... מתאמץ? סוגים של כיווץ ומאמץ של השריר (כיווץ קונצנטרי כיווץ אקסצנטרי כיווץ סטאטי כיווץ איזומטרי) בעיקרון, ... בדיוק כמו בתרגיל הכפיפת מרפקים שהוזכר קודם. 2 - כיווץ אקסצנטרי: שזה אומר שהשריר מתארך ומשחרר את הכיווץ ...

... להימנע מלבלום את המשקל, באמצעות המפרקים שלך. אלא שרק השרירים שלך יגבילו את טווחי התנועה ולא המפרקים. וזאת על ידי כיווץ אקסצנטרי של השריר בצורה מבוקרת. כיווץ אקסצנטרי כמו שהסברתי קודם, פירושו, שהשריר מתכווץ ובולם את המשקל, תוך כדי שהוא משתחרר ומתארך. לדוגמה, בתרגיל לחיצת חזה, כאשר אתה מוריד אליך את ...

... כשהשריר מתקצר כנגד ההתנגדות, לדוגמה כשמרימים משקל. כיווץ אקסצנטרי (בלימה או מתיחה מבוקרת): כשהשריר מתארך אך עדיין מתנגד להתנגדות, לדוגמה הורדת משקל בצורה מבוקרת. כיווץ איזומטרי (סטטי): כאשר ... כיווץ של השריר, איך השריר מתכווץ? כיווץ קונצנטרי, כיווץ אקסצנטרי , כיווץ סטאטי, כיווץ איזומטרי, איך עובדים השרירים? סוגים של כיווץ, פשיטה במפרק הברך, כפיפה במפרק הברך, כפיפה במפרק הירך, פשיטה ...

... את השריר שלך מתארך ונמתח (אחרי חימום בלי משקל כמובן!). נסה לגרום לשריר שלך להתארך לאט לאט (כיווץ אקסצנטרי מאמץ אקסצנטרי). תרגיש את השריר ...

... שלך. אז איך בעצם באפשרותך להרגיש את השריר שלך עובד? להלן מספר רעיונות ודרכים. דרך אחת, לבצע את התנועה בצורה מאוד מאוד איטית. דהיינו, גם את הכיווץ הקונצנטרי שבו השריר מתקצר וגם את הכיווץ האקסצנטרי שבו השריר מתארך, את שניהם לעשות מאוד לאט ולא במהירות. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב את השריר. בנוסף ...

... ייפול על השרירים, ולא על המפרקים. וכמובן שזה נעשה, על ידי זה שבשלב שהשריר מתארך ונמתח, השלב של הכיווץ האקסצנטרי , תשמור על מתח בשריר, ואל תיתן למשקל להיבלם על ידי המפרקים של הגוף. ...

... עצלות התאמצות יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד העצלנות לא מאפשרת לאדם להניע את עצמו ולהתקדם בחיים. ולפעמים, האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם ... לדברים החשובים יותר. אז מה טוב יותר, להתעצל או לא? תשובה: הכל לפי העניין. ועל האדם להחליט בכוחות עצמו, מה יגרום לו להרגיש טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו להשיג את המטרות שלו, ואת התועלת שתצמח לו מכך שהוא ישיג את המטרות שלו. ואז באפשרותו של האדם להחליט, האם וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי שהוא היה יכול לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם ... לא יודע שהוא יכול בקלות להשיג את הדבר. ולכן, צריך להשתדל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג את המטרות שלו, עם כמה שפחות מאמץ. ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה ... למצוא דרך קיצור, מה עושים אז? תשובה: במקרה כזה, קיימת דרך נוספת להקל על העצלנות, והיא, על ידי זה שהאדם מנסה ליהנות מעצם מה שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח ... וחיובי ולהפיק הנאה כלשהי, מעצם מה שהוא עושה, גם בלי קשר לתוצאה שאותה הוא רוצה להשיג, הרי שהוא נהנה גם מהדרך אל המטרה, וממילא הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא ...

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים ... את הדרך אל המטרה כלל, שאז כמובן לא שייך שהוא ייהנה ממנה כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה ... שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק ... הוא לא יסכים בשום פנים ואופן, להכיל בתוכו את המחשבה שאין ברירה אלא לסבול. אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא ...

