... דהיינו, החלק בטווח התנועה שבו הכי קשה לשריר, במידה והחלק הזה שונה ממכשיר למכשיר. במקרה כזה, כן הגיוני לגוון. כי מדובר על סוגי מאמץ שונים לשריר. כמו כן צריך לזכור, כי השריר מכיר סוגי מאמץ . ולכן כן הגיוני לגוון בסוג המאמץ של השריר. פעם אחת לעשות מאמץ מהיר, פעם איטי, פעם חזק, פעם חלש וכיוב, כמו שהסברתי במקומות אחרים. בקיצור, ...

... כלל מהמתיחה ולא מכך שהשריר הזה עשה את עיקר המאמץ. מהו ההבדל בין מאמץ דינמי למאמץ סטטי? אליעד כהן מתאר שני סוגי מאמץ עיקריים של שרירים: מאמץ דינמי קורה כששריר מתקצר או מתארך תוך כדי התנגדות. לדוגמה, להרים משקולת. מאמץ סטטי קורה כאשר השריר מחזיק את הגוף בתנוחה מסוימת ללא תזוזה. למשל, אדם ...

... כמות החזרות, כמות המשקל, כמות המנוחה בין החזרות ובין הסטים וכולי. ובעיקרון, ישנם כמה סוגי מאמץ שאתה יכול לשאוף להגיע לא להגיע אליהם. 1 - ...

... תעמיס משקל, תוכל לדעת, האם המאמץ מגיע מהשריר? או ממקום אחר. כמו כן שים לב לכך, שברגע שאתה מעלה את משקלי העבודה שלך, כנראה שגם כמות החזרות שלך תרד, וכנראה שגם כמות המאמץ הכללית שהשריר שלך מתאמץ, תרד גם היא (עע סוגי מאמץ) . מה שלא יתרום להעלאת מסת השריר שלך. ...

... השריר. לכן, אפילו כשהגב ישר לחלוטין, השרירים אכן מתכווצים ומתאמצים. מה ההבדל בין מתיחת שריר לכיווץ שריר? אליעד מדגיש שיש להבדיל בין שני סוגי מאמץ שרירי: מאמץ קיבוץ: השריר מתכווץ ומתקצר כנגד משקל. מאמץ מתיחה: השריר נמתח ולא מתקצר, כמו בשפגת. רק מאמץ קיבוץ, ...

... ישירה של התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ של מתיחה פסיבית לבין מאמץ כנגד משקל? אליעד מסביר שקיימים שני סוגי מאמצים עיקריים: מאמץ פסיבי (מתיחה בלבד) ...

... - כשהשריר מתארך לאט ומבוקר, תוך שהוא בולם את הירידה של המשקל ולא מאפשר לו ליפול בבת אחת. שני סוגי המאמץ האלה חיוניים לאפקטיביות האימון, ושניהם מתרחשים ברצף כאשר שומרים על מתח בשריר ללא מנוחה מלאה בין החזרות. לסיכום, מהו בעצם time under ...

... הוא מציע לאנשים ללמוד מתמטיקה, לוגיקה או משחקי חשיבה באינטרנט, כי אלו פעולות שדורשות מאמץ שכלי גבוה. הוא מבחין בין סוגי מאמצים שונים: למשל, למידה בעל פה של שפות היא מאמץ של זיכרון ולאו דווקא מאמץ שכלי של חשיבה, לעומת משחקי חשיבה או בעיות לוגיות שהם מאמץ ...

... עצלות התאמצות יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד העצלנות לא מאפשרת לאדם להניע את עצמו ולהתקדם בחיים. ולפעמים, האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם התעצל ללכת לבאר, ולכן הוא המציא קיצור דרך. וכיוב לגבי ... הכל לפי העניין. ועל האדם להחליט בכוחות עצמו, מה יגרום לו להרגיש טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו להשיג את המטרות שלו, ואת התועלת שתצמח לו מכך שהוא ישיג את המטרות שלו. ואז באפשרותו של האדם להחליט, האם וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי שהוא היה יכול לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם יכול להשיג אותו בקלות. וזה רק משום שהוא לא יודע ... את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג את המטרות שלו, עם כמה שפחות מאמץ . ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה יעילה יותר. ואם בזכות העצלנות, מצא האדם קיצור דרך ... להקל על העצלנות, והיא, על ידי זה שהאדם מנסה ליהנות מעצם מה שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח למצוא משהו טוב וחיובי ולהפיק הנאה כלשהי, מעצם מה ... שאותה הוא רוצה להשיג, הרי שהוא נהנה גם מהדרך אל המטרה, וממילא הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא את הדרך היעילה ביותר להשיג את מה שבאמת חשוב לו. ועל ...

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית ... והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל ... זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר ... מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות ... לסבול. אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה ...