אגו / פרדוקס האגו - האם ואיך אפשר להעלים את האגו לגמרי? ומדוע זה מיותר? אגו / רצון עצמי. כפי שכבר ביארתי, האגו של האדם יכול להיות גם האויב וגם האוהב של האדם, הכל תלוי בגישה של האדם ... יחד עם זאת, כאשר האדם רואה את האגו שלו כאויב, הדבר הזה גורם לכך שהוא רוצה להיפטר מהאגו / הרצון העצמי שלו לגמרי. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל אכן אפשר להיפטר מהאגו לגמרי? האם באמת יכול האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו? ולכאורה נראה, שאכן האדם יכול לבטל את הרצון העצמי ואת האגו של עצמו לגמרי. ואיך? דרך ראשונה לדוגמה, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לרצות את כל מה שקורה לו, ללא שום רצון לשנות את המציאות. בדרך הזאת, לכאורה האגו והרצון העצמי של האדם אמורים בסופו של תהליך להיעלם. כי אם יצליח האדם, להביא את עצמו, לרצות את המציאות כפי מה שהיא ללא שום שינוי, הרי שבעצם הצליח האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו. דרך נוספת לדוגמה, היא שעל האדם לנסות לבטל את הרצון שלו לקבל הנאה וסיפוק, ולהחליף את הרצון ... אך האדם לא יכול באמצעות האגו של עצמו, להעלים את האגו של עצמו לגמרי. נתבונן לרגע אחד על עניין הרצון העצמי. אם לא היה לאדם רצון עצמי כלשהו, הרי שלא הייתה דרך כלשהי שהוא ירגיש רע. ולכאורה, יכול האדם לנסות לבטל את הרצון העצמי של עצמו, על ידי זה שהוא ינסה להפסיק לרצות. אלא שזה לא יעבוד. משום, שכדי לא לרצות, לשם כך ... להפסיק לבחור ולהחליט החלטות. בנוסף, צריך גם לזכור, כי גם אילו אכן היה הדבר אפשרי להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי, הרי שבמצב כזה שאין לאדם רצון עצמי ואגו, אומנם מצד אחד הוא לא יכול להרגיש רע, אך מהצד השני הוא גם לא יכול להרגיש טוב. אז מה עושים לגבי עניין העלמת האגו לגמרי? מי שיתבונן בעניין יראה, כי הדרך היחידה להיפטר מהאגו / הרצון עצמי לגמרי, היא על ידי כוח חיצוני לאדם שהוא זה שיעלים / יפסיק את האגו של האדם לגמרי. הדבר דומה ... האדם מבין את המציאות. וכאשר האדם מסתכל על המציאות כפי מה שהיא באמת ומבין אותה, על ידי זה האגו והרצון העצמי של האדם מרגישים טוב, וממילא האדם משתחרר מהצורך להעלים אותם. ונסכם: כאשר האדם מסתכל על המציאות בעין אמיתית, על ידי זה הוא מבין ואוהב את המציאות כפי מה שהיא, וממילא הוא לא צריך להעלים את האגו / הרצון העצמי של עצמו.

... אחת מהסיבות לכך שיש לאדם דיכאון וחרדה. וכפי שכבר ביארתי, הסיבה המרכזית לכך שיש לאדם דיכאון וחרדה, היא כמובן הרצון העצמי של האדם. שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז, כאשר המציאות היא כרצונו של האדם, אז הוא נמצא ... נוסף של העניין, והוא, שלא על הרצון לבדו, יסבול האדם. כי הסבל, הוא לא רק בגלל עצם קיומו של הרצון העצמי של האדם. אלא הוא בעיקר בגלל, שהאדם לוקח באופן אישי, את הרצון האישי והעצמי שלו. והכוונה היא, כי האדם ... כאשר אדם זר לו רוצה משהו. אלא רק כאשר הוא עצמו רוצה משהו. ואם האדם היה מצליח להתייחס אל הרצון העצמי שלו, כאל רצון אישי של אדם אחר, זר ממנו. הרי שהדבר הזה היה נותן לאדם את הטיפול בחרדה הטוב ... מחרדה, רק ביחס לרצון האישי והעצמי שלו. שהאדם רוצה איזה רצון, כגון להיות בריא. והאדם לוקח באופן אישי, את הרצון העצמי שלו. והאדם נפגע באופן אישי, מכך שהמציאות שונה מהרצון העצמי והאישי שלו. אבל, קיימת גם נקודת מבט נוספת, והיא, להתבונן על הרצון העצמי מבחוץ. שהאדם מסתכל על הרצון העצמי שלו, כאילו הוא קיים, בלי קשר אישי אליו. כמו עובדה קיימת ומציאות קיימת, שקיימת גם בלי קשר אישי לאדם עצמו. כך גם הרצון העצמי של האדם, קיים בפני עצמו, בלי שום קשר אישי לאדם עצמו. ונכון, יש כאלו (כגון חלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים ... שני הכוחות האלו, הוא הטיפול בחרדה והתרופה נגד חרדה, הטוב ביותר שיש בעולם. וכיצד יכול האדם להצליח להתנתק רגשית מהרצון העצמי שלו? תשובה: על ידי ניתוק רגשי אמיתי. דהיינו, שעל האדם במשך היום יום, להתרגל לחפש את האמת האובייקטיבית לגבי ... למה שהוא מרגיש ברמה האישית, אלא כפי מה שהאמת באשר היא, על ידי זה האדם מצליח להתנתק רגשית גם מהרצון העצמי שלו, ומצליח להסתכל על הרצון העצמי שלו, גם מנקודת מבט חיצונית. שממילא, אין בה שום חרדות כלל.

