... - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת
מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות ... מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר
להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי ... רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה
ההבנה שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ולכן הוא מחויב ולא רק אפשרי. אליעד מדגים זאת באמצעות הנעל, שאפילו אם נדמה לנו שהיא יכולה להיות במקום אחר, ... מוחלטת, ולהפוך את נפשו למחויבת - כלומר, לחוות את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמציאות המוחלטת. במצב כזה, האדם תופס את עצמו כאלוהים ממש, וחי מתוך
הבנה עמוקה שאין הבדל בין אפשרי למחויב. האם התובנה הזו שוללת את חוויית הבחירה? אליעד מדגיש שהתובנה הזו לא שוללת את חוויית הבחירה אלא דווקא ... ובכל זמן, כך גם הצורה אחת עמה ומשתתפת בכל תכונותיה. דוגמה לכך היא ספר פיזי: אנחנו רגילים לחשוב שהוא רק כאן ועכשיו, אבל ברמה גבוהה יותר של
הבנה, הספר קיים בכל מקום עד אין סוף, ואפילו מאחורי השמש. אם היתה קיימת רק צורת הספר ללא שום צורה אחרת, הרי לא היתה לה שום משמעות נפרדת. אך ... מסוימים, הוא בעצם אינסופי בכל ממדי המציאות. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? לפי אליעד, הרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך לצמצם את
ההבנה האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים
להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים שמדובר באותה מציאות ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת
ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה ... יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של הכל נמצא בכל מקום ובכל זמן. מהי הנגזרת המעשית של
ההבנה שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך
בהבנה עמוקה יותר, הכל מתרחש באחדות, פשוט אנו חווים זאת חלקית כתוצאה מקריסה תודעתית. בדומה למושג סופר פוזיציה במכניקת הקוונטים, הצורות כולן ... לסיכום: איך הכל מתקשר לרעיון שהכל אחד? השורה התחתונה היא שכל השאלות על מקומות, זמנים, יקומים מקבילים, ריבוי אלוהים וכולי, כולן נובעות מאותה
הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא ... זה שכל קטן יותר. כאילו דמיינו שיש תמונה ואין אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את
ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה ... להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר
מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את היקומים המקבילים. הספר הזה, נמצא במקום ובזמן מסוים, מבחינת אופציה הוא יכול להיות באין ... רק במקום מסוים ובזמן מסוים, אז במסגרת כל היקומים הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן. אם כל האופציות קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית.
ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של
ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד גדול. איך יכול להיות שעל אותו מרחב מקום ועל אותו מרחב זמן נמצאים אין סוף ... מקום ובכל זמן. למשל המעיל שלך נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. רק בתודעה יש לך קריסה, זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה. זאת אומרת
שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת
מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן ...