אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 1 ובו יתבאר, מהי אהבה מוחלטת ומהי אהבה יחסית? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האהבה האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, גם מחזק וגם מחליש, את האהבה היחסית? ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אהבה יחסית, מחליש וגם מחזק את האהבה המוחלטת? ויתבאר גם, למה קשה לאהוב? ולמה קשה למצוא אהבה? ולמה דווקא הרצון לאהוב, ... הרצון לאהוב, למה דווקא הם יוצרים אהבה? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אהבה. יש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. ואהבה יחסית פירושה, אהבה, שהאדם אוהב, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם אוהב עם תנאים ועם סיבות, אז האהבה שלו, היא ... האדם אוהב את הדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האהבה נובעת מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האהבה, היא רק יחסית. ולמה? כי ברמה השכלית, בכל דבר שיש בעולם, ניתן למצוא בו, גם חסרונות וגם יתרונות. וברגע שהאהבה, נובעת מתוך ... שלפחות בתת המודע של האדם, הוא חושב גם על החסרונות שיש בדבר. כי בכל דבר, תמיד יש גם חסרונות יחסיים כלשהם. ואז ממילא, האהבה לא יכולה להיות שלמה. כי האדם מודע בתת המודע שלו, גם לחסרונות של הדבר. והרעיון ... הזאת, היא אהבה חסרה, שיש בה גם שנאה. והיא אהבה, שאינה אהבה שלמה בלב שלם. ואהבה כזאת, נקראת, אהבה יחסית. שפירושה הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב את הדבר, מאשר שונא אותו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של שנאה וגם של אהבה, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר אוהב, מאשר נייטרלי, ומאשר שונא את הדבר. וזאת נקראת, אהבה יחסית. ויש גם עוד סוג אחר של אהבה, שנקראת אהבה מוחלטת / אהבה שלמה / אהבה בלב שלם / אהבה ... רע, לאהוב בלב שלם, בלי שום שנאה? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האהבה, שהוזכרו כאן. שהם, אהבה יחסית, מול אהבה מוחלטת. ובפשיטות נחדד, שאהבה יחסית, היא כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, אלא שהאהבה, גדולה יותר מאשר השנאה. ואהבה מוחלטת, היא כאשר יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אהבה יחסית = גם אהבה, או בעיקר אהבה. ואהבה מוחלטת = רק אהבה באופן מוחלט, בלי שום שנאה כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אהבה יחסית וגם אהבה מוחלטת. והרצון של האדם להשיג אהבה יחסית, מתבטא בכך, שהאדם במשך החיים שלו, מנסה לאהוב כל מיני דברים, שהוא יודע מראש, שהם לא יספקו לו אהבה ... האדם מתאהב באיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אהבה. אבל, האהבה הזאת, היא תמיד רק אהבה יחסית בלבד. כי כפי שאמרנו, אהבה מוחלטת, פירושה, שהאדם אוהב בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של שנאה כלפי הדבר. ... שהוא שקיים בעולם. וכאשר האדם מחפש אהבה, ומנסה להתאהב בדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אהבה בלבד, בלי שום שנאה כלל, אין אפשרות להשיג את ... באמת בלב שלם. כי הלב בתוכו, רואה את האמת. שאין בדבר שלמות, ולכן אין אהבה מוחלטת, אלא רק אהבה יחסית בלבד. ומי שרוצה להשיג אהבה מוחלטת, לשם כך עליו לשנות את צורת ההסתכלות שלו על העולם. כי כל זמן שהאדם רואה חיסרון כלשהו בדבר כלשהו, הוא לעולם לא יוכל לאהוב את הדבר בצורה מוחלטת, אלא רק בצורה יחסית בלבד. ואהבה מוחלטת, מגיעה, רק על ידי שינוי פנימי של צורת החשיבה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובנוסף, כאשר האדם מחפש אהבה יחסית כאן בעולם הזה, הרי שבעצם בכך הוא מראה, שהוא לא באמת כל כולו רוצה למצוא אהבה מוחלטת. כי ברגע שהאדם מתמקד בלחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא באמת אוהב את האהבה המוחלטת בצורה מוחלטת. כי מי שאוהב את האהבה המוחלטת בכל ליבו ובלב שלם, הוא יחפש רק אותה וגם יקבל אותה. אבל ברגע שהאדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא מספיק אוהב את האהבה המוחלטת. דהיינו, אפילו קצת שונא את האהבה המוחלטת, והוא נוטש אותה לטובת האהבה היחסית. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אהבה יחסית, מהיבט מסוים, הוא מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. כי הוא גורם לאדם, לא להתמקד רק בחיפוש האהבה המוחלטת, אלא באהבה היחסית. ובנוסף, אהבה מוחלטת, היא כאשר האדם אוהב בלב שלם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה כלל. וכאשר האדם מתאהב ...

