... תמידית. אם האדם היה מתייחס לכך באופן נייטרלי, כאל אפשרות בלבד (כלומר אפשר שירצחו ואפשר שלא), לא היה לו פחד או חרדה, אך גם לא הייתה לו תחושה
מיוחדת של שמחה על כך שהוא חי. מה קורה אם האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה מייחס חשיבות
מיוחדת לשום אפשרות ספציפית. לדוגמה, אם האדם היה חושב אפשרי שאחיה ואפשרי שאמות, שניהם טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ... כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת שהאכילה היא לא מחויבת, לא יחוש סבל אם לא יאכל, וגם לא יחוש שמחה
מיוחדת כשהוא אוכל. אליעד נותן גם דוגמה של מישהו שמקלל אותך: אם אתה תופס את זה כמחויב שיאהבו אותך או שלא יקללו אותך, תחוש סבל וכעס. אך אם היית רואה את זה כאפשרות בלבד, היית אדיש לכך שהאדם מקלל אותך, ולא היית חווה סבל או שמחה
מיוחדת. איך אפשר להגיע למצב שבו אפשרי לא נתפס כמחויב? אליעד מציע דרך מעשית להפוך את ההבנה הזו לחלק מהתודעה. לדבריו, צריך לקחת כל רצון, מחשבה או הרגשה, ...