... באמת מטיל ספק, גם בכל הקולות הפנימיים שלו. ואז הוא מגלה את הקול הפנימי שלו באמת, שהוא הקול של האחדות האמיתית, שהיא המצוי הראשון שנמצא בעומק ובהתחלת כל הדברים כולם. והאדם שומע תמיד, את הקול של האני הנפרד שלו. ... שהוא אלוהים האמיתי, שחושב את החלום של האדם. והאדם כן תמיד, שומע קצת, את הקול הפנימי ביותר שלו של האחדות. ולכן תמיד האדם מרגיש חיסרון מצד אחד, כי הוא תמיד שומע את הקול הפנימי שלו, שאומר לו שהוא לא ... שלו, שאומר לו שהכל טוב תמיד. ולכן האדם לא ממש סובל כאן, בזה העולם. כי הקול הפנימי ביותר של האחדות, הוא גם גורם לאדם לא לסבול יותר מידי כאן בעולם, אבל גם לסבול מאוד בזה העולם, כי האדם מתגעגע ... העצמית של האדם, דהיינו, הישות שחושבת את החלום שלנו. ואחכ האדם מתבונן עוד פנימה, אל הקול הפנימי ביותר, שהיא האחדות של המציאות, ואז ורק אז, האדם באמת מקשיב לקול הפנימי שלו, שיודע את האמת שהכל אחד תמיד. והחכם האמיתי, ...

... מבדיל בין טוב לרע, שאז האהבה נובעת מצד עצמה, ושאז היא לא תלויה בדבר, והיא אין סופית, והאדם חווה אחדות מוחלטת עם המציאות. וכאשר האדם מאוהב במציאות באמת, זה בלי תנאי כלל. כי כאשר האדם באחדות האהבה עם המציאות, אז הוא אינו חושש לאבד את האהבה הזאת, כי הוא נמצא בנקודת מבט, שבה אין שום ... הבנת האדם את המציאות, על ידי זה הוא מתאחד איתה, וכל ישותו הנפרדת מתבטלת ממש, והוא הופך להיות היא, באחדות גמורה, שאז קיימת רק ישות אחת ויחידה, ואז אין שום חיסרון כלל, אלא רק שלמות של אמת. והחכם האמיתי, ...

... הועילה לו במאומה. ומי שיתבונן אל תוך עצמו באמת, עד לקצה הראשון של התודעה העצמית שלו, הוא יראה את האחדות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי, התודעה העצמית של האדם, היא ... אחרת, פנימית יותר. שבה, אין שום הפרדה, בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה הישות הראשונה, ששם אין שום נפרדות כלל. ומנקודת מבט מסוימת, גם האחדות הראשונה של המציאות, גם היא נמצאת בתוך אחדות גדולה יותר. אבל האחדות הגדולה יותר, היא ישות אחת ממש, עם האחדות החיצונית ביותר של המציאות, שהיא הפנימית ביותר, של הנפרדות שלנו. והמציאות שנמצאת מחוץ למציאות שלנו, היא לא יותר או פחות אמיתית, מאשר המציאות שלנו. אלא, היא מציאות שקיימת במקביל בו זמנית, באחדות מוחלטת, עם המציאות שלנו. וגם המציאות של החלום קיימת, וגם המציאות שמחוצה לה קיימת, והכל אמיתי באותה המידה ממש. ... נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות של המציאות כנל. וגם מנקודת מבט שבה, כאשר האדם חולם איזה חלום, אז מבחינתו החלום הוא מציאות ממשית לגמרי, ... המציאות שלנו. כי מצד האמת, אין שום הבדל בין המציאויות השונות, והכל קיים בו זמנית. ויש לשים לב לכך, שהאחדות של המציאות, לא קיימת בו זמנית עם המציאות שלנו, כי שם אין שום זמן כלל. וזוהי רק צורת ביטוי, לצורך ההמחשה בלבד. וכמו שהאדם לפעמים מתעורר, מהשינה שלו אל העולם שלנו, כך גם לפעמים, האדם מתעורר אל האחדות של המציאות. והעניין הוא, שבאחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש. ולכן לא שייך להתעורר אל תוך האחדות, ולהיות שם במודעות עצמית, שמודעת לכך שהיא נמצאת בתוך אחדות. כי בתוך האחדות הראשונה, אין שום תודעה עצמית כלל. כי התודעה נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות שלנו, וחווה יותר את החוויה, שבה הדברים השונים ... ישות אחת ממש. ובכל פעם שהאדם חווה ששני מצבים שונים, זהים בצורה כלשהי אחד לשני, זה סוג של חוויית האחדות ושל התעוררות. וכמובן שיש כאן עוצמות שונות וכולי. ומי שרוצה להתעורר לגמרי, כל מה שהוא צריך לעשות, זה להתבונן ... ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם לגמרי, ונכלל בתוך האחדות של המציאות, אז פתאום התודעה של האדם נוצרת מחדש לגמרי, והאדם נופל אל תוך חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את ... טובים, דהיינו, משתמש בשכל טוב, אז הוא זוכה לחלום מתוק. שהוא יודע שהוא בתוך חלום, וחווה גם רק את האחדות של המציאות וגם גם את האחדות של המציאות וגם רק את הנפרדות של המציאות וכולי. אבל מי שהוא רחוק מהאמת של האחדות, וקרוב לשקר של הנפרדות, אז החלום שלו הוא חלום בלהות על ידי השדים, שמתעללים בו, שהם הרצונות של האדם ... יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד האמת, האדם הוא ישות אחת עם אחדות המציאות, שהיא האני העליון של האדם. ומי שחווה רק את האני הנפרד שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות. ומי ... את נקודת המבט שהוא גם רק אלוהים, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות, עפ האמת. והדרך להתעורר ולחוות יותר את האחדות, היא על ידי אמת ושנאת האמונה. כי החלום, הוא בכח המדמה והדמיון. והאמונה, היא בכח המדמה והדמיון, שהאדם מאמין ... את האמונה, ולחפש את האמת המוחלטת. שעל ידי זה, הדמיון נעלם, והאדם עולה מהדמיון, אל השכל האמיתי, שהוא תפישת האחדות כנל.

