... כי האדם קיים, אבל מהו האדם? כי המציאות קיימת, אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי. ולמרות, שלא בהכרח שניתן להבין את המציאות בשלמות, עם השכל הקיים שמפריד את
היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפכ המציאות קיימת בכל מקרה. והאדם מוכרח להבין, מה באמת קיים? ואם הוא לא מסוגל להבין, אז האדם מוכרח להבין, ... עם עצמו, מה הן הנחות היסוד שעליהן מבוססת השאלה, ושבלעדיהן אין שום שאלה כלל? וכאשר האדם עושה את זה, אז הוא רואה את האמת. שמצד מהות המציאות יש פרדוקס שכלי, והוא
שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות אחת, שעפ השכל אין שום אפשרות שמשהו יהיה נפרד ממנה. ואעפכ, יש צורות שנפרדות ממנה. והוא הפרדוקס, של ... ומבין את הפרדוקס, ומבין שאי אפשר להבין אותו בשכל שלו. ואז האדם, על ידי זה שהוא מוסר את נפשו להבין את הפרדוקס, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש. שהאדם מבין פתאום
שהיש והאין הם אחד, ושאין שום שאלה כלל. ולא המציאות היא המשוגעת, אלא כרגע הוא המשוגע וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם מוכרח להבין למה הוא לא מבין. ובכל פעם למצוא תשובות חדשות, עד שהאדם מגיע לשורש כל השאלות, שהוא הפרדוקס של
היש והאין. שגם קיימת צורה ומהות, וגם שאינו אפשרי שיהיה קיים משהו, יותר מאשר המהות האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין שהכל זאת ישות אחת ממש. ואז ממילא, גם האני ...