... להרגיש רע, אבל מה הוא הגורם שמחליט אם תחושות האדם יהיו טובות או רעות? התשובה, לפי אליעד כהן, נמצאת ברצון העצמי של האדם. המציאות שמחוץ לאדם כל הזמן משתנה - לפעמים חם, לפעמים קר, לפעמים הדברים מסתדרים, ולפעמים לא. במקביל ... ארוחה מיוחדת, אבל הוא לא ירצה את המצב הזה - שום דבר חיצוני לא יעזור והוא ירגיש רע. לכן, הרצון העצמי הוא האחראי הבלעדי לתחושת האושר של האדם. מדוע אנשים מנסים לשנות את המציאות החיצונית במקום את הרצון? אליעד כהן ... טוב בכל מצב. איך אפשר לשנות את הרצון הפנימי? אליעד כהן טוען שהדרך להרגיש טוב באמת היא ללמוד לשלוט ברצון העצמי. האדם צריך לשאול את עצמו כל הזמן איך אפשר לרצות את המציאות יותר ממה שהוא רוצה כרגע. האדם צריך ... וברצון. אבל מכיוון שהשינוי החיצוני הוא רק אמצעי לשינוי פנימי, למה לא ללכת ישר על העיקר ולשנות ישירות את הרצון עצמו? איך להבטיח לעצמך שתמיד יהיה לך טוב? הדרך להבטיח תמיד תחושת אושר וטוב היא לשלוט ברצון העצמי. האדם צריך ללמוד כיצד להחליט בעצמו אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, ובאיזו מידה הוא רוצה את זה. ... האם ירגישו טוב או רע. לפי אליעד כהן, הגורם היחיד והמרכזי שקובע אם אדם ירגיש טוב או רע הוא הרצון העצמי שלו. איך הרצון העצמי משפיע על ההרגשה של האדם? המציאות החיצונית משתנה כל הזמן - לפעמים חם, לפעמים קר, לפעמים טוב ולפעמים רע. ... תמיד יהיה משהו טוב יותר שאפשר להשיג. השינוי היחיד שיש בו ודאות מוחלטת וסיפוק אמיתי הוא שינוי פנימי של הרצון העצמי. כיצד אפשר באמת להרגיש טוב באופן קבוע? אליעד כהן מציע לאדם לשאול את עצמו באופן תמידי: איך אני גורם ... המציאות - הוא ישיג את האושר האמיתי והנצחי. אין דרך טובה יותר לשלוט באיכות החיים מאשר לשלוט באופן מוחלט ברצון העצמי. כי האושר לא נמצא בשינויים החיצוניים, אלא אך ורק בשינוי הפנימי שברצון. כיצד ליישם בפועל את שינוי הרצון הפנימי? ... אם הוא מרוצה ממנה, תמיד כדאי שיבדוק עם עצמו כיצד הוא יכול לשפר את השליטה ברצון שלו. היכולת לשלוט ברצון העצמי פירושה שליטה מלאה באיכות החיים, כי ברגע שיש שליטה ברצון, האדם יכול להחליט האם לרצות את המציאות יותר או ... הפנימי היא הדרך היחידה להרגיש טוב באופן קבוע. כל פעולה חיצונית נעשית במטרה לייצר שינוי פנימי ברצון. מי ששולט ברצון העצמי, יכול להחליט תמיד איך להרגיש. איך להרגיש טוב תמיד? מהו רצון פנימי? מי מחליט אם ארגיש טוב או רע? ... הדבר המרכזי שיגרום לו להרגיש טוב, ממילא ירגיש טוב. ויש כמה רמות עומק בכל דבר, והפעם נתמקד ברמה מסוימת. הרצון העצמי, הרצון הפני מי של האדם כל הזמן משתנה, ככל שהוא רוצה את מה שקורה לו טוב לו וככל שהוא לא ירצה, יהיה לו רע, בסופו של דבר מי שמשלם את הצק הוא הרצון העצמי. ולא חשוב מה יקרה, גם אם יתלו אותך וישימו שלטים גיהינום ותרצה את זה, זה לא ישנה לך ותרגיש ... ואם תהיה בגן עדן, ויעשו על האש במיוחד בשבילך, ולא תרצה את זה, לא יעזור כלום, תרגיש רע. ורק הרצון העצמי הוא שאחראי לרמת האושר שלך, הוא המחליט היחיד בנושא האושר שלך. כי ככל שתרצה את מה שקורה, תרגיש טוב, ...

