... ושהכל הוא מחויב המציאות, למרות שהוא נראה כאפשרי המציאות. ואז האחדות נכללת בנפרדות בשלמות. ואז האדם כבר לא צריך להגדיר ולהפריד את האחדות מהנפרדות כדי להבין אותה, אלא הוא מצליח להבין אותה, להכיל אותה, לחשוב עליה, ולחוות אותה, בתוך ...

... נמצא בה. (ואעפכ הוא מחפש את ההתגלות שלה, ומוצא אותה תמיד, בכל פעם מחדש בצורות שונות וכולי). ומי שמנסה להגדיר את האמת המוחלטת, דהיינו, כאשר האדם רוצה לחוות את האמת, שלשם כך הוא צריך להגדיר אותה, כדי לחוות אותה. שאז האדם מנסה להגדיר ולהבין מהי האמת המוחלטת, למרות שבאמת, האמת המוחלטת היא לא מוגדרת. אדם כזה, ככל שהוא מנסה יותר להגדיר את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת ... לא מנסה להשיג את מה שאינו מוגדר, הרי שמנקודת מבט מסוימת, הוא קרוב אליו באופן חלקי, יותר ממי שמנסה להגדיר את מה שאינו מוגדר. וכאשר האדם מחפש את האמת, הוא בעצם מחזק אצלו את השקר, שאומר, שלאמת יש צורה ... האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, שהאדם יפסיק לחפש את הטוב באמת, ... האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן האדם תמיד סובל. וכך הדבר ממשיך, עד שהאדם מחליט לחפש ולהגדיר את הצורה של הטוב האמיתי, כדי להשיג אותו כולו בשלמות. שאז בעצם הוא עוד יותר מתרחק ממנו. והדבר דומה ... זאת רוצה לחוות את הטוב האמיתי, ולכן הוא מנסה להבין מהו. ועל האדם להבין את האמת, שהוא בעצם מנסה להגדיר, משהו שהוא אינו מוגדר. ולכן האדם צריך לשמור על מחשבה נקייה חסרת הגדרות, ולנסות כמה שפחות להגדיר. ולהבין, שהוא בעצם מנסה להתחבר, אל מה שאינו מוגדר. שרק הוא, אין סופי, ללא כל צורה, שאינו תלוי, והוא נצחי וכולי. וגם אז, האדם בעצם מנסה להגדיר לעצמו, מהו הדבר שאינו מוגדר. והוא בעצם עושה זאת על ידי השלילה וההיפוך של הדבר. אבל באמת, הטוב האמיתי ... שכבר נמצא אצל האדם בצורה מאוד חלשה), הוא יכול לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. ואז הוא יכול לאחוז ולהגדיר, גם את מה שאינו מוגדר כלל. כי הוא יכול להבין, שיש ואין זה אחד, דהיינו, שהצורה שהיא יש סוף, ... ושהשקר שהוא אין סוף, הם אחד ממש. וכיוב, שהוא יכול לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים ... מוגדר, הם אחד ממש. וכשהאדם מנסה להבין את מהות המוגדר ואת מהות מה שאינו מוגדר, הוא מפריד ביניהם, כדי להגדיר ולהבין אותם. אבל בכך, הוא בעצם מתחבר לשקר שמפריד אותם. ואחכ האדם רואה את האמת. שבאמת הכל אחד ממש. ... נפרדת עד לשורש שלהם, רק אז הוא רואה שהם באמת ישות אחת בשורשם. כי כל זמן שהאדם לא יודע להגדיר בדיוק, מהו טוב ומהי אמת ומהי המהות וכולי, הרי שהוא לא רואה עדיין, שהמהות והטוב והאמת, לפני ההגדרה שלהם, ... דבר, מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם אחד. ואז, האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, זה לא אפשרי. כי האדם תמיד כן ... שלו. כי אפילו ידיעת האדם את עצמו, גם היא עצמה תלויה בהגדרת השכל של האדם. ולכן מי שלא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר באמת, דהיינו, מי שלא מסוגל בשכל שלו, לחבר דבר והיפוכו, אז תמיד כאשר ... שקר. כי הכל כבר מושלם והכל כבר אמת וטוב אמיתי. ולכן על האדם, תוך כדי זה שהוא מנסה להבין ולהגדיר, עליו לזכור תמיד, שהכל אחד. דהיינו, שכל מה שהוא מבין ומגדיר, זה הכל נמצא באחדות, עם הניגוד שלו. כגון ...