... להיות מאושר באמת, האדם מוכרח להתבונן? ולמה בלי להתבונן, לא יעזור לאדם שום דבר אחר? והעניין הוא, כי חוויית האחדות של המציאות, היא קורת לאדם, רק כאשר הוא מבין בשלמות אמיתית שהכל אחד. וכל זמן שהאדם לא מבין בשלמות אמיתית שהכל אחד, הוא לא חווה ולא יחווה את האחדות של המציאות. ומאחר שכדי לחוות את האחדות, לשם כך צריך להבין בשכל עצמו שהכל אחד, לכן האדם מוכרח להשתמש בשכל שלו ולהתבונן על מהות אחדות המציאות. ולכן לא עוזר ולא יעזור לאדם שום דבר, מלבד להתבונן אל תוך מהות אחדות המציאות. ולמה? כי אין שום עצה ושום תבונה, שעוזרת לאדם להפסיק לסבול ולהיות מאושר באמת, מלבד העצה האחת והיחידה, ...

יקומים מקבילים - אחדות המהות והצורה - ואחדות הכל כי המהות / ההוויה ממלאת את הכל. ובלעדיה, אין שום חיות לשום דבר בעולם. כי המהות של הכל, ... של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה ...

... כישות נפרדת בצורה כלשהי מהאדם, היא עצמה עבודת אלילים של ממש. והיא כפירה באלוהים האמיתי, שהוא הכוח הגדול ביותר, האחדות של המציאות, ששום דבר לא נפרד ממנה. ורק אלוהים, הוא לא עובד אלילים. כי אלוהים לא עובד אף אחד, ... צורה אחרת של המציאות, הרי שהאדם עובד אלילים, חסרי כל כוח. כי הכוח, הוא של המסובב הראשון, שהוא מהות ואחדות המציאות. ומי שחושב שישות מוגדרת וסופית כלשהי, יש לה כוח כלשהו, כגון שהאדם חושב שצורת מציאות כלשהי, יש לה ... וכל הליכה אחרי הלבושים, היא עבודת אלילים. כי האדם נותן כוח כלשהו, למה שאין לו כוח. ואפילו מי שחושב שהאחדות, תעשה אותו למאושר, גם הוא עובד אלילים. כי הוא עושה הפרדה, בין האחדות לבין הנפרדות. וכאשר יש הפרדה בין אחדות לנפרדות, הרי שזאת אחדות שקרית, שהיא רק לבוש של מהות המציאות, ששם אין שום אחדות ונפרדות כלל. ולכן, גם מי שנאחז באחדות, שיש לה צורה כלשהי, גם הוא עובד אלילים, ולכן, גם הוא סובל. ורק כאשר אין אצל האדם שום אלוהים ...