... משתנה כל הזמן. וגם מי שיהיה לו את הכל, הוא תמיד ירגיש חיסרון. משום שהוא ממשיך להיות העבד של הרצון העצמי שלו. ושורש החסרונות שיש בעולם, הוא הרצון של האדם. כי הרצון הוא חיסרון. כי האדם רוצה רק את מה ... ונמצא אם כן, כי השלמות היא כאשר האדם מרגיש אחדות עם המציאות, ואהבה ככ גדולה למציאות, עד כדי כך שהרצון העצמי של האדם מתאחד עם הרצון של המציאות. ונמצא אם כן כי הרצון העצמי של האדם כאילו נעלם. וזאת השלמות, כאשר האדם מרגיש אחדות עם המציאות, שאז מתמלאים אצלו כל החסרונות, וממילא יש ... עם המציאות, אז הוא מרגיש סוג של הארה רוחנית. כי האדם כל חייו רגיל לרצות ולרצות. ואין לאדם מנוחה מהרצון העצמי שלו, גם לא לרגע אחד. וכאשר הרצון של האדם מתאחד עם המציאות, דהיינו, כאשר האדם רוצה את המציאות כפי ... האדם חווה שלמות. ומאחר שכל כוח מתאזן על ידי הכוח המנוגד שלו, ממילא מאחר ששורש החיסרון של האדם, הוא הרצון העצמי שלו, אז ממילא כאשר האדם חווה בשלמות את הכוח הנגדי של הרצון שלו, אז הוא מרגיש תחושה של שלמות. כי כאשר האדם אוהב את המציאות בשלמות, אז הרצון העצמי של האדם נעלם לגמרי, ואז הכוח של האין רצון, משלים בשלמות את הכוח הנגדי של היש רצון. וכאשר האדם ... השלמות! כי השלמות היא משהו אחר! ולפני שהאדם מגיע אל השלמות, אז הוא מרגיש אהבה אין סופית למציאות, ואז הרצון העצמי שלו נעלם לגמרי, ואז ממילא הוא מרגיש אושר וכולי. אלא שזו עדיין לא השלמות האמיתית. כי השלמות היא החיבור ... המציאות. והשלמות היא, כאשר האדם מצליח להכיל בתוכו, גם את השינויים השונים, דהיינו, שרצונו משתנה כל הזמן, ושיש לו רצון עצמי שונה משל המציאות, וגם תוך כדי זה האדם מכיל בתוכו גם את הכוח הנגדי, שהוא הכוח של האחדות, דהיינו, ... אם כן, כי כאשר האדם חווה בפעם הראשונה את האחדות, אז נדמה לו שהוא הגיע אל השלמות. משום שבאמת הרצון העצמי של האדם נעלם לגמרי, והאדם לא חווה חיסרון כלשהו. וזו אכן שלמות. אבל אחרי השלמות הזאת, עדיין יש שלמות ... אחת מבינים את עניין האחדות בשלמות, עכשיו האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, ועכשיו האדם מסוגל גם להיות עם רצון עצמי וישות עצמית שנפרדים מהמציאות, ואף על פי כן, להמשיך להרגיש אחדות עם המציאות. וזוהי השלמות שאין שלמות אחריה.

