... ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה,
לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה,
לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה ... אלא לתפיסת המציאות לגבי הצורך באוכל. מהי הגישה הבסיסית של אדם שמן כלפי אכילה? לפי אליעד כהן, האדם השמן מאמץ את הגישה: אני אוכל כי בא לי. הוא לא צריך סיבה ממשית
לאכול, אלא להיפך - הוא צריך סיבה ממשית לעצור את עצמו מלאכול. הוא אוכל כל עוד הוא יכול או כל עוד הוא רוצה, ומפסיק
לאכול רק כאשר יש סיבה חזקה להפסיק, כמו פחד ממחנק, או תחושת מלאות מוגזמת. למעשה, המצב הבסיסי של האדם השמן הוא
לאכול בכל הזדמנות, בלי להטיל ספק בסיבת האכילה. מהי הגישה הבסיסית של אדם רזה כלפי אכילה? לעומת האדם השמן, אדם רזה פועל בצורה הפוכה לחלוטין. הוא לא יאכל כלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מוצדקת
לאכול. הוא בודק בכל רגע האם הוא חייב
לאכול - רק אם יש לו רעב אמיתי הוא יאכל, וברגע שהרעב נעלם הוא מפסיק
לאכול מיד. אצל האדם הרזה, המצב הבסיסי הוא לא
לאכול כלל, והוא אוכל רק אם יש הצדקה ... לשאול האם אני חייב את הביס הזה?, האם אם לא אוכל אמות או ארגיש רע מאוד?. הרעיון הוא להעביר את האוטומט מאכילה ללא סיבה לאוטומט של אי - אכילה, ורק כאשר יש צורך אמיתי
לאכול. מה לגבי קיצוניות מסוכנת כגון אנורקסיה? אליעד מתייחס לסיכון האפשרי של גישה קיצונית זו, ומסביר שלמרות שקיימת סכנה להגיע לאנורקסיה ואף למוות, הרעיון שלו הוא לא באמת להפסיק
לאכול עד למוות, אלא להשתמש בגישה זו ... הנדרש לתזונה מתאימה. איך להפוך מאדם רזה לשמן לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שניתן לעשות את התהליך גם בכיוון ההפוך: אדם רזה שמעוניין לעלות במשקל, צריך לפעול בדיוק הפוך:
לאכול כל הזמן ובכל הזדמנות, ולהפסיק רק כאשר אין אפשרות פיזית להמשיך
לאכול . האם אנשים שמנים באמת מרגישים רעב ... התניה פסיכולוגית. איך ניתן להבחין בין רעב פיזי לרעב רגשי? כדי לזהות את ההבדל בין רעב פיזי לבין רעב רגשי, אליעד ממליץ להתחיל בגישה קיצונית של אי - אכילה מוחלטת, ואז
לאכול רק כאשר הרעב האמיתי כבר כמעט בלתי ... לשינוי משמעותי, ולאחר מכן האדם יכול למצוא את האיזון המתאים לו. הוא מתייחס בהומור לקיצוניות ומסביר שהיא כלי לשינוי, אך כמובן לא ממליץ לסכן את הבריאות בפועל. למה
לאכול רק כשחייבים באמת? המטרה של אליעד היא ללמד אנשים לזהות את הצרכים האמיתיים שלהם, ולא לתת להרגלים, לתחושות רגשיות או לשעמום להוביל אותם. כאשר אדם מתחיל
לאכול רק במצב של רעב אמיתי, הוא יתחיל ... על הנושא של שמן ורזה בצורת דימוי כללי שמוביל לשיחה רחבה יותר על אכילה והרגלי מחשבה. מהו הקשר בין שמן ורזה לאכילה בפועל? מתחילים לדבר על כך שכדי שאדם ישמין, עליו
לאכול. זה לא הגיוני ולא מציאותי שאדם ישמין מהרוח, כלומר, אם לא תאכל - לא תשמין. ישנה אמירה שחושפת שעד כה לא נצפתה מציאות שבה מישהו מפסיק
לאכול ונהיה שמן סתם כך. יוצא מכאן שאכילה ... (כמו תחושת מחנק, פחד מהתפוצצות, או חשש קיצוני שהוא יגיע למשקל מוגזם עוד יותר). כלומר, הוא עובר למצב של הפסקה רק אם יש הצדקה מהותית להפסיק, והבסיס הראשוני הוא בא לי
לאכול - אז אוכל. כיצד חושב אדם רזה לפי ההסבר? אדם רזה עשוי לפעול בגישה הפוכה: אני לא אוכל סתם כך. אני צריך סיבה
לאכול. אם אין לי סיבה
לאכול, אני פשוט לא אוכל. הוא בוחן: אם לא אוכל, אהיה רעב - ולכן מוטב לי
לאכול כדי למנוע רעב או חולשה. אבל ברגע שתחושת הרעב נעלמת, הוא לא ממשיך
לאכול. איך אפשר לעשות טרנספורמציה מחשבתית משמן לרזה? ברגע שאדם מזהה שהוא נוטה
לאכול כל הזמן כי מתחשק לו, כדי לעבור ... מאשר כשאני ממש חייב. הניסוח הקיצוני הוא: מבחינתי, אכילה היא רעל, ולכן אני נוגע באוכל רק אם אני חייב וחייב וחייב. ובכל פעם אני שואל את עצמי: האם באמת אין ברירה אלא
לאכול עכשיו?. כך דוחפים את עצמנו לקצה השני, כי במקום שהאוטומט יהיה
לאכול בלי סיבה, הופכים את האוטומט ללא
לאכול בכלל ואז מוסיפים אוכל רק במקרה של ... הנדרש. שאלה: ואיך אפשר להפוך מרזה לשמן? באותו היגיון, רק הפוך: אם אדם רזה מדי ורוצה להשמין, הוא יעביר עצמו למצב של אני אוכל כל הזמן כל עוד אני יכול. אני מפסיק
לאכול רק אם אני באמת לא מסוגל להכניס לפה עוד דבר. לדוגמה, בכל רגע פנוי, פשוט
לאכול שוב ושוב עד שאי אפשר להמשיך. על מה עוד דיברו בקשר למשקל יתר? עלו טיעונים שלפעמים לא מדובר רק בזה שהאדם בא לו
לאכול, אלא ייתכן שהוא חש רעב מוגבר או ...