... כי האדם מחפש אהבה, והאדם רוצה לאהוב ולהיות נאהב. והאדם מנסה להשיג את האהבה שאותה הוא מחפש, דרך מערכת יחסים זוגית. וזה בעצם מה שגורם לכך שהאדם כן ירצה להיות בקשר זוגי וכן ירצה להכיר בן / בת זוג. ... וגם יתרונות. וככל שהאדם מרגיש יותר רע, מכך שהוא לבד, כך הוא יותר מוכן להתפשר על החסרונות שיש ממערכת יחסים זוגית. וכך זה מגדיל את הסיכוי, לכך שהאדם ימצא את עצמו בתוך מערכת יחסים זוגית. וככל שהאדם מרגיש יותר יתרונות בכך שהוא לבד, וככל שיש לאדם פחות חסרונות מכך שהוא לבד, כך זה ... שיש לה עלויות כאלו ואחרות. אבל יש גם עוד סיבה נוספת ומנוגדת, לרצון של האדם למצוא אהבה בתוך מערכת יחסים זוגית. והיא, לא משום שהאדם מאוד אוהב את עצמו, עד כדי כך שהוא כבר לא צריך זוגיות ולא מעוניין בחסרונות היחסיים שיש בתוך זוגיות, אלא דווקא משום שהאדם לא אוהב את עצמו מספיק, והוא מחפש אהבה גדולה מאוד, שאותה הוא ... אבל אם מנסים להשיג אהבה ככ גדולה דרך הזוגיות, אז דווקא החיפוש אחרי האהבה, הוא זה שהורס את האהבה היחסית שיש בתוך הזוגיות. ונמצא אם כן, כי האהבה שהאדם אוהב את עצמו גם בלי הזוגיות, והאהבה המוחלטת שהאדם מחפש להשיג בתוך הזוגיות, זה עצמו מרחיק את האדם מהאהבה היחסית שיש בתוך הזוגיות. וכך גם נוצרת זוגיות במשבר. כי משבר זוגי נוצר, כאשר אין מספיק אהבה בזוגיות. ואין מספיק ...

... אושר? קבלה עצמית, הערכה עצמית, דימוי עצמי, הדרך אל האושר, אהבה עצמית, משחק החיים, אושר בשלמות, אושר מוחלט, אושר יחסי מה באמת מביא אושר אמיתי? אחת השאלות המרכזיות שאליעד עוסק בהן בהרצאה זו היא השאלה מהו אושר אמיתי וכיצד ... נעשה, הסוף של כל אדם ידוע מראש, לכן באופן מוחלט, שום דבר אינו משנה. נקודת המבט השנייה היא שבאופן יחסי לדברים שאנחנו רוצים כרגע - כל דבר משנה מאוד. מתוך הפרספקטיבה הזו, בהחלט יש טעם ומשמעות למאמץ, לעבודה, ללמידה ולחיפוש משמעות בחיים. לדבריו, הדרך להשגת אושר יחסי ומספק יותר ביומיום היא לנסות לראות את היתרונות של כל מצב נתון, תוך מודעות לכך שלעולם לא יהיה מצב ... אריה שתוקף אותו, היא שלילית. לכן, כל מחשבה תמיד מכילה יתרונות וחסרונות. מהי הדרך המעשית להגיע למצב של אושר יחסי? אליעד מציע דרך מעשית להתקרב למצב של אושר גדול יותר ביומיום, גם אם לא אושר מוחלט: הדרך היא בדיקה ... פרספקטיבות: אחת אומרת ששום דבר לא משנה באמת, כי כולם מתים בסוף והכל חסר משמעות מוחלטת. השנייה, שאומרת שברמה היחסית (הרגעית, היומיומית) יש משמעות לכל פעולה, ויש בה יתרונות וחסרונות. לכן, כדאי להתאמץ במשהו שמספק לנו יתרונות יחסיים, מתוך הבנה ברורה שהכל יחסי. האם האושר תלוי בגנטיקה או בסביבה? אליעד מתייחס גם לשאלה האם האושר הוא תורשתי או סביבתי. לדבריו, ישנה אפשרות ...

אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 2 והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי אהבה יחסית, או אהבה כלשהי בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אהבה מוחלטת. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאהבה המוחלטת. כי ... חיפוש אהבה באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה השיפוטית, שהיא אוהבת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אהבה יחסית. ונראה אם כן, כי האהבה היחסית, היא מנוגדת, לאהבה המוחלטת. וזה בעצם אומר, שנראה, שהאהבה היחסית והאהבה המוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. שהחיפוש אחרי אהבה יחסית, מרחיק את האדם מאהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מאהבה יחסית. כי לחפש אהבה מוחלטת, פירושו, להפסיק לחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת פירושה, רק לאהוב, ולהיות במצב של רק אהבה, שאין בה שום שנאה כלל. ומאחר ששום דבר ... ובלי שום סיבה. ולמצוא אהבה מוחלטת, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אהבה מוחלטת. שכדי למצוא אותה, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר לאהוב אותו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות לאהוב כל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה יחסית, והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות, שאהבה יחסית ואהבה מוחלטת, אלו שתי אהבות משלימות - שהן משלימות אחת את השנייה. ואדרבה, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא מקרב את האדם לאהבה המוחלטת. והחיפוש של האדם אחרי אהבה מוחלטת, הוא מקרב את האדם אל האהבה היחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה מוחלטת, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה יחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אהבה מוחלטת, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אהבה מוחלטת. ובלי שהאדם היה מחפש אהבה מוחלטת, בלי זה הוא לא היה מחפש אהבה יחסית. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי ובעצמה כלשהי. כי תמיד, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם. ותמיד, האדם גם מרגיש טוב וגם מרגיש רע ברמה כלשהי. וזה בעצם אומר, שתמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו, אהבה יחסית, היא מצב, שבו יש גם אהבה וגם שנאה. אלא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב מאשר שונא. שאז, האדם אומר שהוא אוהב את הדבר, והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר ... של שנאה. ואם האדם באמת היה מוכן גם לשנוא ולא רק לאהוב, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אהבה יחסית. כי תמיד הוא כבר היה, באהבה המוחלטת. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, הרי שזה אומר: שבאופן ... שתמיד הוא היה באהבה מוחלטת כלפי כל דבר שהוא. כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו אהבה יחסית כלפי המציאות, כי הוא בלב שלם, לא מחפש לאהוב בלב שלם. ואז ממילא בלב שלם, הוא אוהב בלב שלם, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם. ואז ממילא, האדם לא היה מחפש לאהוב אהבה יחסית. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא אוהב בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאהבה מוחלטת = רצון ... בהכרח רוצה להרגיש רק אהבה. אבל, בו זמנית, האדם רוצה להרגיש יותר אהבה מאשר שנאה, ולכן הוא מחפש אהבה יחסית, וכמה שיותר אהבה. דהיינו, אולי אפשר לומר, שהאדם לא מחפש אהבה מוחלטת. והאדם, כן מוכן בלב שלם להרגיש גם חוסר אהבה. אבל במקביל, האדם רוצה להרגיש כמה שיותר אהבה. ולכן עדיין הוא מחפש אהבה יחסית, גם בלי שהוא ירצה להרגיש אהבה מוחלטת. ומי שיעמיק היטב יראה, כי מנקודת מבט יחסית, אפשר לומר, שהאדם אכן לא רוצה להרגיש רק טוב באופן מוחלט, ובו זמנית האדם כן רוצה להרגיש כמה שיותר ...

