... החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות איך ניתוח תהליכים מסייע בהבנת המציאות? הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, בעוד שאפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ... בהבנת התהליכים בחיים האישיים? כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה מחויב? למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה כלום - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול ... לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות. מהו מחויב המציאות? במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל סיטואציה. לדוגמה, אם נשאלת מה אתה רוצה, למעשה השאלה ... הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה. כיצד עקרון המחויב והאפשרי יכול לסייע בקבלת החלטות? במקרה שבו אדם נמצא בסיטואציה של בחירה, כמו כאשר יש לו רק 100 שח והוא צריך לקנות מוצרים ששווים 200 שח, ניתוח המחויב והאפשרי יכול לעזור להחליט אילו מוצרים הם הכרחיים באמת (המחויב) ואילו ניתן לוותר עליהם (האפשרי). לדוגמה, בהנחה שמה שמחויב הוא לקנות את המוצרים החשובים ביותר, ניתן למיין את המוצרים ברשימה ולבצע את הקנייה בהתאם. כיצד עקרון המחויב והאפשרי עוזר להשתחרר מתפיסות נוקשות? עקרון המחויב והאפשרי יכול לשחרר אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת? מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ראשוני. התהליך מתחיל מכלום (שהוא המחויב הראשון), וממנו נובעים כל ההבחנות, כמו ההבחנה בין יש לאין, החושים, התודעה, האמונות, ועד תפיסת המציאות. ההבנה של התהליך הזה עוזרת לאדם לראות את כל הדברים בצורה ברורה יותר. כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית? ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת מה מחויב? היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו לפתור בעיות פרקטיות? למשל, כאשר יש סיטואציה של החלטה, כמו אשתך מבקשת לצאת לטיול, ניתן לנתח את הצורך שלה. מה שמחויב היא הרצון שלה להרגיש טוב, אך האם באמת מחויב שהיא תצא לטיול בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב? למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי? אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור. איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום? אם אדם מקבל משהו כמציאות ... בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא. מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום? כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן תמידי, הוא יוכל להבין את המציאות בצורה בהירה יותר ויתפוס ... מגבילות? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך ניתן לנתח תהליכים ולפתח את החשיבה? ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. התהליך מאפשר לאדם להבין טוב ... כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים? כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך: - מה מחויב? כלום. - מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ייתכן שמישהו דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן ... לפרק סיטואציות ולראות אותן בצורה אובייקטיבית יותר, בלי להיקלע אוטומטית לרגשות השליליים שהן עשויות לעורר. כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות? רבי נחמן דיבר על הצורך למצוא את מחויב המציאות. כלומר, יש לבדוק תמיד מהו הדבר הוודאי ביותר בסיטואציה מסוימת. כששואלים מישהו מה אתה רוצה?, בעצם שואלים אותו מה מחויב אצלך?. כיצד עקרון המחויב והאפשרי מסייע בקבלת החלטות? לדוגמה, אם אתה הולך למכולת עם 100 שח ויש לך רשימת קניות של 200 שח, תוכל למיין את המוצרים לרשימה של מחויב (מה שחובה לקנות) ואפשרי (מה שניתן לוותר עליו), וכך לקבל החלטה חכמה יותר. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו כדי ... מתפיסות מקובעות? כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, כדאי לשאול: - האם באמת מחויב שאלך למכולת? - האם מחויב שאחזור הביתה? - האם מחויב שאהיה נשוי? הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר מתפיסות נוקשות ולהשיג חופש מחשבתי. מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד הוא נובע ממשהו מחויב: 1. הכל מתחיל מכלום - זה המחויב הראשון. 2. מזה נוצרת ההבחנה בין יש לאין. 3. משם נוצרים החושים ...

איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב? איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? כדי להפוך רצון ממחויב לאפשרי, אליעד כהן מציע מספר שיטות וטכניקות פשוטות שמטרתן להחליש את תחושת המחויבות של הרצון, ולהביא את האדם למצב שבו הרצון אינו נתפס כחובה אלא כאפשרות בלבד. שינוי זה בתחושה יכול לעזור ... יותר עם מציאות חייו, להרגיש פחות לחץ, ולהגיע לתחושה של חופש נפשי ורגשי. האם הרצון הזה תמיד היה לי מחויב? הדבר הראשון שאליעד כהן ממליץ לעשות הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה, שאני מרגיש כעת שהוא מחויב לי, תמיד היה מחויב לי? האם תמיד חשבתי שהרצון הזה הוא הכרחי ומוחלט, או שהיה זמן כלשהו שבו הוא לא היה קיים, או לא נתפס כמחויב? לדוגמה, אם יש לך רצון מאוד חזק לאכול בשעה מסוימת, אתה יכול להיזכר בתקופה שבה בכלל לא היית רעב ... שבה אפילו לא עניין אותך לאכול דווקא אז. עצם ההיזכרות הזו יכולה לעזור להחליש את התחושה שהרצון הנוכחי הוא מחויב באופן מוחלט. האם הרצון יישאר מחויב בעתיד? כיוון נוסף שאליעד מציע הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה תמיד יישאר מחויב בעתיד? האם יכול להיות מצב שבו הרצון הזה יפסיק להיות חשוב או חיוני לך? לדוגמה, אם אתה מרגיש שאתה ... יפסיק לעניין אותך לחלוטין. כאשר אתה מבין שבעתיד הרצון הזה יכול להיעלם, זה מחליש מאוד את התחושה הנוכחית של המחויבות. האם גם אחרים חווים את הרצון הזה כמחויב? דרך נוספת לשינוי התפיסה של הרצון היא לבחון האם אנשים אחרים חווים את אותו הרצון באותה מידה של מחויבות. אם אתה מגלה שאנשים אחרים לא חווים את הרצון הזה, או שהוא לא חשוב להם בכלל, הדבר עשוי לעזור לך לראות את הרצון שלך כפחות מחויב. לדוגמה, אם חשוב לך מאוד לצאת לחופשה במקום מסוים, ואתה מגלה שאנשים אחרים לא מתעניינים בכך כלל, הדבר עשוי ... כיצד זה עוזר? דרך נוספת שאליעד כהן ממליץ עליה היא להזכיר לעצמך רצונות אחרים שהיו לך בעבר, שהיו נתפסים כמחויבים לחלוטין, והשתנו עם הזמן. למשל, אם בעבר היית בטוח שאתה חייב להצליח בבחינה מסוימת, והיום הבחינה הזו כלל לא ... זה מראה שהרצון יכול להשתנות ואף להיעלם. ההיזכרות בשינויים האלה ברצונות קודמים יכולה לתת לך פרספקטיבה ולהחליש את תחושת המחויבות ברצון הנוכחי. האם הרצון הספציפי הזה באמת מחויב לי? דרך כללית נוספת להחליש את תחושת המחויבות היא לשאול את עצמך באופן ישיר האם הרצון הזה הוא באמת מחויב באופן מוחלט. אליעד מציין שלפעמים האדם יכול לחשוב שרצון מסוים הוא חובה, אבל ברגע שהוא שואל את עצמו בצורה כנה וישירה אם זה באמת חייב להיות כך, הוא יכול להרגיש שהרצון אינו מחויב כלל אלא רק אפשרות. עצם התהייה הזו מפחיתה את עוצמת המחויבות. לסיכום - איך להחליש תחושת מחויבות של רצון? אליעד כהן מדגיש כי כדי להחליש תחושת מחויבות של רצון מסוים, יש לפעול בכמה מישורים: לזכור תקופות שבהן הרצון הזה לא היה מחויב או הכרחי. להבין שבעתיד הרצון הזה עשוי להשתנות או להיעלם. להביט על אנשים אחרים שאינם מרגישים מחויבות כלפי אותו רצון. להשוות את הרצון הנוכחי לרצונות אחרים שהשתנו או נעלמו. לשאול בצורה ישירה וכנה האם הרצון הוא באמת מחויב, או שאולי הוא רק אפשרות אחת מיני רבות. שימוש בכל אחת מהטכניקות האלה יכול להפוך כל רצון, שנתפס עד כה כמחויב, לאפשרי בלבד, ובכך להפחית משמעותית את הלחץ הרגשי ואת תחושת ההכרח. איך להפוך רצון למחויב פחות? שיטות לשינוי רגשות איך לשנות תחושת מחויבות? האם הרצון חייב להתקיים? דרכים להחליש רצונות חזקים

אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, ... וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של ... ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי ... האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות ... מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה ... אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה ... שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש ... אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו היא אכן מחויבת להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם ... עם שום דבר. ובכלום / שום דבר, אין טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם אפשרי המציאות והופך אותו למחויב, על ידי זה נוצרת האפשרות לקיומן של ישויות שונות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי בלבד. ואז יש אפשרות של טוב ושל רע. כגון לדוגמה, אדם, שמבחינתו, כדי שהוא יהיה מאושר, מחויב המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחויב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות מאושר, גם ... בריא, הרי שהאושר של האדם, לא תלוי בבריאות שלו. ונמצא אם כן, כי האושר של האדם, לא תלוי באופן מחויב, בבריאות שלו. והבריאות של האדם, היא רק אפשרית בלבד. ומצד האמת, האדם יכול להיות מאושר, כאשר הוא בריא, וגם כאשר הוא חולה, בדיוק באופן שווה. אך, כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחויב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את האפשרי למחויב. כי לא מחויב שהוא ...

