רצון אמיתי, לרצות באמת, סם חיים וסם המוות, נפרדות כביטוי של אחדות, אחדות נפרדת שהיא אחדות אחת מהו רצון אמיתי וכיצד הוא משפיע על המציאות? הרצון הוא אחד ... ונכונה, הוא שותה סם חיים. אליעד מסביר זאת בדוגמה ברורה: כאשר מדברים על אחדות ואומרים שהאחדות היא ההפך של נפרדות, אדם יכול בטעות לחשוב שאם הוא נמצא בנפרדות הוא רחוק מהאחדות ושהוא נכשל. במקרה כזה, הוא נכנס לדיכאון ושותה סם מוות. לעומת זאת, אם האדם מבין שהנפרדות והאחדות אינן באמת נפרדות, אלא שהן מבטאות יחד את האחדות השלמה, הוא יכול להבין שהוא כבר באחדות גם כשהוא בנפרדות, וכך הוא שותה סם חיים. כיצד הנפרדות היא ביטוי של האחדות לפי אליעד? אחד הרעיונות החשובים שאליעד כהן מציג הוא שהנפרדות היא לא באמת הפוכה לאחדות, אלא שהיא ביטוי נוסף של האחדות עצמה. אליעד מסביר שהאחדות ביסודה היא שלמה ולא ... היא הכל. במקור, אין שום הפרדה, ולכן האחדות חייבת להופיע בעולם שלנו דרך מגוון עצום של צורות שנראות לנו כנפרדות. זו הדרך של האחדות להופיע במציאות שלנו. המשמעות היא שגם הנפרדות, שאנחנו בדרך כלל תופסים אותה כהפך מהאחדות, היא בעצם חלק אינטגרלי מהאחדות. כשהאדם מבין את זה, הוא מפסיק להרגיש תחושת חיסרון או דיכאון מכך שהוא לא נמצא באחדות מושלמת. הוא מבין שהנפרדות עצמה היא הצורה של האחדות להתבטא במציאות. למה אלוהים בחר לברוא את העולם בנפרדות ובצורות שונות? אליעד מסביר שאלוהים יצר את העולם באינסוף צורות שונות כדי שהאדם יוכל להכיר אותו מתוך הנפרדות. אלוהים, שהוא אינסופי ואחד מוחלט, בחר להתגלות דרך הרבה מאוד צורות שונות, כי אם הוא היה מופיע רק בצורה ... מסוגל להבין ולהכיר אותו. אלוהים יצר מגוון עצום של צורות כדי שהאדם יוכל להתבונן בהן ולהבין את האחדות מתוך הנפרדות עצמה. אליעד מציג שאלה נוספת: האם האדם מתבונן בכל הצורות הללו ומבין שהן חלקים של אותה אחדות, או שהוא ... הצורות ביטויים שונים של אותה אחדות, יצליח להבין את האמת השלמה. לסיכום, אליעד כהן מלמד כי הבנת האחדות מתוך הנפרדות, והיכולת לרצות משהו בצורה נקייה ואמיתית, בלי שום אינטרסים נוספים, היא המפתח להבנת המציאות והדרך להגיע לשלמות והגשמה עצמית. מהו רצון אמיתי? האם חייבים רצון אמיתי להגשמה עצמית? מה הקשר בין אחדות לנפרדות? סם חיים וסם המוות לפי רבי נחמן איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה אלוהים ברא את העולם בנפרדות? איך מגיעים לרצון ללא אינטרסים?

... שלמות מוחלטת, שכן הוא יחווה חוויה של אחדות - ללא הבחנה בין אני לבין לא אני. הסיבה לכך היא שהנפרדות בין אני ולא אני, תחושת הטוב והרע או הרצונות השונים שלנו, נובעים תמיד מתוך השוואה לעבר ולציפייה לעתיד. אם ... אם מה שהיה ומה שיהיה אינם רלוונטיים, הרי שאין לרגע הזה שום ייחודיות - הוא מתקיים ללא הקשר וללא נפרדות. כיצד מחיקת העבר והעתיד משפיעה על חוויית הרגע הזה? כאשר אדם מוחק לחלוטין את זיכרונות העבר ואת ציפיות העתיד, הוא חווה את הרגע הזה בלבד, ללא השוואות, ללא משמעות של טוב ורע, וללא נפרדות בין אני ללא אני. חוויה כזו עשויה להתפרש כשלמות מוחלטת, אך היא גם ריקה מהיבט של נפרדות, כלומר, - אין בה חוויית משמעות כפי שאנו מכירים. מהי החשיבות של העבר והעתיד? כדי שהרגע הזה יהיה בעל ... מוחק גם את כל ידיעת העתיד נשארת עם חוויה של אחד כי אתה נמצא ברגע אחד וברגע אחד אין נפרדות, ברגע אחד אתה לא יכול לחוות אני ולא אני לדוגמה. אם לא היית זוכר שום דבר ולא הייתה לך חוויית עתיד לא הייתה לך שום חוויית נפרדות כי ברגע אחד אין אני ולא אני יש חוויית שלמות, נכון מסכים איתך אבל מההיבט הזה הכל שלם זאת אומרת הוא לא שלם יותר ממשהו אחר כאילו אין לו משמעות של נפרדות יש לו את שיא המשמעות אבל אין לו משמעות מוגדרת אין לו משמעות של טוב או רע. ש: לא ... אין לו מקום לאני ולא אני ואז הוא בחוויה של שלמות אבל אז אין לו שום משמעות ברמה של הנפרדות כאילו כי אין לו כבר שום טוב לי לא טוב לי, אני רוצה אני לא רוצה אין כלום אין ... שלב עכשיו אלא מה שעכשיו אנחנו אומרים כדי שנאמר שלרגע הזה יש משמעות נפרדת, כדי שלרגע הזה תהיה משמעות בנפרדות לכן אנחנו צריכים לומר שיש משמעות גם לעבר ולעתיד כי זה שיש עבר ועתיד זה נותן בעצם את המשמעות ... משמעות נפרדת קיימת רק כאשר יש עבר ועתיד פלוס הרגע הזה ולכן לצורך העניין זה שווה כוחות מהצד של הנפרדות אתה יכול להגיד שהרגע הזה הוא הכי חשוב ואתה יכול להגיד שהוא הכי לא חשוב והאמת היא שזה באמצע ...

