... לשנוא את הדת? הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, חוזרים בתשובה, אולי התורה נכונה? לברר את האמת, גן עדן וגיהנום, אמיתות התורה, שנאה לדת, הרב לייטמן, תורת הקבלה, חוכמת הקבלה איך להתמודד עם שנאה לדת ולרבנים כמו הרב אמנון יצחק? ...

... האמת, היצמדות לאמת, היצמדות לרצון, ספק מה האמת, שמירת מצוות, האם התורה אמת? לשמור מצוות, לחזור בתשובה, שכר ועונש, אמיתות התורה, לחזור בשאלה מה זה ללכת אחרי האמת ולמה קשה לאנשים להיצמד אליה? הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת ... כמו שאדם שנבחן לתפקיד חשוב היה מתכונן ולומד לעומק את כל החומר. מכאן נובע שרוב האנשים הטוענים שהם בטוחים באמיתות התורה, למעשה אינם בטוחים בה באמת. איך הקונפליקט בין רצון לאמת בא לידי ביטוי בחיי היום יום? אליעד כהן ... עושה זאת מיד ללא התלבטות. עצם ההתלבטות מראה שהאדם אינו בטוח באמת במה שהוא רוצה, וגם אינו בטוח באמת באמיתות הדבר שהוא חושב שהוא חייב לעשות. הקונפליקט, אם כן, משקף חוסר ביטחון מוחלט הן ברצון והן באמיתות הדבר. האם אנשים באמת בטוחים באמיתות התורה או באמונה שלהם? אליעד טוען שברוב המקרים אנשים אינם באמת בטוחים במה שהם חושבים כאמת, בין אם מדובר ...

נבואות שהתגשמו, נבואות התנ"ך, אמיתות התורה, אלוהים - מה האמת?

... שיטות שכנוע, דוגמאות לשתילת מחשבות, מניפולציות של מחזירים בתשובה, שיטות שכנוע של מחזירים בתשובה, טריקים להחזרה בתשובה, שמירת מצוות, אמיתות התורה, ניתוח וידאו

... שווא של נשים, תלונות שווא במשטרה, משה איבגי, ינון מגל, אחרי רבים להטות האם כמות המתלוננות משפיעה על סיכוי האמיתות של התלונה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד כמות המתלוננות משפיעה על הסיכוי לאמיתות של התלונה. הוא מציין את הדעה הרווחת לפיה ככל שיש יותר נשים שמתלוננות על אותו אדם, כך יש יותר ... שההטרדה התרחשה, או שאולי יש כאן ניסיון ממוקד לפגוע במישהו מסוים? מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? בהמשך, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו פועל במקרים כאלה. הוא מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שיותר ... על כך שהן אמיתיות, אך מציין שייתכן שההנחה הזאת אינה נכונה. כלומר, כשיש הרבה מתלוננים, ייתכן שזו לא עדות לאמיתות המקרה, אלא דווקא ניסיון לפגוע באדם מסוים. הוא מביא את דוגמתו של משה איבגי, בה השחקן נמצא במרכז שורת ... מניעים של רצון להרעיל את שמו של אדם או להכניס אותו למתקפה ציבורית. האם כמות המתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? בהמשך, אליעד שואל אם כמות המתלוננים באמת משקפת את סיכוי האמיתות של התלונה. הוא טוען שלפעמים, אם יש יותר מתלוננים, זה לא בהכרח מעיד על כך שהתלונה אמיתית. לפעמים דווקא ... לפגוע באדם מסוים. הוא מסביר שחשוב לבחון גם את סוג הקשר של המתלוננים עם הנילון כדי להבין את מידת האמיתות של התלונה. אליעד מציין כי לא כל תלונה היא בהכרח נכונה, גם אם היא מגיעה מכמה נשים שונות. ייתכן ... יותר נשים שמתלוננות, הן כנראה לא משקרות. אבל הוא טוען שייתכן שהמציאות שונה, ויותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. הוא מעלה את השאלה האם המוח שלנו יכול להניח שדווקא כשיש הרבה מתלוננים, מדובר בניסיון לפגוע באדם מסוים, ... שהתלונה נכונה, רק משום שקל לנו יותר להאמין לכך. תלונות שווא על הטרדה מינית הטרדות מיניות כמות התלונות כמדד לאמיתות תלונות שווא של נשים תלונות שווא במשטרה הטרדה מינית במשפט האם כל תלונה אמיתית? האם כמות המתלוננות משפיעה על סיכוי האמיתות של התלונה? במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הנושא של תלונות שווא בהקשר להטרדות מיניות, תוך בחינת השפעת כמות המתלוננים על סיכוי האמיתות של התלונה. הוא מתחיל בכך ששחקן מסוים נמצא במרכז שורת תלונות על הטרדה מינית, ומעלה את השאלה כיצד כמות ... אז כנראה משהו קרה. הוא שואל את השאלה: האם זו הנחה נכונה? האם כל תלונה נוספת באמת מעידה על אמיתות המקרה, או שאולי זה דווקא מעיד על כך שיש אנשים שמנסים להרעיל את שמו של אדם? הדיון עוסק בשאלה ... שהן באמת מנסות לפגוע במישהו, ולא בהכרח שהן אומרות את האמת. מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? לאחר מכן, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו חושב ומהם השיקולים שמנחים את ההבנה שלנו לגבי אמיתות התלונה. המוח שלנו נוטה לחשוב שאם יותר נשים מתלוננות, כנראה זה נכון, אך הוא מציין שייתכן שזו טעות. אליעד ... מציין את ההשפעה של כמות התלונות. אליעד מציין שייתכן שלפעמים ככל שיש יותר תלונות, לא בהכרח זה מעיד על אמיתות התלונות, אלא על כך שיש רצון לפגוע באדם מסוים או להוציא את השם שלו רע. האם כמות מתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? ההמשך של השיחה עוסק בהבהרת השאלה אם כמות המתלוננים באמת משקפת את סיכוי האמיתות של התלונה. אליעד מסביר שייתכן מאוד שבמצבים מסוימים, הכמות לא בהכרח משמעה יותר אמיתות, ושעלינו להסתכל גם על סוג הקשר של המתלוננות עם הנילון. הוא מציין דוגמה של שחקן שיכול להימצא במצבים שבהם ... לא בטוח שההנחה הזאת נכונה. הוא מבהיר שבעצם קיימת אפשרות שהמציאות שונה, וייתכן שיותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. המוח שלנו שואל את עצמו איך ייתכן שיותר נשים יתלוננו על אדם מסוים, ומגיע למסקנה שמא שקרניות אלה ...

... להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם ... יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת מחויבים. אך מנקודת מבט אחרת, יתכן שמבחינה אובייקטיבית, קיימות כמה אמיתות, כמה סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני ... ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא דפוק? אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל: הפרספקטיבה הראשונה רואה ... מגיעים למסקנות סותרות לחלוטין. הפרספקטיבה השנייה טוענת ההפך הגמור: השכל הוא למעשה מנגנון מושלם. לפי תפיסה זו, יש אינסוף אמיתות אובייקטיביות, אינסוף מהויות ואינסוף סיבות ראשונות, ולכן השכל האנושי משקף את האמת באופן מושלם. כל דעה, אפילו השיגעון הכי ... שהשכל לא משקף את האמת היא כי הוא מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. ... בתפיסת האמת האחת. הוא מעודד לשאול: האם השכל האנושי באמת משקף אמת מוחלטת? או שאולי המציאות עצמה מורכבת מכמה אמיתות, כמה מחויבי מציאות המקבילים זה לזה? האם השכל משקף את המציאות האמיתית? האם קיימת יותר מאמת אחת? האם אפשר ... אובייקטיבית אחת, למרות שאדם מבין שאמת זה אחד, כי השקר זה הרבה, והאמת אחת, כי אם אומרים שיש כמה אמיתות אז מה האמת, אבל אני אומר שגם התפישה שאומרת שיש אמת אובייקטיבית אחת, שהמציאות בזמן נתון יכולה להחיות רק ...

... ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית, בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה. שזה בעצם אומר, שכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, אוטומטית בתת המודע שלו, הוא ... של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ... מאמץ אינטלקטואלי / מאמץ רגשי וכיוב, שיוצר אצל האדם תחושת עייפות, מהמאמץ שתת המודע של האדם צריך לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל מהסביבה. כך שבמקום כלשהו, יש לאדם אינטרס ורצון שלא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, אלא לסמוך על המידע שהוא מקבל, ולהאמין שהוא אמת, בלי הצורך לבדוק אותו ולפחד שמא יקרה ... בנוח במחיצתך, ממילא הוא פחות חשדן והוא פחות בתחושה של פחד להיפגע, והוא מטבעו רוצה לנוח ולא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, והוא רוצה להיות בתחושה שיש לו על מי לסמוך ושהוא יכול להרגיש בנוח ושהוא לא צריך ... ושיקרה לו דבר רע. והאדם רוצה להרגיש את תחושת המנוחה האינטלקטואלית, שהוא לא צריך להתאמץ לחשוב כל הזמן, על אמיתות המידע שהוא מקבל. ואז הרצון של האדם להפסיק לבדוק את אמיתות המידע + התחושה שהוא מרגיש בנוח במחיצתך, ביחד זה גורם לאדם להיות הרבה פחות ערני וכמעט שלא לבדוק את אמיתות המידע שאתה מוסר לו. וזה גורם לו להאמין לך ולהשתכנע בקלות במה שאתה אומר לו. כי הוא מרגיש + ...

