🖨העצות של החכם האמת - ללכת עד הסוף - ללכת על הקצה - אל האינסוף ומעבר לוכי לפעמים נדמה לאדם, שהוא הולך אחרי העצות של החכם האמיתי, ואעפ"כ הוא לא מצליח להגיע אל השלמות האין סופית. והכל, הוא רק מחמת השקר העצמי של האדם. כי אין האדם רחוק מהשלמות האין סופית, אלא רק משום, שהוא רחוק מלקיים את העצות של החכם האמיתי, בצורה אמיתית.
כי כל העצות של החכם האמיתי, הן רק לבוש של שכל, שמלובש בתוך עצה. ולקיים באמת את העצה של החכם האמיתי, פירושו, להבין את מהות השכל שלה, ולוודא שהשכל של העצה, ממלא את האדם בשלמות.
כי האדם רוצה להגיע אל האחדות. והאחדות של המציאות, היא נמצאת בסוף ובקצה האחרון של המציאות, והיא רחוקה במרחק אין סופי. וכל זמן שהאדם לא הולך עד הסוף ממש, הוא עדיין לא מגיע לאחדות עצמה, אלא רק ללבושים חיצוניים שלה.
והחכם האמיתי, רוצה לגלות לאדם את האלוהים שהוא. והאלוהים שבתוך האדם, הוא נסתר בתוכו עמוק עמוק. כ"כ עמוק, עד שהוא מחוץ למקום ממש. כי הוא נמצא בעומק האדם, בעומק אין סופי, עד שהוא נעלם ונסתר מהאדם, כל זמן שהוא מסתכל על הלבושים החיצוניים.
ומהות השכל של החכם האמיתי, היא אחת, והיא שהאדם יהיה איש אמת עד הקצה האחרון והסופי, שאין אחריו שום מקום כלל. וכל זמן שהאדם יכול להיות יותר אמיתי ממה שהוא, כגון לדוגמה שיש בליבו של האדם אמונות שקריות כלשהן, שהוא עוד לא השמיד אותן, הרי שהאדם הוא עדיין לא איש אמת. כי בליבו של איש אמת, אין שום אמונה כלל, אלא ליבו מלא בידיעת האמת בלבד.
ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו לקיים באמת את העצות של החכם האמיתי, על ידי זה האדם מעמיק את מחשבתו, בתוך השכל של החכם האמיתי. ומצד האמת, אין שום צורך לקיים בפועל את העצות של החכם האמיתי, אלא מספיק להבין (אבל באמת להבין), את השכל שלהן, בלבד. ובתנאי, שההבנה תהיה הבנה של אמת, של שורש השכל של החכם האמת.
כי אין שום משמעות אמיתית, ללבושים החיצוניים של המציאות. והעצות של החכם האמיתי, הן כולן רחוקות מהעולם המעשי של הלבושים החיצוניים, ולכן אי אפשר לקיים בפועל באופן "ממשי", שום עצה של מי שהוא חכם אמיתי באמת. כי את העצות של חכמי השקר, אותן ניתן ליישם בעולם ה"ממשי" שלנו. והן גם נותנות לאדם תוצאות "ממשיות", כאן בעולם שלנו. שהעצות של חכמי השקר, עוזרות לאדם, לעבור מבית כלא אחד, לבית כלא אחר, לנצח נצחים.
אבל העצות של החכם האמיתי, הן לא עצות "ממשיות" ב"ממשות" של העולם הזה ה"ממשי", אלא הן עצות ממשיות באמת! כי הממשות של העולם הזה, היא בדיוק כמו ה"ממשות", של עולם שנמצא בתוך החלום של המשוגע. והעולם שלנו, הוא לא יותר ממשי, מאשר הדבר הממשי ביותר, שנמצא בתוך החלום ה"ממשי" של האדם.
והדבר הממשי באמת, זאת האחדות של המציאות, שהיא המהות שממלאת את הכל. והעצות של החכם האמיתי, הן ממשיות באמת, והן כולן מכוונות את האדם אל תכלית אחת, שהוא יחווה את האמת של המציאות, באופן ממשי. כגון לדוגמה שהאדם לא יחשוב שום דבר, שהוא אינו אמת. ושהאדם לא ירגיש שום רגש, שהוא לא נובע מתפישת אמת של המציאות.
