... ברצונך שבמהלך התרגיל שלך, תאמץ ותאמן גם את שרירי האמה שלך (במאמץ איזומטרי, דהיינו, מאמץ סטאטי קבוע), הרי שבמקרה שכזה גם לא תשתמש ברצועות משיכה. כמובן שבמקרה כזה, עליך לשים לב שלא להגיע לאימון ...

... טווח תנועה מלא. יחד עם זאת, קיימת דעה שאומרת, שמאחר ששרירי הבטן פועלים בחלק גדול מהתנועות, כשרירים מייצבים, במאמץ איזומטרי במאמץ סטאטי, לכן אין צורך לאמן אותם בנפרד אפשרי לאמן אותם פחות. בקיצור, לשיקולך האישי, לפי מה שמרגיש לך, בדיוק כמו כל שריר אחר בגוף שלך, שאתה בוחר כמה לאמן אותו. איך לקבל שרירי ...

... עצלות התאמצות יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד העצלנות לא מאפשרת לאדם להניע את עצמו ולהתקדם בחיים. ולפעמים, האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם התעצל ללכת לבאר, ולכן הוא המציא קיצור דרך. וכיוב לגבי ... מה טוב יותר, להתעצל או לא? תשובה: הכל לפי העניין. ועל האדם להחליט בכוחות עצמו, מה יגרום לו להרגיש טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו להשיג את המטרות שלו, ואת התועלת שתצמח לו מכך שהוא ישיג את המטרות שלו. ואז באפשרותו של האדם להחליט, האם וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי שהוא היה יכול לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם יכול להשיג אותו בקלות. וזה רק משום שהוא לא יודע שהוא ... את הדבר. ולכן, צריך להשתדל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג את המטרות שלו, עם כמה שפחות מאמץ. ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה יעילה יותר. ואם בזכות העצלנות, מצא האדם קיצור דרך להשיג ... אז? תשובה: במקרה כזה, קיימת דרך נוספת להקל על העצלנות, והיא, על ידי זה שהאדם מנסה ליהנות מעצם מה שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח למצוא משהו טוב וחיובי ולהפיק הנאה כלשהי, מעצם מה שהוא עושה, גם בלי קשר לתוצאה שאותה הוא רוצה להשיג, הרי שהוא נהנה גם מהדרך אל המטרה, וממילא הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא את הדרך היעילה ביותר להשיג את מה שבאמת חשוב לו. ועל ...

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא ... והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם ... זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו אחר. וגם מי שנדמה לו, שהוא לא סובל, הרי שתמיד ... דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק את המטרה עצמה, כי הוא שונא את הדרך לגמרי. ומי שנהנה ... אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. והאדם סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם ...

... או לא צריך, האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות, להחליף צריך אחד בצריך אחר האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות? אנשים רבים חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה שנובעים מכך שהם מאמינים שצריך לעשות דברים מסוימים. אליעד כהן ... שלו. הצורך בהבנה הוא לא חובה אובייקטיבית אלא רצון סובייקטיבי של האדם עצמו. הוא נותן דוגמה מעשית: אם האדם רוצה להשיג מטרה כלשהי במהירות, הוא מאמין שהוא צריך להתאמץ ולהבין אותה. אך למעשה, ההתאמצות הזו היא בחירה אינדיבידואלית ולא חובה אבסולוטית. אליעד מדגיש שההתאמצות כאן היא מנטלית, אינטלקטואלית, ולא פיזית, ולכן האדם יכול פשוט לבחור האם הוא מתאמץ או לא. אם המטרה חשובה לאדם מספיק, הוא יעדיף להתאמץ , אבל הוא עדיין לא צריך לעשות זאת במובן של הכרח אובייקטיבי. האם צריך הוא רק הרגל מחשבתי? אליעד ממחיש את רעיון ההרגל המחשבתי ... מתוך בחירה חופשית ואמיתית יותר. אליעד מדגיש שאפשר לקחת את הדברים האלה ברצינות ולחוות שינוי עמוק ומשמעותי באופן שבו האדם חווה את עצמו ואת חייו. האם באמת צריך להתאמץ? איך להשתחרר מהלחץ של צריך? איך להפחית סבל בחיים? מה ההבדל בין צריך לרוצה? האם צריך להבין את המציאות? למה אנשים מרגישים ...