... מלאה לגמרי במים, לכאורה זה מאה אחוז, אך אם ניקח כוס גדולה יותר, נגלה שהכוס הראשונה הייתה מלאה באופן יחסי בלבד. לעולם אין מאה אחוז מוחלט בכוס אחת, מכיוון שתמיד ניתן ליצור כלי גדול יותר. באופן דומה, תמיד יש ... כל פעם שאנו חושבים שהגענו להבנה שלמה, מתגלה רמה חדשה ועמוקה יותר. מה ההבדל בין לתת מאה אחוז באופן יחסי לבין לתת מאה אחוז באופן מוחלט? כשאדם אומר שנתן מאה אחוז, הוא בדרך כלל מתכוון שנתן את כל מה שהיה מסוגל באותה עת. אולם אליעד מדגיש שזה רק מאה אחוז באופן יחסי, כי ייתכן שבעתיד הוא יוכל לתת יותר. מאה אחוז מוחלט הוא מצב שבו אין שום אפשרות לתת יותר. לפי ... הסופית של ההגעה למאה אחוז מוחלט? לאחר שמגיעים למצב זה, מתרחש מצב תודעתי ייחודי שבו האדם יכול לחזור לעולם היחסי, אך עם פרספקטיבה חדשה לחלוטין. הוא מסוגל לראות את המציאות מנקודת מבט של מי שחווה את המוחלט, ולכן הוא ... אליעד מסיים באומרו כי האדם שחווה את המוחלט מסוגל לחיות חיים רגילים, אך תודעתו כבר אינה נתונה לשליטת ההבנות היחסיות הרגילות, כי הוא כבר הגיע לסוף החיפוש הרוחני שלו. מה זה לתת מאה אחוז? האם אפשר לחשוב בלי שכל? ...

... לא טוב באופן מוחלט או רע באופן מוחלט, ולכן אין סיבה לחשוש מהימור על הכל. מה החשיבות של הבנת היחסיות של המציאות לשחרור מפחד? אליעד מחדד שאם האדם יבין לעומק שהמציאות כולה יחסית, כלומר, שאין ערכים מוחלטים של טוב או רע, הוא יפסיק לפחד מלאבד את השליטה. האדם יראה שלכל מצב יש ...

... בבחירת המטרות שלך, ולכן יש חשיבות רבה לבחירה נכונה של מטרות קלות שניתנות להשגה. האם תמיד כדאי להשתמש ביתרון יחסי ולהתעלם מהחסרונות? אליעד מציין נקודה חשובה לגבי התמקדות רק ביתרונות היחסיים שלנו: נכון אמנם שלהשתמש ביתרון היחסי שלך מגביר את הסיכוי שלך להצליח, אך מנגד, זה עלול להפוך אותך למוגבל ולמונוטוני. אם תבחר תמיד רק ביתרון ...

... הבחירה, האם יש בחירה חופשית, האם אין בחירה חופשית, רצון חופשי, הבחירה של אלוהים, דטרמיניזם, מהי בחירה חופשית, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת האם יש או אין בחירה חופשית במציאות המוחלטת? אליעד מסביר שהשאלה האם יש בחירה חופשית? יכולה להיענות בשתי דרכים: תשובה יחסית או תשובה מוחלטת. תשובה יחסית מתארת את הבחירה בהתאם לנקודת המבט האישית או החווייתית שלנו, בעוד שתשובה מוחלטת נוגעת לפרספקטיבה האובייקטיבית ביותר, זו של ... וגם אי - התנועה מתקיימות בו זמנית. איך נקודת המבט משנה את חוויית הבחירה החופשית? אליעד מסביר לעומק את היחסיות של הבחירה החופשית לפי הדרך בה אנו מגדירים את האני. הוא מביא דוגמאות רבות כדי להמחיש זאת: אם אני ... בחירה. האם אדם מפותח יותר מודע יותר לבחירה או להיעדרה? אליעד מסביר שהמושג להתפתח או להתקדם רוחנית הוא גם יחסי בלבד. מנקודת המבט האנושית, מי שמתפתח רוחנית יכול לעיתים להרגיש שיש לו יותר בחירה, כי הוא מבין לעומק את ... בחירה חופשית ודטרמיניזם מהי נקודת המבט המוחלטת? האם אלוהים בוחר הכל? איך לדעת אם יש לי בחירה חופשית? תשובה יחסית ותשובה מוחלטת

אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 1 ובו יתבאר, העניין של האושר ושל איך להיות מאושר? ויתבאר, מהו אושר מוחלט ומהו אושר יחסי? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האושר האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אושר מוחלט, גם מחזק וגם מחליש, את האושר היחסי? ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אושר יחסי, מחליש וגם מחזק את האושר המוחלט? ויתבאר גם, למה קשה להיות מאושר? ולמה קשה למצוא אושר? ולמה דווקא הרצון ... להיות מאושר, למה דווקא הם יוצרים אושר? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אושר. יש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. ואושר יחסי פירושו, אושר, שהאדם מאושר, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם מאושר עם תנאים ועם סיבות, אז האושר שלו, הוא ... ואז האדם מאושר מהדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האושר נובע מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האושר, הוא רק יחסי. ולמה? כי ברמה השכלית, בכל דבר שיש בעולם, ניתן למצוא בו, גם חסרונות וגם יתרונות. וברגע שהאושר, נובע מתוך ... שלפחות בתת המודע של האדם, הוא חושב גם על החסרונות שיש בדבר. כי בכל דבר, תמיד יש גם חסרונות יחסיים כלשהם. ואז ממילא, האושר לא יכול להיות שלם. כי האדם מודע בתת המודע שלו, גם לחסרונות של הדבר. והרעיון ... הוא אושר חסר, שיש בו גם דיכאון ועצבות. והוא אושר, שאינו אושר שלם בלב שלם. ואושר כזה, נקרא, אושר יחסי. שפירושו הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מהדבר, מאשר עצוב ממנו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של דיכאון ועצבות וגם של אושר, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר מאושר, מאשר נייטרלי, ומאשר עצוב מהדבר. וזה נקרא, אושר יחסי. ויש גם עוד סוג אחר של אושר, שנקרא אושר מוחלט / אושר שלם / אושר בלב שלם / אושר ... בלב שלם, בלי שום דיכאון ועצבות? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן במאמר, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האושר, שהוזכרו כאן. שהם, אושר יחסי, מול אושר מוחלט. ובפשיטות נחדד, שאושר יחסי, הוא כאשר יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות, אלא שהאושר, גדול יותר מאשר הדיכאון ועצבות. ואושר מוחלט, הוא כאשר יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אושר יחסי = גם אושר, או בעיקר אושר. ואושר מוחלט = רק אושר באופן מוחלט, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אושר יחסי וגם אושר מוחלט. והרצון של האדם להשיג אושר יחסי, מתבטא בכך, שהאדם במשך החיים שלו, מנסה להיות מאושר כל מיני דברים, שהוא יודע מראש, שהם לא יספקו לו ... האדם מאושר מאיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אושר. אבל, האושר הזה, הוא תמיד רק אושר יחסי בלבד. כי כפי שאמרנו, אושר מוחלט, פירושו, שהאדם מאושר בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של דיכאון ועצבות כלפי ... שקיים בעולם. וכאשר האדם מחפש אושר, ומנסה להיות מאושר מדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אושר בלבד, בלי שום דיכאון ועצבות כלל, אין אפשרות להשיג ... באמת בלב שלם. כי הלב בתוכו, רואה את האמת. שאין בדבר שלמות, ולכן אין אושר מוחלט, אלא רק אושר יחסי בלבד. ומי שרוצה להשיג אושר מוחלט, לשם כך עליו לשנות את צורת ההסתכלות שלו על העולם. כי כל זמן שהאדם רואה חיסרון כלשהו בדבר כלשהו, הוא לעולם לא יוכל להיות מאושר מהדבר בצורה מוחלטת, אלא רק בצורה יחסית בלבד. ואושר מוחלט, מגיע, רק על ידי שינוי פנימי של צורת החשיבה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובנוסף, כאשר האדם מחפש אושר יחסי כאן בעולם הזה, הרי שבעצם בכך הוא מראה, שהוא לא באמת כל כולו רוצה למצוא אושר מוחלט. כי ברגע שהאדם מתמקד בלחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא באמת רוצה את האושר המוחלט בצורה מוחלטת. כי מי שרוצה את האושר המוחלט בכל ליבו ובלב שלם, הוא יחפש רק אותו וגם יקבל אותו. אבל ברגע שהאדם מחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא מספיק רוצה את האושר המוחלט. דהיינו, אפילו קצת לא רוצה את האושר המוחלט, והוא נוטש אותו לטובת האושר היחסי. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אושר יחסי, מהיבט מסוים, הוא מרחיק את האדם מלמצוא אושר מוחלט. כי הוא גורם לאדם, לא להתמקד רק בחיפוש האושר המוחלט, אלא באושר היחסי. ובנוסף, אושר מוחלט, הוא כאשר האדם מאושר בלב שלם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה כלל. וכאשר האדם מאושר ... ברגע הזה. כי אם יש אושר מוחלט, אז אין צורך לחפש אושר כלשהו. והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי אושר יחסי, או אושר כלשהו בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אושר מוחלט. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאושר המוחלט. כי ... חיפוש אושר באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה השיפוטית, שהיא מאושרת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אושר יחסי. ונראה אם כן, כי האושר היחסי, הוא מנוגד, לאושר המוחלט. וזה בעצם אומר, שנראה, שהאושר היחסי והאושר המוחלט, הם סוגי אושר מנוגדים אחד לשני. שהחיפוש אחרי אושר יחסי, מרחיק את האדם מאושר מוחלט. והחיפוש אחרי אושר מוחלט, מרחיק את האדם מאושר יחסי.

אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 2 כי לחפש אושר מוחלט, פירושו, להפסיק לחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט פירושו, רק להיות מאושר, ולהיות במצב של רק אושר, שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל. ומאחר ... ובלי שום סיבה. ולמצוא אושר מוחלט, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אושר מוחלט. שכדי למצוא אותו, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר להיות מאושר ממנו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות להיות מאושר מכל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אושר יחסי ואושר מוחלט, הם סוגי אושר מנוגדים אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אושר מוחלט, מרחיק את האדם מלמצוא אושר יחסי, והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, מרחיק את האדם מלמצוא אושר מוחלט. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות, שאושר יחסי ואושר מוחלט, אלו שני סוגי אושר משלימים - שהם משלימים אחד את השני. ואדרבה, החיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, הוא מקרב את האדם לאושר המוחלט. והחיפוש של האדם אחרי אושר מוחלט, הוא מקרב את האדם אל האושר היחסי. ובלי שהאדם ירצה למצוא אושר מוחלט, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר יחסי. ובלי שהאדם ירצה למצוא אושר יחסי, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אושר מוחלט. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אושר מוחלט, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אושר מוחלט. ובלי שהאדם היה מחפש אושר מוחלט, בלי זה הוא לא היה מחפש אושר יחסי. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם אושר יחסי ברמה כלשהי ובעצמה כלשהי. כי תמיד, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם. ותמיד, האדם גם מרגיש טוב וגם מרגיש רע ברמה כלשהי. וזה בעצם אומר, שתמיד יש לאדם אושר יחסי ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו, אושר יחסי, הוא מצב, שבו יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות. אלא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מאשר עצוב. שאז, האדם אומר שהוא מאושר מהדבר, והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע ... האדם באמת היה מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות ולא רק להיות מאושר, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אושר יחסי. כי תמיד הוא כבר היה, באושר המוחלט. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, הרי שזה אומר: שבאופן ... שתמיד הוא היה באושר מוחלט כלפי כל דבר שהוא. כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו אושר יחסי כלפי המציאות, כי הוא בלב שלם, לא מחפש להיות מאושר בלב שלם. ואז ממילא בלב שלם, הוא מאושר בלב שלם, את זה שהוא לא מאושר בלב שלם. ואז ממילא, האדם לא היה מחפש להיות מאושר אושר יחסי. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא מאושר בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאושר מוחלט = רצון ... רוצה להרגיש רק אושר. אבל, בו זמנית, האדם רוצה להרגיש יותר אושר מאשר דיכאון ועצבות, ולכן הוא מחפש אושר יחסי, וכמה שיותר אושר. דהיינו, אולי אפשר לומר, שהאדם לא מחפש אושר מוחלט. והאדם, כן מוכן בלב שלם להרגיש גם חוסר אושר. אבל במקביל, האדם רוצה להרגיש כמה שיותר אושר. ולכן עדיין הוא מחפש אושר יחסי, גם בלי שהוא ירצה להרגיש אושר מוחלט. ומי שיעמיק היטב יראה, כי מנקודת מבט יחסית, אפשר לומר, שהאדם אכן לא רוצה להרגיש רק טוב באופן מוחלט, ובו זמנית האדם כן רוצה להרגיש כמה שיותר ...