... נוצרים, כאשר מתרחשים שני תנאים. והתנאי הראשון הוא, שיהיה לאדם רצון מוגדר, שהמציאות תהיה כך או אחרת. כגון לדוגמה, רצון להצליח לנאום לפני קהל להצליח
במבחן וכיוב. והתנאי ההכרחי השני, לכך שהרצון המוגדר של האדם, יצור אצלו הפרעת חרדה, הוא, שהאדם יחשוב שקיימת האפשרות שאולי הרצון שלו לא יתמלא, ושאולי הוא ייכשל
במבחן וכיוב. וכאשר האדם גם רוצה להצליח
במבחן + גם מבין שאולי הוא לא יצליח
במבחן , על ידי זה נוצרת אצל האדם חרדת בחינות. וכאשר האדם מבין שהוא רוצה זוגיות ואהבה, וגם מבין ... האפשרות שהמציאות תהיה נגד רצונם. ואז ממילא הטיפול הפסיכולוגי, לא מצליח להוציא את האדם מהחרדה הקשה שלו. כי פתי, שמאמין לכל דבר, הוא מאמין שהוא יצליח
במבחן ויצליח להשיג את הרצון שלו. ואז האמונה שלו, עוזרת לו להדחיק את הפחד שלו, שמא המציאות לא ... להבין, למה אני מפחד שלא ינטשו אותי? ולמה אני לא רוצה שינטשו אותי? והאדם, סובל לדוגמה מחרדה חברתית, רק בגלל שנדמה לו, שאם הוא יעשה איזו טעות ויפגע
מבחינה חברתית, אז המציאות תהיה רעה, והוא לא ירצה אותה. והאדם סובל מחרדת נטישה, משום שהוא חושב שזה רע אם ינטשו אותו וכיוב. והאדם מוכרח לחקור ולהבין, אם ינטשו אותי (חרדת נטישה) אם אכשל
במבחן (חדרת בחינות) אם יפגעו בי (פחד להיפגע) אם אפול ממקום גבוה (פחד גבהים חרדת גבהים) אם אאבד ... ולמה זה משנה? ולמי זה משנה? ולמי זה לא משנה? ולמה לי זה כן משנה? וכולי. והשאלות האלו, מובילות את האדם להבין, שבשורה התחתונה, שום דבר לא באמת משנה
מבחינה מוחלטת. ונכון שהדברים כן משנים
מבחינה יחסית.
ומבחינה יחסית, זה כן משנה שהאדם יהיה בריא, ושהאדם יאכל כדי לא להיות רעב, ושהאדם יברח מאש וכולי. אבל
מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. וההבנה הזאת, היא ורק היא, משחררת את האדם, ומסייעת לו ...