חיים לאחר המוות, משמעות החיים, התאבדות, למה לחיות, למה חיים, למה מתים, חיים ומוות, נצחיות הנשמה, אחרי המוות האם יש סיבה לחיות אם בסוף ... הכל נגמר. חייב להיות המשך או סיבה גדולה יותר. הרעיון מאחורי זה הוא התחושה שאי אפשר לקבל שהקיום חסר משמעות ושכל המאמץ הוא לשווא. האם התודעה ממשיכה להתקיים לאחר המוות? אליעד מסביר את רעיון הנצחיות של התודעה דרך דוגמאות ... המקרים, לטענת אליעד, לא מתקבלת תשובה חד משמעית, אך התודעה עצמה לא באמת נעלמת לעולם. למה לחיות אם אין משמעות ברורה לקיום? אליעד עובר לשאלה נוספת ומשמעותית מאוד: למה להמשיך לחיות, למה בכלל לרצות משהו אם אנחנו חלק ממציאות שאין לה סיבה ברורה? התשובה שאליעד מציע ... לא זקוקה להצדקה כלשהי לפעולות שלה. הסיבה היחידה לקיום היא כי ככה המציאות רוצה, ואין סיבה עמוקה יותר או משמעותית יותר מכך. האם יש משהו גדול יותר מהכל? אליעד גם מחדד שאם מישהו חושב שיש משהו גדול יותר מהכל, ... אפשר שיהיה משהו גדול יותר. כל מה שאנחנו יכולים לדמיין הוא כבר חלק מהמציאות הכוללת, ולכן גם השאלות על משמעות החיים ועל המוות הן בעצם שאלות פנימיות בתוך אותה מציאות אינסופית שאין לה סיבה או מטרה מעבר למה שהיא עצמה ... לסיכום, אליעד מדגיש שהקיום הוא בלתי נמנע, שהתחושה של קיום תמיד נמצאת באופן כלשהו, ושהניסיון למצוא סיבה עמוקה או משמעות הוא חסר טעם, כי המציאות פשוט קיימת כי כך היא רוצה להיות קיימת. לכן השאלה למה לחיות? נותרת תמיד ... שהחיים עצמם אינם זקוקים לסיבה או הצדקה. האם יש חיים לאחר המוות? מה קורה לתודעה אחרי שמתים? האם יש משמעות לחיים? למה אנחנו חיים? האם התאבדות פותרת בעיות? האם התודעה היא נצחית? מה הטעם להמשיך לחיות אם מתים בסוף?

הוכחות לאמיתות התורה מן השמים, נבואות שהתגשמו, הוכחות לקיומו של אלוהים, הוכחות ליציאת מצרים, תורה מהשמים

... הדבר הקודם שהשתנה. ואם לא היה מוות בעולם, שום דבר לא היה משתנה לעולם, ואז ממילא לא הייתה שום משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, לא ... שנופל מהעץ, או גרגר אבק שנע ברוח. ונכון שמנקודת המבט של האדם עצמו, המוות והחיים שלו זה עניין מאוד משמעותי, אבל מנקודת מבט חיצונית לאדם, אין משמעות מיוחדת דווקא לחיים ולמוות של האדם. וכמו שהאדם לא מוטרד מכך שהעלה נופל מהעץ, כך העץ לא מוטרד, מכך ... מבט אישית של האדם עצמו. שהוא חי. וכיצור חי, הוא מנסה לשרוד כמה שיותר. וקדושת החיים, היא אחד הערכים המשמעותיים יותר בחיי האדם, אם לא הערך החשוב ביותר בחיים של האדם. והאדם עושה את רוב ככל מעשיו, כדי לשרוד ... חשובים כרגע עבור האדם עצמו שחי אותם, אעפכ, מנקודת מבט חיצונית לחיים של האדם, אין להם יותר או פחות משמעות, מאשר לכל דבר אחר בעולם. כי החיים והמוות של האדם ושל כל מה שישנו ואיננו, אלו הכל רק תנודות ... עצמו בפשיטות, למה אני לא רוצה למות? ומי אמר, ש - למות זה רע? ועל האדם לנסות להתבונן על משמעות החיים, גם מנקודת מבט של ילד קטן בן חודש, שעוד אין לו דעות מגובשות על העולם. ועל ידי זה שהאדם ...

