יופי עיצוב ואופנה, הם דברים שבני אדם נמשכים אליהם. וכאשר איזה דבר מסודר מבחינה חיצונית בצורה יפה, הדבר הזה גורם לאדם להעריך אותו יותר ולהרגיש טוב יותר במחיצתו. וישנם בני אדם שקונים בגדי מעצבים ובגדים מעוצבים, וישנם בני אדם שמעצבים את ביתם. ובכלל, לכל דבר בעולם יש לו את העיצוב ואת היופי שלו. והשאלה היא, מהי המשמעות של העיצוב? ומדוע אנשים אוהבים דברים מעוצבים?

ולכאורה השאלה היא קשה עוד יותר. כי העיצוב הוא הרי חיצוני בלבד. ומאחר שהעיצוב לא משנה את המהות של הדבר, אז מדוע בכלל זה מעניין את האדם העיצוב החיצוני של הדבר, הרי אין שום שינוי בדבר עצמו. ומאחר שבסופו של דבר האדם משתמש בדבר עצמו, ומאחר שהיופי והעיצוב החיצוני של הדבר לא משנה את אופן השימוש בדבר, הרי שממילא כיצד זה יתכן שאנשים נמשכים אחרי היופי והעיצוב החיצוני של הדבר?

ונבהיר, כי כמובן יש עיצוב מוצר, שהוא עיצוב שמאפשר לאדם להשתמש טוב יותר במוצר, והוא מאפשר לאדם להשיג את התכלית שלו בצורה יותר יעילה והוא כמובן טוב. והשאלה כאן, היא על עניין היופי החיצוני שלא משנה את מהות הדבר. והשאלה היא, מהי מהותו של היופי ושל העיצוב שמושכים את האדם?

ושאלה נוספת היא, מה בעצם גורם לבני אדם לאהוב עיצוב אחד ויופי אחד יותר מאשר עיצוב ויופי אחר. ולכאורה, הרי לכל הדברים שבעולם יש את היופי שלהם. ומה שנראה לאדם כדבר יפה ביום אחד, יכול להראות בעיניו כמכוער ביום אחר ובמקום אחר. ומצד האמת, כל הדברים שבעולם, כולם הם מעוצבים וכל הדברים שבעולם יפים עם היופי שיחודי להם. אז מהי מהות המשיכה של האדם ליופי ולעיצוב מסוים?

והעניין הוא, כי השלמות, היא הטוב שיש בכל דבר. והטוב שיש בכל דבר, הוא המשמעות שיש לכל דבר. כי לכל דבר בעולם יש משמעות. ואם האדם היה מבין את המשמעות של כל דבר, על ידי זה הוא היה נהנה תמיד מהטוב שיש בכל דבר.

והעיצוב והיופי גורמים לאדם להרגיש טוב יותר, משום שהם יוצרים עבור האדם משמעות נסתרת וחיובית בכל דבר.

כי יש סוגים שונים של עיצוב ושל יופי. ולא כל אדם אוהב כל יופי ולא כל אדם אוהב כל עיצוב. והסיבה שבני אדם שונים נמשכים ליופי שונה ולעיצוב שונה, היא משום שכל אדם בעולם נמשך לדבר אחר מבחינה רעיונית. ולכל עיצוב בעולם, יש את המשמעות שלו. ולמרות שהאדם לא תמיד מבין את המשמעות של כל עיצוב ושל כל יופי, הרי שתת המודע של האדם מבין היטב את המשמעות של כל דבר.

ועיקר ההנאה של האדם מיופי, היא בצורה אסוציאטיבית. כי כל דבר שבו נתקל האדם, כל דבר מזכיר לאדם בתת המודע שלו דברים אחרים כלשהם. וכאשר האדם רואה איזה דבר שהוא בצורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה גורם לאדם להיזכר בתת מודע שלו בדבר כלשהו, שיוצר עבורו משמעות כלשהי.

כי לכל דבר בעולם יש משמעות. וכל עיצוב וכל יופי וכל צורה חיצונית של כל דבר בעולם, יש איזה משהו ואיזה רעיון ואיזה שכל ואיזו משמעות שמסתתרים מאחורי העיצוב והצורה החיצונית. והמשמעות של העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר.

כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ולא אחרת. והשלמות היא אחת. והשלמות באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם. ובכל צורה וצורה שיש בעולם, יש בה ביטוי כלשהו של השלמות. מאחר שכל הדברים הם חלקים של השלם. ממילא השלמות של השלם, באה לידי ביטוי בכל החלקים. כך שבכל דבר בעולם ובכל צורה, יש ביטוי של השלמות.

כי הצורה של הדבר נגזרת ומושפעת מהכוחות השונים שפעלו על הדבר ושיצרו את הצורה החיצונית שלו. ואם מדובר על אדם שיצר את הצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא יצר את הצורה החיצונית הזאת, מסיבה כלשהי, שהיא שכל כלשהו, שבא לידי ביטוי בצורה החיצונית של הדבר.

ואם מדובר על עיצוב שהטבע עיצב את עצמו, כגון עלה של עץ או כל דבר אחר שיש בעולם, הרי שהתרחש תהליך כלשהו שגורם לדבר להיות בצורה הסופית שלו. ולכל תהליך יש משמעות. והמשמעות הזאת של התהליך, באה לידי ביטוי בעיצוב של העלה ושל כל דבר.

והאדם שלא יודע ברמת המודעות שלו מהי השלמות, הוא לא יודע להבין איך השלמות באה לידי ביטוי בכל דבר. אבל היחד עם זאת, התת מודע של האדם הוא יודע את השלמות של המציאות, והעיצוב של הדבר, מזכיר לאדם את השלמות של המציאות, ועל ידי זה האדם אוהב יותר את הדבר.

כי למרות שהאדם לא מבין בצורה גלויה את השלמות של כל דבר, הרי שהתת מודע של האדם, הוא תמיד כן זוכר את השלמות של המציאות. כי השלמות היא בפנימיות של כל דבר. והחיצוניות של כל דבר, היא חסרת שלמות. כי כל דבר נפרד משאר הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות.

וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, שיוצרת עבורו משמעות כלשהי, ושהיא זו שגורמת לאדם לאהוב דווקא יופי אחד יותר מאשר יופי אחר.

כי מה שהאדם באמת אוהב, זה לא את היופי החיצוני, אלא את המשמעות הפנימית שתת המודע שלו מרגיש באמצעות הצורה החיצונית, והמשמעות הזאת גורמת לאדם להרגיש טוב יותר.

וכאשר האדם רואה איזו צורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה מייד מתפרש אצל האדם בתת המודע שלו בצורה אסוציאטיבית כלשהי, שמזכירה לאדם את המשמעות של הדבר. והצורה החיצונית הזו יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב יותר או טוב פחות מהדבר. וכך האדם בוחר האם לאהוב את היופי הזה או לא.

ומי שרוצה להבין את הדבר הזה טוב יותר, עליו פשוט לשאול את עצמו על כל דבר יפה או מכוער, מה המשמעות שהוא מייחס לצורה החיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין טוב יותר את המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. כי אם האדם לא היה מייחס משמעות כלשהי לצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא לא היה מעדיף צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת.

ומכך שהאדם מעדיף דווקא יופי כלשהו, הרי שיש סיבה כלשהי ושכל כלשהו ומשמעות כלשהי להעדפה של האדם. כי האדם הרי בוחר את מה שגורם לו להרגיש טוב יותר. ויופי מסוים גורם לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל המשמעות שהוא מייחס לאותה צורה חיצונית.

ועל האדם פשוט לנסות להבין עם עצמו טוב יותר, את המשמעות שהוא מייחס לכל יופי חיצוני. ועל ידי זה האדם בעצם מבין את עצמו טוב יותר. כי מה שהאדם באמת מחפש, זה את המשמעות הפנימית ואת היופי הפנימי.

אבל מחמת שהאדם לא מבין את המשמעות ואת היופי הפנימי שיש בכל דבר, על ידי זה הוא נמשך ליופי חיצוני שמזכיר לתת המודע שלו את הטוב שיש במציאות.

כי האדם אוהב דברים שגורמים לו להרגיש טוב יותר. והאדם אוהב עיצוב ויופי וצורות חיצוניות, שגורמות לו להרגיש טוב יותר. וצורה חיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, כאשר הצורה מתקשרת...