אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מחויב ✔יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן ✔ איך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
15:41יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן
איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן?

אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו תופסים אותה בדרך כלל כמוגבלת למקום ולזמן מסוימים בלבד. לדוגמה, ספר פיזי הנמצא על השולחן מולנו נתפס בעינינו כמצוי רק בנקודה אחת במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל מקום ובכל זמן. הדוגמה שהוא מביא היא שאפילו "מאחורי השמש" - מקום רחוק ובלתי נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת.

מדוע אין הבדל בין מהות לצורה?

הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות הן ארעיות, זמניות ומוגבלות במקום ובזמן. אליעד מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין "אפשרי המציאות" לבין "מחויב המציאות". למעשה, כל דבר שנחשב ל"אפשרי" הוא למעשה גם "מחויב", ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים.

מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות?

אליעד כהן משתמש במושג "יקומים מקבילים" כדי להסביר כיצד המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית.

איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן?

לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה אחרת) יתקיימו במלואן בכל מקום ובכל זמן. אך אליעד מסביר שזו בדיוק מהות האחדות - המציאות היא אינסופית, ולכן יכולה להכיל בתוכה את כל הצורות האפשריות. הדימוי שאליעד משתמש בו הוא כמו אדם שעומד בין שתי מראות, ומבחין בהשתקפויות אינסופיות של עצמו - כך גם המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית.

מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים?

כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה השאלה האם זה מוביל למסקנה שיש "ריבוי אלוהים". אליעד מסביר שאמנם נראה שזה מוביל לריבוי אלוהויות, אך למעשה מדובר באותה אלוהות אחת, שהיא האחדות המוחלטת. הרעיון של ריבוי אלוהים הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד.

מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן?

הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו מצליחים לתפוס את הריבוי האינסופי של הצורות באחדות אחת מוחלטת, לא היינו זקוקים למודל של יקומים נפרדים.

איך הדימוי של מראות אינסופיות ממחיש את אחדות המציאות?

אליעד מביא את הדוגמה של אדם שניצב מול מראה ומאחוריו עוד מראה, ונוצרות אינסוף השתקפויות. המרחב נראה כאילו הוא מתרחב לאינסוף, למרות שמדובר באותו מקום. באופן דומה, המציאות מלאה אינסוף השתקפויות של צורות שמתקיימות כולן במקביל, אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם.

מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב?

המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה ההבנה שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ולכן הוא מחויב ולא רק אפשרי. אליעד מדגים זאת באמצעות הנעל, שאפילו אם נדמה לנו שהיא יכולה להיות במקום אחר, בפועל היא מחויבת להיות בדיוק במקום שבו היא נמצאת, כמו גם במקום שבו היא לא נמצאת.

כיצד דברי רבי נחמן על התעוררות בלילה קשורים לאחדות המציאות?

אליעד מצטט את רבי נחמן מברסלב, שאומר כי "הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה ליבו לבטלה - הרי זה מתחייב בנפשו". לכאורה, אמירה זו מתארת סכנה נפשית או רוחנית, אך אליעד מסביר שיש לה משמעות חיובית ועמוקה יותר: כאשר האדם מתנתק מהמחשבות הרגילות, הולך לבדו ומתנתק מן העולם, הוא יכול להגיע לחוויית אחדות מוחלטת, ולהפוך את נפשו ל"מחויבת" - כלומר, לחוות את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמציאות המוחלטת. במצב כזה, האדם תופס את עצמו כאלוהים ממש, וחי מתוך הבנה עמוקה שאין הבדל בין אפשרי למחויב.

האם התובנה הזו שוללת את חוויית הבחירה?

אליעד מדגיש שהתובנה הזו לא שוללת את חוויית הבחירה אלא דווקא מאפשרת את הבחירה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין שהכל מחויב, הוא למעשה משתחרר מכל מגבלה של בחירה מוגבלת וחווה חופש מוחלט לבחור ולחוות כל אפשרות כמציאות מוחלטת.
איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן?

אליעד מסביר שצורת הספר, כפי שהיא נתפסת בעינינו, אינה מוגבלת למקום או לזמן מסוימים. לדבריו, בדיוק כשם שההוויה (המהות) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, כך גם הצורה אחת עמה ומשתתפת בכל תכונותיה. דוגמה לכך היא ספר פיזי: אנחנו רגילים לחשוב שהוא רק כאן ועכשיו, אבל ברמה גבוהה יותר של הבנה, הספר קיים בכל מקום עד אין סוף, ואפילו "מאחורי השמש". אם היתה קיימת רק צורת הספר ללא שום צורה אחרת, הרי לא היתה לה שום משמעות נפרדת. אך הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן.

מדוע אין הבדל בין מהות לצורה?

בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא "ההוויה" או "המהות" לבין "הצורה" שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ממלאת את כל המקומות והזמנים, אך גם הצורה משתתפת בתכונה זו. המשמעות היא שכל דבר במציאות אינו סתם אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר שנראה לנו מוגבל במקום ובזמן מסוימים, הוא בעצם אינסופי בכל ממדי המציאות.

מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות?

לפי אליעד, הרעיון של "יקומים מקבילים" הוא דרך לצמצם את ההבנה האמיתית ש"כל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן". עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של "ריבוי יקומים מקבילים". אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים שמדובר באותה מציאות ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם "שכל קטן יותר" לעומת ההבנה שהכל אחד ממש.

איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית?

השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם "צורת ספר" וגם "צורת מעיל" וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים בכל מצב. זה נראה כהגזמה או כסתירה, אך זו בדיוק הנקודה של האחדות המוחלטת: בכל רגע מתקיימות כל האופציות בבת אחת, אפילו אם איננו תופסים זאת באופן רגיל.

מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים?

כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה "הופכת" לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל "ריבוי אלוהים" אם מסתכלים על העניין מחוץ לפרספקטיבה של האחדות. בפועל, אין באמת ריבוי של אלוהויות נפרדות, כי הכל מצביע על אותה מהות אחת.

מה המשמעות של 'לתרכיב את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן'?

כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן באותו המרחב ובאותו הרגע, השכל האנושי נתקל בסתירה כי הוא רגיל להבחין בין אובייקטים שונים בזמנים שונים. לכן, המודל של "אין סוף יקומים" עוזר לשכל להבין שיש אפשרות שכל האירועים האפשריים יתקיימו, אך לכאורה במקומות או במציאויות נפרדות. זו דרך להסביר לעצמנו איך תיתכן כזו שלמות של ריבוי אינסופי.

כיצד הדימוי של מראות אינסופיות עוזר להבין את הנושא?

אליעד מביא את הדוגמה של אדם שעומד מול מראה, ומאחוריו מראה נוספת. כך נוצרות השתקפויות רבות לאינסוף. בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו "התרחב", ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של "הכל נמצא בכל מקום ובכל זמן".

מהי הנגזרת המעשית של ההבנה שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן?

היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה יותר, הכל מתרחש באחדות, פשוט אנו חווים זאת חלקית כתוצאה מ"קריסה" תודעתית. בדומה למושג "סופר פוזיציה" במכניקת הקוונטים, הצורות כולן קיימות, אבל אנו חווים כל פעם צורה אחת מסוימת.

האם אפשר ליישם את רעיון המחויב על כל דבר אפשרי?

כאשר אנו מבינים שמה שנכון לגבי המחויב נכון גם לגבי האפשרי, הרי שכל פרט במציאות הוא גם הכרחי. הספר מחויב להיות בדיוק במקום שהוא נמצא, וכך גם הרעיון ההפוך - שהספר יכול להיות במקום אחר - גם הוא מחויב. לכאורה זו סתירה, אך מהיבט האחדות זו בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל "נכון" באותה מידה.

איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי?

בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין "מחויב" לבין "אפשרי". אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שה"ספר" הוא גם האפשרות הרגילה (אולי הוא יהיה פה או לא) וגם מצב מחויב (בהכרח הוא פה ובכל מקום אחר). לכן אין סתירה במהות, אלא רק בפרספקטיבה המוגבלת שלנו.

מה מלמד רבי נחמן על ההתעוררות בלילה וההליכה בדרך יחידי?

אליעד מביא את דברי רבי נחמן: "הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה ליבו לבטלה - הרי זה מתחייב בנפשו". על פי הפשט, הכוונה היא שזהו מצב נפשי לא בריא, שאם אדם מתמלא במחשבות רעות, הוא עלול להזיק לעצמו. אך אליעד מציג את הצד ההפוך שרבי נחמן מדגיש: אם אתה מנצל את השקט שבזמן הלילה, הולך לבד ו"לא חושב על כלום" (פונה לבטלה), אתה יכול להגיע לאחדות מוחלטת עד כדי שהנפש שלך "מתחייבת", כלומר, נכללת במחויב המציאות, ואתה מגיע לחוויית אלוהות.

כיצד התובנה הזו עשויה להשפיע על חוויית הבחירה?

אם הכל מחויב, האם נשללת הבחירה? לא בהכרח. לפי אליעד, במחויב יש גם את "הבחירה הכי גדולה", מכיוון שהמחויב כולל את כל האפשרויות כולן. כשאדם תופס את עצמו כחלק מהמחויב, הוא בעצם מתאחד עם כל התרחישים האפשריים ולא מוגבל לנקודת מבט צרה של "רק כך או רק אחרת".

לסיכום: איך הכל מתקשר לרעיון שהכל אחד?

השורה התחתונה היא שכל השאלות על מקומות, זמנים, יקומים מקבילים, ריבוי אלוהים וכולי, כולן נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד.
שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה?

אליעד: למשל, זה ספר, הוא נמצא במקום מסוים ובזמן מסוים. אני טוען שהספר הזה, מבחינה אובייקטיבית, נמצא בכל המקומות ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה.

שאלה: אבל זה לא אפשרי.

אליעד: למה? כי אם רק צורת הספר קיימת, אז מה המשמעות של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה.

מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה.

אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. בצמצום אנחנו אומרים יקומים מקבילים, אבל זה סוג של אחד. יקומים מקבילים זה שכל קטן יותר. כאילו דמיינו שיש תמונה ואין אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה.

היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו', ובו זמנית היא גם כן רק צורה.

אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים.

זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את היקומים המקבילים.

הספר הזה, נמצא במקום ובזמן מסוים, מבחינת אופציה הוא יכול להיות באין סוף מקומות ובאין סוף זמנים. נניח שהוא נמצא רק במקום מסוים ובזמן מסוים, אז במסגרת כל היקומים הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן. אם כל האופציות קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית.

ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד גדול. איך יכול להיות שעל אותו מרחב מקום ועל אותו מרחב זמן נמצאים אין סוף ישויות? זה לא יכול להיות, ולכן אנו אומרים שזה באין סוף יקומים.

גם בשכל הגדול יותר להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד.

דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף.

מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ששמו צורה וצליל. וזה הכל, ואם זה כמה צורות, זה יוצר לך משמעות. וזהו זה, אבל יש את כל הצורות בכל מקום ובכל זמן. למשל המעיל שלך נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים.

רק בתודעה יש לך קריסה, זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה.

זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו.

למשל אדם עומד מול הראי, ושמים עוד ראי, ואז הוא רואה אין סוף השתקפויות. מה קרה? הוא נמצא באותו חדר עם אותו מרחב, אבל המרחב גדל, המקום גדל, זה למעשה אין סוף מקום. אבל אף על פי כן אתה לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות שרחוקים ממך יותר ויש כאלה שרחוקים ממך פחות. זה קצת דומה למה שדברנו עליו. מה הבנת?

