... שהאדם מוכרח להסתכל למציאות בעיניים. ופעם אחת לדעת את האמת, האם באמת העולם קיים? האם אנחנו חלום או מציאות? והאם
יש או אין בחירה? והאם
יש או אין משמעות? והאם
יש או אין סיבה? וכיוב לגבי כל שאר השאלות. והרעיון הוא, שגם אם האדם ... אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי. ולמרות, שלא בהכרח שניתן להבין את המציאות בשלמות, עם השכל הקיים שמפריד את
היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפכ ... ושבלעדיהן אין שום שאלה כלל? וכאשר האדם עושה את זה, אז הוא רואה את האמת. שמצד מהות המציאות יש פרדוקס שכלי, והוא
שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות ... בשכל שלו. ואז האדם, על ידי זה שהוא מוסר את נפשו להבין את הפרדוקס, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש. שהאדם מבין פתאום
שהיש והאין הם אחד, ושאין שום שאלה כלל. ולא המציאות היא המשוגעת, אלא ... דבר, האדם מוכרח להבין למה הוא לא מבין. ובכל פעם למצוא תשובות חדשות, עד שהאדם מגיע לשורש כל השאלות, שהוא הפרדוקס של
היש והאין. שגם קיימת צורה ומהות, וגם שאינו אפשרי שיהיה קיים ...