למה חשוב לשאול "למה" וכיצד עושים זאת נכון?

השאלה "למה?" נמצאת במרכז חקירת הסיבתיות, ובאמצעותה אנו מנסים להבין את הקשר שבין סיבה לתוצאה. אליעד כהן מסביר שכדי לשאול את השאלה "למה?" באופן אפקטיבי ומדויק, חשוב קודם להבין את המשמעות של מושג ה

סיבתיות

. סיבתיות מוגדרת כקשר בין שני אירועים: אירוע אחד הוא ה

סיבה

והאירוע האחר הוא ה

תוצאה

. בלי קשר ברור בין אירועים, אי אפשר לשאול "למה", כי אין סיבה שגורמת לאירוע להתרחש. לדוגמה, אם מתרחש משהו שאין לו קשר לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול "למה זה קרה?".

מהן שתי הטענות שקיימות בכל סיבה?

כאשר אנו נתקלים בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי טענות נפרדות, וחשוב להפריד ביניהן:

• הטענה הראשונה
  
  האירוע או העובדה שנקבעה כסיבה.
• הטענה השנייה
  
  הקביעה שהסיבה בהכרח מובילה לתוצאה או לפעולה מסוימת.

לדוגמה, אם מישהו אומר "אתה צריך לאכול חסה כי חסה זה בריא", הוא מציג למעשה שתי טענות:

• טענה ראשונה: "חסה היא דבר בריא".
• טענה שנייה: "בגלל שחסה היא דבר בריא, אתה צריך לאכול אותה".

ניתן להעלות שאלות על כל אחת מהטענות הללו בנפרד:

• "למה חסה היא דבר בריא?" - שאלה הבוחנת את נכונות הטענה הראשונה.
• "למה זה שחסה היא דבר בריא אומר שאני חייב לאכול אותה?" - שאלה הבוחנת את הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה.

כיצד דוגמת התפילין מדגימה את העיקרון הזה?

כאשר מישהו אומר: "צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר", הוא טוען שתי טענות:

• "אלוהים אמר שצריך להניח תפילין".
• "בגלל שאלוהים אמר, אתה חייב להניח תפילין".

גם כאן אפשר להעלות שתי שאלות נפרדות:

• "למה אתה אומר שאלוהים אמר שצריך להניח תפילין?"
• "למה עצם העובדה שאלוהים אמר זאת מחייבת אותי להניח תפילין?"

איך דוגמת החולצה האדומה עוזרת להבין את השאלות הסיבתיות?

אם מישהו אומר "אסור לך ללבוש חולצה אדומה כי אז לא תוכל לטוס לחלל", קיימות שתי טענות נפרדות:

• "לבישת חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל".
• "בגלל שזה ימנע ממך לטוס לחלל, אסור לך ללבוש חולצה אדומה".

גם כאן ניתן לשאול:

• "למה חולצה אדומה תמנע ממני לטוס לחלל?"
• "למה העובדה שלא אוכל לטוס לחלל פירושה שאסור לי ללבוש חולצה אדומה?"

מה עושים בפועל כשחוקרים טענות סיבתיות?

בפועל, כדי לנתח נכון כל טענה סיבתית ("X בגלל Y"), יש לבצע את השלבים הבאים:

1. זיהוי הטענות
   
   קודם כל, להבין שיש תמיד שתי טענות נפרדות - הטענה לגבי הסיבה עצמה והטענה על הקשר בינה לבין התוצאה.
2. בחינת כל טענה בנפרד
   • האם הסיבה עצמה אמיתית, נכונה או מבוססת?
   • האם באמת קיימת תלות הכרחית בין הסיבה לבין התוצאה?
3. בדיקת הסברים חלופיים
   
   האם התוצאה יכולה לנבוע מסיבות אחרות או מסיבות נוספות, שאינן קשורות לסיבה המדוברת?

לדוגמה, כאשר מישהו אומר "אני צריך להתפטר מהעבודה כי רע לי שם", הוא בעצם מציג שתי טענות:

• טענה ראשונה: "רע לי בעבודה".
• טענה שנייה: "בגלל שרע לי, אני צריך להתפטר".

אפשר לשאול שאלות נפרדות:

• "האם באמת רע לי בעבודה? למה רע לי?"
• "האם העובדה שרע לי בעבודה מחייבת אותי להתפטר? האם אין פתרונות אחרים?"

מה אפשר להרוויח מחקירת סיבתיות בצורה זו?

שיטת החקירה הסיבתית שאליעד כהן מלמד מאפשרת לנו לבחון את אמיתות הטענות באופן מעמיק, להבין טוב יותר את עצמנו ואחרים, ולדייק במחשבות ובטיעונים שלנו. הדבר עוזר לקבל החלטות נכונות יותר ולשפר את איכות החשיבה שלנו, מכיוון שאנו לומדים לא לקחת טענות כמובן מאליו אלא לשאול ולברר היטב את כל חלקיהן.

מה לסיכום חשוב לזכור כאשר שואלים "למה"?

כאשר נשאלת השאלה "למה", תמיד נבדוק שיש לנו לפחות שתי שאלות אפשריות לשאול:

• לגבי נכונות הטענה עצמה - האם הסיבה אכן נכונה?
• לגבי הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה - האם הסיבה באמת מובילה בהכרח לתוצאה המדוברת?

באמצעות שיטה זו אפשר לפתח יכולת חשיבה ביקורתית, חדה ומדויקת יותר, שמובילה להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות.