... ומה האמת? חלק 2 ועכשיו השאלה הנשאלת היא, האם בכלל האדם יכול להגיע למצב כזה שבו לא יהיה לו רצון עצמי כלל? וכפי שהבנו, האדם עצמו לא יכול בכוחות עצמו לגרום לעצמו להפסיק לרצות. כי האדם לא בוחר האם לרצות או לא לרצות. וממילא אין לאדם שליטה על הרצון העצמי של עצמו. וממילא זה אומר, שחייב להיות כוח חיצוני כלשהו, שהוא ורק הוא יכול לגרום לאדם להפסיק לרצות. והשאלה ... כלשהו בעולם שיכול לגרום לאדם להפסיק לרצות, לשם כך יש לשאול, האם בכלל קיים כוח כלשהו בעולם שהוא חסר רצון עצמי. כי כפי שכבר ביארתי, המוכר לא יכול למכור את מה שאין לו. וכדי שמישהו יוכל לגרום לאדם להיות חסר רצון עצמי, לשם כך אותה הישות עצמה צריכה להיות חסרת רצון עצמי. כי מאחר שהרצון העצמי הוא שורש הרע, הרי שאם הישות לא הצליחה להיפטר מהרצון העצמי של עצמה, אז כיצד היא תוכל להעלים לאדם את הרצון העצמי של עצמו. וכמובן שיש כאן עוד שאלה, והיא אם נניח שיש ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי. אז מדוע בכלל שישות כזאת תרצה לעזור לאדם להיפטר מהרצון העצמי של עצמו? הרי כדי שהישות הזאת תעשה משהו, לשם כך עליה להיות בעלת רצון עצמי. ואם היא עצמה חסרת רצון עצמי, אז מדוע שהיא תרצה לשנות את הרצון העצמי של האדם? ויש כאן עוד נקודה להתבוננות, והיא שתיאורטית יכולה להיות ישות בעלת רצון עצמי, שתרצה ותוכל לעזור לאדם אחר להיות חסר רצון עצמי. אבל כאן אנחנו מעמיקים בנקודה הבאה, והיא האם בכלל קיימת במציאות שלנו ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי? ואפשר להבין, שאם בכל המציאות שלנו אין מציאות / ישות חסרת כל רצון עצמי, הרי שכנראה שאי אפשר להיות חסר רצון עצמי. כי כל דבר שיש בעולם, היכולות שלו מוגבלות ליכולות של השורש שלו. כי עץ תפוזים מוגבל להביא אך ורק פירות שיש אותן בפוטנציאל של השורש שלו. ועיקר השאלה להתבוננות היא, האם המציאות עצמה היא בעלת רצון עצמי או לא. כי אם המציאות עצמה אין לה את החוסר רצון עצמי, הרי שממילא כל הדברים שבתוכה מוגבלים גם הם להיות בעלי רצון עצמי. כי שום דבר לא יכול להיות בו תכונה שאין אותה בשורש שלו ובדבר שממנו הוא מתהווה. ואם בכל המציאות כולה אין את הכוח ואת האפשרות של החוסר רצון עצמי, אז גם האדם מוגבל ביכולת של ישותו, להיות חסר רצון עצמי. (ויש עוד להעמיק בזה, אולי מהותו של החלק שונה ממהותו של השלם? אלא שאז החלק עצמו הוא כמו השלם ... ישות אחרת, וגם אז הוא מוגבל. ויש בזה עוד נושאים שונים). והבנו שגן עדן הוא מצב שבו האדם חסר רצון עצמי. וגם הבנו שצריך לחפש ולנסות להבין האם בכל המציאות שלנו כולה, האם יש ישות כלשהי שהיא חסרת רצון עצמי כלשהו, כדי להבין האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב באמת. כאשר עיקר השאלה היא, על המציאות עצמה, האם היא עצמה בעלת או חסרת רצון עצמי. וכאן יש שני דברים שצריך להעמיק בהם. והדבר הראשון הוא לגבי האם למציאות עצמה יש או אין רצון עצמי? והדבר השני הוא האם יש במציאות עצמה ישויות שהן חסרות רצון עצמי? ולגבי השאלה הראשונה, התשובה היא די פשוטה. כי ברור לגמרי שגם למציאות עצמה יש רצון עצמי. ובמאמר מוסגר נסביר את זה שאנחנו עושים האנשה למציאות ומייחסים לה רצון עצמי, ונסביר כי מצד האמת גם האנושיות של בני האדם עצמם, היא לא יותר מאשר תיאור של מצב. זא כאשר אנחנו אומרים שלאדם כלשהו יש רצון עצמי, הרי שבכך בסך הכל תיארנו מצב כלשהו, והגדרנו אותו כרצון עצמי. ומצד האמת היה יכול להיות מצב שבו האדם היה רואה איזה רובוט משוכלל, שעושה איזו פעולה, והאדם היה חושב ואומר