... עומק שונות. כי פחד קיומי, יכול להתבטא גם בחרדה מפני פיטורים. שהאדם מפחד שיפטרו אותו, משום שזה סוג של איום על הקיום שלו. ומצד האמת, כל חרדה או פחד, הם כולם קיומיים בצורה כזו או אחרת. כי גם פחד ... לעצם קיומו. וכאשר האדם אומר אני, הוא מתכוון יותר מכל לתודעה העצמית שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם הקיום של התודעה העצמית שלו, על ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מוות תודעתית, ופחד מוות ... מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. והמסר הוא, שחרדה קיומית, נובעת מהאיום הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא תיעלם לגמרי. ומי שיחקור ויבין את מהות התודעה העצמית שלו, ואת מהות הקיום העצמי שלו, עד לקצה ...

... צודק. וההסבר הוא, שלפעמים האדם מרגיש שמערערים לו את הביטחון העצמי שלו בעצמו. ואז לפעמים האדם מרגיש סוג של איום קיומי על דעתו ועל האגו שלו ועל הגאווה שלו. ואז לפעמים הדבר הזה גורם לאדם להיות מוכן לשקר ולהיות ... אז מהיבט מסוים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, אז זה ישמור על האגו שלו. ואז הוא לא ירגיש מאוים. ואז אחכ יהיה יותר קל לשכנע אותו שהוא לא רק צודק אלא גם צודק וגם טועה, או רק טועה. ... הכוח שלו. והאפשרות הזאת אומרת, שאם ברצונך לגרום למישהו לשנות את דעתו, אז באפשרותך לגרום לו להרגיש 0 אחוזי איום, ו 100 אחוז הסכמה שלך עם דעתו. ואז האדם משחרר את כל מנגנוני ההגנה שלו, שגורמים לו לרצות להישאר ...

... הוא מרגיש סכנה לחייו, הוא לא יחכה שהאויב יתקוף אותו, אלא יפעל להכות אותו מבעוד מועד, כדי למנוע כל איום עתידי. זאת המחשה לכך, שכאשר רוצים לחסל פחד לחלוטין, לא מחכים שיגיע, אלא פועלים מראש. כיצד לבחור אם להחשף ... מאליה. דוגמה נוספת היא מקרה קיצוני יותר: אם מישהו מסכן את חייו, והאדם לא מסוגל לישון בשקט כל עוד האיום קיים, הוא לא יחכה שהאויב יגיע ויתקוף אותו, אלא ילך לחסל אותו מראש, כולל ילדיו וצאצאיו, כדי למנוע נקמה עתידית. זאת המחשה ברורה לכך שאם אדם רוצה לחסל פחד או איום לגמרי, אין טעם להמתין שהאיום יגיע. לעומת זאת, אדם שלא מוטרד מהאיום אלא רק רוצה להיות מוכן למקרה שהוא יגיע, אין טעם שיילך לתקוף מראש, אלא ימתין שהאיום יתגשם ורק אז יגיב. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא המצב הביטחוני מול האיראנים: או לתקוף אותם מראש כדי למנוע ...

... מסוימים מסרבים להקשיב או להתעמק ברעיונות חדשים? כאשר אדם מחזיק בעמדה מסוימת כל חייו, שינוי בתפיסה יכול להיות עבורו איום קיומי. אם הוא רגיל לראות את הקיר כלבן, כל שינוי בתפיסה יכול לגרום לו להרגיש שמערערים על יסודות חייו. אליעד מסביר שמורה רוחני צריך לקחת בחשבון את הקושי הזה ולדעת כיצד להוביל את התלמיד להבנה בצורה שלא תרגיש מאיימת. כיצד ניתן להפוך כל דיון למעניין ולא לשקוע בשעמום? שעמום בדיונים נובע לעיתים מחוסר התחדשות. כאשר המורה או התלמידים ... מסוימים מסרבים להקשיב או להתעמק ברעיונות חדשים? כאשר אדם מחזיק במשהו לאורך כל חייו, שינוי בתפיסה עלול להיות עבורו איום קיומי. אם הוא רגיל לראות את הקיר כלבן, וכל חייו נבנו על כך שהקיר הוא לבן, הרי שכל ניסיון ... חייו. אליעד מסביר שמורה רוחני צריך לקחת זאת בחשבון ולדעת כיצד להוביל את התלמיד להבנה בצורה שתהיה נעימה ולא מאיימת. כיצד ניתן להפוך כל דיון למעניין ולא לשקוע בשעמום? אחד הגורמים העיקריים לשעמום בדיונים הוא חוסר התחדשות. כאשר המורה ...