משמעות החיים, מחפש משמעות לחיים, אין משמעות לחיים, יש משמעות לחיים, מהי משמעות החיים, חוסר משמעות, לחפש משמעות מהי משמעות החיים, והאם בכלל יש משמעות? אנשים רבים עסוקים בשאלה מהי משמעות החיים. התשובה שאליעד נותן לשאלה זו בהרצאה היא שהשאלה עצמה בעייתית - היא מניחה מראש שקיימת או לא קיימת משמעות. כדי להבין את התשובה בצורה מלאה, חשוב להבחין בין שתי רמות עיקריות של משמעות שאליעד מציג בהרצאה: משמעות יחסית ומשמעות מוחלטת. מה ההבדל בין משמעות יחסית למשמעות מוחלטת? אליעד מסביר שמשמעות יחסית היא המשמעות שאנחנו מייחסים לדברים לפי המטרות והרצונות האישיים שלנו. למשל, משמעותו של שולחן היא השימוש בו, ואם אני רעב - המשמעות של אוכל היא שהוא עוזר לי לשבוע. זאת משמעות מותנית, שתמיד קיימת ביחס למטרה או רצון ספציפיים. אבל המשמעות היחסית הזו יכולה להשתנות: השולחן יהיה משמעותי כאשר צריך להניח עליו משהו, אבל עשוי להיות חסר משמעות כאשר הוא תופס מקום מיותר. לעומת זאת, משמעות מוחלטת היא משמעות שאינה תלויה בשום רצון או מטרה. אליעד מדגיש שכאשר מסירים את כל האינטרסים, השאיפות, והרצונות, נשארים עם המציאות כפי שהיא, בלי משמעות מוחלטת. כל עוד קיימת מערכת שיקולים, קיימת משמעות יחסית. אך במוחלט, כלומר, ללא שום מערכת שיקולים או אינטרסים, שום דבר לא משמעותי יותר מדבר אחר. אין שום דבר שהוא טוב יותר או רע יותר, נכון יותר או פחות. מה ההבדל בין אדם שמבין שאין משמעות לבין אדם שרק חושב כך? אליעד מתאר שני סוגי אנשים שמגיעים למסקנה אין משמעות: 1. אדם שבאמת מבין שאין משמעות לשום דבר, אינו מוטרד כלל, אין לו בעיה, אין לו רצונות, אין לו מטרות. זה לא מוביל לדיכאון או ... האדם אינו יכול להיפגע, להתאכזב או לסבול כי שום דבר לא באמת משנה לו. 2. לעומתו, אדם שאומר אין משמעות אך עדיין מרגיש חוסר, כאב, או אי נחת - לא באמת הבין שאין משמעות, אלא רק מנסה לשכנע את עצמו בכך. הוא עדיין מחפש משמעות בדברים, ולכן סובל מתחושה של חוסר סיפוק. הוא אומר לעצמו שאין משמעות לעבודה שלו, למערכות היחסים שלו, ולחיים עצמם, אך עדיין נשאר בתוכו רצון סמוי למצוא משמעות כלשהי, ולכן חווה סבל. ... משמעות גם אחרי שהוא טוען שהבין שאין כזו. החיפוש עצמו גורם לתסכול וסבל מתמידים. מה הסיכון בחיפוש חלקי אחר משמעות החיים? אליעד מזהיר שחיפוש חלקי אחר משמעות החיים, כזה שלא מתבצע באופן מוחלט, הוא כמו להפסיק ניתוח באמצע. האדם יוצא מהתהליך עם סבל ותחושת בלבול, כי הוא ... באמת מהחיפוש ומתחושת הסבל שנלווית לו. מי שיעשה זאת באופן חלקי יישאר בסבל מתמשך. לסיכום, אליעד מדגיש שהחיפוש אחרי משמעות החיים הוא בעצמו מקור הסבל. הבנה אמיתית שאין שום משמעות מוחלטת משחררת את האדם לחלוטין מסבל, מחרדות, ומתחושת אי הנחת שנובעת מהצורך למצוא משמעות. כאשר האדם מפסיק לחפש משמעות - הוא מוצא שלווה אמיתית. מהי משמעות החיים? איך להפסיק לחפש משמעות? האם יש משמעות לחיים? איך להתמודד עם חוסר משמעות? משמעות יחסית ומוחלטת

