... אשמה - מהו שורשם? השורש של הכל הוא ידוע, והוא האחדות של המציאות. ואעפכ ברמת הלבושים של הנפרדות, מי שיתבונן יראה, כי רגשות האשם של האדם, נובעים בגלל רגשות הגאווה שלו, שהם ... אמיתיים. דהיינו, שהאדם מבין שהוא אלוהים, וממילא הוא עצמו אחראי לכל הדברים שקורים בעולם. שזאת שלמות הגאווה, וגם שלמות רגשות האשמה בו זמנית. וכאשר האדם מבין, שהוא באחדות עם המציאות, אז טוב לו תמיד. כי אצל אלוהים, לא באמת שייך רגשות אשם. משום שאצל אלוהים אין טוב ורע, וממילא לא שייך להרגיש ... הזדהות עם האני הנפרד שלו, אז ממילא יש לו גם רגשות אשם, על אותם הדברים שהאני הנפרד הזה, אחראי להם. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין, שאין שום אשם ושום גאווה כלל, כי הכל אחד אמיתי ממש. ...

... ולהתקרב אל האחדות - בו זמנית כשאדם מתבונן על האחדות והשלמות של המציאות בעין אמיתית, אז מצד אחד הוא רואה, כמה הוא רחוק ממנה, אבל מצד שני, ההסתכלות הזאת, מאפשרת לאדם להבין להיכן הוא רוצה להגיע, וממילא גם להגיע לשם. וכאשר האדם רוצה להתחבר אל האחדות של המציאות, הוא בעצם מטעה את עצמו, בכך שהוא חושב שהאחדות רחוקה ממנו. ולכן הוא סובל, מכך שהוא רוצה להתקרב לאחדות. שזה מלובש בכך, שהאדם סובל, מכך שהוא רוצה להרגיש טוב. כי האדם לא מבין, שהשלמות, היא באחדות איתו תמיד ממש. ולכן, הוא מחפש שלמות, שהיא רחוקה ממנו ושונה ממצבו, ואז ממילא הוא סובל. עד שהאדם מבין שהוא ...

... את האש וכיוב. ומי שמחכה שהזאב לא יטרוף את הגדי, שימשיך לחכות, עד שהוא יקבל שכל ויראה שהכל אחד וכולי. ומצד האמת, כל זמן שהאדם חי בעולם שיש בו רע, האדם מרגיש רע, והוא לא יכול להרגיש רק טוב. אלא, שהכל תלוי רק באדם עצמו בלבד. ומי שיתבונן אל תוכו ואך ורק אל תוכו פנימה, בסופו של דבר הוא יראה את האחדות של המציאות. ואז הוא יראה, שכל הצורות כולן שיש בעולם, הן כולן מהות וצורה אחת ממש, שאין בה שום הפרדת טוב ורע כלל, אלא הכל מושלם בשלמות אמיתית. ואז ממילא, הצורות של הרע יכולות להתקיים בעולם, אבל האדם יודע את האמת, שבאמת הכל אחד וכולי. ונחדד: כי אפילו ההשתנות של רגעי הזמן, גם היא רע. כי כל רגע, הוא משמיד את הרגע הקודם. ומצד שני, הוא מחייה את הרגע הבא. וכל שינוי הוא רע, אבל גם ... כל הצורות כולן קיימות כל הזמן תמיד, והאדם הוא זה שחווה את השינוי. אאכ האדם יודע את האמת שהכל אחד ממש, שאז הוא חווה את השינוי אחרת וכולי. ...