... אפשר להבליט הישגים ספציפיים כדי לשנות את הדימוי הציבורי, כמו: הראש ממשלה שמר על הביטחון בכך שנלחם באיראן וביטל איום ביטחוני חמור. המחירים ירדו בתקופתו, כמו למשל ירידה במחירי החשמל ב - 10% למרות עלייתם הכללית. בזמן כהונתו, מחירי ... בודקים באילו מקרים מסוימים זה נכון, גם אם באופן כללי המצב הביטחוני הידרדר. לדוגמה: ראש הממשלה נלחם באיראן ומנע איום ביטחוני חמור. בזמן כהונתו מחירי החשמל ירדו ב - 10%, למרות שהמחירים באופן כללי עלו. תחת הנהגתו, מחירי הסלולר ...

... הקהל. השימוש במילים הללו יוצר אווירה של הידברות ופתרון אפשרי, במקום אווירת משבר או סכסוך. כיצד ניתן להעצים תחושת איום וסכנה בנאום? כדי לשכנע ולהפחיד, אליעד כהן מציע להשתמש בביטויים מפורשים וברורים יותר. במקום לומר להבטיח את ביטחון ישראל, יש לומר להבטיח את קיומנו. המילה קיום חזקה הרבה יותר מביטחון ומשדרת איום וסכנה מוחשיים. שימוש במילים כמו השמדה, סכנה קיומית, ואיום מיידי מגביר את הלחץ הרגשי על השומע וגורם לו להרגיש שהנושא דחוף ומסוכן יותר. איך להימנע מטעויות ניסוח שמחלישות ... מעביר מסר שהמהלך הנוכחי שלו הוא חיובי, הכרחי ואף מחזק את ישראל ביחסים הבינלאומיים. איך לגרום לשומעים לפחד ולהשתכנע מאיום איראני? אליעד כהן מציע להוסיף תמיד תיאורים של איראן כמסוכנת, כמו איראן שמאיימת להשמיד אותנו. לא מספיק להזכיר רק את השם איראן. השימוש בביטויים כמו מדינה שרוצה להשמיד אותנו או איראן המאיימת על קיומנו יוצר אצל השומעים תחושת פחד חזקה ומיידית יותר. איך לסיים את הנאום באופן משכנע ואפקטיבי? לסיום, אליעד כהן מציע שנתניהו היה צריך להדגיש בסיום הנאום שהנושא המדובר הוא קריטי להמשך הקיום של ישראל. סיום הנאום במילים מאיימות ומחזקות כמו מדובר בהסכם שבו תלוי המשך קיומנו כעם וכמדינה היה יוצר תחושת דחיפות ואיום, שמשאירה רושם חזק ומתמשך על השומעים. איך לכתוב נאום בחירות? איך לשכנע אנשים? איך להעביר מסר מול קהל? איך ...

