...למשל, אם הילד מתלבט אם לעשות פעולה מסוימת, ההורה יכול לעודד אותו לחשוב בצורה מודעת: מה הם החסרונות ומה הם היתרונות של מה שאני עומד לעשות?. בעזרת הרגל זה, הילד ילמד לחשוב מראש על ההשלכות של מעשיו ולא רק לפעול מתוך דחף רגעי. מה המשמעות של ללמד ילד לראות גם את הצד השני בכל סיטואציה? אליעד מתאר שהיכולת להבין את הצד השני בכל ויכוח או קונפליקט היא מיומנות מרכזית שיש להקנות לילדים. כאשר הילד רגיל לנתח את נקודת המבט של הצד השני, הוא פחות נצמד לעמדה שלו באופן...

... השתקפות עצמית, הכל מדבר עליך, להזדהות עם כל דבר, השכל שיש בכל דבר, חינוך ילדים, מורה בבית ספר , שיעור בגיאוגרפיה, השכל של סיפורי מעשיות, ללמוד מכל דבר איך להפוך כל נושא למעניין ורלוונטי לתלמידים? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לכך ... רגשות ומחשבות שונות. בדגם הגזרתי, העיר מתפתחת לאורך צירי תחבורה ראשיים, וזה יכול לשקף את הדרך שבה האדם מפתח יכולות והתנהגויות בהתאם לצירים החשובים בחייו, כמו יכולת ההסתגלות וההתאמה לשינויים. מדוע חשוב להזדהות גם עם דברים שליליים? אליעד טוען שכל דבר שמתרחש בעולם, ... בסיפור מתקיים בתוכנו. לפי אליעד, מי שלומד בצורה כזו יוכל למצוא משמעות וסוד בכל דבר שהוא נתקל בו. איך ההבנה הזו משפיעה על חינוך ילדים? לסיום, אליעד מסביר שברגע שמורה יתחיל ללמד בצורה כזו, גם התלמידים יפתחו יכולת התבוננות וניתוח גבוהים יותר. זה יהפוך אותם ... אינטליגנטיים יותר, המתעניינים יותר בתכנים ומסוגלים ליצור קשר בין הלימודים לחיים שלהם. אליעד מציין שזו גם הדרך שבה מערכת החינוך צריכה לפעול: לא ללמד את התלמידים רק כדי להצליח בבגרות, אלא כדי לפתח את החשיבה, ההבנה העצמית והיצירתיות שלהם. איך להפוך שיעור מעניין ...

... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות.

... פילוסופיה, גישות רוחניות, אושר פילוסופי, בודהיזם, בית ספר לפילוסופיה, לימודי קבלה, ללמוד קבלה, שיטות רוחניות, מה ... לו, מעבר לתחום השכלי. הדוגמה שניתנה היתה של אדם שלומד בבית ספר לפילוסופיה, שחווה שיפור בתחושות הפנימיות שלו בזכות ...

... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי . לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה