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק ... ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא ... וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, ... חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד ... מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות

יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע מהו עיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי מהווה יסוד מרכזי בשכנוע, מכירה ומשא ומתן. עיקרון זה טמון בהבנה שכל רעיון יכול להיתפס בשני אופנים עיקריים: מחויב, כלומר, כוודאות או דבר שמוכרחים להאמין בו, או אפשרי, שמשדר ספק או גמישות. כשבן אדם בטוח בדבר כלשהו, הוא מציג אותו כוודאי, כאשר הוא בספק, הוא מציג את המחשבה כאולי. בעניין זה, כל רעיון יכול להתפרש כמחויב (כמו אני חייב את המוצר הזה) או אפשרי (כמו אולי אני צריך את המוצר). המטרה היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת. איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות? במכירות, הרצון הוא לגרום ללקוח להאמין שהוא חייב את המוצר ושהוא לא יכול להסתפק במשהו אחר. הצגת המוצר כמחויב ולא כאפשרי משדר ללקוח שהוא חייב לרכוש אותו. לדוגמה, במקום לומר נראה לי שהמוצר טוב, יש להצהיר המוצר הזה ... הצגת הספק או האפשרות תהפוך את ההחלטה לעמומה ותגביר את הסיכוי שהלקוח יימנע מלקנות. כיצד מטפלים בהתנגדויות באמצעות עיקרון המחויב והאפשרי? במצב שבו לקוח מציג התנגדות, כמו זה יקר לי, כדאי להפוך את ההתנגדות לאפשרי ולא למחויב. במקום לומר זה יקר וזהו, יש לומר אולי זה נראה לך יקר, אבל אולי יש בזה תועלות נוספות. בכך ... מומרת לאפשרות, וקל יותר לשוחח על יתרונות נוספים של המוצר מבלי לסתור את מה שאמר הלקוח. מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי? עיקרון המחויב והאפשרי מקביל לעקרונות של אובייקטיבי מול סובייקטיבי, וודאי מול ספק. כאשר אומרים ככה זה תמיד מציגים רעיון כאובייקטיבי (מחויב), אך אם אומרים לדעתי זה ככה, הרעיון נתפס כיותר סובייקטיבי (אפשרי). בדיוק כמו בהפגת התנגדות, כאשר רוצים להוריד את ... יש להפוך אותה לסובייקטיבית (בעיניך זה ככה) ולהציג את הדעה שלנו כאפשרית (אולי זה ככה). איך מעבירים את הלקוח ממחויב ואפשרי לסגירת עסקה? למעבר מהתנגדות לסגירת עסקה, יש לנקוט בגישה של גם וגם כאשר הלקוח מציג התנגדות. לאחר מכן, במטרה להגיע להסכמה ולסגור את העסקה, יש להחזיר את השיחה למחויב ולהציג את הרעיון כלא ניתן להימנע ממנו. ברגע שהלקוח מקבל את הרעיון כוודאי, הוא נטה לפעול בהתאם ולהשלים את העסקה. דוגמאות ליישום מחויב ואפשרי בחיים היומיים יש לשים לב בשיחה יומיומית להבדלים בין גם וגם לבין רק. לדוגמה, כאשר אומרים עכשיו יום ... להוסיף גם וגם ולטעון שיש מקום לראות את הדברים גם בצורה אחרת. במצבים של סגירת עסקה, הכרחי לחזור לרמת המחויב ולשדר כי אין אפשרות אחרת. סיכום העיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע השימוש בעיקרון המחויב והאפשרי מאפשר גמישות והכוונה מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ולהוביל לפעולה. בין אם מדובר בשיחה עם לקוח, בעבודה עם ... ומתי להפוך התנגדות לאפשרית, כך שנוכל להוביל את השיחה לכיוון הרצוי. עקרונות שכנוע טכניקות מכירה הבנת התנגדויות הבחנה בין מחויב ואפשרי שיטות משא ומתן מדוע עיקרון המחויב והאפשרי חשוב כל כך בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, כלומר, דבר שאולי נכון ואולי לא. כשבן אדם בטוח ברעיון שלו (מחויב) - הוא מדבר עליו כמשהו וודאי. לעומת זאת, כאשר הוא מסתפק (אפשרי) - הוא מדבר על זה כעל משהו שאולי נכון ואולי לא. איך חלוקה למחויב ואפשרי משפיעה על קבלת החלטות? אפשר לתת דוגמה: לקוח חושב על מוצר מסוים, ויכול להחזיק בשתי עמדות שונות כלפיו. הוא יכול להגיד אני חייב את המוצר הזה (מחויב) או אולי אני צריך את המוצר (אפשרי). ככל שהלקוח מרגיש שהמוצר נחוץ לו באופן מחייב, כך יגדל הסיכוי שירכוש ... במצבו הנוכחי ולא לשנות דבר. לכן, אם רוצים לחתום עסקה, חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה מחויבת עבורו. כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן? במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת שהוא זקוק למוצר, ולכן מציגים את הצורך כמחויב. לדוגמה: בזמן הסבר על המוצר, יש להימנע מביטויים של ספק כמו נראה לי שהמוצר טוב או אולי זה יעזור ... יש בזה גם תועלות נוספות בצורה זו, ההתנגדות שלו נחלשת. אם לקוח בטוח שהוא לא רוצה מוצר (דיבור של מחויב: בוודאות לא רוצה), אפשר לרכך זאת באמצעות דיבור אפשרי: אולי תבדוק, אולי בכל זאת תמצא שזה מתאים לך. בדרך הזו, כל עוד ההתנגדות מוצגת בצורת מחויב, קשה לשנות אותה, ולכן אנחנו הופכים אותה לאפשרי כדי להוסיף רעיון אחר לצידה. אבל כשמגיעים לשלב הסופי של סגירת העסקה, צריך לחזור לדיבור מחויב (זה הדבר הנכון, אין אופציה אחרת) כדי לגרום ללקוח לפעול. למה דווקא גם ולא רק עוזר בהפגת התנגדויות? כשאדם מתנגד לרעיון, הוא פעמים רבות מציג עמדה מוחלטת (מחויב) בסגנון לא מתאים לי, לא רוצה, לא נכון. אם משיבים לו בהיפוך מוחלט - כן מתאים לך, כן נכון ... אחר כך נעשה ביחד שיעורים. כך, הילד לא מרגיש שסותרים אותו באופן מוחלט, וההתנגדות שלו נחלשת. מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי או וודאי וספק? לעיקרון המחויב והאפשרי מקבילים מושגים נוספים: אובייקטיבי מול סובייקטיבי - כשאומרים ככה זה תמיד, ברור שזה נכון מציגים רעיון כאובייקטיבי וחד משמעי (מחויב). ואילו כשאומרים בעיניך זה ככה, לדעתך זה ככה, הופכים את הרעיון לסובייקטיבי בלבד (אפשרי). וודאי מול ספק - בוודאות ... עדיף להשתמש במילים כמו אולי, אפשר, ובסגירה להשתמש במילים כמו בטוח, חייב, בוודאות. איך עוברים מהתנגדות לסגירת העסקה באמצעות המחויב והאפשרי? המעבר מתנגדות לסגירה מתרחש בשלבים: ראשית, לוקחים את ההתנגדות (שבאה בצורת רק או בטוח לא) והופכים אותה לגם ... לחיות לצד הרעיון שלו. הוא כבר לא תקוע ברק שלו. בסוף, כדי שהעסקה באמת תיסגר, יש לחזור לדבר במונחי מחויב וודאי: אין אפשרות אחרת, זה הפתרון הנכון, אתה פשוט חייב את זה. ברגע שהלקוח מפנים שהצד שלנו וודאי, הוא ... זה רק אולי להיכנס, הוא עלול להישאר במצב הנוכחי (לא להיכנס). מדוע נדרש לשלב בין שתי הצורות - אפשרי ומחויב? בסופו של דבר, בעולם המעשי, חייבים להגיע למצב שבו מימוש של רעיון הופך למחויב: ברגע האמת מבצעים פעולה מסוימת אחת, לא אולי כן ואולי לא. לכן, כדי לשנות מצב קיים (כמו להביא לקוח ... העיקרון? כל תהליך שכנוע דורש הבנה מתי לדבר באפשרי (לריכוך התנגדויות, להראות נקודות מבט שונות, גם וגם) ומתי לדבר במחויב (לסגור עסקה, להוביל לפעולה, רק ככה, בטוח נכון). בטבע, אפשרויות הן בלתי מוגבלות, אבל בפועל תמיד קורה דבר אחד ספציפי - המחויב. במילים אחרות, יש אינסוף תרחישים אפשריים, אך בסוף מתממש רק כיוון אחד. לכן, מי שמוכר רעיון או מוצר חייב ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם ... אפשרי בלבד, כלומר, יכול להתקיים או שלא להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס ... קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון ... אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר ... הכרחית תמידית, הוא דבר שקשה לנו לתפוס. אליעד מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו ... גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא עוזרת לנו להשתחרר מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור. מהו מחויב המציאות? האם העולם קיים בהכרח? האם יש דבר שקיומו הכרחי? ההבדל בין מחויב לאפשרי המציאות איך להגדיר מושגים פילוסופיים? האם ההיגיון מחויב המציאות?

חרדה / פחד - מחויב או אפשרי? הפרעת חרדה ודיכאון, האם זה מחויב, או אפשרי? ואיך להתמודד? ובו יתבאר, כי קיימת דרך לצאת מכל הפרעת חרדה ודיכאון, על ידי דבר שנקרא אמת מחויבת. ואמת מחויבת פירושו, שעל כל דבר שהאדם חושב אותו / מאמין בו / רוצה אותו / מפחד ממנו / אוהב אותו / שונא אותו וכיוב, על האדם לשאול את עצמו תמיד. האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, נניח שהאדם רוצה איזה דבר. ככ רוצה אותו, אפילו עד כדי חרדה. על האדם לשאול את עצמו, האם הדבר הזה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב ומוכרח להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי שאני אשיג אותו, ואם אני לא אשיג אותו, לא יקרה שום דבר?! ובכל פעם שנדמה לאדם שיש איזה דבר שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהאדם מרגיש שהוא מחויב לאיזה דבר, לאיזה רעיון, לאיזה רצון וכיוב, על האדם לשאול את עצמו, האם האמונה הזאת שלי, האם היא מחויבת, או שאולי רק אפשרי שהיא נכונה, אך לא מחויב שהיא נכונה?! והאם מה שאני בטוח שהוא נכון, האם מחויב ומוכרח שהוא נכון? אולי אני טועה? ואולי ההפך הוא הנכון?! והאם מה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי, שאני אשיג אותו?! והדבר הזה, שהאדם שואל את עצמו על כל דבר, האם זה מחויב או רק אפשרי, הדבר הזה מוביל את האדם להבנה, ששום דבר בעולם, אינו מחויב, אלא הכל אפשרי בלבד. כי שום דבר לא מוכרח להיות דווקא כך או אחרת. אלא, כל דבר שהוא, רק אפשרי שהוא כך, והוא יכול גם להיות אחרת. והפרעת החרדה שיש לאדם, היא רק בגלל שהוא הופך את האפשרי למחויב. דהיינו, שהאדם, על איזה דבר שהוא לא באמת מחויב להשיג אותו, הוא מתייחס אליו, כאילו הוא מחויב להשיג אותו. ואז האדם מפחד, מכך שהוא לא ישיג אותו. וככל שהאדם חושב יותר, שהוא מחויב להשיג את הדבר, כך הוא יותר בחרדה, מכך שהוא לא ישיג אותו. ועל ידי זה שהאדם במשך היום יום, לוקח כל דבר ודבר, ושואל את עצמו תמיד, האם זה אפשרי? האם זה מחויב? האם מחויב שאני צודק, או שאני רק אולי צודק? והאם אני בטוח שהאמת היא כך, ואולי היא אחרת? והאם אני מחויב לרצות ולעשות כך, או שזה רק אפשרי? וכולי, על ידי זה בסופו של דבר, האדם משתחרר מכל הרצונות המוגדרים ...

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר ... מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין מחויב המציאות. למעשה, כל דבר שנחשב לאפשרי הוא למעשה גם מחויב, ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים ... אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה ההבנה שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ולכן הוא מחויב ולא רק אפשרי. אליעד מדגים זאת באמצעות הנעל, שאפילו אם נדמה לנו שהיא יכולה להיות במקום אחר, בפועל היא מחויבת להיות בדיוק במקום שבו היא נמצאת, כמו גם במקום שבו היא לא נמצאת. כיצד דברי רבי נחמן על התעוררות ... כאשר האדם מתנתק מהמחשבות הרגילות, הולך לבדו ומתנתק מן העולם, הוא יכול להגיע לחוויית אחדות מוחלטת, ולהפוך את נפשו למחויבת - כלומר, לחוות את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמציאות המוחלטת. במצב כזה, האדם תופס את עצמו כאלוהים ממש, וחי מתוך הבנה עמוקה שאין הבדל בין אפשרי למחויב. האם התובנה הזו שוללת את חוויית הבחירה? אליעד מדגיש שהתובנה הזו לא שוללת את חוויית הבחירה אלא דווקא מאפשרת את הבחירה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין שהכל מחויב, הוא למעשה משתחרר מכל מגבלה של בחירה מוגבלת וחווה חופש מוחלט לבחור ולחוות כל אפשרות כמציאות מוחלטת. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום? פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים ... המקומות והזמנים, אך גם הצורה משתתפת בתכונה זו. המשמעות היא שכל דבר במציאות אינו סתם אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר שנראה לנו מוגבל במקום ובזמן מסוימים, הוא בעצם אינסופי ... מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים בכל מצב. זה נראה כהגזמה או כסתירה, אך זו ... כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה הופכת לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל ריבוי אלוהים אם מסתכלים על העניין מחוץ לפרספקטיבה של האחדות. בפועל, אין באמת ריבוי של אלוהויות ... המעשית של ההבנה שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה ... פוזיציה במכניקת הקוונטים, הצורות כולן קיימות, אבל אנו חווים כל פעם צורה אחת מסוימת. האם אפשר ליישם את רעיון המחויב על כל דבר אפשרי? כאשר אנו מבינים שמה שנכון לגבי המחויב נכון גם לגבי האפשרי, הרי שכל פרט במציאות הוא גם הכרחי. הספר מחויב להיות בדיוק במקום שהוא נמצא, וכך גם הרעיון ההפוך - שהספר יכול להיות במקום אחר - גם הוא מחויב. לכאורה זו סתירה, אך מהיבט האחדות זו בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין אפשרי. אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שהספר הוא גם האפשרות הרגילה (אולי הוא יהיה פה או לא) וגם מצב מחויב (בהכרח הוא פה ובכל מקום אחר). לכן אין סתירה במהות, אלא רק בפרספקטיבה המוגבלת שלנו. מה מלמד רבי נחמן ... לבד ולא חושב על כלום (פונה לבטלה), אתה יכול להגיע לאחדות מוחלטת עד כדי שהנפש שלך מתחייבת, כלומר, נכללת במחויב המציאות, ואתה מגיע לחוויית אלוהות. כיצד התובנה הזו עשויה להשפיע על חוויית הבחירה? אם הכל מחויב, האם נשללת הבחירה? לא בהכרח. לפי אליעד, במחויב יש גם את הבחירה הכי גדולה, מכיוון שהמחויב כולל את כל האפשרויות כולן. כשאדם תופס את עצמו כחלק מהמחויב, הוא בעצם מתאחד עם כל התרחישים האפשריים ולא מוגבל לנקודת מבט צרה של רק כך או רק אחרת. לסיכום: ... מקבילים, ריבוי אלוהים וכולי, כולן נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים ... מהיבט מסוים זה גם זה. הנושא של יקומים מקבילים הוא נגזרת. אם תהיה משוכנע במאה אחוז שמה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי האפשרי, אז נגמרת לך המשמעות של היקום הנפרד. כי אם כל מה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי כל דבר אפשרי.. מה זה מחויב? שלא יכול שלא להיות קיים. ואם המחויב נכון לגבי הספר, אז הספר מחויב שיהיה קיים, אז לא קיים שום דבר מלבד הספר. שאלה: אז כל דבר הוא גם אפשרי וגם מחויב. אליעד: רבי נחמן אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי, ומפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו. כתוב אצל היהודים ... שום דבר. אם תצליח לא לחשוב על שום דבר, אז תתחייב בנפשך, ומה זה אומר? אז נפשך תהפוך להיות מחויבת, אז נפשך תיכלל במחויב המציאות, ומה זה אומר? אתה תחווה שהכל קיומו מחויב. ואז אתה חי לנצח, ויודע שאתה אלוהים. שאלה: האם זה ביטול הבחירה? אליעד: לא, כשאתה נכלל במחויב אז יש לך את הבחירה הכי גדולה. מה זה אומר מחויב? שאתה מתחייב בנפשו, שאתה מבין שכול העולם מחויב. בפרקטיקה כשאתה רואה פה נעל, אתה חושב שזה לא מחויב שהנעל תהיה פה כי היא יכולה להיות גם שם, אבל זה לא, הנעל מחויבת להיות פה. למרות שאתה יכול ...

אקסיומות, מחויב המציאות, מושכל ראשון, אקסיומה, הנחות יסוד, לוגיקה, מה חייב להיות קיים? מהו אלוהים? מהות המציאות, יש ואין, מהו קיום? מהי מציאות? מהו מחויב המציאות? להוכיח הוכחות מהם עקרונות האקסיומות והמציאות המחויבת? ההרצאה מתמקדת בשאלות פילוסופיות הנוגעות לאקסיומות, מחויבות המציאות וההבנה העמוקה של מהות הקיום. אליעד כהן שואל שאלות יסודיות בנוגע למהות העולם, האמונה בקיומם של הדברים, האם כל מה שקיים חייב להיות כאן, ומהו העקרון המחויב במציאות. מהי אקסיומה ומהו מחויב המציאות? אקסיומות הן הנחות יסוד שאותן אנו מקבלים כעובדות או כמציאות מבלי להוכיח אותן. לדוגמה, האקסיומה שהמציאות קיימת, או שהזמן מתקדם בכיוון אחד. כל דבר במציאות, לפי אליעד, חייב להיות מחויב בצורה מסוימת - כלומר, הוא לא יכול להיות תלוי רק באפשרות אלא חייב להיות חלק מהמציאות האמיתית. רעיון זה ... דבר חייב להיות כאן או אם כל דבר הוא תוצאה של אפשרויות שונות. מה משמעות המושג אין? האם הוא מחויב או אפשרי? בהמשך, אליעד בוחן את המושג אין - האם אין הוא מחויב או שהוא אפשרי? מדובר בשאלה אם מה שאנו תופסים כאין הוא חלק מהמציאות המחויבת או שהוא רק דבר שנראה כאפשרות. לדוגמה, האם יש דבר כזה כמו חוסר צורה, או האם כל דבר חייב ... נוכח בכל רגע, או שמא ייתכן מצב שבו ישנו חוסר מוחלט של צורה או מציאות. האם יש משהו שהוא מחויב במלואו? השיחה נוגעת גם בשאלה אם קיימת מציאות מוחלטת, כזו שהיא מחויבת ללא כל שינוי. כל פרט מציאותי שצריך להיות כאן, האם הוא אכן מחויב או שמא הוא תוצאה של פרשנות או תפיסה שונה. הדוגמה שניתנת כאן היא שולחן - האם זהו דבר מחויב במציאות, או שמא ניתן לתפוס אותו בצורה שונה. אליעד מסביר שלפעמים אנחנו צריכים להפסיק לחפש את התשובות בשאלות ברורות, ... קיום? איך הוא משתנה? בנוגע לשאלת הקיום, אליעד מחדד את הרעיון שאין באמת דרך לשאול אם הקיום עצמו הוא מחויב, כיוון שמה שאנחנו תופסים כקיום הוא למעשה תוצר של תפיסות שונות ותחושות. השאלות שהן נכונות עבורנו לא תמיד יהיו ... מהו קיום. מהו מהות אלוהים בהקשר זה? ההרצאה גם מתקרבת לשאלה הגדולה יותר - מהו אלוהים? האם אלוהים הוא מחויב מציאותי או שהוא משהו שאנו תופסים או מאמינים בו דרך הזווית האישית שלנו? אליעד מציע שייתכן שמה שאנו תופסים ... הוא נושא חשוב נוסף שנוגע למהות השאלה אם יש משהו מוחלט או שהכל יחסי. האם יש אין סוף שהוא מחויב, או שמא הוא רק האפשרות של מידה לא נמדדת? השיחה כאן מתמקדת בהבנה אם יש מושג של אין סוף בעולם - וכיצד הוא משתלב עם הרעיון של מחויבות המציאות. סיכום במהלך ההרצאה, אליעד כהן נוגע בנושאים פילוסופיים מעמיקים שמאתגרים את תפיסת המציאות שלנו. הוא בוחן את מהות האקסיומות, שאלות על קיום, מחויבות המציאות, אופי האין והאין סוף, כמו גם השאלות האתיות והאמוניות שמלוות את כל המהלך הפילוסופי הזה. אקסיומות מחויב המציאות מהות הקיום אין סוף האם אלוהים מחויב? האם אין הוא מחויב או אפשרי? תפיסת המציאות של אליעד כהן

אושר וסבל, הלוגיקה של האושר, הלוגיקה של הסבל, לא מחויב להרגיש רע, התמודדות עם אובדן, הנוסחה של האושר, המתמטיקה של האושר, אושר יחסי, אושר מוחלט, לא תמיד יש חיסרון מהם הגורמים לסבל במצבים שנראים כמחויבים? השיחה מתחילה בשאלה כיצד דבר שמחויב לא בהכרח גורם לסבל. הרעיון המרכזי שנדון הוא שכשאדם מתמודד עם מצב שהוא בטוח בו לחלוטין - למשל, מצב ... אפילו קטן, הוא מתחיל לחשוב אם יכול להיות שינוי במציאות, וזהו מקור הסבל. איך המוות ממחיש את הרעיון של מחויב? בהמשך ניתנת דוגמת המוות: כאשר אדם מת, על פי התפיסה המקובלת אין אפשרות לשנות את המצב. עם זאת, האנשים ... - אולי בכל זאת היה אפשר לעשות משהו - הופך את הסבל לאפשרי. כיצד אנשים מתמודדים עם סבל שנראה כמחויב? השיחה מסבירה שני אופנים עיקריים להתמודד עם סבל במצב כזה: 1. קבלה של המצב כמחויב - כאשר אדם משכנע את עצמו שהמצב הוא בלתי ניתן לשינוי (כמו מוות של אדם קרוב), הסבל עלול להתמתן, ... ימצא פתרון, הסבל יפחת או ייעלם. האם תמיד קיימת אפשרות לשינוי? המרצה מדגיש רעיון חשוב: אף מצב אינו באמת מחויב ב - 100%. לעיתים אנחנו בטוחים שמשהו הוא בלתי נמנע - כמו המוות, אבל תמיד יש מקום למחשבה שבאופן ... זאת דרך לשנות את המצב. כיצד הספק משפיע על הסבל? המרצה מציין את החשיבות של הספק בנוגע למצבים שנראים כמחויבים. ברגע שיש ספק, גם אם מדובר במצב שבו נראה שאין שום דרך לשנות אותו, האדם עשוי להרגיש צורך עז ... אחוז שאין שינוי אפשרי, הוא מפסיק לרצות לשנות את המצב וכתוצאה מכך הסבל פוחת. אך למעשה, אין שום דבר שמחויב בצורה מוחלטת, ולכן תמיד יש מקום לספק. כל עוד יש מקום לספק, יש מקום לרצון לשינוי, וכך חוזר הסבל. מהם הגורמים לסבל במצבים שנראים כמחויבים? האם תמיד יש חיסרון במציאות? כיצד הספק משפיע על חוויית הסבל? האם כל דבר אפשרי לשינוי? כיצד מתמודדים עם רצון לשנות את העבר? כיצד הסבל והקבלה קשורים זה לזה? למה דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל? השאלה מתחילה מהטענה שברגע שמשהו נתפס כמחויב לחלוטין, הוא לא אמור לגרום לסבל. לדוגמה, אם אדם בטוח ב - 100 אחוז שאין אפשרות אחרת ממה שקורה ... ולכן לא סובל. יחד עם זאת, במהלך השיחה עולה גם נקודה חשובה נוספת: באופן מוחלט, שום דבר אינו באמת מחויב ב - 100 אחוז, כי תמיד אפשר לדמיין מצב שונה או להטיל ספק במציאות. ברגע שיש