שאלה: כשאתה מדבר על יקומים מקבילים, אתה למעשה ממחיש לי שזה בעצם לא יקומים מקבילים, אלא זה באותו מקום ובאותו זמן חוויה אחת שזה בעצם גם צורה, כל צורה, והיא ההוויה עצמה. ואפילו כל צורה שהיא שאפילו זה מחשבה ורגש.

אליעד: היא הוסיפה ואמרה שזה לא רק צורה פיסית. צורה זה כל דבר, אפילו רצון זה צורה. כל ישות זה צורה. דמיין שהרצון שלך ממלא את כל המציאות.

זה לא ברור, נכון? גם אם הספר ממלא את כל המציאות זה לא ברור. דמיין שכול הישויות ממלאות את הכל, לא רק הצורות הפיסיות שאנחנו רואים בחושים אלא גם צורות הרגש וכו'. תמשיכי, מה הבנת?

שאלה: בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן

אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה.

שאלה: ולכן כדי שהשכל שלנו יתפוס מה קורה אתה מדבר איתנו על יקומים מקבילים, כדי שאיך שהוא נבין את זה, אבל זה לא באמת.

אליעד: זה לא רק שזה לא באמת, זה הרבה יותר מזה. מהיבט מסוים זה גם זה.

הנושא של יקומים מקבילים הוא נגזרת. אם תהיה משוכנע במאה אחוז שמה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי האפשרי, אז נגמרת לך המשמעות של היקום הנפרד. כי אם כל מה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי כל דבר אפשרי..

מה זה מחויב? שלא יכול שלא להיות קיים. ואם המחויב נכון לגבי הספר, אז הספר מחויב שיהיה קיים, אז לא קיים שום דבר מלבד הספר.

שאלה: אז כל דבר הוא גם אפשרי וגם מחויב.

אליעד: רבי נחמן אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי, ומפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו. כתוב אצל היהודים מי שער בלילה והולך לבד ולא חושב על משהו מוגדר, הוא מתחייב בנפשו, למה? כי הוא מכניס לו לראש מחשבות לא טובות, ואם יקרה לו משהו, זה באשמתו. מה רבי נחמן אמר, חייב להיות בזה משהו טוב, אם הם אמרו שלהתעורר בלילה זה לא טוב, וללכת יחידי זה לא טוב, ולחשוב שטויות זה לא טוב, עד כדי כך שאתה מתחייב בנפשך, רבי נחמן אמר בואו נהפוך את זה.

אם תתעורר בלילה שיש לך שקט בראש ממה שקורה בכדור הארץ. ותלך בדרך יחידי, דהיינו, תתרחק מכל מה שקורה בעולם. ותפנה לבך לבטלה, דהיינו, לא תחשוב על שום דבר. אם תצליח לא לחשוב על שום דבר, אז תתחייב בנפשך, ומה זה אומר? אז נפשך תהפוך להיות מחויבת, אז נפשך תיכלל במחויב המציאות, ומה זה אומר? אתה תחווה שהכל קיומו מחויב. ואז אתה חי לנצח, ויודע שאתה אלוהים.

שאלה: האם זה ביטול הבחירה?

אליעד: לא, כשאתה נכלל במחויב אז יש לך את הבחירה הכי גדולה. מה זה אומר מחויב? שאתה מתחייב בנפשו, שאתה מבין שכול העולם מחויב. בפרקטיקה כשאתה רואה פה נעל, אתה חושב שזה לא מחויב שהנעל תהיה פה כי היא יכולה להיות גם שם, אבל זה לא, הנעל מחויבת להיות פה. למרות שאתה יכול להעביר אותה לשם, אתה יודע שזה מחויב שהיא תהיה פה. אבל זה גם מחויב שהנעל תהיה גם שם.

אם אתה מבין את זה, אז זה אומר, שאם כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, אז כל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב. כל מה שנכון לגבי הספר הזה, נכון גם לגבי אלוהים, אין הבדל ביניהם. אבל כל מה שנכון לגבי כל צורה, נכון לגבי המהות. אם אתה רוצה לדעת מה היא מהות המציאות, קח צורה כל שהיא ובדוק אותה, ומה שנכון לגבי הצורה נכון לגבי אלוהים.

אז תגיד, יש גם את הצורה ההפוכה שלה? נכון, גם זה נכון לגבי אלוהים.