והעצות של החכם האמיתי, לוקחות את האדם, והופכות עבורו את האמת המוחלטת, לדבר הממשי ביותר. שהאדם חווה באופן ממשי באמת, את המהות של המציאות, שהיא האחדות של הנפרדות. וכל זה קורה, רק כאשר האדם הולך עם האמת, עד לקצה האחרון, אל האין סוף ומעבר לו. כי שם ורק שם, יש את האחדות של המציאות.
ומצד האמת, לא רק שהאדם...
מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכלמדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכלמדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל מה היתרונות של מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות? אליעד כהן מסביר כי מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות ... של הבנה עמוקה שאינה תלויה בחשיבה רגילה. אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של אי - ידיעה, מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו. האם יש ערך לשכל ... מתרחשת דווקא כשהשכל נכבה לחלוטין. השכל, בין אם גדול או קטן, אינו משנה כל עוד האדם לא הולך עד הסוף עם התהליך. כשמגיעים לסוף הדרך, כבר לא חשוב האם השכל היה גדול או קטן, כי במצב של הבנה מוחלטת ממילא השכל נעלם לחלוטין. הוא מדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה עד הסוף מביאה לכך שההבנה המושגת תהיה עמוקה ואמיתית ולא רק חצי - אמיתית או חלקית. איך נראה מצב של ללכת עד הסוף במדיטציה או מנטרה? כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד ... זמניים בלבד ובסופו של דבר האדם ימאס בהם ויחפש פתרון מוחלט יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך ... לאמת פנימית. אליעד הסביר כי גם כאשר מתבוננים בעצמנו או חוזרים על מנטרה, ייתכן ולא תמיד מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות. מה המהות של ... מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי ... אליעד: התשובה היא שהשכל, בין אם הוא קטן או גדול, לא משנה אם אתה לא עובר את הדרך עד הסוף. ברגע שתגיע להבנה האמיתית, לא יהיה אכפת לך אם השתמשת בשכל קטן או גדול - תגיע לאותו המקום. האם ... שהיא, אתה מסתכל בלי כאילו מנטרה. אליעד: זה לא נכון אני אסביר לך למה, אם אתה מתבונן ולא עד הסוף אתה מקבל משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין ... זה שקרים עוד שקרים זה הכל שקרים, זאת אומרת שניהם אתה משקר את עצמך השאלה זה האם תלך עד הסוף כי אם תלך עד הסוף בשניהם תגיע להבנה של האחד של הלא יודע. ש: זאת אומרת גם בדרך הזאת של שינוי מנטרות אתה יכול להגיע לאותה חוויה שאתה מגיע בדרך של הבנה. אליעד: תשובה כן השאלה אם אתה הולך עד הסוף, זה לא משנה איפה אתה הולך אתה יכול ללכת לפה או לשם אם תלכי עד הסוף תגיעי החוצה. ש: כן אבל אז אתה תלוי כל הזמן בפעולה הזאת של המנטרה כדי לחוות את זה. אליעד: ... מאוד ספציפית האם אפשר לצאת החוצה מהלופ, לא זה לא נכון כי אם אתה תצליח לעשות את זה עד הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין למה כי יותר קל להבין עד הסוף מאשר לנסות לשגע את עצמך כי כשאתה קם מהכיסא אתה כבר חוזר לשכל, נגיד שאתה עושה מנטרה אוו קמת חזרת לשכל מה עשינו אתה תמיד תהיה על הקונפליקט כי אתה צריך עד הסוף לעשות אוו עד שלא תדע שאתה קיים ותכבה זה מה שיקרה לך אבל אני מציע פתרון אחר, אני אומר ... שהוא אמר יש שמונים וארבע אלף דרכים להגיע להארה, לא זה לא משנה איזה דרך רק תלך איתה עד הסוף. אליעד: נניח. ש: לא המהות היא שזה אמת. אליעד: אמרו אבל מה הבעיה כי אמרו נניח נו בסדר הבנו, ...