לאדם אפילו ספק ... היא מצב שבו מישהו מת, והמשפחה שלו סובלת מכך. לכאורה, הוא כבר מת ואין אפשרות להחזירו, וזה אמור להיות מחויב שלא ישתנה. אבל בפועל, אנשים בכל זאת סובלים, כי הם מתגעגעים לאותו אדם או רוצים את ההפך - שלא ... להיות בטוח במאה אחוז, כי תמיד קיים סיכוי שיקרה משהו לא צפוי. מהן הדרכים להתמודד עם סבל במצב שנחווה כמחויב? על פי ההסבר בשיחה, יש שתי דרכי התמודדות עיקריות: לשכנע את עצמך שהמצב באמת בלתי ניתן לשינוי (כלומר מחויב) - ואז, באופן יחסי, תפסיק לרצות לשנות אותו ותסבול פחות. כך קורה שלפעמים אדם משלים עם העובדה שזהו, אי ... הרצון לשנות לא מתממש או לא ברור כיצד לממש אותו. מצד שני, אם באמת יימצא פתרון לאותו מצב שנראה מחויב, הרי שהסבל עשוי להיעלם או לפחות לפחת. אליעד מוסיף שלאדם יש בפועל אפשרות לדמיין כמעט כל שינוי שהוא, ואפילו ... מהאנשים מעדיפים להגיע לקבלה והשלמה, וחלק בוחרים לבדוק שוב ושוב אם בכל זאת ניתן לשנות. האם באמת קיים מצב מחויב ב - 100 אחוז? עולה רעיון שבאופן מוחלט, שום דבר לא באמת מחויב. לדוגמה, אנחנו חושבים מוות הוא דבר ודאי, אבל אם מישהו היה נחוש בצורה יוצאת דופן ודרש פתרון לאפשרות להחזיר ... רדיקליים שדוחים את המובן מאליו. זו מחשבה שנראית בלתי הגיונית, אך היא מלמדת שאפילו לגבי דברים שברור לנו שהם מחויבים, ניתן תמיד לערער ולומר אולי זה לא באמת סופי. מצד שני, רוב האנשים מקבלים שיש מצבים שאינם ניתנים לשינוי, ... קבלה והשלמה (יחסית), או על ידי בחינה מחודשת וחיפוש דרכים לשנות את המצב, גם אם על פניו הוא נראה מחויב. בכל מקרה, ההבנה שכל עוד יש ספק, תיתכן אפשרות לשינוי, יכולה להסביר מדוע אנשים ממשיכים לסבול, גם במצבים שנראים ... כל דבר אפשרי לשינוי? כיצד הספק והוודאות משפיעים על חוויית הסבל? אנחנו עכשיו נדבר על נושא של דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל, אוקי מה זה אומר לך מה אתה רוצה להבין בזה? ש: אני רוצה להבין בזה כמה דברים. אליעד: כמה דברים לא מספיק אחד כמה דברים? ש: לא אני אומר אחד כשאתה אומר שמחויב כי לא יודע יש עוד כל מיני דברים, הכוונה למחויב שאני מודע אליו או מחויב שאני לא מודע אליו? אליעד: אני אסביר לך את הכוונה, לא אתה ניסית אני אסביר לך מה הכוונה מחויב לא גורם לסבל נניח לדוגמה הבאת דוגמה למוות נגיד לדוגמה שמת לך מישהו ואתה סובל מזה שהוא מת. ש: אחרי הקבורה אני מבין שזה כאילו. אליעד: איך יכול להיות מחויב לי שהוא מת סובל מזה שהוא מת כי היה פעם בחור קראו לו אליעד הוא אמר אם אתה תהיה ... מת, נכון אבל אולי אני יכול למלא את הגעגוע הזה בצורה אחרת. ש: הגעגוע אליו כאילו לא אמור להיות מחויב אצלו. אליעד: לא מחויב יפה כי אם היית בטוח שהוא מת ושאתה חייב להתגעגע טוב חייב זה מה יש. אני רוצה להסביר לך ... לך את היד כדי לסבול על משהו צריך לרצות את ההפך שלו. עכשיו אם אתה תגיע למצב שאתה חושב מחויב שיחתכו לי את היד במובן כזה שאתה אפילו לא יכול לדמיין מצד שבו לא חותכים לך את היד לא ... מהתשובות טוב תראה בכל מקרה יש חיסרון תתקדם קדימה רוב האנשים מבינים שתמיד יש חיסרון ומתקדמים קדימה, הוא אומר מחויב לי שתמיד יש חיסרון, נכנעתי תמיד יש חיסרון זה מה יש אתה מבין אבל יש בן אדם שהוא אומר ... הבנת פחות או יותר את הרעיון מה הבנת? ש: שאם בן אדם שבאופן יחסי הוא מבין שזה משוכנע שזה מחויב אז באמת זה לא יציק לו זאת אומרת בדוגמה. אליעד: האם באמת יש אפשרות שבן אדם יהיה משוכנע במאה אחוז שמשהו מחויב? ש: לא. אליעד: לא, באופן יחסי כן באופן מוחלט לא, באופן יחסי לא אין אפשרות כי שום דבר לא מחויב מה לעשות. ש: שיהיה משוכנע שמה? אליעד: האם יש אפשרות שבן אדם יהיה משוכנע במשהו שהוא במאה אחוז חייב ... לא חייב לקרות אפילו דבר מצד השכל, נגיד שרע לך מזה שאתה מבין שתמיד יהיה לך חיסרון לכאורה זה מחויב והשכל מבין שתמיד יהיה חיסרון מחויב, אז אם אני מבין בשכל שתמיד יהיה חיסרון איך זה שרע לי מזה שתמיד יש לי חיסרון תשובה כי בלב שלך יש לך ספק האם באמת השכל שאומר שתמיד יש חיסרון הוא נכון או לא, מה זאת אומרת מחויב זה היגיון פשוט שתמיד יש חיסרון כי שום דבר לא שלם אבל לא בטוח כי ברגע שיש לך ספק ...