... נאמר, כי יש כאן סוד גדול. והוא, כי כל קיומו של העולם כולו, תלוי אך ורק בקיומו של מצח הנחש הזה (וכל זה, רק מתפישת הנפרדות של היש והאין). כי אם לא מצח הנחש הזה, לא היה קיום לעולם כלל. כי מנקודת המבט ...

... סיבה, הוא אין סיבה וכיוב, אלא הכוונה היא לומר, שמצד המהות של הסיבה, אין שום משמעות למושג סיבה. כי בשורש, היש והאין מתחברים, ואז אין משמעות של זמן ומקום וכולי. ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה ...

... יותר אל השלמות של המציאות, מאשר צורה אחרת, וכך נוצרים הרצונות. אבל, מי שנמאס לו לסבול, עליו לברר את האמת לגבי ההפרדה של היש והאין. וכאשר האדם מברר אותה, אז הוא מגלה שהכל אחד. ואז הגילוי הזה, הוא משנה את חוויית הנפרדות. שהיא עדיין ...

... גם רק כלום ממש, וגם בו זמנית, הוא גם רק משהו ממשי, שבעצם זה אומר שהאדם הוא כלום אמיתי, משום שהוא דבר והיפוכו בבת אחת, יש ואין בבת אחת, שזהו הכלום האמיתי ...

... נמצאת בשום מקום, דהיינו, במקום שאינו מוגדר ומוגבל, ששם יש שלמות, כי אין גבול והגדרה. אלא, שהשלמות הזאת היא נכללת כישות אחת ממש, בכל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות. כי כאשר הכל אחד ממש, והיש והאין הם אחד, אז ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש ... לבין חכם אמת. כי העולם, הם רחוקים מהחוכמה. משום שבעיני העולם, החוכמה האמיתית, היא שיגעון. כי השכל האמיתי הוא ככ גדול ורחוק מעיני האדם, עד שבעיני האדם הוא נדמה לשיגעון של ממש. כי בשכל האמיתי, היש והאין הם אחד וההפכים מתאחדים לישות אחת. והשכל האמיתי הזה, הוא הפך מהות השכל האנושי, שכל מהותו היא ...

... לדוגמה כסף וכיוב, אך לא גמול, עבור פנימיות דעת החכם האמת). משום שהחכם האמיתי, חי בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, שבו השלמות קיימת תמיד, בכל צורה של המציאות. ולכן לעולם אי אפשר באמת, לגרום לחכם האמיתי להיות שמח יותר. מחמת, שמי שאפשר לגרום לו ...

... כגון הצמחים והדומם. כי הכל אלו רק צורות שונות של מהות אחת. והאם לדומם יש תודעה? והאם לאנשים מתים יש תודעה? תשובה: לדומם ולאנשים מתים ולכל ישות שהיא, יש או אין תודעה, בדיוק באותה המידה ממש. זא אם יש תודעה וישות ממשית לאדם, אז ...

... מושתתת על זה, שהשכל תופש את ההפכים של היש והאין, כשני דברים שונים. שזה עצמו מושתת על אמונה בלבד, בלי שום שכל. השכל מבוסס על הלוגיקה והלוגיקה מבוססת על כלום. האדם מנסה להבין את המציאות באמצעות השכל, שמאמין בלוגיקה, שזו ... שאינה בהכרח לוגית. ולאדם ככ ברור שהיש והאין אלו שני ניגודים שונים, שזו מהות הלוגיקה, עד שהאדם לא מבין כלל, מה החידוש בכך שהיש והאין הם אחד. כי זה נראה לאדם דבר ככ טבעי, עד שהאדם לא מסוגל לחשוב על כך, שהדבר והיפוכו הם בכלל דבר אחד ממש, ושרק בעיני השכל השגוי, זה נראה כשני דברים שונים ועוד הפוכים. למרות ... מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל הנפרדות, הכל קיים, גם ... כגון, האם זה שהשכל לא מסוגל להבין שהיש והאין הם דבר אחד, האם זה אומר, שהם לא יכולים להיות או שהם כבר, דבר אחד ממש? כי אם מגבלות התפישה של השכל הן שגויות, אז ממילא כל התובנות של האדם, הן תובנות שאולי הן שקר. כי כל ... אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין הם שני הפכים ושהחיסרון חסר את השלמות, ולחטוא בחטא החמור מכל, שהוא חטא האמונה. דהיינו, להאמין לשכל, שאם הוא לא מבין משהו, אז הוא לא יכול להיות. והאדם יכול להתעקש כרצונו, שהשכל ... שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת (וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים נוספים). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יכול להבין, שבמציאות שלנו, היש והאין מחוברים אחד לשני כישות אחת ממש, כי הם אחד ממש, כי הצורה ומהותה היא אחד ממש. ואין שום חיות לשום דבר, בלי מהותו של דבר. ולכן אין שום צורה כלל, אלא רק מהות. והמהות היא אחת, ... שנראים כסתירה פנימית, כגון חיבור היש והאין , כך גם מוכרח שיהיו לאדם המשוגע, קושיות ואי הבנות, לגבי האדם החכם האמיתי. שגם הוא עושה דברים, שבעיני המשוגע שלא מבין את המציאות, הם נראים כדברים שהם סותרים זה את זה, כגון ... באמת. וכל זמן שהאדם רואה בעיני שכלו שהיש והאין הם אחד, אבל הוא לא רואה את זה בשלמות, דהיינו, שהאדם מבין, שאכן אולי היש והאין הם אחד, אבל הוא לא מבין, שהם באמת אחד, ושאין שום אפשרות מחשבה אחרת, הרי שהאדם הוא עדיין מוגבל שכלית, שהוא עדיין חי בתוך אמונות וספקות. ועל האדם לשנוא את הספקות ואת ...

... הכל מתאחד ממש. והיודע והידיעה והדבר הידוע, הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה ביניהם כלל. ואחרי שהאדם מתחבר לאחדות המציאות, אחכ הוא חוזר לשכל של הנפרדות שלו, בדיוק כמו שהעולם והנפרדות שלנו מתהווים יש מאין בכל רגע מחדש. ואז האדם זוכר את האמת, שכל הנפרדות היא אחד וכולי. ... הוא יעלם בתוך האחדות ולא יחזור משם. ועל האדם לדעת את האמת, שרק הטעות של האדם גורמת לו לחשוב, שהקיום שלו כרגע, הוא המשך של הרגע הקודם. ועל האדם לדעת, שבכל רגע ורגע, כל המציאות כולה, מתהווה מחדש יש מאין . והתודעה של האדם עם כל הזיכרון וכולי, הכל נוצר בכל רגע מחדש בכל מקרה. ...

... שלו, במקום לחשוב מחוץ לקופסא ובדרך חדשה. כי הפתרון, הוא קל מידי. והפיתרון של כל השאלות והבעיות, הוא ההבנה שהיש והאין הם אחד, שאז אין שום שאלה כלל ושום בעיה ורצון כלל. וכדי שהאדם יגיע אל הבנת האמת הזאת שהכל אחד בצורה ...