למה בכלל לשאול 'למה'?

השאלה 'למה' עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה לנו מחשבה מסוימת, לרוב אנחנו רוצים להבין את הסיבה שמאחורי הרעיון או הפעולה. השאלה 'למה' מנסה לברר מה קרה לפני כן, או מה גרם למשהו לקרות. אם אין שום קשר בין אירוע אחד לאחר, אי אפשר לשאול עליו 'למה', כי אין לו סיבה שמובילה אותו.

מהי סיבתיות וכיצד היא קשורה לשאלה 'למה'?

סיבתיות פירושה קשר של סיבה ותוצאה בין שני אירועים. אם יש אירוע אחד שמתרחש, ולא קשור לשום דבר אחר, אז לא שייך לשאול עליו 'למה'. 'למה' הופכת להיות רלוונטית רק אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך האירוע הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה.

איך לזהות טענות סיבתיות?

כאשר מישהו אומר "עשה X כי Y", יש כאן שתי טענות עיקריות:

1. הטענה ש - Y נכון (למשל "חסה זה בריא").

2. הטענה שמכך ש - Y נכון, נובע שצריך לעשות X (למשל "בגלל שחסה בריא, צריך לאכול אותו").

בכל פעם שיש לנו סיבה ותוצאה, יש לפחות שתי טענות שאפשר לבחון כל אחת מהן בנפרד.

איך דוגמת החסה ממחישה זאת?

בדוגמת החסה מישהו אומר: "תאכל חסה, כי חסה זה בריא." כאן קיימות שלוש נקודות התייחסות:

1. "תאכל חסה" - עצם הקריאה לפעולה.

2. "חסה זה בריא" - קביעה לגבי ערכה של החסה.

3. "בגלל שחסה בריא, צריך לאכול חסה" - חיבור בין הסיבה לתוצאה.

מכאן אפשר לשאול שתי שאלות נפרדות:

- למה אתה אומר שחסה זה בריא?

- למה זה שחסה בריא אומר שאני חייב לאכול אותה?

כיצד דוגמת הנחת התפילין מציגה עיקרון דומה?

אם מישהו אומר "אתה צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר, " הוא בעצם מציג שתי טענות:

1. "אלוהים אמר להניח תפילין."

2. "בגלל שאלוהים אמר להניח תפילין, אתה צריך להניח תפילין."

מכאן שניתן לשאול:

- למה אתה חושב שאלוהים אמר זאת? או למה אלוהים אמר להניח תפילין?

- למה עצם העובדה שאלוהים אמר מחייבת אותי להניח תפילין?

איך הדוגמה של החולצה האדומה מבהירה את העניין?

נניח שמישהו אומר: "אסור ללבוש חולצה אדומה, כי זה ימנע ממך לטוס לחלל." לכאורה זו טענה אחת, אבל בפועל יש כאן שתיים:

1. לבישת חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל.

2. בגלל שלבישה של חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל, אסור ללבוש אותה.

שוב אפשר לשאול שתיים:

- למה חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל?

- למה העובדה שזה מונע ממני לטוס לחלל בהכרח אומרת שאסור לי ללבוש אותה?

האם תמיד יש שתי שאלות בכל מקרה של סיבה ותוצאה?

בכל פעם שעולה טענה של סיבתיות (כלומר "A קורה בגלל B"), אפשר לאתר שתי טענות: עצם האמירה ש - B נכון, והקביעה ש - B גורם ל - A. מכאן שמתגבשות לפחות שתי שאלות אפשריות:

1. האם ואיך B אכן נכון או מתרחש?

2. האם ואיך מכך ש - B נכון נובע בהכרח ש - A הוא תוצאה או פעולה מחייבת?

מה עושים בפועל עם שאלות ה'למה'?

במצב מעשי, אחרי שזיהינו שיש לנו סיבה ותוצאה, אפשר לשאול את עצמנו או את מי שמולנו:

- האם הסיבה עצמה נכונה?

- האם התוצאה אכן נגרמת מהסיבה הזו בלבד, או שיש סיבות נוספות?

- האם באמת נובעת פעולה כלשהי מכך שהסיבה נכונה?

ניתן להרחיב את החקירה עוד יותר ולשאול שאלות נוספות, אבל הדבר הבסיסי הוא להבין שתמיד מתקיימות לפחות שתי טענות כאשר אומרים "X קורה בגלל Y."

איך אפשר להתקדם בחקירה סיבתית?

ראשית, מזהים את שני החלקים של הסיבתיות: הסיבה והתוצאה. שנית, בודקים כל חלק בפני עצמו - האם הסיבה נכונה, והאם היא בהכרח גוררת את התוצאה. שלישית, אפשר לבחון האם התוצאה נובעת אולי מסיבות אחרות, או אם יש דרך אחרת להסביר את הקשר בין האירועים.

סיכום הדברים העיקריים

השאלה 'למה' היא שאלה של חקירת סיבתיות. כדי להבין 'למה', צריך לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ולזכור שבכל טענה של "עשה כך כי כך" חבויות שתי טענות: אחת על נכונות הסיבה, ואחת על הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. בעזרת הכללים הללו ניתן ללמוד לשאול 'למה' בצורה חדה יותר, הן לגבי הדברים שאנחנו שומעים מאחרים והן לגבי המחשבות והטענות שלנו עצמנו.