שיש לאותו הרובוט רצון עצמי. והסיבה שהאדם לא עושה זאת, היא משום שהאדם יודע שהרובוט לא שולט בעצמו, בניגוד לאדם, שהאדם חושב שבני האדם שולטים בעצמם. ובין כך ובין כך, כאשר אנחנו אומרים על תהליך כלשהו שהוא מתבצע בבחירה חופשית, ושהוא מבטא רצון עצמי, הרי שמצד האמת זה בסך הכל תיאור של רצף אירועים. זא הבחירה החופשית של האדם, והרצון העצמי של האדם, הם לא יותר מאשר הגדרה של האדם שבה הוא מתאר ומגדיר רצף אירועים כלשהו שהוא רואה. ומצד ... לרובוט שום בחירה חופשית, ועדיין זה לא יסתור את העובדה שהרובוט יבחר לתאר את רצף הפעולות שלו כפעולות שמבטאות רצון עצמי ובחירה חופשית. כך שבכל מקרה בחירה חופשית ורצון עצמי, הם בסך הכל תיאור ופירוש של רצף אירועים. כי יש רצף אירועים. וברגע אחד האדם חווה רצון לאיזה דבר. ... בחירה חופשית. כי המציאות (אלוהים) לצורך העניין, מייצגת את הכוח שמניע את כל מה שבתוכה. וזה כמובן מבטא את הרצון העצמי שלה. ונחדד: גם אם נאמר שאולי איזה מישהו כופה על המציאות לעשות את מה שהיא עושה, הרי שזה אומר ... ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי כל סיבה שהיא הסיבה של עצמה. זא גם אם נאמר שאין קשר ... כלל. וגם לבעלי חיים יש רמה מסוימת של בחירה חופשית וכולי. ויש כאן עוד שורש עמוק, והוא שמצד האמת הרצון העצמי של האדם הוא עצמו תוצאה של משהו אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, בלתי ...

... הכוח שמניע את המציאות. והאדם הוא רק מוציא אל הפועל את הביטוי של הכוח של המציאות. וכאשר האדם מבין שהרצון העצמי שלו הוא לא אישי שלו, על ידי זה האדם מרגיש תמיד טוב. כי האדם לא מפחד מכך שהרצון העצמי שלו לא יתמלא. כי ברגע שיש לאדם רצון עצמי, מיד באותו הרגע האדם מתחיל להרגיש רע. כי הרצון העצמי הוא שורש הרע. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, ממילא הוא מגדיר שכל מצב שהוא שונה מהרצון שלו, הוא רע עבורו. כי רע קיים, רק כאשר יש רצון. כי בלי רצון, אי אפשר שיהיה רע. וכאשר יש לאדם רצון עצמי, והאדם חושב בטעות שהוא זה שיוצר את הרצון העצמי שלו, על ידי זה האדם מרגיש רע. כי הוא יוצר רצון סופי עם גבול, שרוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. אך מי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את האמת שגם הרצון העצמי שלו, וגם הקיום העצמי שלו, זה הכל ביטוי של הכוח שמניע את המציאות. ולכן כאשר החכם רוצה איזה דבר, הוא מבין שהרצון העצמי שלו, הוא לא אישי שלו, אלא הוא רק ביטוי של המציאות. כי החכם האמיתי מסתכל על המציאות מבחוץ, כאילו ... הרצון של בימאי הסרט. וכאשר האדם חולם איזה חלום, בתוך החלום נמצאים אנשים וישויות שונות, שיש להן זהות עצמית ורצון עצמי וכיוב. למרות שמנקודת מבט חיצונית לזה שחולם את החלום, ניתן להבין שכל הישות העצמית וכל הרצונות של הדמויות שיש ... האדם מבין את זה, ממילא הוא לא מזדהה אפילו לא עם האני שלו. וכל שכן שהוא לא מזדהה עם הרצון העצמי שלו. כי הוא מבין שהכל אלו רק ביטויים שונים של המציאות. ועל ידי ההבנה הזאת, האדם חי בשלום עם ... יש את התהליך הכללי של המציאות. ויש גם את האדם עצמו שהוא יש לו את הישות העצמית שלו, את הרצון העצמי שלו, ואת המטרות האישיות שלו וכיוב. ואז בעצם האדם מקים לעצמו מדינה בתוך מדינה. כי הוא מנסה לנהל את ... קיים כלל, על ידי זה נוצרת מלחמה בין האדם לבין המציאות. כי אז האדם כל הזמן צריך להילחם על הרצון העצמי שלו ועל הקיום העצמי שלו. וכאשר האדם מרגיש ומבין שהוא במלחמה, על ידי זה נוצרת אחדות בין הרצונות השונים ...