פחד ללכת עד הסוף, פחד להתמסר, פחד להתאכזב, פחד מאכזבה, פחד ללכת עד לקצהפחד ללכת עד הסוף, פחד להתמסר, פחד להתאכזב, פחד מאכזבה, פחד ללכת עד לקצה ובו יתבאר, הפחד של האדם ללכת עד הסוף עם המטרות שלו, הפחד של האדם להיות נאמן לעצמו עד הסוף, הפחד של האדם להתמסר לרעיונות שלו, הפחד של האדם ללכת עד לקצה האחרון של השאיפות שלו, והפחד של האדם ... המחשבה של הרע, הרע לא יפגע בו בכלל. וכדי שהאדם יהיה מסוגל להשיג את כל המטרות שלו בשלמות עד הסוף, לשם כך הוא צריך לעשות את הדבר הפשוט ביותר. שהוא, לרצות להשיג את כל המטרות שלו בשלמות עד הסוף. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות. וקיימת גם האפשרות להשיג את כל המטרות בשלמות שאין שלמות אחריה. והאדם ... איתה בשלום תמיד? ולמה האדם לא מוכן להגדיר לעצמו כמטרה אחת ויחידה, שהוא הולך על כל הקופה, והולך עד הסוף עם האושר שלו, והולך להיות נאמן לעצמו עד הסוף, ולנסות להשיג אושר פנימי שאינו תלוי בשום דבר, עד הסוף ועד הקצה האחרון? זה משום, שהאדם מפחד להתאכזב. כי יש לאדם פחד מפני אכזבה, שהאדם מפחד לרצות משהו באמת ... באמת, אז האדם גם לא יכול להתאכזב באמת, מכך שהוא לא קיבל את הדבר. אבל כאשר האדם הולך עד הסוף, דהיינו, שהוא כל כולו רוצה דבר אחד ויחיד, אז הוא כאילו מהמר על כל האושר שלו, ושם את כל ... שאין לו מה להפסיד, דהיינו, מי שתמיד רע לו בכל מקרה, הוא כבר הולך על כל הקופה, והולך עד הסוף עם הרצונות שלו, ולא מפחד להתאכזב. כי הוא בכל מקרה כבר מרגיש ככ רע, עד שהוא כבר לא מפחד להרגיש רע עד הסוף לגמרי. וזה קורה, כאשר האדם הולך עם הרצון הפנימי שלו כמעט עד הסוף, שאז הוא מרגיש מאוד רע, ואז הוא כבר נשאב אל תוך הרצון שלו עד הסוף, ומתמסר לרצון שלו עד הסוף, ואז כמובן שהוא גם מקבל את הרצון שלו בשלמות וכולי. אבל, להרגיש רע עד הסוף, זאת הדרך הפחות טובה והיותר קשה. ולכן, יש גם פתרון קל וטוב יותר, והוא, ללכת עד הסוף של ההבנה, כפי כמה שאתה יכול, ובלי להגדיר רצון מוגדר כלשהו. זא, שעל האדם להתמקד בהבנה של המציאות, כפי כמה שהוא יכול, בכל כוחו עד הסוף. אבל לא צריך להגדיר רצון מוגדר כלשהו. זא, האדם לא צריך להגדיר שהוא רוצה דבר מסוים, שיקרה דווקא כך או אחרת. ובו זמנית, האדם צריך לנסות להבין את המציאות כמה שיותר עד הסוף. ולהבין את המציאות, פירושו, להבין את עצמך. דהיינו, להבין את המנגנון הפנימי של הרצונות, מחשבות, רגשות, רצונות וכיוב. ולא צריך לרצות להיות מאושר תמיד וכיוב. אבל כן צריך לנסות להבין עד הסוף, את משמעות האושר, את הסיבה שבגללה יש לאדם רצונות שונים לשנות את המציאות וכיוב. וההתמקדות, לא צריכה להיות בלהשיג אושר בשלמות, או שביעות רצון בשלמות וכיוב. אבל כן צריך להתמקד בלהבין את המציאות הפנימית עד הסוף. ועל ידי זה שהאדם מתעמק בתוכו, ומנסה להבין את המציאות עד הסוף, וכפי שכבר הסברתי את כל הדברים האלו במקומות אחרים, על ידי זה האדם זוכה בסופו של דבר, להרגיש שלמות תמידית בכל מצב שהוא ובלי להיות תלוי בשום דבר. ולסיכום: האדם מפחד ללכת עד הסוף, כדי לא להתאכזב עד הסוף. והפתרון הקל הוא, לא להגדיר רצון מוגדר להשיג דבר כזה או אחר, אבל כן לנסות להבין את עצמך כמה שיותר, והשאר מסתדר מעצמו. ונבהיר: כי גם להבין את עצמך עד הסוף, גם זו מטרה מוגדרת ורצון מוגדר. ואעפכ זה הרע במיעוטו, וזאת הדרך הקצרה ביותר. וגם כאן, לא צריך ללכת ...
