתי, אפילו הכסא הזה?

אליעד: אפילו השאלות שאתה שואל עכשיו.

שאלה: ואם אני רואה עצמי חלק מהמציאות, וזה תקוע לי כאן. שאלנו מי שולט ברצון, אמרתי לעצמי שאני לא יודע, אולי אני ואולי לא אני, אולי משהו מבחוץ, איך אני ממשיך מפה?

אליעד: אתה צריך לנסות להבין את הדברים, כפי מה שהם, למשל אני עכשיו רוצה משהו, תנסה להבין מה זה אני רוצה משהו, אני זה ישות שחווה תחושת חוסר, חווה תחושה מסוימת שרוצה למשל לאכול, עכשיו תשאל מהיכן נובעת התחושה הזאת?

שאלה: אני שואל, ומרגיש שזה סוג של חוסר.

אליעד: אבל מאיפה? מי החליט שהתחושה תבוא? אתה או שלא אתה, נכון?

שאלה: נכון, או שאני או שלא אני

אליעד: אז אם זה אתה, אז תסביר לי למה אתה רוצה את החוסר הזה? בא ניקח דוגמה

שאלה: אני רוצה ללכת לעבודה

אליעד: למה אתה רוצה ללכת לעבודה?

שאלה: כי אני צריך כסף.

אליעד: ולמה אתה רוצה כסף?

שאלה: כדי שיהיה לי טוב.

אליעד: ולמה אתה רוצה שיהיה לך טוב?

שאלה: כי אני מפחד שיקרה לי דבר רע.

אליעד: ולמה אתה מפחד שיקרה לך דבר רע? אתה לא רוצה שיקרה לך דבר רע. אתה יכול להגיד לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע.

שאלה: אבל אכפת לי שלא יקרה לי דבר רע.

אליעד: למה? אני לא אומר לך שתגיד שלא אכפת לך, אני שואל למה אתה אומר שאכפת לך? מבחינתי תמשיך להרגיש איך שאתה רוצה, זה בסדר שאתה מרגיש רע, רק תסביר לי למה אתה לא רוצה שיהיה לך רע. מאיפה בא הרצון הזה? תחשוב אם היית באמת שולט ברצון שלך, אז היית אומר אני רוצה שיהיה לי רע, לא אכפת לי וזהו סיימת, אז אתה הכי חופשי בעולם.

שאלה: אז אני לא שולט ברצון שלי.

אליעד: אתה יכול להגיד שלא אכפת לך.

שאלה: אבל כן אכפת לי.

אליעד: אתה רוצה שיהיה לך טוב, נכון? האם אתה מבין שאתה לא רוצה שיהיה לך רע?

שאלה: כן

אליעד: האם אתה מבין שהפירוש שאני רוצה שיהיה לי טוב, פירושו שאני לא רוצה שיהיה לי רע. עכשיו, מה זה נקרא רע, רע זה שיש משהו שהוא נגד רצונך, אז אם אתה שולט ברצון שלך, אז מעכשיו כל דבר שהוא נגד רצונך, תגיד לעצמך שמעכשיו החלטתי שאני רוצה את הכל, אם אני שולט במה שאני רוצה ובמה שאני לא רוצה, אז מעכשיו אני אראה איך אני שולט.

שאלה: זה לא בשליטתי.

אליעד: תבדוק, אולי זה בשליטתך?

שאלה: שאלנו האם זה בשליטתי או לא בשליטתי? אני אומר עכשיו שזה לא בשליטתי

אליעד: אולי זה כן בשליטתך ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא בשליטתך. אז אם הרצון שלי בשליטתי, אז אני אגיד שאני רוצה רק טוב, ויהיה לי תמיד טוב? יש בתוכך משהו שרוצה להרגיש רע.

אז יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת אני רוצה להרגיש טוב, ומכך שאני לא מצליח לומר לעצמי שאני רוצה את המציאות כפי שהיא, סימן שאני לא שולט ברצוני. ואז אין לי בחירה. תוכיח שאין בחירה? מאוד פשוט, אם יש לך בחירה על הרצון, והרי הרצון שולט בכל, ואם יש לך בחירה על הרצון נראה אותך גורם לעצמך לרצות את הכל. אבל אתה לא מסוגל, אז זה סימן שאתה לא שולט ברצון. אבל יש עוד טיעון, אני כן שולט ברצון, יש בתוכך בפנים משהו שאומר אני יכול לשלוט ברצון ולעשות הכל אבל אני בוחר, כי ככה אני רוצה, אני עכשיו רוצה לבחור שזה טוב וזה רע ולסבול שזה במקרה הפרספקטיבה של אלוהים, שהוא באמת רוצה שתהיה נפרדות, מתוך בחירה מלאה.