הדרכת הורים, הילד לא רוצה ללכת לבית ספר, הילד עושה בעיות בבוקר, הילד לא קם בבוקר, הילד לא רוצה ללכת לגן, הילד לא רוצה להתקלח, הילד לא רוצה לאכול, איך לשכנע ילד? חינוך ילדים, למה הילד לא מקשיב לי? בעיות משמעת אצל ילדים למה הילד לא רוצה ללכת לבית הספר בבוקר? הורים רבים נתקלים בבעיה שילדים לא רוצים ללכת לבית הספר או לגן, בעיקר בשעות הבוקר. אליעד כהן מסביר לעומק שהקושי נובע בדרך כלל מרצון סמוי או גלוי של הילד להשיג משהו - תשומת לב, אהבה, שליטה או ניסיון להעניש את ההורה על דבר כלשהו. הדוגמה הנפוצה ביותר היא שהילד לא רוצה לקשור את הנעליים בבוקר, ומעכב בכך את ההורה שיוצא לעבודה. אליעד מפרט כי חשוב להבין קודם כל האם הילד יכול לעשות את מה שמצופה ממנו. אם הילד באמת לא יודע איך לקשור נעליים - אזי מדובר בבעיה שונה ... ממצב שבו הוא יודע אך פשוט מסרב. ההבחנה הראשונה והחשובה ביותר, לפיכך, היא בין חוסר יכולת לבין חוסר רצון. אם הילד יודע לקשור אך לא עושה זאת, סימן שהוא לא רוצה לקשור את הנעליים. האם הילד מנסה להעניש את ההורה? הסבר אחד שאליעד מציג הוא שלילד יש מחשבה שהוא רוצה לדפוק או להעניש את ההורה. הילד, מסיבה כלשהי, עשוי לכעוס על ההורה ומבטא זאת דרך הסירוב שלו לשתף פעולה בבוקר. לדוגמה, הילד יכול לכעוס על כך שההורה לא הקדיש לו מספיק תשומת לב בערב, ולכן בבוקר הוא מנסה להעניש אותו. כדי לפתור את הבעיה הזאת, אליעד מדגיש שחובה להבין לעומק את הסיבה האמיתית. אם הילד רוצה להעניש את ההורה, ההורה חייב לברר מדוע ה

טיפול בטראומת אונס, טיפול בטראומה מהעבר, איך לטפל בטראומה? טיפול בטראומה חברתית, טראומה מהילדות , עברתי חרם בבית ספר, עברתי נידוי בבית ספר, פגעו בי, השפילו אותי, טראומה מינית, בעיה נפשית של פוסט טראומה איך לטפל בטראומה נפשית מהעבר שלא השפיעה פיזית? כאשר מדובר בטראומה, לא תמיד מדובר בפגיעה פיזית ברורה כמו נכות או איבוד איבר. טראומה יכולה להיות אירוע שהתרחש בעבר, למשל חרם בבית הספר, השפלה פומבית, טראומה מינית או התעללות נפשית. למרות שאין סימן פיזי מובהק, הטראומה ממשיכה להשפיע על האדם מבחינה נפשית ורגשית. אליעד כהן מסביר כי כדי לטפל בטראומה כזו, יש להבחין ולהבין באופן עמוק את המשמעות שהאדם נותן לאירועים הללו בהווה. לדוגמה, אדם שעבר חרם או השפלה בבית הספר עלול להאמין כי הוא אינו שווה או שאינו ראוי לאהבה ... שאף אחד לעולם לא יאהב אותי, או אני לא ראויה שיאהבו אותי. המשמעות הזאת, הפרשנות האישית הזאת, היא המקור לסבל. לכן הטיפול צריך להיות מופנה כלפי בחינה עמוקה של הפרשנויות הללו ... של הטראומה, אליעד כהן מציע לשאול באופן מדויק מה המשמעות של הטראומה בעבור האדם. למשל, אם אדם עבר התעללות או השפלה בבית הספר, כדאי לברר מה הוא חושב על עצמו בעקבות האירועים האלו. אם האדם אומר אני חושב שאני לא ראוי לאהבה או אני כישלון חברתי, הטיפול יתמקד בבחינת נכונות המחשבות הללו. הטיפול, לפיכך, הוא תהליך של בחינת המציאות הפנימית של האדם. ... זה מוכיח שגם במקרה של נכות או טראומה פיזית, הכאב נובע בעיקר מהמשמעות שהאדם מייחס למצבו. כך שגם בטראומה פיזית, הטיפול יהיה תמיד לבדוק את הפרשנויות של האדם למצבו ולראות אם ... בעבר), אלא מהמשמעות שהוא נותן לו עכשיו, כמו מחשבות שהוא לא שווה, לא ראוי, או אשם במה שקרה. אליעד כהן מדגיש שטיפול בטראומה חייב להתמקד בשאלה: מה אתה חושב על עצמך ... כיצד מתמודדים עם הסימפטומים וההשלכות של טראומות חברתיות? כאשר מתמודדים עם טראומה חברתית כגון חרם או השפלה, הטיפול יתמקד בסימפטומים שיש לאדם כיום - כגון בדידות, חוסר ... נותן לכך ולהראות לו שהאירועים שהתרחשו בעבר לא חייבים להכתיב את חייו בהווה. למשל, אם האדם אומר שהחיים שלו נהרסו, הטיפול ינסה לבדוק מה זה אומר בפועל, והאם אפשר לשנות את המצב הנוכחי. אם האדם יצליח להרגיש טוב יותר בהווה, האירועים שקרו בעבר יאבדו את כוחם ההרסני. לסיכום, טיפול בטראומה מכל סוג חייב להתמקד בהבנת הפירושים ... לאירועים שקרו לו, ובניסיון לשנות פירושים אלו. הטראומה עצמה היא לא הבעיה, אלא המשמעות והסיפור שהאדם מספר לעצמו. טיפול בטראומת אונס טיפול בטראומה מינית פוסט טראומה איך להתמודד עם טראומה? השלכות של טראומה חברתית טראומה בילדות שיקום נפשי לאחר טראומה איך מטפלים בטראומה שנגרמה מהעבר, גם אם היא לא השפיעה פיזית? הטראומות שאנשים סובלים מהן אינן בהכרח טראומות פיזיות. לעיתים, אירועים שקרו בעבר, כמו השפלה בבית הספר, חרם, או טראומה מינית, לא ישפיעו פיזית על הגוף, אך עשויים להשפיע נפשית לאורך זמן. לכן, כאשר מטפלים בטראומה כזו, צריך להבין את המשמעות שלה בהווה, ... לנו כיום? השפעתה של טראומה לא טמונה רק במה שקרה, אלא בתפיסות ובפירושים שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אדם שעבר השפלה בבית הספר עשוי להרגיש שלא שווה לו להיות חבר או שמגיע לו עונש. ... איך אדם תופס את הטראומה שהוא עבר, צריך לשאול אותו מה המשמעות שהוא נותן לאירועים מסוימים. לדוגמה, אם אדם עבר חרם בבית הספר, כדאי להבין אילו מחשבות יש לו על עצמו בעקבות זאת. אם ... אם עברנו אירועים קשים, הצורך הוא לבדוק את המחשבות שלנו עליהם ולראות אם אפשר לשנות את המשמעות שאנחנו מייחסים להם. טיפול בטראומת אונס טיפול בטראומה מינית טראומה מהעבר פוסט טראומה איך ...

הדרכת הורים, איך לעזור לילד שעובר התעללות? איך לעזור לילד שעבר נידוי? איך לעזור לילד שעובר השפלה? איך לא ליצור טראומה אצל ילדים? איך נוצרת טראומה אצל ילדים? איך לעזור לילד שעבר אונס? איך להתמודד עם פגיעה בילדים? חרם בבית ספר איך לעזור לילד שעבר טראומה או התעללות? כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, ... מה לא לעשות בעת הגעת תגובה מההורים או הקרובים אל הנפגע. מה לא לעשות כאשר מישהו עובר ... הרבה פעמים התגובה הראשונה של ההורים או הקרובים היא תגובה רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. ... הבעת זעזוע ופאניקה מוגזמת - כאשר ילד מספר על פגיעה, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים עשויה לשדר לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא לא ... ככה. להשליך את הרגשות שלכם על הילד - הורה ששומע שילדו עבר חוויה קשה עשוי לדמיין איך היה מרגיש באותו מצב ולגיבוש תגובה שתוסיף לחץ על הילד. לשאול בצורה חודרנית ולחזור על פרטי האירוע - חקירות ... לנפגע אפשרות לפרש אותו אחרת - אם ההורה מתייג את האירוע כבלתי נסלח וטראומטי, הילד עשוי לקבע את התחושות הללו ויתקשה להשתחרר מהן. מה כן ... עמוקות ולהירגע. תגובה רגועה מההורה תשפיע באופן חיובי על הילד. להתייחס לנושא כמו לכל בעיה אחרת בחיים - חשוב להתמקד ... ללא שיפוטיות - אפשר לשאול את הילד מה קרה ולהתמקד בהבנת תחושותיו מבלי להכביד עליו בפרטים ... בזעזוע, אלא במקום זאת להנחות את הילד מה כדאי לעשות במצב. לעזור למצוא דרכים מעשיות להתמודדות ... איך ניתן לשפר את המצב החברתי של הילד. אם זו השפלה, יש לעזור לו לבנות ביטחון עצמי ולהתמודד ... מחוזקת יותר. איך לא ליצור טראומה לילד שלך? איך לעזור לילד שלך? פגעו בילד שלי, עשו חרם על הילד שלי השפילו את ה

