NLP / שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך?... שלך. לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו האם אתה רוצה לאכול צהריים?, או אפילו לדוגמה תאמר לו בא לאכול צהריים, בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים?, שאז אתה בעצם מעביר מסר לתת המודע של הילד, שהספק הוא רק לגבי מה לאכול ולא לגבי האם לאכול. ואת הרצון של הילד להטיל ספק ולחשוב בחשיבה עצמאית לגבי מה שאתה אומר לו, את זה אתה מנתב אצלו לגבי מה לאכול, ולא לגבי האם לאכול. כי הטלת ספק, היא לא רק מנגנון הגנה, אלא היא גם צורך רגשי של האדם, שרוצה להרגיש שהוא מחליט ... להטיל בך ספק, את זה אתה מנתב אצלו למקום שבו זה אפשרי מבחינתך שהוא יטיל ספק, כגון לדוגמה מה לאכול לארוחת צהריים. ולא למקום שלא נוח לך שהוא יטיל ספק, כגון האם בכלל לאכול צהריים. ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא שבאפשרותך עוד יותר להרחיק את הספק מהמקום שבו אתה לא רוצה שהאדם השני יטיל ספק. כגון לדוגמה, המשפט שאומר מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, שהוא בעצם מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם אתה רוצה לאכול, לשאלה מה אתה רוצה לאכול, שההתלבטות בה, בכל מקרה מסכימה עם זה שהוא רוצה לאכול. אבל עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על מה לאכול, המרחק מהשאלה מה לאכול, לשאלה האם לאכול, המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא ככ גדול. וכאשר אתה אומר לילד מה אתה רוצה לאכול, עדיין אתה לא מספיק מרחיק אותו מהספק של האם לאכול. ולשם כך יש אפשרות לעשות את המניפולציה בצורה יותר מתוחכמת, שבה אתה מרחיק את תחושת הספק שבתת המודע של ... זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף לאכול אוכל מסוג 3 וכיוב (בהמשך אסביר את ההבדל בין רוצה לבין מעדיף). כאשר הניסוח של השאלה, לוקח בעצם את ... כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול. ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת על הצורה של מה לאכול, בעצם אין לאדם ספק לגבי המהות של האם בכלל לאכול. ובנוסף כפי שכבר אמרתי, את הספק הצורני שעוסק בספק לגבי צורה של המהות של הדבר שאתה רוצה לשתול במחשבה ... ליותר ממשי, כדי שהאדם יתמקד בו כמה שיותר. כגון בדוגמה הנל, להרחיב ולפרט את השאלה לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול. ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו. ותשאל את עצמך, ... הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X /Y /Z כנל, יש בה עוד טכניקה נוספת, שבה המילה רוצה הוחלפה למילה מעדיף. זא במקום מה אתה רוצה לאכול לצהריים, נעשה שימוש במילה מה אתה מעדיף לאכול לצהריים. כאשר היתרון היחסי של השימוש במילה מעדיף, הוא שהוא מרחיק ברמה האסוציאטיבית את השומע מלשמוע את המילים רוצה לאכול. כי כאשר האדם שומע את המילים מה אתה רוצה לאכול, ישר הוא יכול לחשוב על האם בכלל הוא רוצה לאכול. וכאשר אתה אומר למישהו, מה אתה מעדיף לאכול, המילה מעדיף יש בתוכה מסר סמוי נוסף, שאומר בעצם שזה שאתה רוצה לאכול, זה כמובן ברור. והשאלה היא רק לגבי ההעדפה שלך מה לאכול, ולא האם לאכול או לא לאכול. ועוד אוסיף, ...