... מקרה לגופו. אבל לצורך העניין ננתח את המקרה הקודם בדרך הבאה. ברמת העיקרון, כאשר אנחנו מציגים ללקוח פרזנטציה בעל פה, שבה אנחנו מציגים לו איזו מצגת
ומספרים לו איזה סיפור, אנחנו צריכים לדעת שהלקוח מטיל ספק בכל דבר שאיש המכירות מספר לו. דהיינו, כאשר איש המכירות מציג את המצגת ללקוח ומספר ללקוח מידע כזה ... מספר לו, הרי שממילא הוא יותר מאמין למה שאתה מספר לו. וזה בעצם אומר, שברמת העיקרון, הלקוח יותר יאמין כאשר מראים לו משהו ממשי בעין שלו, מאשר כאשר
מספרים לו סיפור כלשהו בעל פה. ולכן מכך נובע שכדאי קודם כל להציג ללקוח את המידע ברמה הוויזואלית הממשית, לפני
שמספרים לו סיפורים בעל פה. ולמה? כי התוקף שיהיה בתת המודע של הלקוח לדברים שלנו, מהמצגת שנראה לו אותה בעין הממשית שלו, זה ייתן תוקף יותר גדול למה שאחר כך ... פה. דהיינו, שמצגת מוחשית בעין + מצגת של סיפור בעל פה, תהיה יותר חזקה אצל הלקוח, מאשר סיפור בעל פה ורק אחר כך מצגת מוחשית בעין. ולמה? כי כאשר אנחנו
מספרים ללקוח סיפור בעל פה, אנחנו רוצים שהוא כמה שיותר יאמין לסיפורים שלנו. וכאשר קודם כל מציגים ללקוח מידע מוחשי בעין של הלקוח, הרי שכך אנחנו בונים ... ואז זה מגדיל את הסיכוי לכך, שלאחר מכן הוא ייתן יותר אמון בסיפורים שלנו. מאשר אם איש המכירות קודם כל מספר סיפורים, שאז הלקוח מטיל יותר ספק בסיפור
שמספרים לו. ורק אחר כך מחזקים את האמון של הלקוח, באמצעות המחשה בחושים של הלקוח. לסיכום: ראינו שלא רק המידע שמציגים ללקוח הוא חשוב, אלא גם הסדר שמציגים ...