... הרמוניה, איזון - אגו טוב או רע? איך לחיות באיזון? ובו יתבאר, העניין של האגו של האדם. מה תפקידו? מה משמעותו? והאם הוא טוב או רע? ועוד. ונקדים ונאמר, כי כל אחד בעולם, מגדיר את האגו בצורה אחרת. כי יש ... המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמה, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים ... אחד לשני, הרי שגם אז לא תהיה שום המשכיות בין רגעי הזמן, וגם אז לא יהיה שום עולם ושום משמעות לזמן. כי רגעי הזמן, אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, אין שום בעיה כלל. אבל מצד שני, בלי שום אגו, גם אין שום משמעות לעולם כלל. כי בלי אגו, שום כוח בעולם לא יתגבר על שום כוח אחר. וכל הכוחות יתאחדו, ואז ממילא ... האגו שלו. אבל אז ממילא הוא גם מבטל את הטוב שיש לו בחיים. ובסיכומו של דבר, צריך להבין את המשמעות האמיתית של האגו. ואז ממילא האדם חי חיים טובים באמת.

... דבר כזה אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר שנאה. וכפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, שאהבה, היא רגש ותחושה. תחושה, ... אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב אותו. לשם כך האדם צריך ... מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר. ולכן אין לו אפשרות לדעת שהוא כן אוהב את הדבר. ואין אצלו משמעות לאהבה שלו כלפי אותו הדבר. כי כל זמן שהאדם יכול לחשוב על ההיפוך של הדבר, הרי שהוא לא מלא ... בתת המודע שלו, אין אפילו לא את האפשרות שהוא לא יאהב את הדבר, הרי שממילא אין אצלו כבר שום משמעות, לכך שהוא כן אוהב את הדבר. כי המשמעות של הדבר, היא לפי ההיפוך שלו. ואם יש רק דבר אחד, שאין שום דבר ששונה ממנו, הרי שאין לו שום משמעות. ואם יש תחושה, שאין שום תחושה שונה ממנה, הרי שאין לה שום משמעות כלשהי. והמשמעות של האהבה, היא רק בגלל השנאה. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא אוהב איזה דבר, אם יש אצל האדם משמעות למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם מבין גם, מהו חוסר אהבה כלפי אותו הדבר. כי מי שלא יכול אפילו לא ... לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיוב ממש לגבי שנאה. שאי אפשר לשנוא בשלמות איזה דבר. כי אם רק שונאים את הדבר, הרי שאין לכך משמעות. כי כבר לא יודעים מהי אהבה. ואם לא יודעים מהי אהבה, ממילא אין משמעות לשנאה. ואם אין שום טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ונסביר את העניין מעוד נקודת מבט ... ואם אוהבים גם את הדבר הרע ביותר בעולם, הרי שממילא אוהבים את כל הדברים כולם, ואז ממילא כבר אין משמעות לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר ... תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר אחר. ומי שלדוגמה אוהב את הילד שלו ... כי הוא הילד שלו וכולי. והאדם אוהב את הילד שלו, לא בגלל שהוא אוהב את הילד עצמו, אלא בגלל המשמעות שההורה מייחס, לכך שהישות שהיא הילד שלו, שהיא בעצם קשורה אליו בקשר דם וכיוב. ואם כן, האדם אוהב את הילד שלו גם אם הוא הכי רע בעולם, בגלל האהבה של ההורה, למשמעות שהוא מייחס, לקשר שבינו לבין הילד שלו. כגון לדוגמה, הורה, שמשמעות החיים שלו, היא הנתינה שלו לילדים שלו. או הורה שמשמעות החיים שלו, היא האהבה שלו לילדים שלו. שאדם כזה אוהב את הילדים שלו בלי שום תנאים. לא בגלל שהוא אוהב אותם עצמם. אלא רק בגלל המשמעות שהאהבה שלו אליהם, מספקת לו עצמו. והאהבה שלו אליהם, תלויה במשמעות שהוא מייחס לאהבה שלו כלפיהם. ואם האדם ביום מן הימים, יחשוב שלאהוב את הילדים שלו בלי תנאים, זה לא הדבר המשמעותי ביותר עבורו. הרי שבאותו הרגע הוא כבר לא יאהב אותם בלי שום תנאים. ונמצא אם כן, כי בכל מקרה, ... הוא אוהב, בגלל התלות הרגשית שלו באותה הסיבה. ומה יקרה אם הסיבה תתבטל? ומה יקרה אם הוא יפסיק לייחס משמעות לאותה הסיבה? האם האהבה יכולה להתבטל? תשובה: כן. כי אם המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה כלל. וכך גם שנאה. שאם שונאים בלי שום תנאים ממש, אז כבר שונאים את כל הדברים, ואז ממילא ... על הדבר שאותו הוא אוהב, אדם כזה ממילא יחשוב תמיד רק על הדבר שאותו הוא אוהב. ואז ממילא כל המשמעות העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן, כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיוב לגבי שנאה אין סופית. שפירושה הוא, שהאדם ככ שונא את הדבר, עד כדי כך, שאם הוא חושב ... לאהוב בלי תנאים בכלל, ואהבה אין סופית בשלמות, זה להיות רק בתחושה של אהבה. ואז ממילא כבר אין שום משמעות לאהבה, כי אין את מה שיגדיר אותה כאהבה. וכיוב, לגבי שנאה. שאם יש רק שנאה, אז כבר אין שום משמעות לשנאה. ובהחלט אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה, כמעט בלי שום תנאים. אבל אי אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה ללא ... דבר בלי שום תנאים. כי אם אוהבים בלי שום תנאים ממש, אז ממילא אוהבים את הכל, ואז כבר אין משמעות לאהבה.

