ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל ... או טעות, ואז אנשים באים וטוענים למה לא עשינו כך או כך?. פעמים רבות נשמעת התגובה זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד. זהו טיעון שמכיל בתוכו השאלה: אם היית חכם באמת, מדוע לא עמדת על כך מראש? ההסבר לכך פשוט: תמיד ... ללמוד מטעויות חוכמה בדיעבד כישלון והפקת לקחים שינוי חשיבה כישלונות מנהיגותיים איך לא לחזור על טעויות? האם זאת חוכמה להיות חכם בדיעבד? שאלה זו עולה כאשר מתרחשות טעויות או כשיש כשל מסוים, ולאחר מכן בא מישהו ואומר למה לא עשינו מראש כך וכך?. פעמים רבות טוענים כלפיו: זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד, כלומר, מה הערך בלהציע רעיונות או פתרונות רק אחרי שכבר התרחשה הבעיה. אבל יש נקודה חשובה: תמיד טוב להיות ... לבעיה, במקום להמשיך ולהישאר באותה צורת חשיבה שהובילה לטעות מלכתחילה. מדוע עדיף להיות חכם לפני מעשה, אך עדיין חשוב להיות חכם בדיעבד? שואלים: למה לא קנית מסכות מראש?, למה לא התארגנת אחרת למצב חירום?, למה לא נערכנו קודם?, והתשובה: כן, עדיף ... שיש גרוע יותר: להיות טיפש בדיעבד, כלומר, לא ללמוד כלום ולעשות שוב ושוב את אותן הטעויות. מה ההבדל בין להיות חכם בדיעבד לבין להיות טיפש בדיעבד? 1. אדם חכם בדיעבד: - מסתכל על מה שקרה. - בודק מדוע זה קרה. - ... ברצון האמיתי ללמוד ולשפר. אמנם, יש הטוענים תודה שלא יותר גרוע ונסוגים מאחריות, אבל מי שרוצה להצליח באמת, ידאג להיות חכם בדיעבד, להסיק מסקנות, ולפעול אחרת בניהול הקרוב והרחוק. מה כדאי לעשות כדי לא לחזור על אותן טעויות פעמיים? לבדוק כל ... בדיעבד (ולא להישאר טיפש בדיעבד)? השורה התחתונה היא: עדיף להיות חכם מלכתחילה, אך אם לא היינו כאלו, בהחלט עדיף להיות חכם בדיעבד ולא להישאר טיפש בדיעבד. להבין מה היה חסר בחשיבה המקורית, כדי למנוע חזרה על אותה טעות. לא להסתפק ביהיה ...

... אם רק היו משקיעים כמות קטנה מאוד של כסף מראש, בהכנות ובהיערכות מתאימה. אליעד מציין כי בישראל מקובל מאוד להיות חכם בדיעבד, כלומר, אחרי כל אסון מקימים ועדת חקירה שלא עושה שום דבר בפועל, והלקחים לא מיושמים, והכל חוזר על עצמו ...

...תנאים מוקדמים ללימוד: הם מוכנים להבין את רבי נחמן רק כל עוד הפירושים מתאימים לאמונה הדתית שלהם. הם מראש מגבילים את ההבנה שלהם, בעוד אליעד קורא את רבי נחמן מתוך נכונות מלאה לבדוק כל אפשרות, גם אם היא עומדת בסתירה מוחלטת ליהדות המקובלת או לאמונה האישית שלו. מדוע רוב חסידי ברסלב לא מגיעים לתובנות עמוקות על רבי נחמן? אליעד מסכם את העניין בכך שחסידי ברסלב בדרך כלל אינם לומדים את הספרים לעומק, אינם קוראים את המקור במלואו, ומסתמכים באופן כמעט מוחלט על מתווכים ופירושים. נוסף לכך, הם בעלי נטייה לחשיבה שטחית...

...כרגע עיוור, ולא בגלל התאונה עצמה. אם האדם לא היה עיוור כרגע, לא היה לו אכפת בכלל שהתאונה התרחשה אתמול. מכאן שהמסקנה היא ברורה: הבעיה תמיד בהווה, ולכן הטיפול האמיתי הוא תמיד לפתור את הבעיה שקיימת כרגע ולא את הבעיה שהייתה בעבר. כיצד הרעיון הזה משפיע גם על הדאגה מפני העתיד? אליעד מציין שגם כאשר האדם מוטרד מהעתיד, הוא לא באמת מוטרד מדברים שעדיין לא קרו. למעשה, האדם מוטרד כרגע מכיוון שבהווה שלו הוא אינו בטוח שהעתיד יהיה טוב, וזה מקור הלחץ שלו. גם כאן הבעיה האמיתית היא ההווה ולא העתיד עצמו. אך הוא מדגיש...