אם זה נתפס לך, אז זהו. למה זה לא נתפס? כי זה כאילו הפוך, גם ככה וגם ככה.
הצורה מציאות מקבילה להבדיל אחדות המהות והצורה ריבוי אלוהים אפשרי מציאות נפרדת התעוררות התודעה אפשרות הוויה אחדות אחדות המהות אחדות המהות והצורה אחדות המציאות אפשרי אפשרי המציאות הזמן הזמן והמקום היקום המהות והצורה המציאות המקום המקום והזמן הצורה זמן בלי מקום זמן ומקום זמן ללא מקום זמן מקום יקום מקביל יקומים יקומים מקבילים מהות מחויב מחויב המציאות מימד הזמן מימד המקום מציאויות מקבילות מציאות מציאות מקבילה מקום בלי זמן מקום וזמן מקום זמן מקום ללא זמן מרחב מרחב הזמן מרחב המקום עולם מקביל עולמות מקבילים עולמות מרובים ציר הזמן ציר המקום ריבוי עולמות ריבוי עולמות מקבילים
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
... בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי מדוע בשחמט לא אוכלים בפועל את המלך? אליעד כהן מסביר כי במשחק השחמט, כאשר אתה מגיע למצב של שחמט, פירוש הדבר הוא שהמלך נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לזוז לשום מקום אחר. זהו מצב מחויב המציאות מבחינת חוקי המשחק. יחד עם זאת, במצב כזה, המשחק מסתיים באופן רשמי עוד לפני שהמלך נאכל בפועל. ... של השכל עדיין לא מספיק חזקה בכדי לבטל לחלוטין את הצורך החושי. מה זה בעצם אומר מחויב שכלי לעומת מחויב חושי? אליעד מסביר את ההבדל בין שני סוגי הוודאויות: יש מחויב שכלי, שבו השכל בטוח לחלוטין בדבר מסוים, ויש מחויב חושי שבו אתה חווה את הדבר במו חושיך. הוא מדגיש נקודה חשובה, שהשכל יכול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו יקרה, ... עדיין לעיתים תבדוק שוב. מדוע זה קורה? אליעד מסביר שהשכל שלך בטוח, אך לא בצורה מחויבת לחלוטין, כיוון שעדיין קיימת אפשרות דמיונית קלושה שמשהו אחר התרחש, או שאתה לא באמת זוכר או מבין נכון. כיצד להגיע למצב של וודאות מוחלטת באמת? אליעד מסביר שכדי להגיע לוודאות מוחלטת, המחויב שלך צריך להיות כל כך חזק, עד שהוא לא יהיה תלוי בשום גורם נוסף. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו אומר שהוא ... במשהו, אבל נותן סיבה כמו כי אני יודע שחוקי המשחק הם כאלה, אז זה עדיין לא נקרא מחויב לחלוטין. המחויבות השכלית האמיתית היא כזו שאין מאחוריה שום כי. אם אתה אומר אני בטוח ב - 100% שניצחתי, זה צריך להיות מצב שבו אין לך שום ספק, וששום תחושה או דמיון לא יערערו אותך. מדוע קשה להשיג מחויבות מוחלטת בחיים? אליעד נותן דוגמה נוספת מחיי היום - יום: אדם יכול להגיד שהוא מאושר לחלוטין, אבל אם הוא ... מוחלט, לא צריך לבצע בדיקות או פעולות נוספות כדי לוודא אותו. הספק נובע רק כאשר המחויבות השכלית שלך לא מוחלטת לחלוטין, אלא מבוססת על אמונות, הבנות חלקיות או ספקות דקים. מה זה מחויב המציאות? איך להגיע לוודאות מוחלטת? ההבדל בין שכל לחושים האם אפשר להיות בטוח ב - 100%? למה בשחמט לא אוכלים את המלך? איך לבטל ספק לחלוטין? שכל או חושים מה חזק יותר? מהו המושג מחויב וכיצד הוא מתבטא בשחמט? בהרצאה זו, אליעד מציג את המושג מחויב ומסביר כיצד הוא מתייחס לתחום השחמט. המושג הזה יכול להתפרש בכמה אופנים, ואליעד מבהיר שהוא משלב בין מציאות מוחלטת לבין תחום הדמיון והשכל. הוא בודק את האפקט של מחויבות בשחמט, דרך השאלה כיצד זה מתבטא בפועל כאשר יש לך וודאות מוחלטת בנוגע למהלך או לניצחון. לדוגמה, המחשבה על ניצחון בשחמט יכולה להיות מחויבת מבחינת השכל, אך התחושה הפיזית או החושית עשויה להיות שונה, כאילו לא באמת ניצחת אם לא חווית את השחיטה עצמה. מהו ההבדל בין מחויב שכלי לבין מחויב חושי? אליעד מציין שהמושג של מחויב לא תמיד מתממש בצורה מוחלטת. הוא מדבר על ההבדל בין להיות מחויב שכלית לבין להיות מחויב חושי. לדוגמה, בשחמט, המהות היא שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת את המשחק, כי כל המהלכים הובילו לכך, אך מצד ... של המשחק. ברגע שנראה לך שהמלך מת, יש את הרצון להיווכח בכך שוב ושוב. כיצד מחויבות מסבירה את הרצון לראות את המלך מת בשחמט? הדילמה אליעד מציב היא איך זה יכול להיות שברגע שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת, עדיין מתעורר בך הצורך לחוות את סיום המשחק בעצמך. מה שמחויב אינטלקטואלית, כלומר, הניצחון בשחמט, לא תמיד מתממש באופן חווייתי. אליעד שואל, כיצד ייתכן שאתה רוצה לראות ...
איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
... לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות איך ניתוח תהליכים מסייע בהבנת המציאות? הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, ... כיצד גישה זו עוזרת בהבנת התהליכים בחיים האישיים? כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה מחויב? למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה כלום - אין חובה ... זה מאפשר לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות. מהו מחויב המציאות? במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל ... מהו הדבר הוודאי ביותר לגבי הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה. כיצד עקרון המחויב והאפשרי יכול לסייע בקבלת החלטות? במקרה שבו אדם נמצא בסיטואציה של בחירה, כמו כאשר יש לו רק 100 שח והוא צריך לקנות מוצרים ששווים 200 שח, ניתוח המחויב והאפשרי יכול לעזור להחליט אילו מוצרים הם הכרחיים באמת (המחויב) ואילו ניתן לוותר עליהם (האפשרי). לדוגמה, בהנחה שמה שמחויב הוא לקנות את המוצרים החשובים ביותר, ניתן למיין את המוצרים ברשימה ולבצע את הקנייה בהתאם. כיצד עקרון המחויב והאפשרי עוזר להשתחרר מתפיסות נוקשות? עקרון המחויב והאפשרי יכול לשחרר אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת? מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ראשוני. התהליך מתחיל מכלום (שהוא המחויב הראשון), וממנו נובעים כל ההבחנות, כמו ההבחנה בין יש ... המציאות. ההבנה של התהליך הזה עוזרת לאדם לראות את כל הדברים בצורה ברורה יותר. כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית? ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת מה מחויב? היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת המוחלטת ... כיצד ניתן להשתמש בגישה זו לפתור בעיות פרקטיות? למשל, כאשר יש סיטואציה של החלטה, כמו אשתך מבקשת לצאת לטיול, ניתן לנתח את הצורך שלה. מה שמחויב היא הרצון שלה להרגיש טוב, אך האם באמת מחויב שהיא תצא לטיול בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב? למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי? אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור. איך כל זה עוזר להבין את ... נייר, עליו לשאול את עצמו - האם אני בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא. מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום? כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן ... בתודעה? איך לזהות אמונות מגבילות? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך ניתן לנתח תהליכים ולפתח את החשיבה? ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית ... ההשתלשלות של הדברים מהמקור הראשוני שלהם. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים? כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך: - מה מחויב? כלום. - מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ...
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2
... מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2 איך להפוך מחויב לאפשרי ולהגיע לאושר אמיתי? רוב האנשים חיים בתחושה שיש דברים בחיים שהם מחויבים המציאות - דברים שחייבים לקרות, שהם אמיתיים באופן מוחלט, ואין אפשרות אחרת ... דברים מסוימים כמחויבים, כלומר, כדברים שחייבים להתקיים או להתרחש, ומצד שני, אנו מפחדים שדברים אלה ... להפוך את כל אותם מחויבים לאפשריים, כלומר, להבין ששום דבר הוא לא באמת מחויב המציאות, ושכל דבר שאנחנו חושבים שהוא הכרחי - ניתן להתקיים גם בלעדיו או ניתן ... עליו אחרת. מדוע המחויבים בחיים גורמים לסבל? אליעד מדגיש שהמחויבים בחיינו הם אלו שגורמים לנו סבל. לדוגמה, אדם שמרגיש שחייבים לאהוב אותו, חייב ... ככל שאנו נאחזים במחויבים רבים יותר ובאופן נוקשה יותר, כך אנחנו סובלים יותר. אליעד מביא דוגמה נפוצה: ... בעל ערך אינו דבר מחויב, אלא רק אפשרות מתוך אפשרויות רבות, הוא יוכל להשתחרר מהסבל הקשור לכך. כיצד להתמודד עם מחויבים שקשה לשחרר? אליעד מציע דרך פרקטית להתמודדות עם המחויבים שקשה לנו לפרק אצלנו באופן ישיר. הוא מציע להתחיל דווקא ממחויבים של אנשים אחרים. כאשר אדם אחר מציג משהו כמחויב, משהו שהוא אומר לך שחייב להיות כך או אחרת, כדאי להתחיל ולנסות לפרק את המחויב של אותו אדם, להוכיח לעצמך (ולו, אם רוצים) שזה לא באמת מחויב אלא אפשרי בלבד. לדוגמה, אם מישהו אומר לך חייבים להצליח, את יכולה להתחיל לערער ... ויותר לראות שגם המחויבים האישיים שלך אינם הכרחיים ואינם מחויבי המציאות. מהי נקודת התורפה של כל מחויב? אליעד משתמש בדימוי ברור כדי להמחיש את הרעיון הזה. הוא מסביר שבסרטים, אפילו ... הוא מסביר, גם המחויבים הכי גדולים שלנו, אלה שנראים לנו הכי חזקים ומוחלטים, יש בהם נקודת תורפה - ... שאם נתפוס אותו, המחויב יתפרק לחלוטין. לדוגמה, מי שחושב שהערך העצמי שלו תלוי במה שאחרים חושבים עליו - ... זה סימן שזה אינו מחויב, אלא רק אפשרי. כיצד מתרגלים פירוק מחויבים בחיים? אליעד משווה את התהליך לאימון הפוך. בדיוק כמו שבעבר התרגלנו לחשוב שיש ... - שכל דבר שנראה לנו מחויב בעצם אינו כזה. הוא משתמש בביטוי ציורי של פעולה פשוטה: בכל פעם שעולה מחשבה על משהו כמחויב, עלינו להגיד לעצמנו פוו, כלומר, לדחות את המחשבה הזו ולהוכיח שהיא לא הכרחית, ... ערך עצמי, שנחשבת למחויב נפוץ אצל אנשים רבים. אם אדם מרגיש שהוא חייב להרגיש בעל ערך, אז כל פעם שהוא ... ערך הוא אפשרי ולא מחויב. ברגע שנתרגל זאת שוב ושוב, עם הזמן החשיבה הזו תהפוך לטבעית עבורנו. מה הקשר בין מחויבים, אפשריים, ואושר? בסופו של דבר, לפי אליעד, הסיבה שאנשים סובלים היא בגלל שהם ...
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1
... הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא ... חייב לרצות, חלק 1 מה ההבדל בין מחויב לאפשרי ואיך זה משפיע על האושר? המושג המרכזי ... כהן מסביר כאן הוא ההבדל בין מחויב לבין אפשרי, והדרך בה ההבדל הזה משפיע על האושר ... להכיר את המושגים לעומק: מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? אליעד מסביר שמחויב הוא משהו שאין לו אפשרות אחרת, כלומר, - מציאות ... והוא לא בהכרח חייב להתרחש. איך מחויב ואפשרי משפיעים על החיים? החיים של האדם נשלטים על ידי מושגי המחויב והאפשרי. אליעד מדגים את זה בעזרת דוגמה מחיי ... אפשרות. האדם אינו מודע עד כמה המחויב קיים אצלו אפילו בפעולות פשוטות. דוגמה נוספת ... שחרור ומתח יפחת. להפוך משהו ממחויב לאפשרי משחרר מתחושת הכפייה, הלחץ והחרדה שנובעים ... יקרה. כיצד לזהות את המושגים מחויב ואפשרי בשפה היומיומית? אליעד מציע שיטה פשוטה: ... נכנס לבית דרך הדלת, הוא מרגיש שמחויב להיכנס רק דרך הדלת. אולם, בתיאוריה, ייתכן גם ... ומראה לו שהכל אפשרי. איך להפוך מחויב לאפשרי? אליעד אומר שכדי להגיע למצב של חופש ... העמוקה הזו, שאין באמת שום דבר שמחויב שיקרה, הוא יחווה תחושה עמוקה של שחרור. לדוגמה, ... מלחץ וחרדה. מהו הקשר בין מחויב למצבי לחץ וחרדה? לפי אליעד, לחץ וחרדה נובעים ... אם האדם יבין שאין שום דבר מחויב, ושהכל הוא רק אפשרות, הוא יצליח לשחרר את הלחץ ... - כפייתית (OCD): הוא מרגיש מחויב לעשות פעולות מסוימות. אם אותו אדם יבין שהפעולות הן אפשריות בלבד ולא מחויבות, הוא ישחרר את הלחץ האובססיבי סביבן, ויתחיל ... מפנים באופן מוחלט שאין דבר מחויב, הוא הופך להיות רגוע לחלוטין. למשל, הוא יכול ... נבע מכך שהפך דברים אפשריים למחויבים. כאשר הצליח לשחרר את המחויבות, הפסיק לסבול והתחיל לחיות בשלווה אמיתית. איך ... הבחירה נעשית דווקא כאשר אין מחויבות. כאשר הכל אפשרי, האדם משוחרר מלחץ להחליט נכון ... אפשרי, אבל בפועל עדיין נשארים מחויבים לרעיונות כמו ביטחון, אהבה או הצלחה. ההבנה ... שהכל אפשרי. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? איך להפוך מחויב לאפשרי? מה זה מחויב המציאות? איך להשתחרר מתחושת לחץ וחרדה? האם באמת ...
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב?
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב?
... להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב? איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? כדי להפוך רצון ממחויב לאפשרי, אליעד כהן מציע מספר שיטות וטכניקות פשוטות שמטרתן להחליש את תחושת המחויבות של הרצון, ולהביא את האדם למצב שבו הרצון אינו נתפס כחובה אלא ... יכול לעזור לאדם להתמודד בצורה רגועה יותר עם מציאות חייו, להרגיש פחות לחץ, ולהגיע לתחושה של חופש נפשי ורגשי. האם הרצון הזה תמיד היה לי מחויב? הדבר הראשון שאליעד כהן ממליץ לעשות הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה, שאני מרגיש כעת שהוא מחויב לי, תמיד היה מחויב לי? האם תמיד חשבתי שהרצון הזה הוא הכרחי ומוחלט, או שהיה זמן כלשהו שבו הוא לא היה קיים, או לא נתפס כמחויב? לדוגמה, אם יש לך רצון מאוד חזק לאכול בשעה מסוימת, אתה יכול ... היית רעב בשעה הזו, או בתקופה שבה אפילו לא עניין אותך לאכול דווקא אז. עצם ההיזכרות הזו יכולה לעזור להחליש את התחושה שהרצון הנוכחי הוא מחויב באופן מוחלט. האם הרצון יישאר מחויב בעתיד? כיוון נוסף שאליעד מציע הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה תמיד יישאר מחויב בעתיד? האם יכול להיות מצב שבו הרצון הזה יפסיק להיות חשוב או ... אפילו כמה ימים, המוצר הזה יפסיק לעניין אותך לחלוטין. כאשר אתה מבין שבעתיד הרצון הזה יכול להיעלם, זה מחליש מאוד את התחושה הנוכחית של המחויבות. האם גם אחרים חווים את הרצון הזה כמחויב? דרך נוספת לשינוי התפיסה של הרצון היא לבחון האם אנשים אחרים חווים את אותו הרצון באותה מידה של מחויבות. אם אתה מגלה שאנשים אחרים לא חווים את הרצון הזה, או שהוא לא חשוב להם בכלל, הדבר עשוי לעזור לך לראות את הרצון שלך כפחות מחויב. לדוגמה, אם חשוב לך מאוד לצאת לחופשה במקום מסוים, ואתה מגלה ... לרצונות אחרים שהשתנו בעבר - כיצד זה עוזר? דרך נוספת שאליעד כהן ממליץ עליה היא להזכיר לעצמך רצונות אחרים שהיו לך בעבר, שהיו נתפסים כמחויבים לחלוטין, והשתנו עם הזמן. למשל, אם בעבר היית בטוח שאתה חייב ... מעניינת אותך, זה מראה שהרצון יכול להשתנות ואף להיעלם. ההיזכרות בשינויים האלה ברצונות קודמים יכולה לתת לך פרספקטיבה ולהחליש את תחושת המחויבות ברצון הנוכחי. האם הרצון הספציפי הזה באמת מחויב לי? דרך כללית נוספת להחליש את תחושת המחויבות היא לשאול את עצמך באופן ישיר האם הרצון הזה הוא באמת מחויב באופן מוחלט. אליעד מציין שלפעמים האדם יכול לחשוב שרצון מסוים הוא חובה, אבל ברגע שהוא שואל את עצמו בצורה כנה וישירה אם זה באמת חייב להיות כך, הוא יכול להרגיש שהרצון אינו מחויב כלל אלא רק אפשרות. עצם התהייה הזו מפחיתה את עוצמת המחויבות. לסיכום - איך להחליש תחושת מחויבות של רצון? אליעד כהן מדגיש כי כדי להחליש תחושת מחויבות של רצון מסוים, יש לפעול בכמה מישורים: לזכור תקופות שבהן הרצון הזה לא היה מחויב או הכרחי. להבין שבעתיד הרצון הזה עשוי להשתנות או להיעלם. להביט על אנשים אחרים שאינם מרגישים מחויבות כלפי אותו רצון. להשוות את הרצון הנוכחי לרצונות אחרים שהשתנו או נעלמו. לשאול בצורה ישירה וכנה האם הרצון הוא באמת מחויב, או שאולי הוא רק אפשרות אחת מיני רבות. שימוש בכל אחת מהטכניקות ...