... רוחנית, תלוי בך או לא תלוי בך, האם להתאמץ, התקדמות רוחנית, במי זה תלוי, בחירה חופשית האם התפתחות רוחנית תלויה בך או לא תלויה בך? ... הדיון המרכזי הוא סביב השאלה: האם עלי להשקיע יותר מאמץ, או שהמאמץ שלי כלל אינו משנה?. עצם השאלה הזו, לפי אליעד, היא בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה ... אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, מי אני?. כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם רוחנית, הוא למעשה מביע את השאלה בשפה שונה אך דומה לשאלה הקיומית המהותית: מי זה ... המודעות והעיסוק בשאלה הזו, דהיינו, האם להשקיע מאמץ או לא?, הם כבר ביטוי של התקדמות רוחנית מסוימת. העיסוק בשאלה עצמה, בהיותה שאלה שקשורה ... האמיתי בדרך אל התפתחות עמוקה יותר. התהייה האם להתאמץ? משקפת למעשה את הקונפליקט הפנימי והעמוק יותר של האדם: האם הוא באמת הגורם המניע של המציאות ... פועלת בצורה אוטומטית, ללא קשר לפעולותיו או למאמציו. אליעד מסביר שאותה תהייה עמוקה מסתירה בתוכה את כל הרבדים העמוקים של החיפוש הפנימי של ... נותן לכך שהשאלה עצמה היא מקדמת הוא שהשאלה האם להתאמץ? מובילה את האדם להתבוננות פנימית. דרך השאלה הזו, האדם מגיע להכרה בשאלות עמוקות יותר - האם ... הרוחנית שלו. האם התפתחות רוחנית תלויה בי? האם להתאמץ כדי להתקדם רוחנית? האם קיימת בחירה חופשית בהתפתחות רוחנית? איך להתקדם רוחנית? מי אני באמת? ...

... לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה, לשנוא כסף, השטן שאתה למה האדם סובל, והאם הוא באמת רוצה ...

... לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? ... פנימיים מתחרים: מצד אחד הרצון להצליח ולהתקדם, ומצד שני הרצון לנוח ולא להתאמץ . השאלה היא איזה רצון היא מעדיפה שינצח. הוא מציע לא ... עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת ... בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים תחושת סיפוק חלקית בלבד. האדם מבין שכל מה ...

... חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות ... כי לפעמים האדם מציב לעצמו מטרות, או שהאדם יודע ומבין שהוא צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית תשישות נפשית כבדות נפשית וכיוב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות הנפשית של ... תהיה טובה יותר, פירושו, לרצות לשנות את המציאות. ולרצות לשנות את המציאות, פירושו, לרצות לגרום למציאות להיות שונה. ולגרום למציאות להיות שונה, פירושו שהאדם צריך להתאמץ כדי לשנות את המציאות. כי האדם רוצה לשנות את המציאות, שתהיה כך או אחרת. ולשנות את המציאות, פירושו, להרגיש רע. כי ברגע שהאדם מנסה לשנות את המציאות, בפרט כאשר האדם מתאמץ מאוד כדי לשנות את המציאות, הרי שזה בעצם אומר, שהאדם מזדהה עם המחשבה שלו, שאומרת לו, שהמציאות היא לא מספיק טובה, כפי מה שהיא עכשיו. כי המאמץ נובע מהמחשבה שאומרת שהמציאות היא לא מספיק טובה כרגע. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות את המציאות, כך הוא יותר מזדהה רגשית, עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע. ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, כדי להרגיש יותר טוב. כי המאמץ של האדם להרגיש יותר טוב, הוא בעצם גורם לאדם להרגיש יותר רע. ונכון שהאדם מוכן לפעמים להרגיש קצת רע בהווה, כדי להרגיש הרבה יותר טוב והרבה פחות רע בעתיד. אבל אעפכ, לא תמיד האדם חושב, שהרע שיהיה לו בעתיד, הוא יהיה הרבה יותר רע, מהרע שיהיה לו מהמאמץ שלו לשנות את המציאות. ולא תמיד האדם חושב, שהמאמץ שלו לשנות את המציאות, והרע שהוא ירגיש בדרך אל המטרה, לא תמיד האדם חושב, שזה שווה את המאמץ. בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את מה שהוא ... רוצה להרגיש כמה שיותר טוב תמיד. והאדם מנסה לשנות את המציאות, כדי להרגיש כמה שיותר טוב בהווה. כי האדם, אף פעם לא עושה שום דבר, בשביל העתיד, אלא רק בשביל ההווה. והאדם מתאמץ בהווה, כדי להתגבר על המחשבות המטרידות שיש לו בהווה, ממה שהוא חושב שאולי יקרה לו בעתיד. והאדם תמיד מתעסק בלטפל בבעיות שיש לו רק ברגע הזה. והאדם עושה ברגע הזה, את מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב ברגע הזה. ואם האדם חושב, שהמאמץ שהוא יתאמץ ברגע הזה, יעשה לו הרבה רע. ואם האדם חושב, שהרע שהוא ירגיש מהמאמץ, הוא יהיה גדול יותר, מהרע שהוא מרגיש, מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, אז האדם חווה חוסר חשק להתאמץ. כי האדם מעדיף לסבול מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, יותר מאשר מהמאמץ שלו לשנות את העתיד. ובפרט כאשר האדם יודע מראש, שגם אם הוא יצליח לשנות את ... לצאת מהעצבות ומתחושת הדיכאון שלו, ולהיות בתחושה של מוטיבציה לעשות דברים, עליו להבין היטב את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. דהיינו, להבין, שהוא חווה שהמאמץ שלו לעשות את הדבר, גדול מהתועלת שתצמח לו מאותו הדבר. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות איזה דבר, כך בעצם הוא מזדהה יותר עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא ... כי עצם המחשבה שצריך לשנות את המציאות, היא עצמה גורמת לאדם להרגיש רע. והאדם רוצה להרגיש טוב, ולשם כך האדם רוצה לשנות את המציאות. אבל הרצון לשנות את המציאות, הוא מתחזק במאמץ לשנות את המציאות, ואז הוא גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. והאדם נמצא בפרדוקס. ...

... במשקל, לא אוהב להתאמץ, שונא להתאמץ , ללכת לחדר כושר, לא מחפש עבודה, חיפוש עבודה, מסיר אחריות, לקיחת אחריות, הסרת אחריות למה אנשים לא ... שינוי אבל לא רוצה להתאמץ למענו, ולכן הוא נשאר במקום, ומרגיש סבל כתוצאה מהקונפליקט בין שני הרצונות המנוגדים האלו. האם ... שלו, הוא יצטרך להתאמץ כדי לשמר את המצב הזה, והמאמץ עצמו כבר יהפוך להיות חיסרון חדש. הוא מדגים זאת בצורה ברורה: אדם שרוצה לרדת במשקל, ייאלץ להתאמץ כל חייו כדי לשמר את המשקל הרצוי, או שיהיה עליו להתמודד עם הסבל מהעלייה המחודשת במשקל. כך או כך, ... למה אנשים נמנעים ממאמץ? אליעד מסביר שאנשים נמנעים ממאמץ לא מתוך חוסר אחריות, אלא מתוך בחירה אחראית מאוד, המודעת ליתרונות ולחסרונות של כל החלטה. למשל, ... יצטרך להתמודד עם מאמץ פיזי. מנגד, יש לכך מחיר: הוא לא יורד במשקל, דבר הגורם לו סבל. הקושי של האדם הוא בכך שהוא לא ... לרדת במשקל בלי להתאמץ? למה אני שונא להתאמץ? למה אני לא מחפש עבודה? איך להתמודד עם מטרות סותרות? האם אפשר להגיע לשלמות? ...