שיגעון גדלות, תסביך משיח, חושב שהוא המשיח, מגלומניה, מאניה דיפרסיה, מחלת הרדיפה, סכיזופרניה, שומע קולות, הפרעת אישיות, חושב שאני המשיח, שיגעון גדלות, תסביך אלוהים, מגלומניה, שימוש במריחואנה - חלק 2

... רצון לקבל, נובעת מכך שהוא ברא את הבריאה ולאו דווקא ממשהו כלשהו שקשור לנבראים (כגון דת / תורה / יהדות / מצוות וכיוב). מעשה הבריאה עצמו הוא עצמו מבטא רצון לקבל, מאחר שכל רצון הוא מבטא חסר ורצון לקבל. ...

... הנצחית. יש כאלו שקוראים לה שורש המציאות, מהות המציאות, סיבת הסיבות, רצון הרצונות, שורש המחשבות. וכן הלאה. כאשר אומרים (יהדות) אלוהים ברא את העולם יש מאין, הכוונה האמיתית היא שאלוהים שהוא האין דהיינו, השלם, ברא מתוכו וממהותו את כל ...

... את שורש נקודת האמת ואת חלקי האמת שמסתתרים בתוך כל התופעות הפיזיקאליות ובתוך כל התיאוריות השונות לגבי היקום וכולי. יהדות / תורת הסוד / תורת הנסתר / תורת הקבלה / תורת הצמצום: אין סוף = השלם / הישות האחת ...

... המכנה המשותף הרחב ביותר = המאחד = האמת המוחלטת / המלאה = הטוב האמיתי = השלמות = טוב אמיתי. יהדות / תורת הקבלה: בריאת העולם / המפץ הגדול = ההתגלות של האין סוף באמצעות הצמצומים של ההפכים השונים. יש ...

... שכלו העמוק בצורה מצומצמת, במטרה להנגיש אותו לתלמידים. בשל התקופה בה חי (לפני 200-300 שנה), הדיבור המרכזי היה על יהדות וטקסטים תורניים, ולכן רבי נחמן ביטא את רעיונותיו העמוקים באמצעות אותם טקסטים יהודיים כגון תנך, משנה, גמרא, זוהר וכתבי קבלה. כיצד השתמש רבי נחמן בטקסטים יהודיים להעברת רעיונותיו? אליעד מסביר כי רבי נחמן השתמש בטקסטים יהודיים מוכרים והלביש עליהם משמעויות חדשות, שלעיתים היו הפוכות לחלוטין מההבנה הפשוטה המקובלת. רבי נחמן היה לוקח משפטים מהגמרא, למשל ... טקסטים נוספים, כגון: ליקוטי מוהרן - פירושים עמוקים על טקסטים דתיים. ליקוטי הלכות - דברים עיוניים ופרשניים על ההלכה היהודית. שיחות הרן - שיחות יומיומיות ומחשבות של רבי נחמן שתועדו על ידי תלמידיו. סיפורי מעשיות - סיפורים סמליים ועמוקים ...

... אמיתי? אדם שמתעורר יום אחד ומחליט שהוא רוצה להתפתח רוחנית, נתקל באינספור שיטות, דרכים, דתות ומורים רוחניים, כמו בודהיזם, יהדות, קבלה, וגישות רבות נוספות. הוא מוצא את עצמו מתלבט במה לבחור, ואיך לדעת מי הוא המורה הנכון בשבילו. על ...

רבי נחמן מברסלב, חסידי ברסלב, חסידות ברסלב, מחלוקת, אמונה, כפירה, דתיים, חילונים, התבודדות, הלכה, רב ובן יחיד

... מורה נבוכים, מדרשי חזל, תורה שבכתב, תורה שבעל פה מהו ההבדל בין ספרי קבלה לספרים פילוסופיים? כאשר מתבוננים בספרות היהודית, חשוב להבין את ההבדל בין ספרי הקבלה לבין ספרים פילוסופיים כמו מורה נבוכים של הרמבם. ספרים פילוסופיים בנויים בדרך ... על יצורים רוחניים, מסעות רוחניים בין עולמות, ועל מפגשים עם ישויות רוחניות כמו אליהו הנביא. לעומת זאת, ספרות פילוסופית יהודית מסורתית מתאפיינת בדיון עמוק, שאלות ותשובות, ניסיונות להוכיח או להפריך רעיונות ומושגים דרך דיון שכלי. בספרי הקבלה אין ניסיון ... נבדיל בין חזיון למציאות בקבלה? האם ניתן להוכיח את עשר הספירות? מה ההבדל בין ספרי הקבלה לספרי פילוסופיה וספרי יהדות אחרים? אליעד כהן מסביר לעומק את ההבדל בין ספרי הקבלה לבין ספרי פילוסופיה וספרים יהודיים אחרים כמו מורה נבוכים של הרמבם. הוא מציג תחילה את ספרי הפילוסופיה כדוגמת מורה נבוכים, שבהם מתקיים דיון לוגי, ...

