... זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי להבין. למשל שכאן זה גן עדן, אבל את צריכה להיכנס אליו. אבל אם לא תרצי להיכנס אליו, את לא תיכנסי אליו, נכון? אז אם את ... מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא ... יש באמת הבדל בין הבשר ללחם? שאלה: כן. אליעד: מבחינתך יש, זה כמו שמישהו אומר, אני מבין שפה זה גן עדן אבל אני רוצה לחיות בגיהינום. מבחינת האמת האם יש הבדל או אין הבדל? שאלה: אין הבדל. אליעד: אז את ...

... בלי להבין מהי מטרת החיים. וגם אלו שמטעים את עצמם שהם יודעים את מטרת החיים, כגון לדוגמה הטעות של גן העדן בעולם הבא, גם הם לא באמת יודעים להיכן בדיוק הם הולכים. וזה משום שאף אחד לא יודע מה בדיוק יש שם באותו גן עדן מיוחל, והאם באמת, שם החיים טובים באמת. ורוב בני האדם בעולם עושים את מעשיהם בלי להבין מהי התכלית של ... הכוונה היא בשום מצב בעולם, כולל במצב שבו האדם יושב צמוד לאלוהים או כל צורה אחרת. שזאת בדיוק אשליית גן העדן שאותה הזכרתי קודם. ולמה האדם לעולם לא יהיה מאושר באמת, גם לא בגן עדן?! כי האדם לא מאושר, בגלל עצם קיומו כישות שנפרדת מהשלמות עצמה. כי האדם הוא ישות סופית. דהיינו, האדם הוא ... קיומו, כישות נפרדת מהמציאות עצמה, הרי שתמיד האדם ירגיש תחושת חיסרון. וזה כמובן כולל בתוכו, גם אם האדם יהיה בגן עדן דמיוני כלשהו. והטעות הזאת של גן עדן, היא כמובן רלוונטית, גם לאלו שלא מאמינים בגן עדן אחרי המוות, אלא שנדמה להם שיש חיים טובים, כאן בחיים של העולם הזה, שתלויים בעשיית מצוות, דהיינו, השגת מטרות שונות. כי כמו שחלק מהטועים מאמינים שיש חיים טובים בגן עדן אחרי המוות של הגוף, כך יש טועים אחרים שנדמה להם שיש חיים טובים כאן בעולם הזה, שיגיעו רק אחרי ... שהוא לומד תיאורה כלשהי, עליו לחקור ולהבין להיכן התיאוריה הזאת מובילה. כי התפישה הדתית, היא לדוגמה מובילה את האדם לגן עדן. והטועים, אין להם מושג אמיתי מה יש בגן עדן, ואף אחד מהם לא באמת מבין מה קורה שם בדיוק לפרטי פרטים, ואעפכ כולם רצים אחרי גן העדן הזה, שהוא כולו טעות, עבור מי שיש לו שכל אמיתי (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). ולפני שהאדם קורא את ...

רע / הכל לטובה / גן העדן, שהוא גיהנום / אלוהים - טוב או רע? בלי רע אין טוב אחת הטעויות הגדולות ביותר בעולם אומרת, כי ... את הטוב הדמיוני הזה, מיד הוא מבין, שגם עכשיו רע לו. ואחת האשליות הגדולות ביותר שיש בעולם, היא אשליית גן העדן. כי גן העדן, מייצג את המחשבה, שמחר בעולם הבא (כי כל רגע הוא עולם. והרגע הבא, הוא העולם הבא), יהיה טוב יותר ... דבר, חסר אין סוף אפשרויות שונות ממנו. והרע, עולה על הטוב שיש בעולם שלנו. וכל זמן שהאדם לא הגיע לגן העדן והעולם הבא שלו, הרי שיש לאדם תקווה, שמחר יהיה יותר טוב. והאדם מטעה את עצמו, שמחר יהיה יותר טוב. וגם אלו שנמצאים בגיהנום, גם הם יש להם קצת תקווה, שמחר יהיה יותר טוב, בגן העדן הדמיוני שלהם. אבל, אם האדם יקבל את גן העדן שאליו הוא מייחל, הוא יהיה הסובל הגדול ביותר בעולם. כי שם בגן העדן הדמיוני הזה, האדם כבר לא יכול להטעות את עצמו, שמחר בגן עדן יהיה טוב יותר. כי הוא כבר בגן עדן, והוא רואה את האמת, שגם בגן עדן לא טוב יותר, אלא טוב פחות. וזוהי האמת. כי גן העדן, הוא הגיהנום. כי כל זמן שאין לאדם את כל מה שהוא רוצה, הוא מטעה את עצמו וחושב, שמחר יהיה ...