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר מה זה מחויב ומה זה אפשרי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על ההבחנה בין מחויב ואפשרי, והסביר כיצד כל תהליך והתפתחות בהוויה מתמודדים עם שני העקרונות הללו. הוא הציג את המושגים כדרך להסתכל על תהליכים והתנגשויות בחיים ובמציאות, תוך כדי הדגמות רבות שעזרו להבהיר את רעיונותיו. ההבחנה בין מחויב לאפשרי מתייחסת לשני הכיוונים שבהם אפשר להבין את המציאות: מחויב הוא כל דבר שנראה בוודאות כמחויב להיות כפי שהוא, כלומר, כל מה שמתרחש באמת, ולא ניתן לשנותו. אפשרי, לעומת זאת, מתייחס לדברים שניתן לשנותם, לדברים שקיימת בהם גמישות ואפשרות להתפתח לכיוונים שונים. איך ניתוח תהליך מחויב ואפשרי יכול לעזור לנו להבין את המציאות? אליעד הסביר כיצד כל תהליך שאנו נתקלים בו בחיים, אם ננתחו אותו דרך משקפי מחויב ואפשרי, אנחנו יכולים להבין אותו הרבה יותר לעומק. כל תהליך נופל בין שני קצוות אלו - מה שנראה לנו כמחויב הוא החלק הקבוע והיציב, ומה שאפשרי הוא כל מה שניתן לשנות בו. כדי להסביר את הרעיון הזה, אליעד נתן דוגמה של תהליך חומצה שמפוצץ סתימה בצנרת. הוא ציין שכשאנחנו שואלים איך חומר מסויים, כמו חומצה, פותח סתימה, אנחנו למעשה צריכים לשאול: מהו המחויב בתהליך הזה ומהו האפשרי? כלומר, האם התוצאה של התהליך היא מה שהיינו מצפים לו? האם יש משהו בתהליך שניתן לשנות, או ... מחייבת את הסיטואציה הזו להתרחש כפי שהיא? איך למצוא את המהות של כל תהליך? לאחר מכן, אליעד עבר להסביר איך נוכל למצוא את המהות של תהליך על ידי הבחנה בין מחויב לאפשרי. הוא טוען כי במקרים מסוימים נוכל להבחין בכך ששני הדברים - החומצה והסתימה - אינם מחויבים, אלא האפשרות של איך הם ישפיעו אחד על השני. לדוגמה, אם נשתמש בחומצה מסוימת במציאות מסוימת, ייתכן שהיא תעשה ריאקציה ותחליש את החומר של הסתימה. כלומר, כל שינוי שהתרחש היה אפשרי, אבל התוצאה שלו היתה מחויבת מבחינת החוקיות. הדימויים שהשתמש בהם להסביר את הרעיון במהלך ההסברים, אליעד השתמש בדימויים שונים כדי להמחיש את רעיונותיו. הוא נתן דימוי של סכין שנכנס לעובדה של בננה, תוך שהוא מציין שהסכין הוא המחויב ושהבננה היא האפשרי. התהליך של חיתוך הבננה על ידי סכין היה תהליך שבו חובקה היכולת של הסכין לחתוך את הבננה, ולפיכך, הבחירה של הסכין הייתה המחויב והבננה היתה האפשרי. האם המחויב תמיד מחויב במציאות? אליעד ציין כי חשוב להבין שלפעמים החוקים הפיזיקליים מחייבים את ההתנהלות של תהליך, אבל לא תמיד ישנה רק אפשרות אחת. לפעמים מה שנראה כמחויב אינו בהכרח קבוע, שכן יכול להיות שנמצא משהו חדש שיבטל או ישפיע על החוקיות. כך, ניתן להבחין שמה שהיה נכון לכאורה - כמו השפעת החומצה על הסתימה - יכול להשתנות במקרה של שינוי במציאות או במצבים חדשים. האם יש מצבים שבהם לא ניתן לדעת מהו המחויב? בהרצאה, אליעד הציע גם את האפשרות שאין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מהו המחויב, כי לפעמים הכל תלוי בפרספקטיבה שבה אנחנו בוחנים את הסיטואציה. הוא הסביר שמבחינת הפיזיקה, יכול להיות שישנם תהליכים שבהם אנחנו לא יכולים לזהות בדיוק מה היה המחויב ומה היה האפשרי בגלל שהמציאות תמיד משתנה, גם אם ברמה הפיזיקלית או החוקית יש דברים שנראים קבועים. מהו השכל שבדבר? לסיכום, אליעד הציע שאנחנו יכולים להבין את כל התהליכים במציאות רק אם נבין איך מחויב ואפשרי נפגשים ויוצרים את השינויים שאנו רואים. הוא טוען שבחיים, כל תהליך אפשרי יכול להוביל לשינוי או לתוצאה מחויבת, ואין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מי המחויב ומי האפשרי. מחויב ואפשרי? מהות התהליכים בחיים מה זה מחויב? תהליך שינוי והאפשרי ההבדל בין מחויב לאפשרי ...
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות שונה. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי בחרדה תמידית. אם האדם היה מתייחס לכך באופן נייטרלי, כאל אפשרות בלבד (כלומר אפשר שירצחו ואפשר שלא), ... קורה אם האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה מייחס חשיבות מיוחדת לשום אפשרות ספציפית. לדוגמה, אם האדם היה חושב אפשרי שאחיה ואפשרי שאמות, שניהם טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ורע נוצרת מתוך הפיכת האפשרי למחויב. איך אדם יכול להשתחרר מהפיכת האפשרי למחויב? אליעד מציין שהבעיה המרכזית בחיי האדם היא שהוא הופך רצונות וצורות (אפשריים) למחויבים. האדם רוצה לאכול, ורואה את האכילה כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת שהאכילה היא לא מחויבת, לא יחוש סבל אם לא יאכל, וגם לא יחוש שמחה מיוחדת כשהוא אוכל. אליעד נותן גם דוגמה של מישהו שמקלל אותך: אם אתה תופס את זה כמחויב שיאהבו אותך או שלא יקללו אותך, תחוש סבל וכעס. אך אם היית רואה את זה כאפשרות בלבד, היית אדיש לכך שהאדם מקלל אותך, ולא היית חווה סבל או שמחה מיוחדת. איך אפשר להגיע למצב שבו אפשרי לא נתפס כמחויב? אליעד מציע דרך מעשית להפוך את ההבנה הזו לחלק מהתודעה. לדבריו, צריך לקחת כל רצון, מחשבה או הרגשה, ולשאול אם היא באמת מחויבת. כשאדם עובר על כל דבר שנראה לו
אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי
... המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ותמיד ניתן להטיל ספק ולשאול, ... דהיינו, כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים. ... כל כולו אל המוחלט, דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה אפשרית, רק בדבר שקיומו הוא אפשרי בלבד. כי ... אפשרי, על ידי זה לא שייכת שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו היא אכן מחויבת להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו ...