... בעל תודעה ורצון עצמי, כי עדיין לא הייתה לו שום יכולת / תודעה / רצון כלל. והעניין הוא, כי באחדות המציאות האמיתית, שם, הכל אחד ממש. ושם האחדות, היא אחדות של אמת, שבה אין שום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. כי אם יש נפרדות ברמת הפוטנציאל, הרי שכבר יש ...

... וגם השכל של היש והאין כנפרד, שניהם שכל אחד ממש, למרות שהם מנוגדים. ובמילים אחרות, תפישת הנפרדות וגם תפישת האחדות של היש והאין, היא תפישה אחת ממש. והשכל שלנו, הוא רק ביטוי אחד, של תפישה אחרת גדולה יותר. והדרך ... תוכל להחזיר את עצמה, כי היא כבר לא קיימת כלל. (ויש גם להבין, כיצד נוצרה התודעה, מתוך מקום של אחדות, שאין בו מושג תודעה ונפרדות כלל?). ועל האדם לדעת את האמת. והאמת היא, שמה שקיים באמת, לא יוכל להיעלם ... ממש. על ידי זה האדם יכול למסור את נפשו ממש, ולהישאר בחיים. שאז האדם קודם כל מתחבר לאלוהים שהוא האחדות של המציאות, ואחכ העולם והנפרדות והישות של האדם, נוצרים מחדש וכולי. ומי שהוא איש חיל, הוא הולך עד הסוף, ...

... שזו טעות של האדם, שהוא כופר באלוהים שהוא. כי האדם הוא אלוהים, שמלובש ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. ומצד האמת, האדם לא מוגבל להשיג שום דבר בעולם, אם הוא רק ירצה אותו באמת. ... אינו אפשרי להשיג את השלמות. ומי שחושב שאי אפשר להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים ממש. כי הוא כופר באחדות הבורא, שנמצא באחדות איתו, ושהוא יכול להשיג כל דבר, באמצעות אחדות הבורא, שהיא ישות אחת עם כל דבר. והעונש של מי שכופר באלוהים כנל, הוא הסבל של האדם, שהוא נפרד ... והאדם סובל, רק משום שהוא לא חווה את זה שהוא עצמו אלוהים. והסבל של האדם נגרם, משום שהוא כופר באחדות הבורא, שאלוהים נמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ואיש האמת ...

להרגיש את הידיעה - להתאים בין הידיעה, לבין החוויה הרגשית כי מי שרוצה להרגיש את האחדות של המציאות, עליו להיות איש אמת, עד כדי כך, שהוא באמת ידע שהכל אחד, ואז ממילא הוא גם ירגיש ... הפרדה בין מה שהוא מבין, לבין מה שהוא מרגיש, על ידי ההפרדה הזאת, האדם הוא איש שקר, והוא רחוק מהאחדות של המציאות. כי באחדות המציאות, יש אחדות של השכל והרגש. ששניהם מרגישים טוב באמת. וכדי להשיג את אחדות השכל והרגש באמת, לשם כך צריך האדם למסור את נפשו, לאחד את הרגש ואת השכל שלו, שהוא ירגיש את ... כי מי שלא מרגיש, את המציאות שאותה הוא מבין, על ידי זה הוא לעולם לא ירגיש ולא יחווה את האחדות של המציאות, שהיא אחדות הרגש והשכל. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, לזכך את ההבנה שלו, כדי שהיא תתאים עם הרגש שלו, כי כאשר יש חוסר התאמה בין הרגש לבין השכל, הרי שזה אומר שהשכל והרגש, שניהם של שקר. כי באחדות של האמת, יש הסכמה. ועל האדם לברר רק את האמת, ולראות שהשכל הוא אכן אמת, ושהרגש הוא אכן אמת. ועל ידי זה נוצרת התאמה בין ההבנה לבין החוויה, עד שהכל מתאחד באמת, אל האחדות של המציאות.