... שהוא אינו טוב של אמת. וטוב של אמת, הוא ההבנה של האדם את הטוב, שיש תמיד לנצח נצחים מאז ומעולם. והטוב הזה, הוא השכל של האחדות. שכאשר יש אותו ורק אותו לאדם, אז הוא מתקן אצל האדם את כל תחושות הפוסט טראומה שלו, דהיינו, ... שום שיטה ודרך בעולם, לא יכולים לשכתב מחדש את ההיסטוריה הרגשית של האדם. והאדם תמיד נשאר עם טראומה רגשית. מלבד השכל של האחדות, שכאשר האדם זוכה אליו, אז הוא חווה את כל המציאות עבר הווה עתיד בצורה חדשה, וכל הרגשות של האדם, גם לגבי כל מה שכבר קרה לו בעבר, הכל הופך לזיכרון חיובי וטוב אמיתי ממש. והנה, גם חוויית האחדות הזאת, היא לא נצחית. כי עובדה שכרגע אין אותה לאדם שמחפש אותה. ואעפכ, היא כן טוב נצחי ואמיתי. משום שכאשר יש אותה לאדם, הרי שהאדם כן יכול לאבד אותה, ולחזור למצב שבו הוא היה בטרם היה לו את השכל של האחדות, אבל זה אפשרי רק בצורה אקראית בלבד. כגון אם לדוגמה האדם ישתגע. כי עפ החוקיות של הסיבה תוצאה, ... הטוב הזה. ואעפ שהדבר אפשרי שהאדם ישתגע באופן אקראי ויחזור לשכל של הנפרדות של העולם שלנו, הרי שכאשר האדם נמצא בשכל של האחדות, אין לו עם זה שום בעיה כלל. משום שכאשר הכל אחד, ממילא אין שום רע, גם לא רק בשכל של הנפרדות. ורק מנקודת המבט של הנפרדות, השכל של האחדות, טוב יותר מאשר של הנפרדות. אבל מנקודת המבט של האחדות , השכל של הנפרדות, הוא אחד עם האחדות, והוא טוב אמיתי ממש. כי הטוב של האחדות, הוא טוב אמיתי שאינו תלוי בצורה החיצונית של השכל. ולכן, כאשר האדם נמצא בשכל של האחדות, אין לו שום חשש ופחד לאבד את הטוב שלו, שהוא השכל של האחדות. משום שמנקודת המבט של השכל של האחדות, גם השכל של הנפרדות, הוא טוב אמיתי ממש. ...

... כל השקרים שלו הם בלי שום סיבה כלל, אז הוא מפסיק לגמרי לשקר את עצמו. כי הוא כבר יודע את האמת, שבאמת הכל מושלם והכל אחד . והוא חי בעולם החיסרון והשקר שלנו, אבל הוא מודע לכך, בידיעה שלמה וברורה. ...

... היש והאין. ורק כאשר היש והאין מתאחדים בתוך התודעה של האדם, עד כדי כך, שמצד אחד האדם כן מבדיל בין יש לאין, אך מצד שני בתוכו הוא לא מבדיל, בין חוסר הבדלה לבין ההבדלה שלו, אז ורק אז אין לאדם ... שאלה על המציאות כלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. וכאשר היש והאין מתאחדים אצל האדם, אז הוא נחשב למשוגע בעיני אחרים. כי גם המציאות והשכל שלה, נחשבים לשיגעון בעיני העולם. כי השכל של המציאות ככ מוזר, עד שאף אחד לא באמת יודע מה ... אין שום משוגעים כלל, כי הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה ונפרדות כלל. ובסיכומו של דבר, על האדם להתבונן על עצמו, ולהבין שכל זמן שיש לו שאלות כלשהן לגבי המציאות, וכל זמן שלא ברורה לאדם בשלמות ... יקבל שכל אמיתי, ויראה את האמת שהכל אחד, ואז הוא יהפוך להיות חכם אמיתי באמת. על ידי זה שהוא ישתגע ויבין את המציאות החכמה באמת, שהיא רק נראית כמשוגעת, עבור כל המשוגעים שלא מבינים אותה. ...

... של אמת - לאמת את החוויה כי חוויית האמת, היא חוויית האחדות הטובה. וכיצד יגיע האדם לחוויית מציאות של אמת? תשובה: על ידי אמת כמובן. ומי שרוצה לחוות את האמת להיות האמת, עליו לאמת את החוויות שלו. והכוונה היא, שברגע שהאדם חווה ...

... וזמן, כולל החיבור שלהן לבחינת מעל הזמן והמקום, כישות אחת, שבה אין שום נפרדות כלל, ובכלל זה שאין שם משמעות למושג רצון. וכאשר הכל אחד, אין הכוונה לומר, שהאין סיבה, הוא יש סיבה, או שהיש סיבה, הוא אין ... עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה שום נפרדות כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל של הישות, דהיינו, אחדות אמיתית. והמהות, של המהות עצמה, היא המהות עצמה. כי יש אחדות גדולה יותר, מאשר אחדות קטנה יותר. אך הן ישות אחת ממש. והן גם נפרדות זו מזו, אך הן גם ... ממש, כי אין שום הבדל ביניהן. והמהות הראשונה של הכל, היא החיבור של כל הדברים לישות אחת ממש. וזו המהות הראשונה של המציאות, ששם הכל אחד ממש. והמהות שלה עצמה, הוא החיבור שלה עצמה, עם כל מה ששונה ממנה. ... של המהות הפנימית יותר, הוא החיבור שלה עצמה עם כל מה ששונה ממנה, לישות אחת. וכך הלאה, מהות פנימית יותר ויותר. וכל העומקים של האחדות האלו, הן פנימיים אחד יותר מהשני עד אין סוף. אבל הם גם ישות אחת ממש, כי מהותם ומהות האחדות שלהם היא אחת. והאדם לא יכול להבין אחדות אחת, יותר מאשר אחדות אחרת. ומבחינת תפישת האדם, כאשר האדם חושב על האחדות החיצונית, כבר אז מתבטלת התודעה של האדם, ואין אפשרות להמשיך להעמיק הלאה פנימה יותר. ואין שום הבדל מצד ההגדרה, בין האחדות החיצונית, לבין האחדות הפנימית יותר, ולכן זו ישות אחת. ואעפכ יש הבדל של עומק וכולי. ...