... או עקיף, מתוך תקווה שהאשמה כזו תגרום לו להודות. אבל הגישה הזאת מוטעית, כי ברגע שאדם מרגיש מותקף או מאוים, הוא באופן אינסטינקטיבי ינסה להגן על עצמו ויכחיש את מעשיו. אפילו אם אותו אדם אכן ביצע את המעשה, הוא מיד ירגיש צורך לשקר או להסתיר זאת מתוך תחושת איום. לדוגמה, אם אומרים למישהו אתה עשית את זה, הוא מיד ירגיש מותקף ויאמר באופן אוטומטי שהוא לא עשה, לא ראה ולא שמע כלום. לכן, הגישה הנכונה לפי אליעד, היא ליצור אווירה שבה האדם לא ירגיש מאוים כלל. אליעד מדגיש כי לא מספיק רק לומר במילים אתה לא מאוים, כי זה לא באמת מרגיע את הצד השני, אלא יש ליצור בפועל תחושה שהכל בסדר, ושאין שום כעס או ... את האמת, גם כאשר הם מתפתים לשקר. הוא מסביר שאנשים משקרים בעיקר כי הם חשים אי - נוחות או מאוימים מלומר את האמת. לדבריו, לאדם הרבה יותר נוח וטבעי להגיד אמת. הוא נותן דוגמה פשוטה לכך: אדם שעומד מול ... אם רוצים לגרום למישהו לומר את האמת, צריך לגרום לו להרגיש שהוא מתקבל ללא תנאים, ושהוא לא נמצא בשום איום או סכנה. ככל שהוא ירגיש יותר בנוח, כך הסיכוי שיגיד את האמת יגדל. חשוב לשדר לאותו אדם שלא משנה ... מאשימים אותו או מה שזה לא יהיה אוטומטית גם אם הוא עשה את מה שהוא עשה עדיין הוא מרגיש מאוים ואז הוא לא ירצה להודות במה שהוא עשה הוא מרגיש שמנסים לתקוף אותו ואז הוא יגיד לא הייתי, לא ... טוב שהוא עשה, במשהו שיכול לסבך אותו באיזה דבר בעייתי מה שצריך לעשות זה לוודא שגורמים לו להרגיש לא מאוים. אז זאת אומרת צריך לפנות לאותו בן אדם ולשדר לו שהוא לא מאוים ואני לא אומר שצריך להגיד לו תקשיב אתה לא מאוים כי זה כבר דבר מטופש, צריך לשדר לו באמת שהכל בסדר, שאין שום בעיה ושמרוצים ממנו ומה שזה לא ... מחשבה שאומרת לו לא, זה לא באמת ככה יש קונפליקט. והסיבה שאנשים מעדיפים להיות בקונפליקט ולשקר משום שהם מרגישים מאוימים, הם אומרים עדיף לי לשקר הבן אדם הוא חושב שעדיף לו לשקר ולהיות בקונפליקט עם המציאות מאשר להגיד את ... צריך לעשות זה לשדר לצד השני שהוא מקבל אותו בלי תנאים שהוא אוהב אותו בלי תנאים, שהוא לא הולך לאיים עליו בשום דבר וכו. בקיצור לגרום לו להרגיש בנוח, ככל שבן אדם מרגיש יותר בנוח כך יהיה לו יותר ...

... שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד. מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים? אליעד מסביר כי האיומים, כגון יזרקו אותך מבית הספר, עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד. אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות ...

... את עמדתכם. עליך להראות כי יש מקום לסוגי דעות שונים, ואז לחזור ולהסביר את עמדתך. האם כל התנגדות היא איום? לא בהכרח. התנגדות לא תמיד מצביעה על איום או על אי - נכונות. אם מישהו מציג עמדה מנוגדת, חשוב לשאול את עצמך: האם הוא מאיים עלי? אם לא, אז סביר להניח שאין צורך להרגיש מאוים. אם לא מבינים את סיבת ההתנגדות, ייתכן וזה יוביל לחוסר נוחות, אך אם מבינים את הדעה, ניתן להתמודד איתה ...

... ההיגיון שאומר כי הריגת מחבל מנוטרל נחשבת לפעולה לא מוסרית בעיני אנשים מסוימים, משום שהוא כביכול כבר לא מהווה איום. מצד שני, הוא מציג טענה הפוכה, שלפיה המחבל עדיין מהווה איום פוטנציאלי בעתיד, במיוחד אם ישוחרר. המחבל לא הפסיק לרצות להרוג, אלא רק הפסיק בפועל, ולכן יש היגיון מוסרי דווקא ...