... כל הסוגים בכל מקום ובכל זמן וכולי. ובפשיטות ההסבר הוא, כי קיומו של הסבל של האדם, תלוי בקיומו של הרצון העצמי של האדם. כי סבל, הוא כאשר יש התנגדות בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי כאשר האדם רוצה את ... שמנוגד למציאות, היא משום שהכל אחד. והכוונה היא, שמי שיתבונן על שורש הרצון שלו ועל הסיבה שבגללה יש לו רצון עצמי, הוא יגלה שקיומו של הרצון העצמי של האדם, והסיבה שהרצון העצמי של האדם משתנה כל הזמן, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי שמנוגד למציאות, היא בעצם אותה הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים כולם. כי כל מה שקורה לאדם, הוא רק ... שבגללה יש לאדם רצון שונה מהמציאות, ובכלל זה הסיבה שבגללה המציאות שונה מהרצון של האדם, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא בגלל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא ... לבין הלא אני. ורק בעולם הקליפות של המהות האחת, רק שם יש הבדל בין הרצון לבין האין רצון. ובין הרצון העצמי של האני, לבין רצון אחר של מה שהוא אינו אני, שממנו האדם לא סובל כלל. ורק בעולם של הקליפות, ... כלל, כי אין שם שום הפרדה כלל בין רצונו של האדם, לבין המציאות עצמה. ובאחדות של המציאות אין שום רצון עצמי, ואין שום רצון, ואין שום עצמי כלל, אלא יש רק אחדות אחת ממש. והרצון והעצמי והמציאות הם אחד ממש. ... באמת יפחד או יסבול וכיוב. כי גם כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הסיבה הראשונה, יוצרת באדם את הרצון העצמי שלו לשנות את המציאות, וממילא גם את הסבל והפחד של האדם מפני הסבל. וגם כאשר האדם כן מבין את ... לגמרי. והאדם קיים בלי לדעת שהוא עצמו קיים. וכאשר האדם לא יודע שהוא עצמו קיים, ממילא אין לו שום רצון עצמי ושום סבל כלל, אלא שם יש רק את ההנאה של השלמות בשלמות. כי האדם ככ נהנה מהשלמות, עד שהוא ... את השלמות הזאת, רק בתת המודע שלו בעומק עמוק כלשהו, שאז האדם סובל, מכך שתמיד יש לו תחושת חסר ורצון עצמי. ויש גם מצב נוסף, והוא שמי שזוכה להגיע לביטול המושלם לאין סוף, דהיינו, זוכה להיכלל בשלמות בתוך השלמות של ... לכך שהסבל של האדם יהיה רק חיצוני בלבד. כי כאשר האדם נמצא בשכל שלו, אז ברמה החיצונית יש לאדם רצון עצמי, ולכן הוא סובל. אבל ברמה הפנימית יותר, יש לאדם רשימו שבו הוא יודע שהכל מושלם. וכאשר האדם יודע שהכל מושלם, אז הוא חווה שהחיסרון שלו והרצון שלו, הם ביטוי של הרצון העצמי שלו ממש. כי השלמות של המציאות, היא האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז ... תמיד. כי בשעת ביטול אין שום רצון ואין שום תודעה כלל. אבל בשעה שהאדם בתוך התודעה שלו, אז יש רצון עצמי מוגדר שרוצה את הכל תמיד, וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואעפכ יש גם את הלבוש החיצוני של התודעה, שבו יש רצון עצמי נפרד מהמציאות וכולי. אלא שברמה הפנימית, האדם רוצה את הלבוש החיצוני הרע. כי האדם בוחר בבחירה מלאה אמיתית, את ...

... שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות / לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל עצמו, והעדפה עצמית משל עצמו, הרי שמוכרח שיהיה לאדם בחייו, גם טוב וגם רע. ואין שום אפשרות בעולם, שיהיה לאדם רצון עצמי, ושהוא לא ירגיש גם טוב וגם רע. כי ברגע שיש רצון עצמי, ממילא בכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ביחס לרצון העצמי, ואז תמיד יש גם טוב וגם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות להרגיש גם רע. זא כי ... על הרצון של עצמו להרגיש טוב? תשובה: על ידי ניתוק רגשי ועל ידי זה שהאדם לא מזדהה רגשית עם הרצון העצמי של עצמו. דהיינו, שהאדם לא מתייחס לרצון העצמי של עצמו, אלא מתעלם ממנו. על ידי הסתכלות חיצונית, שהאדם מסתכל על הרצון העצמי של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לאדם עצמו. כאילו שהרצון העצמי שלו עצמו, לא קשור אליו בכלל. ונכון, זה לא דבר קל לעשות את זה. כי האדם רגיל, כן להזדהות עם הרצון העצמי של עצמו. אבל בהחלט קיימת דרך להגיע להתנתקות רגשית מוחלטת מהרצון העצמי. ואיך? על ידי התבוננות אל תוך הרצון העצמי. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? והאם זה באמת טוב יותר או טוב ... זה לא יותר רע? ואולי זה לא טוב ולא רע? והשאלות האלו, מובילות את האדם לנקודת מבט חיצונית על הרצון העצמי של עצמו. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין את חוקי משחק החיים. שכל זמן שיש הזדהות רצונית, עם הרצון העצמי, הרי שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ומי שלא מוכן להרגיש רע בכלל, צריך לוותר גם על הטוב. ומי ...

... שקיים, משום שהוא תלוי בהכי פחות סיבות חיצוניות. אך גם הוא עדיין תלוי בסיבה כלשהי, והיא סיבת קיומו של הרצון העצמי של האדם. מי שיתבונן יראה, כי זהו הרע הגדול ביותר שניתן להגיע אליו. זהו רע שנובע מעצם זה שהרצון העצמי של האדם קיים. זהו רע שהאדם מרגיש אותו באופן רציף ללא שום הפסקה. זהו שורש הרע, זהו השורש שממנו נובע כל הרע. כי בסופו של דבר, כל הרע שבעולם כולו, נובע אך ורק משום הרצון העצמי של האדם. אם אין אגו ואין רצון עצמי, לעולם לא רע, אלא רק טוב תמיד. כך שכל רע שיש בעולם, שורשו הוא הרע הזה שנובע מעצם קיומו של האגו ושל הרצון העצמי. אז מה עושים בנידון? מי שיתבונן יראה, כי מי שנפטר משורש הרע, הרי שהוא נפטר מכל הרע האפשרי שיכול ... משנה מה יעשה האדם, גם אם הוא יחליט שהוא מפסיק לרצות, עדיין זה עצמו נובע מתוך האגו שלו ומתוך הרצון העצמי של האגו, שרוצה לא לרצות. כך שבאמת האדם לא נפתר מהשורש של הרע, שהוא האגו כנל. אז מה עושים? ... זה עצמו גורם לו מעצמו להפסיק לרצות שום דבר. כי מאחר שהאדם רואה ונהנה מהטוב שיש בכל דבר, ממילא הרצון העצמי שלו נעלם מעצמו, מאחר שבכל דבר יש שלמות מלאה וטוב אמיתי שאינו חסר דבר. 2 - על האדם לחפש ...

... שחווה את השלמות. כאשר ההבדל בין השלמויות הוא מהצד של זה שחווה אותו. דהיינו, האדם יכול לחוות מילוי של הרצון העצמי שלו בשלמות, דהיינו, להרגיש אך ורק טוב. אך עדיין קיימת האפשרות עבורו להרגיש טוב יותר, אם הרצון העצמי שלו והמילוי של הרצון העצמי שלו יגדלו בו זמנית. כאשר הרצון העצמי של האדם גדל, וכאשר תחושת המילוי של הרצון העצמי גדלה, הרי שזה מאפשר לאדם לחוות בכל פעם שלמות אחת גדולה יותר מהשלמות הקודמת. בדיוק כמו העניין של כלי ...