... להקשות על האדם לבצע את הבדיקה הזאת. ואת זה עושים על ידי זה שיוצרים רמת קושי גדולה יותר, לבדיקת אמיתות של הדברים. וככל שיותר קשה לאדם לבדוק את אמיתות הסיפור, כך זה יוצר אצלו יותר מאמץ, שהוא ינסה להימנע ממנו, ואז ממילא זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא ... שהדברים מוצגים בצורה יותר עובדתית ופחות בצורה של פירוש, כך בעצם אתה שולל את הלגיטימציה של השומע, לבדוק את אמיתות הסיפור שלך. וכך ממילא קשה לו רגשית לבדוק את אמיתות הסיפור שלך, וכך יש סיכוי גדול יותר לכך שהוא ישתכנע ויקבל ויאמין למה שאמרת. ואתה... אתה אל תפחד לבדוק ...

... ומהם מסרים סמויים אפשריים ומהם מסרים סמויים מחויבים? ומהן הנחות יסוד סמויות ומהן הנחות יסוד גלויות? ואבאר גם מהן אמיתות מקבילות שמחזקות את המסרים הסמויים שלך? ואבאר טכניקות שכנוע מתקדמות ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד... וראשית אסביר את ... יסוד לצורך הבנת הסיפור שלך. דהיינו, שהמסר הסמוי שלך, משולב בסיפור בתור הנחת יסוד מחויבת, לצורך הבנת הסיפור ולצורך אמיתות הסיפור. ולא רק כהנחת יסוד אפשרית, בצורה שבה המסר שלך כאילו סתם זרוק בתוך הסיפור כדרך אגב בלבד. ועדיין, ... מוסיף למה שהוא כבר יודע וכבר חושב שזאת אמת. ועוד אוסיף ואומר באופן כללי, שככל שתשלב בסיפור שלך יותר אמיתות מקבילות למסר הסמוי שלך, כך יש סיכוי גדול יותר שהאדם יקלוט את המסר הסמוי שלך. ואמיתות מקבילות פירושו, שאתה בונה את הסיפור בצורה כזו, שבה אתה שותל בתוך הסיפור עוד מסרים סמויים נוספים, בדיוק באותה ... טעים באופן מיוחד, שגם את זה האדם כבר יודע. דהיינו, אתה בונה את הסיפור בצורה כזו, שבה אתה לוקח אמיתות שהאדם מודע אליהן, ואתה מרכיב מהן סיפור. כאשר חלק מהאמיתות הופכות להיות המסר המרכזי. וחלק מהאמיתות משולבות בסיפור, כאילו הן מסרים סמויים. ובתוך כל הסיפור הזה, אתה משלב גם את המסר הסמוי שלך. שהוא עטוף כולו באמיתות מקבילות, גם ברמת הנחות היסוד של הסיפור. ושהן גורמות למסר הסמוי שלך ולהנחת היסוד הסמויה שלך, להיראות יותר אמיתית ...

... להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד עכשיו גשם. כמה טענות יש כאן? תשובה: יש כאן טענה אחת והיא ... של האם ועד כמה באמת X. למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון. שלב 5 -בדיקת אמיתות 4 הטענות: ואחרי שהבנו איך באופן עקרוני בודקים אם משהו הוא אמת, עכשיו ניקח את 4 הטענות ונבדוק את אמיתותן בצורה הבאה. אז הטענות לדוגמה הן: 1 - אני רעב. 2 - אני אוכל את העוגה. 3 - בגלל ... 2 השאלות האלו מקבילות ל 2 מתוך 4 השאלות הנל. השאלה האם זה באמת קורה, מקבילה לשאלה של בדיקת אמיתות הסיבה, האם באמת ועד כמה קורית הסיבה. והשאלה אם זה קורה אז מה, מקבילה לשאלה, האם הסיבה מחייבת את ... של האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה. עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן: כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה ...