... הקבוצות, הגדרת הקבוצה, איך המוח מגדיר קבוצה? קבוצה אין סופית, הקבוצה הגדולה ביותר, פרדוקסים של קבוצות, כמה זמן עבר מבריאת העולם? כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? מהי קבוצה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שתורת הקבוצות עוסקת ... וקבוצת הלא קיים. זהו פרדוקס מובנה בכך שתמיד חייב להיות משהו מחוץ לקבוצה, אחרת היא מאבדת את המשמעות שלה. מהן הקבוצה הגדולה ביותר והקבוצה הקטנה ביותר? אליעד מסביר שהקבוצה הקטנה ביותר האפשרית היא זו שמוגדרת בצורה הכי מצומצמת - מקום וזמן מדויק, שמכילה אובייקט אחד בלבד. לעומת זאת, הקבוצה הגדולה ביותר האפשרית היא זו שמכילה את כל מה שישנו (הכל). אך אף אחת מהן אינה מועילה באמת, כי הקבוצה הקטנה ביותר לא מאפשרת הכללה, והגדולה ביותר היא ...

... כלומר, אלוהים נמצא במצב תמידי של בדידות מוחלטת (אין עוד מלבדו), ובכל זאת לא בהכרח מדובר במצב שלילי עבורו. בדומה לכך, אליעד מתאר את המציאות כולה: המציאות עצמה, כישות אחת, נמצאת לבד. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר שיש, ואף קבוצה אחרת לא מכילה אותה. במובן הזה, המציאות היא ישות בודדת, אך אין לה סיבה לסבל או עצב, כי אין משהו חיצוני שהיא באמת צריכה או ...

...דברים מהפרופורציה הנכונה = דמיון = שקר = עצבות = חוסר קבלת המציאות = חוסר אהבה = שנאה = רע. סבלנות = ארך רוח = ידיעה מלאה = הבנה מלאה של הסיבה הטובה של המציאות = חוכמה = הכנסת הדברים לפרופורציה הנכונה = ישוב הדעת = שכל היגיון = אמת = שמחה = אושר = שלמות = קבלת ואהבת המציאות = אהבה = טוב. כל זמן שיש לאדם ספק כלשהו לגבי האם הוא מבין את הסיבה הראשונה כפי מה שהיא באמת = ספקות = ריחוק מידיעה שלמה = רע. כאשר האדם מגיע לידיעה שלמה = חוסר ספקות = וודאות...

... והשופינג היא הבחירה באפשרות 2, דהיינו, שינוי חיצוני. כל מסע קניות מתחיל במחשבה שרוצה שהמציאות החיצונית תשתנה. המהות של המציאות עצמה לא משתנה כאשר האדם רוכש משהו. מה שהשתנה זו הצורה החיצונית של המציאות. אושר = ...

... בתוך החלום להתאחד איתו. גם אצל האדם הער יש אני אחר פנימי יותר שאחראי לכל הבחירות שאותן מבצע האדם וכולי. האני האמיתי של האדם, זאת המציאות עצמה. האני של האדם הוא חלק קטן מהאני הגדול של הישות העצמית של המציאות כולה. האדם נמצא בתוך המחשבה של המציאות, בדיוק כמו אדם שנמצא בתוך חלום, שמצד ... שורש המציאות, הוא זה שיוצר את כל מה שהאדם שנמצא בתוך החלום חווה מרגיש וכולי. כאשר האני שנמצא בתוך החלום, מתחיל להזדהות עם האני שחולם את החלום ושנמצא מחוץ לחלום, דהיינו, המהות של המציאות, על ידי זה הוא הופך לישות אחת עם המציאות, וחי איתה בהרמוניה מושלמת, כי הרי כל מה שקורה לו, הרי זה ...

...גם בדברים אחרים. אלא, שהתלות של הדברים זה בזה, היא תלות חיצונית בלבד. ומצד החיצוניות בלבד, כל דבר תלוי בכל שאר הדברים. וכל הדברים שבעולם, מגדירים זה את זה. וההגדרה והמשמעות של הדבר, נוצרת על ידי כל שאר הדברים. אבל, כל זה נכון רק לגבי החיצוניות של הדבר. אך מצד המהות של הדבר, כל דבר קיים, גם אם אין לו הגדרה. וכל דבר ממשיך להיות קיים, גם בלי ששום דבר חיצוני יתמוך בקיומו. ומצד הפנימיות של הדברים, שום דבר לא תלוי בשום דבר. וכל דבר יש בו את השלמות. והמשמעות...

...הרי שבעוד כמה שעות הוא יצטרך לאכול שוב פעם. והאדם מצליח ליהנות מהאוכל של עכשיו, למרות שבעוד כמה שעות הוא כבר יודע מראש שהוא יצטרך לאכול עוד פעם. ובנוסף על כל זה, הרי שאם האדם היה אוכל רק פעם אחת בחייו ולאחר מכן הוא לא היה צריך יותר לאכול, הרי שממילא האדם לא היה יכול ליהנות מטעמים שונים של מאכלים שונים. ודווקא בזכות זה שהשותפות שיש בין האדם לבין האוכל, היא לא מחזיקה לאורך זמן, אלא היא טובה רק לכמה שעות, דווקא הדבר הזה מאפשר לאדם ליהנות בכל פעם מאוכל...

... מגיע אל המשוכה האחרונה, שהיא הניסיון של האדם להבין את המהות הפנימית ביותר של המציאות. ורק לצורך ההמחשה, להבין את המהות של המציאות, פירושו להבין את המהות של הנקודה הראשונה שממנה הכל התחיל. ולא סתם להבין, אלא להבין ... וגם חוקי התעבורה, וגם חוקי המוזיקה וגם כל שאר החוקים שיש בעולם. והשכל הזה גם בו עצמו יש רמות עומק שונות. ולהבין את המהות של המציאות , פירושו, להבין את הדבר שעומד מאחורי כל הדברים. ולא רק להבין אותו באופן כללי, אלא גם ... כי בכל פעם שהאדם מגדיר בדעתו נקודת התחלה כלשהי, הרי שתמיד הוא יוצר בכך עוד נקודת התחלה גדולה עוד יותר. ולהבין את המהות של המציאות, פירושו להבין את נקודת ההתחלה הראשונה, למרות שאי אפשר להבין אותה מבחינה לוגית. ...

... הוא יש סיבה, או שהיש סיבה, הוא אין סיבה וכיוב, אלא הכוונה היא לומר, שמצד המהות של הסיבה, אין שום משמעות למושג סיבה. כי בשורש, היש והאין מתחברים, ואז אין משמעות של זמן ומקום וכולי. ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של ...

