איך לשלול דעה של מישהו בלי לפגוע בו?

כאשר מנהלים שיחה עם אדם אחר ומעוניינים לשלול דעה שהוא מביע, חשוב להבחין קודם כל בין שלילת עובדה לבין שלילת פירוש או דעה סובייקטיבית. אליעד כהן מסביר שיש הבדל מהותי בין שני המקרים הללו, וכי ההתייחסות אליהם צריכה להיות שונה.

מה ההבדל בין שלילת עובדה לשלילת פירוש?

שלילת עובדה מתרחשת כאשר אדם טוען משהו שהוא מציאותי, מוחשי, וניתן לבדיקה מיידית. לדוגמה, אם אדם אומר "יש פה שולחן", ואתה רואה שאין שולחן, אז לגיטימי לחלוטין להגיד לו "לא נכון, אין פה שולחן", כי זו עובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, שלילת פירוש מתרחשת כאשר האדם מביע דעה סובייקטיבית, לדוגמה: "יש פה שולחן יפה". במקרה זה, יופי הוא עניין של טעם אישי ופירוש אישי, ולכן, לפי אליעד כהן, נכון יותר להגיד "לדעתי השולחן לא יפה" במקום להגיד "לא נכון, השולחן לא יפה". כאשר אתה מבטא את ההתנגדות שלך לפירוש באופן סובייקטיבי, זה נתפס יותר מכבד ומנומס.

איך להיות מנומס כשאתה לא מסכים עם מישהו?

אליעד מדגיש כי מבחינה תרבותית ונימוסית, לא לגיטימי לחלוטין לשלול פירוש בצורה מוחלטת ופוגעת, משום שהדעה של האדם האחר מבטאת את החוויה הסובייקטיבית שלו. אם אתה אומר למישהו "לא נכון" באופן מוחלט על פירוש שלו, אתה בעצם מבטל את החוויה האישית שלו, מה שיכול להוביל לפגיעה רגשית מיותרת. לעומת זאת, כאשר אתה אומר "לדעתי זה אחרת", אתה מאפשר מרחב של דיאלוג והבנה הדדית, ונותן תחושה של כבוד כלפי החוויה האישית של הצד השני.

מתי כן לגיטימי לשלול דעה של מישהו באופן מוחלט?

ישנם מקרים מסוימים שבהם אליעד מציין כי ניתן לשלול פירוש באופן מוחלט. מקרים אלה קורים כאשר המטרה היא לעזור לאדם אחר להשתחרר מפירוש שלילי הפוגע בו. למשל, אם מישהי חושבת על עצמה "אני מכוערת", במקרה כזה, אמירת "זה לא נכון, את לא מכוערת" תהיה לגיטימית, כיוון שהכוונה שלך חיובית וברורה - לשחרר אותה מהסבל שהמחשבה הזו יוצרת אצלה. במקרה זה, שלילת הפירוש היא חיובית ויש לה מטרה טובה.

איך להעביר ביקורת בדרך נכונה ומכבדת?

כאשר אדם מעביר ביקורת, אליעד כהן מציע להשתמש בניסוח הסובייקטיבי ("לדעתי") כדי להימנע מיצירת קונפליקט או תחושת פגיעה. לדוגמה, אם מישהו מגיש לך עוגה שאתה לא אוהב, במקום לומר "העוגה לא טעימה", יש לומר "לדעתי העוגה לא טעימה". בכך, הביקורת נתפסת כסובייקטיבית ופחות מאיימת או פוגעת.

מתי מותר להשתמש בביקורת תקיפה?

אם מישהו תוקף את דעתך בצורה מוחלטת, אליעד כהן מסביר כי במצב כזה יש לגיטימציה להגיב גם בצורה יותר תקיפה. לדוגמה, אם אדם אומר לך "השולחן שקנית לא יפה, למה קנית אותו?", הוא בעצם תוקף את הפירוש שלך באופן מוחלט. במקרה כזה, אתה יכול להגיב באופן מוחלט בעצמך, ולומר "השולחן הזה הוא הכי יפה בעולם, ולדעתי הוא יפה מאוד". זאת משום שאתה משיב באותה רמה של ביקורתיות ותוקפנות שהופעלה כלפיך.

איך לבטא את עצמך מבלי לפגוע באחרים?

אליעד מדגיש את החשיבות של תשומת הלב לא רק למה אומרים, אלא גם לאיך אומרים את זה. שימוש בביטויים כמו "לדעתי", "נראה לי", "יכול להיות ש", "אולי" וכדומה, נותן תחושה של כבוד והערכה לצד השני, ומונע ממנו להיפגע. ככל שמוסיפים יותר מילים המרככות את הביטוי (כמו "נראה לי שאולי"), כך אתה משדר פתיחות רבה יותר כלפי האפשרות שהצד השני ירגיש פחות מאוים ויותר מקובל בשיחה.

איך לשמור על נימוס ועל כבוד בשיחה?

על פי אליעד, חשוב מאוד לשמור על איזון בשיחה בין הבעת דעה עצמאית לבין כבוד והערכה כלפי האדם שאיתו מדברים. הוא מדגיש את הצורך לשמור על כבוד גם כשלא מסכימים, ומזכיר שגישה זו יוצרת יחסים טובים ובריאים יותר בין בני אדם. כאשר שומרים על נימוס וכבוד, הסיכוי להגיע להבנה הדדית ולפתרון קונפליקטים בצורה בריאה גדל משמעותית.