אהבה ללא תנאים / אהבה בלי תנאים / אהבה אמיתית / אהבה ללא גבולות / אהבה אין סופית... דבר כזה אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר שנאה. וכפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, שאהבה, היא רגש ותחושה. תחושה, ... אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב אותו. לשם כך האדם צריך ... מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר. ולכן אין לו אפשרות לדעת שהוא כן אוהב את הדבר. ואין אצלו משמעות לאהבה שלו כלפי אותו הדבר. כי כל זמן שהאדם יכול לחשוב על ההיפוך של הדבר, הרי שהוא לא מלא ... בתת המודע שלו, אין אפילו לא את האפשרות שהוא לא יאהב את הדבר, הרי שממילא אין אצלו כבר שום משמעות, לכך שהוא כן אוהב את הדבר. כי המשמעות של הדבר, היא לפי ההיפוך שלו. ואם יש רק דבר אחד, שאין שום דבר ששונה ממנו, הרי שאין לו שום משמעות. ואם יש תחושה, שאין שום תחושה שונה ממנה, הרי שאין לה שום משמעות כלשהי. והמשמעות של האהבה, היא רק בגלל השנאה. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא אוהב איזה דבר, אם יש אצל האדם משמעות למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם מבין גם, מהו חוסר אהבה כלפי אותו הדבר. כי מי שלא יכול אפילו לא ... לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיוב ממש לגבי שנאה. שאי אפשר לשנוא בשלמות איזה דבר. כי אם רק שונאים את הדבר, הרי שאין לכך משמעות. כי כבר לא יודעים מהי אהבה. ואם לא יודעים מהי אהבה, ממילא אין משמעות לשנאה. ואם אין שום טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ונסביר את העניין מעוד נקודת מבט ... ואם אוהבים גם את הדבר הרע ביותר בעולם, הרי שממילא אוהבים את כל הדברים כולם, ואז ממילא כבר אין משמעות לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר ... תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר אחר. ומי שלדוגמה אוהב את הילד שלו ... כי הוא הילד שלו וכולי. והאדם אוהב את הילד שלו, לא בגלל שהוא אוהב את הילד עצמו, אלא בגלל המשמעות שההורה מייחס, לכך שהישות שהיא הילד שלו, שהיא בעצם קשורה אליו בקשר דם וכיוב. ואם כן, האדם אוהב את הילד שלו גם אם הוא הכי רע בעולם, בגלל האהבה של ההורה, למשמעות שהוא מייחס, לקשר שבינו לבין הילד שלו. כגון לדוגמה, הורה, שמשמעות החיים שלו, היא הנתינה שלו לילדים שלו. או הורה שמשמעות החיים שלו, היא האהבה שלו לילדים שלו. שאדם כזה אוהב את הילדים שלו בלי שום תנאים. לא בגלל שהוא אוהב אותם עצמם. אלא רק בגלל המשמעות שהאהבה שלו אליהם, מספקת לו עצמו. והאהבה שלו אליהם, תלויה במשמעות שהוא מייחס לאהבה שלו כלפיהם. ואם האדם ביום מן הימים, יחשוב שלאהוב את הילדים שלו בלי תנאים, זה לא הדבר המשמעותי ביותר עבורו. הרי שבאותו הרגע הוא כבר לא יאהב אותם בלי שום תנאים. ונמצא אם כן, כי בכל מקרה, ... הוא אוהב, בגלל התלות הרגשית שלו באותה הסיבה. ומה יקרה אם הסיבה תתבטל? ומה יקרה אם הוא יפסיק לייחס משמעות לאותה הסיבה? האם האהבה יכולה להתבטל? תשובה: כן. כי אם המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה כלל. וכך גם שנאה. שאם שונאים בלי שום תנאים ממש, אז כבר שונאים את כל הדברים, ואז ממילא ... על הדבר שאותו הוא אוהב, אדם כזה ממילא יחשוב תמיד רק על הדבר שאותו הוא אוהב. ואז ממילא כל המשמעות העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן, כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיוב לגבי שנאה אין סופית. שפירושה הוא, שהאדם ככ שונא את הדבר, עד כדי כך, שאם הוא חושב ... לאהוב בלי תנאים בכלל, ואהבה אין סופית בשלמות, זה להיות רק בתחושה של אהבה. ואז ממילא כבר אין שום משמעות לאהבה, כי אין את מה שיגדיר אותה כאהבה. וכיוב, לגבי שנאה. שאם יש רק שנאה, אז כבר אין שום משמעות לשנאה. ובהחלט אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה, כמעט בלי שום תנאים. אבל אי אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה ללא ... דבר בלי שום תנאים. כי אם אוהבים בלי שום תנאים ממש, אז ממילא אוהבים את הכל, ואז כבר אין משמעות לאהבה.