... השאלות ייעלמו? תשובה: על ידי התבוננות אל תוך המושג עצמו שעליו מבוססת השאלה. דהיינו, על ידי התבוננות אל תוך הנפרדות עצמה, שעליה עומדת השאלה. כי כל שאלה מבוססת על נפרדות והפרדה כלשהי. כי כאשר יש רק אפשרות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל. וכל שאלה בעולם מבוססת על כך, ... אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל ...

... רצון אחר כלשהו, מלבד רצון אחד יחיד ואמיתי לדעת את האמת, הרי שרצונו אינו אמיתי. כי כל זמן שיש נפרדות, הרי שיש לה שורש וסיבה שקודמת לה. וכל זמן שיש אצל האדם יותר מאשר רצון אחד ויחיד, הרי שיש סיבה אחרת, שקודמת לרצונות הנפרדים שלו. כי הנפרדות, היא תוצאה של סיבה אחת של אחדות. וכל זמן שיש לאדם עוד רצון כלשהו, מלבד הרצון להבין את האמת, ... האמת, הוא לא הרצון החזק ביותר. כי הרצון החזק ביותר, הוא רצון אחד ויחיד שנמצא לפני כל הרצונות, לפני הנפרדות של הרצונות. ואם האדם מנסה לדעת את האמת, באמצעות אחיזה שלו ברצון שלו להבין את האמת, ברמה של רצון של נפרדות, דהיינו, רצון שהוא סופי שאינו שלם, הרי שזהו לא רצון של אמת, כי יש סיבה אחרת שקודמת לו. ורצון ...

... אחד ויחיד. כי כל זמן שהאדם רוצה, יותר מאשר דבר אחד, הרי שהרצון של האדם, הוא לא אמיתי. כי הנפרדות, היא לבוש של שורש אחר פנימי, שנפרד ממנה. וכאשר הרצון הוא לא היחיד, אז זה אומר שיש לו שורש, ... אפשרי, שהוא יחווה את השלמות שהיא נגד מהותו, כך גם הדבר לא אפשרי שאלוהים יברא את העולם ושמהאחדות תהיה נפרדות. כי כמו שהסוף לא יכול להיות אין סוף, כך גם עפ השכל, האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו. והנה, למרות שעפ השכל האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו לסוף, והאחדות לא יכולה להוות נפרדות, הנה אעפכ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד הדבר אפשרי? ואיך המציאות משתנה נגד חוקי השכל? אלא שיש רצון ... שיש לאלוהים, הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא הנפרדות. שהיא המשלים של האלוהים, שהוא חסר את הנפרדות, כי הוא אין סופי, וגם זאת מגבלה להיות אין סופי. (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, ... מעצמה. כי העצמיות של הבריאה, היא ההוויה האין סופית של האחדות. ומצד חוקי השכל, אין אפשרות שהאחדות תהווה את הנפרדות, כי זה דבר והיפוכו (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרצון של אמת, הוא מכופף את כל החוקים שיש בעולם. ... עצמו? ומי מחליט שהוא יהיה החוק החזק ביותר? את זה ביארתי במקום אחר). ונמצא אם כן, כי קיומה של הנפרדות, הוא אפשרי רק בגלל הרצון של אמת של אלוהים. והדבר אפשרי גם לכיוון ההפוך. שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, ... בא לידי ביטוי, רק כאשר גם האדם משתמש בכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. ומנקודת מבט נוספת שבה הנפרדות והאחדות הם אחד, מנקודת המבט הזו רצונו של האדם להתאחד עם המציאות, גובר על רצונה של המציאות שהאדם יהיה ...

... שוכחים שאלוהים (האמיתי כמובן), הוא נמצא מעל לכל ההגדרות. ולפני הבריאה, לא היה שייך הגדרת טוב ורע ושום הגדרת נפרדות. וכאשר אין שום הגדרת נפרדות, ממילא לא שייך לומר שאלוהים הוא טוב, יותר מאשר שייך לומר שאלוהים הוא רע. ואלוהים לפני הבריאה היה מלך, ...

... סבל, שהאדם מוכן לסבול אותו בשקט? והעניין הוא, כי מצד האמת הפנימית ביותר, הסבל הוא טוב מאוד. אבל מצד הנפרדות, האדם מוכן לסבול, רק בגלל השקרים שלו. כי האדם לא באמת רוצה לסבול. וכאשר יש לאדם סבל שהוא לא ... המציאות מנקודת מבט שבה הכל מושלם ממש, ואז אין שום סבל בעולם כלל, או להסתכל עליה מנקודת מבט שיש נפרדות, שאז ממילא יש סבל, שנובע מתחושת ההפרדה, שבין האדם לבין כל שאר הישויות שנפרדות ממנו. והאדם רוצה ובוחר לסבול. כי האדם יכול בקלות להתגבר על כל הרע שבעולם, אם הוא רק ירצה בכך ... הכל אחד, ועל ידי זה אין שום סבל כלל. אבל האדם בוחר בבחירה חופשית, להתייחס אל המציאות בצורה של נפרדות, ועל ידי זה הוא סובל. והאדם ככ רוצה לסבול, עד שבכל פעם שהוא סובל, הוא טורח גם לשקר את ...

... האמיתית כי האדם מוקף במוסכמות. והמוסכמה הנפוצה ביותר, היא הלוגיקה האנושית, שהאדם רגיל לראות את הישויות השונות שיש בעולם, כנפרדות זו מזו. והאדם חי את חייו בתוך עולם שלם של נפרדות, שבו דבר אחד שונה מדבר אחר וכולי. והנפרדות הזאת, היא העונש של האדם, כל זמן שהוא לא מחובר אל האחדות. כי האלוהות, היא חוויית האין סוף. שהאדם ... שחרור מוחלט ואמיתי, ללא כל חוויית צמצום כלל. (וכמובן שהשחרור הוא ככ גדול, עד שהוא באחדות, עם הצמצום של הנפרדות). וככל שהאדם, חי יותר בעולם של הגדרות והתניות שכליות ורגשיות בתוכו, כך האדם סובל יותר. כי כל אמת שהאדם ... המחויבת. ועל ידי זה שהאדם מורד במוסכמות המחשבתיות שבתוכו, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד ממש, ושהנפרדות היא לא יותר מאשר אמונה שקרית, שמתחזה לאמת אמיתית. ואז האדם מגיע אל האמת המוחלטת, שהכל אחד ממש, והנפרדות נכללת באחדות, ואז האדם חי חיים של נפרדות, מתוך אחדות אמיתית, שזאת שלמות התגלות האחדות.

... לא מבין את המציאות, רק בגלל שהוא משוגע שלא מתחבר להיגיון של המציאות, ושהוא חווה את היש והאין כישויות נפרדות. וכל זמן שהאדם הוא לא מספיק חכם להבין את כל המציאות, עליו לדעת את האמת, שהוא לא יכול לדעת ... את כל בני האדם גם כמשוגעים. ואפילו את עצמו הוא רואה גם כמשוגע. משום שגם הוא חי בתודעה של נפרדות. אלא, שהחכם האמיתי לא באמת רואה את כולם כמשוגעים, אלא רק ברמה החיצונית של הנפרדות בלבד. כי בפנימיות דעתו של החכם האמיתי, אין שום משוגעים כלל, כי הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה ונפרדות כלל. ובסיכומו של דבר, על האדם להתבונן על עצמו, ולהבין שכל זמן שיש לו שאלות כלשהן לגבי המציאות, וכל ...

... למרות שבאמת הם מחוצה לה, הם מפחדים לצאת מדעתם. כי האדם הוא משוגע אמיתי. משום שהאדם, נדמה לו שיש נפרדות בעולם, למרות שבאמת הכל אחד ממש. והאדם המשוגע, בעיניו הוא עצמו חכם, ובעיניו, מי שחושב שהכל אחד ממש, הוא ... שהוא משוגע ממש, שאינו מבין שהיש והאין הם אחד ושאין שום שאלה כלל. והמשוגע האמיתי שחי בתוך השיגעון של הנפרדות שלו, הוא מפחד להשתגע. ולמה הוא מפחד להשתגע? כי הוא מפחד שאם הוא ישתגע, אז שמא יקרה לו דבר ... ולחשוב שהכל אחד, שמא יקרה לו איזה דבר רע. והאדם לא מבין, שהוא כרגע נמצא בגיהנום ממש, שהוא חוויית הנפרדות. ושהדרך היחידה שלו לצאת מהגיהנום, היא על ידי זה שהוא ישתגע בשלמות, ויבין באמת שהכל אחד ממש. שרק על ... עצמו, כדי לפרק את השכל עצמו. כי בשכל עצמו, יש מנגנון השמדה עצמית, שהוא מאפשר לאדם לפרק את חוויית הנפרדות שלו ואת השכל שלו עצמו, ודרך זה לעבור לחוויית מציאות חדשה, של השכל האמיתי של המציאות. שבו האדם מבין, ... הנחות יסוד, מבוססים חוקי הלוגיקה עצמם? וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא מגלה שהנחת היסוד הבסיסית ביותר של השכל, היא הנפרדות של היש והאין. דהיינו, הנחת היסוד הבסיסית ביותר היא, שהיש ישנו ושהאין איננו. ושאלו, שתי ישויות נפרדות זו מזו, ואפילו מנוגדות והפוכות זו מזו. ועל הנחת היסוד הזו, בנויים כל חוקי הלוגיקה וכל חוויית המציאות של ... אלא כבירור ממשי באמת, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד, ואז האדם יוצא מהשיגעון שלו של הנפרדות, ומבין שהכל אחד ממש, והופך להיות חכם אמיתי, שאין לו שום שאלה על המציאות כלל. ואז האדם חי חיים ...

... פירושו, למצוא את הסיבה האמיתית שבגללה רע לך. עד שבסוף מגלה האדם, כי הסיבה האמיתית לכך שרע לו, ולכך שהנפרדות קיימת, כמו גם הסיבה לכל דבר אחר, היא שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובפועל, על האדם לשאול את ... ממש, לא היה שייך להרגיש רע או טוב שקרי, כלל. והסיבה שרע לאדם, היא רק בגלל שהוא חי בעולם הנפרדות של היש והאין, שיוצר את הצורות של המציאות, שגורמות לכך, שתמיד האדם ירגיש, שחסרה לו צורה כלשהי. ואחרי שהאדם מבין את זה, עכשיו עליו לשאול את עצמו ולברר את האמת, האם אכן זו האמת. האם באמת קיימת הנפרדות הזאת, שגורמת לו להרגיש רע? והדרך של האדם לגלות, האם באמת הנפרדות קיימת, והאם באמת יש הפרדה בין היש לבין האין, היא על ידי זה שהאדם מתבונן אל תוך המהות של מה שישנו, כדי להבין קודם כל מה בכלל ישנו. וכאשר האדם מתבונן אל תוך צורה כלשהי של נפרדות, אז האדם מגלה, שבאמת הכל אחד ממש, ושאין שום צורות נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. ואז ממילא האדם מבין, שאין בכלל שום שאלה למה רע לו, כי כאשר הכל ...

... בעצמו, שהוא עצמו הבן של אלוהים האמיתי, וממילא ממנו הדרך קרובה יותר, להיות אלוהים אמיתי. כי כל זמן שיש נפרדות של תודעה עצמית, הוא אלוהים שקרי. ועל ידי ההתבוננות של האדם אל תוכו פנימה, הוא זוכה לעלות דרגה ולהתקרב ... שאני האני עצמו. ואז יש ביטול של התודעה, והאדם הופך להיות אלוהים האמיתי. כי אצל אלוהים האמיתי, אין שום נפרדות כלל, ואפילו לא תודעה עצמית או רצון עצמי. וכל זמן שיש חוויית אני כלשהי, הרי שיש חוויית שאינו אני, ...