... רגשית, לא יכולה לגרום לו להרגיש רע. ואז הוא אדם חופשי באמת, לבחור בבחירה חופשית מלאה, האם הוא רוצה להגדיר רצון מוגדר, וליצור טוב ורע וכולי, או שלא. ובסיכומו של דבר, האדם לעולם לא עובד בשביל העתיד / העבר, ...

... וכאשר האדם מנסה להתקדם ולקדם את עצמו, הוא מגדיר עבור עצמו מטרה מוגדרת. והמטרה המוגדרת היחידה שאותה צריך האדם להגדיר עבור עצמו, היא להבין את המציאות, כפי מה שהיא באמת, בלי כל אינטרס כלשהו. אלא להבין את האמת, באשר ... ככ לא מוגדר, עד שהאדם יכול להיות דבר והיפוכו בבת אחת. (או, מקום שהוא ככ מוגדר, עד שהוא מסוגל להגדיר דבר והיפוכו, כהגדרה אחת). והדרך היחידה בעולם להשיג את החוויה הזאת, היא על ידי הבנה בלבד. כי האדם חווה, ... להגיע לכך, היא רק על ידי הבנה בלבד! וכל דרך אחרת, היא דרך של שקר ושל סבל. שהאדם מנסה להגדיר משהו, ולהשיג אותו. ומובטח לאדם, שאם הוא ינסה להגדיר משהו ולהשיג אותו, הוא יסבול. וגם לנסות לא להגדיר שום דבר, גם זאת הגדרה, וגם זה מביא סבל. ועל האדם לא להגדיר שום דבר, גם לא להגדיר, שהוא לא רוצה להגדיר. אבל האדם כן מוכרח לנסות להבין את המציאות. וגם את זה לעשות, בלי להגדיר מראש תשובה רצויה, לאיך ההסבר של המציאות צריך להיות. ואז בסופו של דבר, האדם רואה את האמת, שהצורה והמהות ...

מוגדר ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו ... הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל ... גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת.

... נאמר גם שאפשר לטעון שבמקום הזה הטוב והרע מתאחדים עד כדי כך שאין שום הפרדה ביניהם, ולכן בלתי אפשרי להגדיר את המצב כטוב או רע. רק מי שממש ישיג את רמת האחדות הזו, ידע באמת כיצד היא נחוויית, כי ...

... הרצונות שלו. לאחר מכן, האדם מגדיר את האני שלו בתור המוח, הראש, הגוף, ואפילו מעבר לכך - הוא יכול להגדיר את הרכוש שלו, הרכב שלו, את הילדים שלו, כחלק מהאני שלו. אליעד כהן מסביר שאדם אומר משפטים כמו אני ...

לא להגדיר, מהי מהות ההגדרות ולמה לא להגדיר הגדרות, לפני בריאת העולם והמפץ הגדול, איך לחזור להתחלה מה הקשר בין לא להגדיר הגדרות לבין לחזור למצב שלפני הבריאה? כאשר אליעד כהן מדבר על לא להגדיר הגדרות, הוא למעשה מתכוון לכך שהדרך לחזור לנקודת ההתחלה, לזמן שקדם לבריאת העולם והמפץ הגדול, היא על ידי הימנעות ... לנקודה הראשונית - זו שהייתה לפני הבריאה ולפני המפץ הגדול - מתרחשת על ידי ויתור על ההגדרות. כשהאדם מפסיק להגדיר, הוא מפסיק להפריד בין דבר לדבר. במצב של חוסר הגדרה מוחלט, הכל חוזר להיות אחד. במצב זה אין זמן ... של עמדת הכוח, לפי אליעד כהן, היא המצב שבו האדם נמצא לפני שהוא מגדיר דבר מסוים. ברגע שהאדם מתחיל להגדיר, הוא מאבד את אותה עמדת כוח. כאשר האדם בוחר או מעדיף משהו אחד על פני דבר אחר, הוא למעשה מצמצם את עצמו ומאבד את המצב ההתחלתי של האחדות. כדי לחזור לעמדת הכוח האמיתית, צריך פשוט להפסיק להגדיר ולהפסיק להעדיף. רק אז אפשר לשוב לאותה נקודה שבה הכל מאוחד. למה אסור להגדיר לפי אליעד כהן? אליעד כהן מדגיש שאסור להגדיר מכיוון שההגדרה עצמה יוצרת מציאות מוגבלת. ההגדרה יוצרת מציאות של ניגודים והפרדות. מי שרוצה להגיע להבנה עמוקה יותר של ... של האחדות המוחלטת. ההימנעות מהגדרה היא הדרך היחידה לחזור למצב שלפני הבריאה. מה היה לפני המפץ הגדול? למה אסור להגדיר הגדרות? איך חוזרים למצב של אחדות? מהי עמדת הכוח לפי אליעד כהן? מה הקשר בין הגדרה למציאות? איך לחזור ...