אז מה היא האמת? איך מבינים את העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת השרשרת אז למעשה את לא זו שבוחרת. אך מצד שני אפשר להגיד, אמנם כל רגע דוחף את הרגע הבא, אבל הוא לא מחייב אותו, כל רגע וכל ישות יש לה בחירה האם להיות מושפעת מהרגע הקודם או לבחור משהו חדש.

שאלה: מה יש הרבה אלוהים?

אליעד: אולי, כי את ישות נפרדת. נניח שיש אלוהים אחד, את גם קיימת, נכון? כישות נפרדת, אם את אלוהים אז יש לך בחירה, נגיד שזה את וזה אלוהים גדול, אם אתם ישות אחת אז יש לך בחירה על הכל. כי אם זה אותו דבר יש לך בחירה על הכל. אבל אם זה שתי ישויות שונות אז נכון שהוא אלוהים אבל גם את סוג של אלוהים, כי את דוחקת את רגליו, כאילו את גורמת לכך שהוא לא יהיה בכל מקום. זה שאת קיימת יחד איתו זה אומר שאת שוות כוחות אליו. יש מציאות ויש בתוכה אלוהים ואותך, בפרספקטיבה מסוימת את שוות כוחות לאלוהים

שאלה: זה כמו שאלוהים הנהר ואני טיפת מים?

אליעד: נכון, גם הנהר מושפע מדברים. רגע זה לא כל כך נכון, בדימוי זה לא נכון, למה? כי נהר וטיפת מים את חלק ממנו, אבל פה אנחנו מסתכלים עליו כעל נפרד ממך, אם את חושבת שאת טיפת מים בתוך הנהר זאת אומרת שמהצד של טיפת המים אין לך בחירה, ומהצד של הנהר יש לך בחירה. נכון?

שאלה: אם אני טיפת מים בנהר אז אני גם הנהר.

אליעד: זה מה שאמרתי.

שאלה: אז יש לי בחירה.

אליעד: מהצד שאת טיפת מים אין לך בחירה ומהצד שאת הנהר יש לך בחירה. אבל אנחנו מסתכלים כאן על שתי ישויות נפרדות, אם אלוהים נמצא מחוץ לך, אם את בתוכו אז אין שאלה, אבל אם את מחוצה לו זה אומר שאת שוות כוח אליו, כמו נהר ואדמה, או גרגיר חול ונהר, נכון שהוא נהר אבל אני גרגיר חול, אז יש כאן שתי ישויות נפרדות.

בו נפשט את העניין, הנושא פשוט, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה.

שאלה: אבל עלה כאן נושא שאולי אני כן בוחרת.

אליעד: נכון, אז אני אתן לך את התשובה

שאלה: אני עדיין לא רוצה להגיע למצב שאני אלוהים ואז יש לי בחירה.

שאלה: למה?

אליעד: יש רק שתי אפשרויות, או שאת מניעה את עצמך או שמשהו אחר מניע אותך, בואי נדבר על הרצון שלך, או שאת מניעה אותו או שמשהו אחר מניע אותו, נכון? בואי נניח שאת מניעה את הרצון שלך, ואת אומרת אולי אני מניעה את הרצון בצורה לא הגיונית או בצורה שאני לא מבינה אותה, אולי אני מניעה את הרצון שלי.

אם הייתי אומר לך שאת בוחרת כי מכריחים אותך לבחור, זה לא נקרא שאת בוחרת. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת בלי לרצות, זה גם נקרא שאת לא בוחרת, נכון? מה אנחנו אומרים, אולי את בוחרת לרצות להגיד זה טוב וזה רע. מה שורש הרצון הראשון? שאומר זה טוב וזה רע, אני רוצה את זה ולא את זה, זה הראשון, נגיד הרצון הראשון זה אני רוצה להרגיש טוב, השאלה מי רוצה את הרצון להרגיש טוב? נגיד שאת בוחרת אותו, עכשיו תתרכזי, אני אומרת שאני בוחרת להרגיש טוב, נגיד למרות שלא ברור למה שתבחרי בכזה דבר, נגיד שיש לך רצון להרגיש טוב, אז כל בחירה שאת עושה את עושה אותה מתוך הבחירה של הרצון להרגיש טוב, מתוך רצון, אבל תלכי צעד אחד אחורה, הרצון להרגיש טוב מתוך מה הוא נובע? הוא לא יכול לנבוע מתוך רצון שלך כי אין לך עדיין רצון, ולכן את לא יכולה להגיד שאת בוחרת, כי כדי שאת תבחרי את צריכה רצון, ואת אומרת אולי אני בוחרת את הרצון של עצמי, אבל האם את בוחרת את הרצון של עצמך עם רצון או בלי רצון? זה בדיוק כמו שאני מסביר על אלוהים, זה לא סתם שאנו מדברים על אלוהים, זה אותו דבר. נגיד שאת בוחרת את הרצון של עצמך, האם זה עם רצון או בלי רצון? אם זה עם רצון אז לא פתרנו שום דבר, כי מי בוחר את הרצון שלפיו אני בוחרת לרצות, נכון?

שאלה: זה קשה לי.

אליעד: אז תנסי, את אומרת, אני בוחרת שיהיה לי רצון, נגיד אולי את בוחרת שיהיה לך רצון, אבל אם את בוחרת שיהיה לך רצון, את בוחרת בלי רצון, כי עדיין אין לך רצון.

שאלה: מסובך לי.

אליעד: אז מה? זה בסדר, אבל בחיים כשאתה לא מבין למה אתה עושה את הפעולות שלך זה יותר מסובך. מה לעשות? צריך להתבונן.
התנהגות הבנה עצמית להגיע משכנע סיבתי או אקראי הוא באמת רוצה אני כל הזמן איך נוצרים להתבונן למה הוא מפחד מנהל אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבנה הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חופשית חיים חיפוש חיפוש עצמי מהות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים משמעותיות סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
... אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה דווקא ... לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל ... על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות . מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו להתעלל ... שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן מוחלט. ... ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי . יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה דווקא ... לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל ... על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו להתעלל ... שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן מוחלט. ... ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, ... למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם ... האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? ... הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק ... מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר ... שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם ...
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה ... אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, ... להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך ... האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח ... שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. ... נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל ... רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא ... אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב ... ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? ... אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר? ...
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית ... לעומק את מושג הבחירה, אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה ... שהוא מתלבט אם לעשות משהו או לא, ובסוף הוא מחליט כן לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר ... אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, ... הוא מסביר שהמושג סיבה לא מכריחה בעצם זהה לחוסר סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? ... את זה ולא משהו אחר? וכאן נמצאות שתי האפשרויות: או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה ... וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה מסוימת, הרי שגם לסיבה זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק ... היטב בשאלה מדוע הוא עושה דווקא פעולה מסוימת ולא אחרת. עליו לחקור האם הפעולה מוכרחת או מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר ... החופשית, כשהיא מראה באופן שיטתי וברור את הפרדוקס העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים ... משהו גרם שיהיה מוכרח שאתה תבחר. ומהכיוון השני יכול להיות שאתה עצמך בוחר ככה ולא אחרת, ואז נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה לכל פעולה שהוא עושה או שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי , וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, ... אחרת, האם אתה מוכרח לרצות את הרצון הזה לחקור את השאלה, האם יש לאדם בחירה, או שאין בחירה? על האדם להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש ...
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
... באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות ... של אירועים נעימים כתקופה טובה. אליעד מדגיש כי השאלה החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי ... לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע ... אירוע שלילי או להיפך. הוא מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות ... מעלה אפשרויות נוספות להסבר התופעה, כמו קארמה, מזל או דטרמיניזם. קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע ... אחת נכונה. הוא מסכם ואומר שהחוויה שלנו תלויה בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע ... השתנו. לפעמים אנשים מנסים לזהות דפוסים מסוימים באירועים, אבל כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר ...
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
... סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו ... אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן ... היום יכול להרגיש עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים ... אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה ... לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה ... שמחה (אם היית מבין או מפרש את הסיטואציה אחרת). אליעד מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות משתנה בהתאם לעבר? ... במיוחד, משום שמבחינה סטטיסטית - לא מתוך זיכרון אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
... בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, ... בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות ... בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא ... האם קיים בקבוק או האם מדובר בהשפעה אקראית שנראית כמו בקבוק - כל תשובה תוכל להיתפס כחלק ... סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן ... יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין ... של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא ... ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות ... כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם ... תחושה גם כאשר כל הדברים נראים כאילו קרו באקראי. תהליך זה הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל ... כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ...
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש ... אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית . אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד ... כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים ... כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים ... שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת ... עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא הרעיון שמאחוריו ... של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו ... האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא ... או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. ... סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה ...
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות , סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו מאוד חזק, האם הרצון ... בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה ... ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, ... לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות ... במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את הפריים הבא הוא לא מה ... תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה ... כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם ... הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראיות, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראיות, איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחנך ילדים? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך להיות מאושר ושמח? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות? איך לשתול מחשבות? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? איך להנות בחיים? מי ברא את אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לקריירה, מאמן פרטי, מאמן אישי לאורח חיים בריא בתחום אקראיות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2930 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 12:35:54 - wesi1