...מוחלטת על החיים או האם הכל אקראי. אליעד מסביר כי רוב האנשים מנסים להבין ולהשפיע על כל פרט ופרט בחיים שלהם, אך בסופו של דבר החיים הם סדרה של תהליכים שאותם אנו לא תמיד יכולים לשלוט בהם. יש דברים שהם מחוץ לשליטתנו, וישנם דברים שבהם אנו יכולים להתמקד ולהשפיע. היכולת לשלוט במשהו אינה תמיד מעידה על הבנה עמוקה של אותו דבר. איך נוכל להבין את עצמנו טוב יותר? אליעד מדבר על חשיבות ההבנה העצמית. אם אנו מבינים את עצמנו, את מה שמפריע לנו ואת מה שאנחנו רוצים, אז נוכל לחיות חיים טובים יותר. הכוונה כאן היא לא בהכרח...

...אף על פי שלכאורה יש אינספור שאלות שהאדם יכול לשאול, במציאות, אם הוא יתמקד ויבין את השורש הבסיסי של הכל - שאלות חדשות לא ייווצרו. במילים אחרות, הבנה אמיתית ומלאה של שורש הדברים מביאה לכך שהאדם מפסיק לייצר שאלות חדשות. הוא מדגיש שהסיבה לכך היא שישנה נקודה אחת או רעיון בסיסי מסוים, שכאשר הוא נתפס ומובן, הכל הופך לברור לחלוטין. אליעד מדגים זאת שוב באמצעות המצפן: לאחר שהמצפן מכוון נכון, הוא יפסיק לנוע ויישאר יציב. כך גם האדם, ברגע שהוא מבין לעומק את נקודת המפתח, הוא מפסיק את התנועה הבלתי פוסקת של השאלות...

...פחד פרדוקסאלי, למה יש פחד מוות? למה אין פחד מוות? חיים אחרי המוות, פחד מהמוות, למה קיים פחד? איך לא לפחד? מהו הפחד מהמוות וההיעלמות? בהרצאה זו אליעד עוסק בשאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות עמוקות הנוגעות לפחד ממוות והיעלמות, החוויה הקיומית של האדם, וההשלכות של המדיטציה על הבנת הנושא. אליעד פותח את ההרצאה בשאלה האם מוות הוא אלמות. הוא משתף בחוויה אישית במהלך מדיטציה, בה חווה רגע של התמזגות ומעבר בין הגבולות המוכרים, מה שהוביל אותו לפחד עמוק מההיעלמות. עם הזמן, חקר את הפחד הזה והבין שהוא נובע מהרצון להיות...

...את המשוגע שבך? כי האדם, מבין באופן חלקי שהוא קצת משוגע. והאדם שואל, כיצד הוא יכול לרפא את השיגעון של עצמו? והדרך לריפוי השיגעון העצמי, היא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. כי המשוגע, שבאמת מבין את השיגעון של עצמו, הוא חכם. כי הוא יודע להבדיל, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל האמיתי. ומי שיודע שהוא משוגע, אבל הוא מבין בדיוק, למה וכמה ואיך בדיוק הוא משוגע, הרי שהוא לא משוגע. ואדרבה, השיגעון שלו, הוא לטובתו והוא טוב מאוד. כי הוא מגדיל את צורת המחשבה שלו, בבחינת טוב מאוד וכולי. ובשורה התחתונה, ריפוי...

...הוא לא היה יודע להבדיל בין יש לבין אין. וכאשר אין הבדל בין היש לבין האין, ממילא הכל אחד ממש, והאדם חווה שלמות של ממש. כי האדם לא חווה את השלמות, רק משום שהוא חסר תמיד את ההעדר של מה שיש לו ושל מה שהוא. כי האדם לעולם לא יכול להיות דבר והיפוכו בו זמנית בבת אחת. ולכן לעולם האדם יהיה חסר, את כל מה ששונה ונפרד ממנו. אלא, שמצד האמת של המציאות, הכל אחד ממש. וכל ההפכים הם אחד ממש ברגע ובמקום הזה ממש. והאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את התפישה הזאת. כי כל השכל האנושי מבוסס על כך שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. ומצד...

...רגשיות, ויש לו בעיות מצטברות של 50 קילו ועוד בעיה אחת של 60 קילו, המוח ידחיק אוטומטית את הבעיה הכבדה של 60 קילו, מאחר והאדם לא יוכל להתמודד איתה. מהן ההשלכות של הדחקה? כאשר אדם מדחיק בעיה מסוימת, הוא לא מטפל בה. הדבר מוביל לכך שהבעיה ממשיכה להתקיים מתחת לפני השטח, ועלולה לייצר סימפטומים שונים ומגוונים המשפיעים על חייו של האדם. סימפטומים אלה יכולים להיות מצוקה נפשית, בעיות ביחסים בין - אישיים, קושי בתפקוד יומיומי וכדומה. האם אפשר לטפל בהדחקה בלי הצפה רגשית? אליעד כהן מסביר שאמנם הגישה המקובלת לטיפול...