דרך ללא כל דרך, למה בכל דרך בחיים יש חיסרון, איך לא להגדיר ולא להגביל את עצמך, איך לשלב ניגודים מהי המשמעות של דרך ללא כל דרך לפי אליעד כהן? אליעד כהן ...

... אחדות ונפרדות. לדבריו, המטרה איננה להפריד בין המושגים, אלא דווקא לתפוס כיצד הם מתקיימים במקביל. הוא מדגיש שכל ניסיון להגדיר או להגביל את ההבנה, הופך אותה למוגבלת ואינה אמיתית. זאת משום שהבנה אמיתית, לדבריו, אינה יכולה להיות מוגדרת במילים ... להבנה אמיתית של אחדות? אליעד כהן טוען שכדי להגיע להבנה אמיתית של האחדות, אדם חייב להשתחרר מהצורך לחשוב או להגדיר את האחדות. הוא מתאר תהליך שבו בהתחלה אדם מבין שעליו להפסיק להתייחס למה שאנשים אחרים חושבים עליו, ולאחר מכן ... אינה מתרחשת באמצעות חשיבה מודעת או ניסיון לתפוס את האחדות בצורה רציונלית, אלא היא מגיעה כאשר האדם מפסיק לנסות להגדיר אותה, לחפש אותה או להרגיש אותה. כשמפסיקים לחפש או לחשוב על זה, האדם נמצא כבר בתוך החוויה של האחדות. הוא מדגיש שההבנה הזאת היא לא משהו שאפשר להגדיר בצורה מדויקת, כי ברגע שהגדרת, הגבלת אותה. הוא טוען שהבנה אמיתית של האחדות לא מותירה מקום לחשיבה, לניתוח או ... חוויית האחדות לא יכולה להיות מחשבה או רעיון מוגדר. הוא מסביר שאם אדם עדיין צריך לחשוב על האחדות, או להגדיר אותה במילים, הרי שעדיין לא הגיע להבנה אמיתית שלה. לדבריו, ברגע שמגדירים משהו, הוא כבר הופך להיות מוגבל וסופי, ... לתחושות ומעבר לכל צורה מוגדרת. מה הקושי המרכזי בהגעה להבנת האחדות? הקושי המרכזי, לפי אליעד כהן, הוא שהאדם מנסה להגדיר את האחדות דרך המחשבה והשכל הרגיל, ובכך הוא מגביל את עצמו ואת האחדות. לדעת אליעד, כדי להגיע להבנה אמיתית של אחדות האדם חייב לוותר לחלוטין על כל ניסיון להגדיר או להבין במושגים מוגדרים. כל ניסיון לחשוב או לתפוס את זה במילים או במושגים מסוימים הוא, למעשה, מניעה מלהגיע ... האדם עדיין מחפש או זקוק להבנה כלשהי, הוא עדיין תקוע בנפרדות. רק כאשר האדם מוותר לחלוטין על הצורך להבין ולהגדיר, הוא יכול להגיע להבנת האחדות האמיתית. מהי חוויית האחדות? איך להגיע להבנה אמיתית של אחדות? מה ההבדל בין אחדות לנפרדות? האם אפשר להגדיר את האינסופי? מה זה שכל אמיתי לפי אליעד כהן? איפה נמצאת חוויית האחדות? איך להשתחרר מהצורך להגדיר את המציאות?