... או לא צריך, האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות, להחליף צריך אחד בצריך אחר האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות? אנשים רבים חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה שנובעים מכך שהם מאמינים שצריך לעשות דברים מסוימים. אליעד כהן מציג גישה שונה לגמרי ומאתגרת את התפיסה המקובלת לגבי ... במהירות, הוא מאמין שהוא צריך להתאמץ ולהבין אותה. אך למעשה, ההתאמצות הזו היא בחירה אינדיבידואלית ולא חובה אבסולוטית. אליעד מדגיש שההתאמצות כאן היא מנטלית, אינטלקטואלית, ולא פיזית, ולכן האדם יכול פשוט לבחור האם הוא מתאמץ או לא. אם המטרה חשובה לאדם מספיק, הוא יעדיף להתאמץ, אבל הוא עדיין לא צריך לעשות זאת במובן של הכרח אובייקטיבי. האם צריך הוא רק הרגל מחשבתי? אליעד ממחיש את רעיון ההרגל המחשבתי של צריך בדוגמה של שריפה. הוא מסביר לאדם שאם יש שריפה ... עצמו ואת חייו. האם באמת צריך להתאמץ? איך להשתחרר מהלחץ של צריך? איך להפחית סבל בחיים? מה ההבדל בין צריך לרוצה? האם צריך להבין את המציאות? למה אנשים מרגישים לחץ? איך להפסיק להרגיש שחייבים לעשות משהו? ...

... רוחנית, תלוי בך או לא תלוי בך, האם להתאמץ , התקדמות רוחנית, במי זה תלוי, בחירה חופשית האם התפתחות רוחנית תלויה בך או לא תלויה בך? אליעד כהן מסביר את סוגיית ההתפתחות הרוחנית והשאלה המהותית, האם ההתקדמות תלויה באדם עצמו או שהיא לא תלויה בו בכלל. הדיון המרכזי הוא סביב השאלה: האם עלי להשקיע יותר מאמץ, או שהמאמץ שלי כלל אינו משנה?. עצם השאלה הזו, לפי אליעד, היא בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה מהווה סוג של מנוע שמקדם את האדם מבחינה רוחנית. אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, מי אני?. כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם רוחנית, הוא למעשה מביע את השאלה בשפה שונה אך דומה לשאלה הקיומית המהותית: מי זה שמתקדם? מי עושה את הפעולה? האם זה אני או כוח אחר?. ... אינה תלויה בך כלל. היבט שלישי: זה כלל לא משנה אם זה תלוי בך או לא. אליעד מדגיש כי עצם המודעות והעיסוק בשאלה הזו, דהיינו, האם להשקיע מאמץ או לא?, הם כבר ביטוי של התקדמות רוחנית מסוימת. העיסוק בשאלה עצמה, בהיותה שאלה שקשורה לזיהוי עצמי, לקיומו של העצמי ולמידת שליטתו של האדם בתהליך ההתפתחות שלו, היא הצעד האמיתי בדרך אל התפתחות עמוקה יותר. התהייה האם להתאמץ? משקפת למעשה את הקונפליקט הפנימי והעמוק יותר של האדם: האם הוא באמת הגורם המניע של המציאות שלו או שהמציאות פועלת בצורה אוטומטית, ללא קשר לפעולותיו או למאמציו. אליעד מסביר שאותה תהייה עמוקה מסתירה בתוכה את כל הרבדים העמוקים של החיפוש הפנימי של האדם אחר תשובה לשאלה מי אני?. ההסבר שאליעד נותן לכך שהשאלה עצמה היא מקדמת הוא שהשאלה האם להתאמץ? מובילה את האדם להתבוננות פנימית. דרך השאלה הזו, האדם מגיע להכרה בשאלות עמוקות יותר - האם קיימת בכלל בחירה חופשית? האם האדם שולט במציאות שלו, ... האפשרויות הללו, מביאה את האדם להתבוננות חדשה על עצמו ועל המציאות, וכך גם להעמקה בהתפתחות הרוחנית שלו. האם התפתחות רוחנית תלויה בי? האם להתאמץ כדי להתקדם רוחנית? האם קיימת בחירה חופשית בהתפתחות רוחנית? איך להתקדם רוחנית? מי אני באמת? ...