... האין, שאינו נמצא בשום מקום ובשום זמן, אלא הוא כלום ממש. והנה, הצורה ישנה ומהותה איננה. כי הצורה היא הזמן והמקום, שהם צורות, של האין, שהוא מהות המציאות והוא איננו, משום שהוא ללא צורת הזמן והמקום. ומהות המציאות, שהיא המצוי האמיתי המחויב הראשון, היא ממלאת את כל הצורות כולן, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר בעולם. והצורה היא היש, והמהות היא האין. ומי שיתבונן היטב יראה, ... שלא יכולה להיות שום צורה כלל, אלא רק מהות בלבד. כי אם כל הצורה כולה, היא עשויה ממהותה, אז כיצד זה שיש הפרדה בין הצורה לבין מהותה. ואם המהות היא מחויבת, אז זה אומר שמחויב גם ... את הנפרדות של הצורה? כי מצד אחד, המהות מהווה את הצורה. אבל מה מהווה את החלק, שנפרד מההוויה עצמה? וכיצד אפשרי הדבר, שיהיה דבר שמהותו שונה מהמהות של המציאות? ומאחר שהמהות של המציאות, היא חסרת כל צורה, ומאחר ... המהות של הצורה. כי כאשר האין הוא מהות צורת היש, הרי שמהות היש איננה, תרתי משמע. שהיא איננה כלל, משום שהמהות, היא האין ממש. ואכ, אם נאמר שהמהות היא אין , וגם אם נאמר שאין מהות, הרי שעדיין המהות היא אין, ומאחר ששום דבר לא קיים בלי מהות, או יותר נכון, מאחר שכל דבר קיים, עם מהות שהיא איננה, כי המהות היא אין , ממילא זה אומר, שלא ... ומוכרח שהוא איננו כמו מהותו. ולכאורה אפשר לומר, שהיש חסר מהות שנפרדת ממנו, והוא עצמו מהותו. וזה, הוא דבר שהוא אינו אפשרי לומר. כי אם מהות המציאות, היא הצורה עצמה, אכ כיצד זה שיש ריבוי צורות. ואם הצורה היא המהות של הדבר עצמו, דהיינו, שמהות המציאות, היא הצורה עצמה, גם אז מוכרח שיש רק צורה אחת של מהות, ואכ לא יכולות להיות ריבוי צורות. וכאשר אין ריבוי צורות, אין נפרדות, ואין יש, ואכ הכל אין. כי המהות של המציאות היא אחת, כי המצוי הראשון, ... אז ממילא אין ביניהן שום נפרדות, והן ישות אחת. וכל צורה קיומה הוא רק אפשרי, ורק קיומה של המהות האחת של הכל, רק קיומה הוא מחויב. ומאחר שהמהות היא אחת, ומהותה אחת וישותה אחת, ... אין שום נפרדות כלל, כי אפילו פוטנציאל של נפרדות אין, כי יש רק מהות אחת ממש, הרי שממילא זה אומר, שלא יכול להיות שהיש ישנו. כי לא יכול להיות יש מאין. ומאחר שהמצוי הראשון הוא האין, הרי שלא יכול להיות יש. והסיבה שלא יכול להיות יש מאין, היא משום שאלו שתי מהויות ... עצמה של היש, כגון לדוגמה שנאמר שמהות אחת מהצורות, היא הצורה עצמה, הרי שזה מחייב שלא יהיו שום צורות שונות מאותה הצורה האחת, שהיא עצמה מהות המציאות. כי לא אפשרי שיהיו ריבוי ... אחת, אכ מוכרח שאין שום צורות כלל. ואעפכ יש צורות, וגם המהות עצמה, גם היא צורה. משום שהיא נפרדת, מהצורה עצמה. כי כאשר יש מהות וצורה, אז גם המהות היא רק צורה. וההעדר של האין, הוא ... תמיד רק צורה, כי תמיד קיימת האפשרות לקיומו של היש. וזהו סוד הצמצום, שאינו אפשרי שיהיה צמצום, ואעפכ יש צמצום, כי יש צורות ונפרדות. כי גם המהות היא עצמה צורה. וגם אם יש רק מהות, הרי שיש רק צורה של מהות, וזה אומר שגם למהות עצמה יש מהות אחרת. וזהו סוד האחדות, שהצורה ומהותה הם ישות אחת ממש. כי המציאות האמיתית הגדולה ביותר, מכילה בתוכה את הצורה ואת מהותה. וזה בעצם אומר, שהצורה ומהותה, הן באחדות אחת תמיד, והיש והאין, הם אחד תמיד. ובעיני האדם, אלו ישויות נפרדות, שאז האדם שואל האם יש או אין. כי מהות כל השאלות, היא האם יש או אין אפשרות וצורה כלשהי. אבל מצד האמת, האין והיש הם אחד ממש, ואז אין שום ספקות ... השלמות. שבכל פעם הוא חווה אחדות גדולה יותר, כי יש אחדות בתוך מעל אחדות, עד אין סוף. ואעפכ אין שום שינוי כלל. כי המהות של האחדות הראשונה של היש והאין, היא זהה לגמרי למהות של האחדות הגדולה יותר וכולי. ונמצא אם כן, כי ...