... הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: ממתי את בבית?, מה את עושה עכשיו?, ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד
האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות
ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך טעים?, או איזה סוג תפוזים אתה אוהב?. באותה דרך, המילה שולחן יכולה ליצור ... מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת? לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים
והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים
והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה. לדוגמה, אם מישהו אומר הייתי בים, מיד אפשר לכתוב סיפור שלם על זה: היה חם ... או רק ישבת?, וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת. בנוסף, הוא מציין שכדאי לקחת בחשבון את כל
האסוציאציות שנולדות כשמישהו מדבר. אם לדוגמה הוא אמר הלכתי היום לים, אנחנו יכולים להעלות שאלות כמו לאיזה ים הלכת?, היית עם חברים או לבד?, מה עשית שם?. הדרך המובנית יותר היא ... מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה לפתח שיחה זאת השאלה? ש: אתה שומע משהו מניע מטרה. אליעד: כן. ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את הנושאים שלו ומוצא
אסוציאציות לאותן מילים וממשיך לדבר איתו על זה, אם אתה רואה שהוא מתעניין. אליעד: רגע לא רגע חכה שנייה, לא אתה בסדר בוא נעצור במשפט הזה. מה אמרנו לוקח את, מה המהות המהות זה ...