... ותקשורת בין - אישית. אליעד כהן מסביר באריכות איך הבחירה המדויקת במילים אלו משפיעה על תפיסת
האחריות, על התחושה הפנימית של האדם ועל התגובה הצפויה שלו. ראשית, יש להבחין בין רוצה למסתדר. כאשר משתמשים בביטוי אם יסתדר לך, זה נשמע כמו בקשה פחות מחייבת, משהו שהוא מקרי ולא בשליטה מלאה של האדם. לעומת זאת, אם תרצה מעביר לאדם את
האחריות והבחירה. למשל, אם מישהו לא הגיע לפגישה אפשר להגיד לו לא הגעת כי לא הסתדר לך, שזה מייחס את הסיבה לנסיבות חיצוניות, או לא הגעת כי לא רצית, שזה מעביר אליו את
האחריות והבחירה. לדוגמה, כאשר אומרים למישהו אם יסתדר לך לבוא לעזור לי, המסר התת - מודע הוא שלא חייבים לבוא כי זה תלוי בנסיבות מקריות. לעומת זאת, כשאומרים אם תרצה לבוא לעזור לי,
האחריות עוברת אליו באופן ברור - אם הוא לא יבוא, הסיבה היא שהוא לא רצה מספיק. האם עדיף להגיד צריך או רוצה כשמבקשים משהו? הבחירה בין צריך לרוצה היא בעלת ... מתרחשים במקרה או מתוך אילוצים חיצוניים. לעומת זאת, רוצה מדגיש את הבחירה האישית של האדם ואת
האחריות שלו לתוצאה. אם אומרים למישהו אם יסתדר לך לבוא, הוא יכול לומר שהוא רוצה אבל זה פשוט לא מסתדר לו. אם אומרים לו אם תרצה לבוא, הוא ייאלץ
לקחת אחריות מלאה להחלטה שלו לא להגיע, כי הוא לא רצה. לסיכום, איך נכון להשתמש במילים רוצה וצריך לשכנוע יעיל? לסיכום, אליעד כהן מסביר שהבחירה בין רוצה לצריך ובין מסתדר לך לתרצה צריכה להיות מותאמת להקשר ולמטרת השכנוע: להדגשת
אחריות אישית ושליטה, משתמשים ברוצה. להדגשת חשיבות ודחיפות, משתמשים בצריך. להקטנת מחויבות וליצירת תחושת נוחות, משתמשים במסתדר לך, בא לך, או מתאים ...