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה
... או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או ... של אש ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות ... בעבר, וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו ... משערים שהמציאות חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת ... אנו מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו ...
יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
... יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע מהו עיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי מהווה יסוד מרכזי בשכנוע, מכירה ומשא ומתן. עיקרון זה טמון בהבנה שכל רעיון יכול להיתפס בשני אופנים עיקריים: מחויב, כלומר, כוודאות או דבר שמוכרחים להאמין בו, או אפשרי, שמשדר ספק או ... כאשר הוא בספק, הוא מציג את המחשבה כאולי. בעניין זה, כל רעיון יכול להתפרש כמחויב (כמו אני חייב את המוצר הזה) או אפשרי (כמו אולי אני צריך את המוצר). ... היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת. איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות? במכירות, הרצון הוא לגרום ללקוח להאמין שהוא חייב את המוצר ושהוא לא יכול להסתפק במשהו אחר. הצגת המוצר כמחויב ולא כאפשרי משדר ללקוח שהוא חייב לרכוש אותו. לדוגמה, במקום לומר נראה ... ותגביר את הסיכוי שהלקוח יימנע מלקנות. כיצד מטפלים בהתנגדויות באמצעות עיקרון המחויב והאפשרי? במצב שבו לקוח מציג התנגדות, כמו זה יקר לי, כדאי להפוך את ההתנגדות לאפשרי ולא למחויב. במקום לומר זה יקר וזהו, יש לומר אולי זה נראה לך יקר, אבל אולי יש בזה ... יותר לשוחח על יתרונות נוספים של המוצר מבלי לסתור את מה שאמר הלקוח. מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי? עיקרון המחויב והאפשרי מקביל לעקרונות של אובייקטיבי מול סובייקטיבי, וודאי מול ספק. כאשר אומרים ככה זה תמיד מציגים רעיון כאובייקטיבי (מחויב) , אך אם אומרים לדעתי זה ככה, הרעיון נתפס כיותר סובייקטיבי (אפשרי). ... (בעיניך זה ככה) ולהציג את הדעה שלנו כאפשרית (אולי זה ככה). איך מעבירים את הלקוח ממחויב ואפשרי לסגירת עסקה? למעבר מהתנגדות לסגירת עסקה, יש לנקוט בגישה של גם ... מציג התנגדות. לאחר מכן, במטרה להגיע להסכמה ולסגור את העסקה, יש להחזיר את השיחה למחויב ולהציג את הרעיון כלא ניתן להימנע ממנו. ברגע שהלקוח מקבל את הרעיון כוודאי, הוא נטה לפעול בהתאם ולהשלים את העסקה. דוגמאות ליישום מחויב ואפשרי בחיים היומיים יש לשים לב בשיחה יומיומית להבדלים בין גם וגם ... שיש מקום לראות את הדברים גם בצורה אחרת. במצבים של סגירת עסקה, הכרחי לחזור לרמת המחויב ולשדר כי אין אפשרות אחרת. סיכום העיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע השימוש בעיקרון המחויב והאפשרי מאפשר גמישות והכוונה מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ... את השיחה לכיוון הרצוי. עקרונות שכנוע טכניקות מכירה הבנת התנגדויות הבחנה בין מחויב ואפשרי שיטות משא ומתן מדוע עיקרון המחויב והאפשרי חשוב כל כך בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, כלומר, דבר שאולי נכון ואולי לא. כשבן אדם בטוח ברעיון שלו (מחויב) - הוא מדבר עליו כמשהו וודאי. לעומת זאת, כאשר הוא מסתפק (אפשרי) - הוא מדבר על זה כעל משהו שאולי נכון ואולי לא. איך חלוקה למחויב ואפשרי משפיעה על קבלת החלטות? אפשר לתת דוגמה: לקוח חושב על מוצר מסוים, ויכול להחזיק בשתי עמדות שונות כלפיו. הוא יכול להגיד אני חייב את המוצר הזה (מחויב) או אולי אני צריך את המוצר (אפשרי). ככל שהלקוח מרגיש שהמוצר נחוץ לו ... לכן, אם רוצים לחתום עסקה, חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה מחויבת עבורו. כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן? במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת שהוא זקוק למוצר, ולכן מציגים את הצורך כמחויב. לדוגמה: בזמן הסבר על המוצר, יש להימנע מביטויים של ספק כמו נראה לי ... נוספות בצורה זו, ההתנגדות שלו נחלשת. אם לקוח בטוח שהוא לא רוצה מוצר (דיבור של מחויב: בוודאות לא רוצה), אפשר לרכך זאת באמצעות דיבור אפשרי: אולי תבדוק, אולי בכל זאת תמצא שזה מתאים לך. בדרך הזו, כל עוד ההתנגדות מוצגת בצורת מחויב, קשה לשנות אותה, ולכן אנחנו הופכים אותה לאפשרי כדי להוסיף רעיון אחר ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מחויב, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מחויב, איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך לנהל את הזמן? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להאמין בעצמך? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לא להישחק בעבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך למצוא זוגיות? איך ליצור אהבה? איך לשתול מחשבות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? למה לא להתאבד? אולי אנחנו במטריקס? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? האם הכל אפשרי? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל התנהגותי קוגניטיבי, ייעוץ נפשי, אימון אישי לבני נוער בנושאי מחויב - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3105 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 06:14:36 - wesi1