... אפשרית, רק כאשר יש נפרדות כלשהי, שאז דבר אחד, הוא משמעותי יותר מאשר דבר אחר. אבל כאשר הכל אחד ממש, וכאשר מהאחדות הזאת נוצרים שינויים, אז מנקודת המבט שלפני יצירת הנפרדות, לא יכולה להיות משמעות כלשהי ליצירת הנפרדות. משום, שמנקודת מבט שבה יש אחדות מוחלטת, שקיימת רק ישות אחת אין סופית בלבד, הרי שלא ... שום הפרדה, אין לאן להגיע, אין מה להשיג, אין אפשרות לשנות שום דבר וכולי. ובפשיטות, כאשר הכל אחד ממש, לא שייך לעשות משהו, למען משהו אחר. ויש החושבים ... את העולם, כי שיעמם לו רצה לגלות את מלכותו רחמיו וכיוב. או במלים אחרות, התהוות הנפרדות מהאחדות, היא למען האפשרות שתהיה משמעות. כי כשיש רק אחדות, אין משמעות. ולכן יש נפרדות, כדי שתהיה משמעות. וזוהי כמובן מחשבה שגויה. משום, שמנקודת מבט של אחדות מוחלטת, שם לא שייך שום שעמום כלל ושום שינוי רצון כלל. כי באחדות המוחלטת, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. כי גם נפרדות ברמת הפוטנציאל, גם היא נפרדות. ולכן באחדות המציאות, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. וכאשר אין שום נפרדות כלל, ויש רק אחדות מוחלטת, לא שייך שום סיבה כלל. כי באחדות המציאות, אין שום נפרדות של שעמום ועניין, או של טוב ... מאשר רע. ואין שום משמעות נפרדת של מלך ועם וכיוב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, למה מתוך אחדות נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום משמעות נפרדת כלל. ולכן, מצד הנפרדות שלנו, שבו האחדות נפרדת מהנפרדות, מנקודת המבט הזו, אין ולא יכולה להיות שום משמעות אמיתית של נפרדות, לתהליך של יצירת הנפרדות מתוך האחדות. ואעפכ עדיין נשארת השאלה, למה ואיך בכל זאת נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? כי האין משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. ... נאמר שכן יש משמעות כלשהי, עדיין תישאר שאלה, איך מתוך משמעות מלאה של יצירת הנפרדות מתוך האחדות, איך מתוך זה נוצר פיצול בעולם שלנו, שבו יש דברים ... הוא, כי מצד האמת אין שום שאלה כלל. כי מנקודת המבט של הנפרדות, שבה הנפרדות נפרדת מהאחדות, מנקודת המבט הזו, אין שום תשובה כלל. כי כל תשובה ... ומי שיתבונן אל השורש בעין אמיתית, יראה את האמת שאין שום שאלה כלל. כי בשורש המציאות, הכל אחד ממש. ושם, היש והאין, הם אחד. וכאשר הכל אחד ממש, אז זה אומר שאין שום שינוי כלל. וכאשר אין שום ... לבין ההעדר שלה. והאדם מחפש את תכלית ואת משמעות החיים, כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, אז ממילא הוא חווה את השלמות, ומרגיש טוב בשלמות אמיתית. כך שמצד האמת אין שום שאלה כלל, כי הכל אחד ממש. ולהבין את זה שאין שום שאלה כלל, זאת בעצם המשמעות, עבור מי שעוד לא מבין שהכל אחד ממש. ועוד נאיר: כי לומר שלדבר כלשהו יש משמעות, זה ... כאשר אין שום משמעות לשום דבר, אז כל דבר הוא משמעותי בפני עצמו באמת מצד עצמו. כי כאשר הכל אחד ממש, אמנם אין שום משמעות כלל, אבל גם אין שום העדר ...

... היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות שלה. וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין הצורה מחוברת בדרך כלשהי, למהות שלה. דהיינו, שיש גם אחדות וחיבור, של לפחות שתי ישויות, בכל מצב שהוא. כי שום דבר לא יכול להיות נפרד לגמרי, כי כל דבר יש לו גם מהות, שהיא הוויה של הדבר, שאליו הדבר מוכרח להיות מחובר תמיד. אבל כאשר ... ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש. ...