... ומי שהוא בדיכאון מכך שאין לו מטרות בחיים, זה רק בגלל שיש לו מטרה מאוד גדולה בחיים, שהיא למצוא משמעות לחיים שלו, ולמצוא מטרה בחיים. אבל מי שהכל מושלם בעיניו תמיד, ולא משנה למה הכל מושלם בעיניו תמיד, אלא משנה ... שלא מספיק מוצאים חן בעיניו, ושהוא היה רוצה לשנות אותם. ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. ... ויותר דבקות במטרה, כדי להשיג את אותה המטרה. וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, עליו להבין מיד, גם את המשמעויות של הצבת המטרה שלו. כי לכל הצבת מטרה, יש משמעויות שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל ... משיג את המטרה שלו. דהיינו, נוצרת תלות רגשית, בין האדם, לבין השגת המטרה שלו. ובנוסף, להצבת מטרות, יש גם משמעות נוספת, שהיא, יצירת עלות אישית, שהיא המאמץ להשיג את המטרה. וככל שהאדם מציב לעצמו מטרה גדולה יותר, כך עליו ...

... להיות חופשי מבפנים בתוך תוכו. והאדם יגיע למצב שהוא חופשי לגמרי מכל רצון שהוא. ואז כבר לא תהיה לאדם משמעות לחיים. כי כאשר יש רק חופש, אז כבר אין שום משמעות כלשהי, לשום דבר. כי כאשר יש חופש מוחלט, אז כבר אין טוב ורע בכלל. ולכן האדם בהחלט רוצה את ...

... מאוד שיש לאדם קשיים ומחשבות לא מסודרות. פרספקטיבה שנייה מציעה שדווקא טוב שיש לאדם בעיות, כי זה יוצר עניין ומשמעות בחיים. ללא בעיות, אין אתגרים ושאיפות. פרספקטיבה שלישית מתייחסת לזה באופן נייטרלי וטוענת שאין זה טוב או רע, אלא פשוט ... חופשית? איך משיגים מטרות בחיים? למה אני לא משיג את מה שאני רוצה? האם באמת הכל תלוי ברצון? מהי משמעות הקונפליקט הפנימי? מה גורם לאדם לסבול?

... המקומות בבת אחת. שבלי להציב גבולות, הדבר אינו אפשרי. ומי שינסה לא להציב לעצמו גבולות, הוא יאבד את כל המשמעות של הטוב והרע, וממילא הוא יאבד את כל המשמעות של החיים שלו וכולי. כך, שמצד אחד האדם כן רוצה להציב גבולות לעצמו. כי זה מה שמאפשר לו להמשיך להתנהל כאן בחיים שלו, עם משמעות לחיים שלו. אבל מצד שני, האדם יותר מכל שונא להציב לעצמו גבולות. כי הגבולות שהאדם מציב לעצמו, הם בעצם שוללים ... וכדי שהאדם יהיה קיים, מוכרח שהוא ירגיש שיש משהו שהוא מחויב אליו. כי בלי שום מחויבות כלשהי, אין שום משמעות לקיום העצמי של האדם. כי הקיום, הוא בגלל תחושת החיסרון, שהיא תחושת הצמצום, תחושת הרצון, תחושת ההזדהות, תחושת המחויבות ...