... מבין את זה באמת, ממילא הרצון העצמי המוגדר של האדם היה מתבטל. כי האדם משקר את עצמו, בשקר של גן עדן. שאומר, שמחר בעתיד כלשהו וברגע אחר, יהיה יותר טוב, אם המציאות תהיה כך או אחרת. והאדם אינו מבין, שהטוב ...

... של ביאת המשיח, היא הפסקת הציפייה לכך שהמשיח יבוא. כי הטועים ימשיכו לחכות למשיח, גם אחרי שהוא יבוא. וגם בגן העדן הדמיוני שלהם, גם אז הם יצפו להתקדם למחלקה אחרת מתקדמת יותר בגן עדן. כי הטועים נשארים טועים, והם לא קולטים שהמשמעות האמיתית של המשיח ושל גן עדן, היא הפסקת הציפייה למשיח וגן עדן. וביאת המשיח האמיתית וגן עדן האמיתי, הם כאשר האדם מתחבר לשלמות של המציאות, ומפסיק לחכות למשיח ולגן עדן אחר, מאחר שכבר עכשיו הכל מושלם ממש. ובסיכומו של דבר, הציפייה לגן עדן, היא הגיהנום. והציפייה למשיח, היא הגלות. ומי שמחפש רק את האמת, הוא מבין שהכל מושלם תמיד, ועל ידי זה הוא מפסיק לצפות למשיח ומפסיק לחשוב שמחר יהיה יותר טוב, שזו אשליית גן העדן, ואז הוא חי חיים טובים באמת תמיד.

... מה שמגיע לו, שזה את ידיעת האמת המוחלטת, שהוא אלוהים האמיתי, כפי מה שראוי לאדם. כי האדם נמצא תמיד בגן עדן של ממש. ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של ...

... בעולם. והאדם, הוא עצמו מלא שקרים לא מודעים, ומשום כך הוא מוציא את דיבת הארץ רעה. כי האדם נמצא בגן עדן של ממש, כי כל הנפרדות היא כולה טוב אמיתי. והיא אפילו יותר טובה מאשר האחדות של המציאות (בבחינת טוב ... אמיתי לנפשו, אלא הוא ממשיך לחפש את עצמו ואת האושר. והכל, רק משום שהטעות גורמת לאדם לחשוב ואפילו להרגיש, שגן העדן האמיתי, הוא בכלל גיהנום. והאדם מנסה כל הזמן לברוח מהעצבות ומהכעס שבתוכו. והחכם האמיתי מנסה להציל את האדם, על ...

... מיתתו מיתת עולם, ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון, ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים: אחת של גן עדן ואחת של גיהינום, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי - ולא אבכה? וכיוב בעוד מקומות). ויש עוד טועים, שנדמה להם ...

... בעולם כלל. והתקווה היחידה של האדם, היא האמת, שהיא מוציאה את האדם מכל מבוי סתום ומכל גיהנום, ישירות אל גן העדן עלי אדמות, בלי לשנות שום דבר בחיצוניות של האדם, מלבד שינוי פנימי, בתוך עומק פנימיות האדם. ויש דרגות של ... עובר לעולם שכולו טוב. והכל כמובן בתוך התודעה של האדם. כי שני בני אדם, יכולים לשבת זה לצד זה בגן עדן, ואחד תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום. וכיוב שני בני אדם יכולים לשבת זה לצד זה בגיהנום, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום, והשני תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן. וגן העדן והגיהנום, נמצאים בזה העולם ממש. כי כאן הוא הגיהנום וכאן הוא הגן עדן. כי גן עדן, הוא הגיהנום של הטיפשים. והגיהנום, הוא גן העדן של החכמים. כי אין עולם הזה כלל, אלא יש רק, או גיהנום או גן עדן. ומי שלא נמצא בגן עדן, נמצא בגיהנום ולהפך. והגיהנום וגן העדן, נמצאים בתוך ליבו של האדם, ולא בשום מקום אחר, אלא רק בתוך הלב של האדם. כי כאשר הלב של ...

... את הרצון המוחלט להבין את האמת באופן מוחלט. ואז מצח הנחש נופל, ואחכ גם הוא עצמו קם לתחייה מחדש, בגן עדן של האחדות.