אמת - איך ללכת אחרי האמת שלך עד הסוף וגם לבדוק אותה כל הזמן?אמת - איך ללכת אחרי האמת שלך עד הסוף וגם לבדוק אותה כל הזמן? כי האדם, צריך ללכת אחרי האמת האישית והסובייקטיבית של עצמו. והאדם צריך להיות נאמן לעצמו, עד הסוף, ובשלמות שאין שלמות אחריה. כי אסור לאדם להתפשר, על האמת שלו. ועל האדם להשיג את המטרות האמיתיות שלו, עד הסוף ובשלמות. ולמרות שהאמת האישית של האדם, היא אמת סובייקטיבית ואישית בלבד, אעפכ על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף שלה ועד הקצה האחרון שלה. כי האמת המוחלטת, היא נמצאת, אחרי הקצה האחרון של האמת האישית של האדם. ומי ... להבין את המציאות בצורה אמיתית ומוחלטת, עליו להבין את המציאות, לפי האמת האישית שלו, אבל ללכת עם זה עד הסוף. כי האדם הולך אחרי האמת שלו עצמו, אבל לא הולך אחרי האמת שלו עצמו עד הסוף. כגון לדוגמה, שהאדם מתייחס למציאות, בצורה שאינה מדויקת, עפ קנה המידה של האדם עצמו. כגון לדוגמה שהאדם כועס על ... בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא רואה את האמת המוחלטת של המציאות. ועל האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף. דהיינו, שתהיה התאמה מלאה בשלמות מלאה, בין הרגש לבין השכל של האדם. שלא יהיה מצב, שהרגשות של האדם אומרים ... בעצמו באופן מוחלט, למרות שהוא לא באמת בטוח בעצמו באופן מוחלט. וההוכחה לכך שהאדם לא בטוח באמת שלו עד הסוף, היא שהאדם, לא באמת נצמד לאמת שלו עד הסוף בשלמות. ומי שלפעמים חושב בצורה שגויה ולא אמיתית לפי קנה המידה שלו עצמו, הרי שהאמת שלו עצמו, לא ממלאת אותו עד הסוף, כי הוא לא בטוח בה עד הסוף, ולכן הוא רחוק מהאמת שלו עצמו. ומי שמשקר שהוא בטוח באמת שלו עד הסוף, הוא הכי לא נאמן לעצמו. כי הוא מתכחש לנקודה הפנימית ביותר של האדם, שהיא המקום שבו האדם יכול להתחבר ... המבט הפנימית ביותר שבתוכו, שאין בה שום הסתכלות אישית כלל. אלא היא כולה אובייקטיבית לגמרי. ולהיות נאמן לעצמך עד הסוף, פירושו, לא להתכחש לשום רגש פנימי שיש בתוכך. ולא להתכחש לשום ספק פנימי שיש בתוכך. אלא ללכת עד הסוף, ולהביא מתת המודע, אל המודע, את כל הרגשות הפנימיים המודחקים והנסתרים, ולהביא מתת המודע, אל השכל המודע, את כל הספקות והחששות והפחדים, שנמצאים בתוך האדם, ולשים את הכל על השולחן, ולבדוק את הכל עד הסוף. ועל ידי זה שהאדם מוציא את הכל החוצה. דהיינו, לא מתכחש לספקות שיש בתוכו, ולא מתכחש לשום היבט רגשי ... האובייקטיבית. וברגע שהאדם רחוק ממנה, הוא משתמש באמת האישית שלו בלבד. וכאשר האדם הולך אחרי האמת האישית שלו עד הסוף, אז הוא חוזר לאמת האובייקטיבית, שנמצאת בתוך תוכו בפנימיות הנשמה שלו. כי על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, אבל בו זמנית, על האדם לבדוק את האמת האישית שלו כל הזמן. עד שתהיה התאמה, ... אחרת. ואם קיימת האפשרות להיות אחרת, הרי שזו לא אמת מוחלטת. כי מי שלא הולך אחרי האמת שלו עד הסוף, הוא גם לא בודק את האמת שלו עד הסוף, ולא מגיע לאמת המוחלטת. אבל כאשר האדם נצמד לאמת האישית שלו עד הסוף, זה דוחף אותו לבדוק את האמת האישית שלו עד הסוף, ואז בסופו של דבר, האדם מגיע לנקודת מבט אובייקטיבית על המציאות, ואז האדם משתחרר לגמרי מכל קיבעון מחשבתי, וזוכה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331