חוכמת היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר האם יהודים באמת יותר חכמים מאחרים? אליעד כהן דן בשאלה האם היהודים אכן חכמים יותר או מצליחים יותר מאנשים שאינם יהודים, כפי שמקובל לחשוב. הוא מתחיל בשאלה פשוטה: האם העובדה שיהודים רבים מצליחים בתחומים שונים מעידה בהכרח על כך שהם יותר חכמים או שיש להם גן ייחודי של חוכמה? תחילה אליעד מברר עם השואל את מקור ההנחה שהיהודים הם אכן יותר מוצלחים. אליעד מסביר כי השאלה אם יהודים מצליחים יותר קשורה באופן שבו אנו נחשפים למידע. לדוגמה, מי שחי בישראל או בקהילה יהודית יחשוב שיהודים מצליחים מאוד, כי זה מה שהתקשורת סביבו מדגישה. אך אם הוא היה חי בסין או בהודו, הוא היה חושב ... תחושת ההצלחה של קבוצה מסוימת יכולה לנבוע לאו דווקא ממציאות אובייקטיבית אלא מהדרך שבה מידע מגיע אלינו. האם באמת יהודים זוכים ביותר פרסי נובל? אליעד מביא כדוגמה את פרס נובל, ומספר על כתבה שהציגה נתונים לגבי מדינות שהוציאו הכי ... במקום הראשון מבחינה יחסית. המסקנה של אליעד היא שזה לא בהכרח אומר משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים ... שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. ... רואים דווקא את הרבנים זוכים להישגים בולטים בעולם הרחב, דבר שלא קורה בפועל. מכאן מסיק אליעד כי הקשר בין יהדות לחוכמה או הצלחה הוא לא חד - משמעי, וכי הצלחה היא תוצאה של משתנים אחרים כמו חינוך מודרני, נסיבות חברתיות, ואולי אפילו צירוף מקרים. האם הצלחה יהודית היא תוצאה של גנטיקה או נסיבות? אליעד מפרק את ההנחה של גנטיקה יהודית או גן יהודי של חוכמה ומסביר שאם אכן היה קשר כזה ברור בין הגנטיקה היהודית להצלחה, כל מי שהיה קרוב יותר ליהדות המקורית (כמו הרבנים והחרדים) היה אמור להיות מוצלח באופן בולט יותר. אך בפועל אנו רואים כי ההצלחה של יהודים בעולם המודרני, כמו בזכיות בפרסי נובל או בהקמת עסקים מצליחים, קשורה יותר לתרבות חילונית, להשכלה גבוהה מודרנית ולהשקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי, ולא בהכרח לגנטיקה או לדת היהודית עצמה. אז מדוע יהודים נתפסים כמוצלחים? אליעד מציע הסבר נוסף: היהודים נתפסים כמוצלחים משום שיש ליהודים נטייה לשים לב להצלחות של עצמם ולהתגאות בהן, וכן בגלל שהתקשורת היהודית (ובעיקר הישראלית) מדגישה הצלחות של יהודים בעולם. אילו היה השואל חי במדינה אחרת, סביר להניח שהיה מתפעל מהצלחתם של אנשים מאותה מדינה. אליעד מסכם כי התפיסה שהיהודים מוצלחים יותר היא במידה רבה תוצאה של פרספקטיבה, סביבה ונסיבות תרבותיות וחינוכיות. האם היהודים חכמים יותר? למה יהודים זוכים בפרס נובל? האם ליהודים יש גן מיוחד של הצלחה? חוכמת התורה והצלחות מדעיות האם יהודים מוצלחים יותר מגויים? האם ההצלחה היהודית היא תוצאה ...