... את הגלגל לאחור? איך להתמודד עם טראומה מהעבר? טיפול בבעיות מהילדות, טראומה מהילדות , טראומה מההורים, טראומה מבית הספר, טראומת אונס האם באמת אפשר לשנות את העבר ולהתמודד עם טראומה מהילדות? אליעד כהן מסביר שישנם אנשים הסובלים מאירועים טראומטיים שקרו להם בעבר, כמו תאונת דרכים, חרם בבית הספר, התעללות מצד ההורים, אונס או כל דבר קשה אחר שעבר עליהם. האדם מרגיש רע מאוד בהווה בגלל ... שהמסקנה היא ברורה: הבעיה תמיד בהווה, ולכן הטיפול האמיתי הוא תמיד לפתור את הבעיה שקיימת כרגע ולא את הבעיה ... הטראומטיים של העבר. איך להתמודד עם טראומה מהילדות? האם אפשר לשנות את העבר? כיצד לפתור בעיות מהעבר? איך ... מטראומת אונס? מה לעשות עם זיכרונות רעים מההורים? איך להפסיק לסבול מחרם בבית הספר? איך להחזיר את הגלגל לאחור? ...

... חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוך האם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי טוב יותר לילדים? כאשר שואלים איזו שיטת חינוך טובה יותר - חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי, אליעד כהן מדגיש שהשאלה האמיתית איננה מהי השיטה הטובה ביותר באופן כללי, אלא מהי מטרת החינוך בעיניך?. לפי אליעד, כל שיטה חינוכית צריכה להימדד ביחס למטרות הספציפיות שאנו מציבים. למשל, אם הורה רוצה שהילד יהיה רופא בעתיד, אז השיטה שתוביל למספר הרב ביותר של דוקטורים, ביחס לשיטות חינוך אחרות, תהיה השיטה הטובה ביותר עבורו. אליעד כהן נותן דוגמה ספציפית: נניח שהמטרה של ההורה היא פשוט שיהיה לילד בייביסיטר נעים. במקרה כזה, השאלה תהיה איפה הילד ייהנה יותר, איזו שיטה נותנת לילדים יותר הנאה וכיף בבית הספר. מנגד, אם המטרה היא הכנה להישגים אקדמיים, כמו השגת תעודת בגרות, אז ההשוואה צריכה להיות בין אחוזי ההצלחה בבגרויות של בתי הספר בשיטות השונות. כיצד ניתן לדעת איזו שיטת חינוך מומלצת? לפי אליעד, ההשוואה בין שיטות החינוך איננה מסתכמת רק בשאלה איזו שיטה מאפשרת לילדים יותר חופש או איזו שיטה נעימה יותר, אלא השוואה אמיתית היא זו שבוחנת האם השיטה משיגה את המטרה שהצבנו מלכתחילה. למשל, אנשים רבים בוחרים בשיטות חינוך כמו אנתרופוסופיה או חינוך דמוקרטי בגלל שהם מאמינים שאלו שיטות יותר מתקדמות, פחות מגבילות, או אולי כי בשיטות אלו אין מבחנים והילדים יותר מאושרים. אבל בעיני ...