... שלו, היא לא מעצם האכילה עצמה, אלא מעצם החוויה שהאכילה נותנת לו. כגון לדוגמה שהאדם רעב, שאז הוא חווה נפרדות מאוד גדולה. שהאדם מאוד לא רוצה את המציאות, כי האדם מאוד לא רוצה את הרעב. והאדם חווה רעב, שהוא ... רוצה יותר את האוכל. ואז, ככל שהאוכל הוא טעים יותר, כך יש יותר חוויה של אחדות, ופחות חוויה של נפרדות והתנגדות, ואז ההנאה גדולה יותר. וכאשר האדם אוכל, אוכל שאינו טעים לו, אז האדם חווה נפרדות והתנגדות אל האוכל, ואז ההנאה קטנה יותר, עד כדי סבל. ולמה האדם רוצה טעם אחד יותר מאשר טעם אחר? ... כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון כלל. כי שום דבר לא חסר שום דבר. ואין שום נפרדות כלל, כנפרדת. אלא, יש נפרדות, שהיא אינה נפרדת מהאחדות. וככל שהאדם קרוב יותר להבין שהכל אחד באמת, דהיינו, שאין דבר כזה אחדות, כי הנפרדות היא בעצמה אחדות, כך האדם קרוב יותר אל ההנאה בשורשה. ויש אנשים רוחניים, שמאסו בחיי הרוחניות, והם חוזרים לעולם ... מה שקיומו הוא אפשרי ומצומצם, הופך להיות מחויב המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז הנפרדות והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות מהמציאות בשורשה. אבל הוא יוצר נפרדות וסבל. כי הוא בעצם מגדיר אצל עצמו, שהגשמיות, היא נפרדת מהרוחניות. כי כאשר הכל אחד, אין שום הבדל בין ... / שום דבר, וכאשר האדם חושב על הישות הזאת שהיא חסרת כל גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום עצמי. ואז בשעת ביטול, האדם חווה שלמות אמיתית, שאין בה שום חיסרון כלל. וההנאה היחידה בעולם, שאין בה שום חיסרון כלל, היא ההנאה של ידיעת האחדות / אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום חיסרון כלל. ואם יש רצון, הרי שאי ... וכאשר יש קיום רק לישות אחת, הרי שאפשר לרצות רק ישות אחת. כי בשורש, אין אפילו לא פוטנציאל של נפרדות, ויש אחדות גם ברמת הפוטנציאל. כך שאי אפשר לחשוב ואי אפשר לרצות, שום דבר, מלבד מה שכבר קיים, שהוא ... להגדיר אותה. דהיינו, שגם האדם עצמו לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. זא כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל אחד, שם ניתן להבין, שבאמת, גם הכל אחד, וגם בו זמנית יש נפרדות אין סופית. כי אחדות אמיתית, היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה ... שום דבר, הנאה שאי אפשר להשיג אותה בשום דבר, כי אי אפשר לאבד אותה לעולם וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. כי הכל אחד, ואעפכ, יש נפרדות, שהיא באחדות עם האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפכ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפכ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם ... הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפכ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי. והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל האחדות כנל. ... כי אי אפשר ליהנות בצורה מוגדרת, דהיינו, אי אפשר לדעת שאתה נהנה, כאשר אתה חווה רק הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ... שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך ... עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג ... על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של ... של כל הצורות. וכל התחדשות שכלית / התחדשות רגשית שיש לאדם, הוא בעצם מכיר עוד היבט של האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ההנאה של האדם מהאחדות, הופכת להיות גדולה יותר. כי ההנאה מהאחדות, היא על ידי ההתבוננות השכלית של ...

... חלקית. ושורש העניין הוא, כי מצד האמת הגדולה ביותר, קיים ריבוי אלוהים. שבו, יש אין סוף ישויות סופיות, מצומצמות, שנפרדות זו מזו. ואעפכ, כל אחת מהישויות האלו, היא בגודל אין סופי של אלוהים ממש. דהיינו, שכל אפשרי המציאות, נכלל ...

... זה עם איזה שכל, אתה יכול להגיע עם שכל קטן אתה יכול להגיע עם שכל גדול, אני מדבר כאילו בנפרדות על השימוש בשכל. אליעד: אבל מה נותן לך שכל גדול עד שלא הגעת לסוף אם יש לך יותר שכל ...

אין תשובה וגם אין שאלה - אחדות ההפכים, נפרדות ההפכים - אחדות ונפרדות כישות אחת ובו יתבאר, כי יש בעולם שלנו שתי נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אין שום תשובה לשום ... הם אחד, ששם אין שום שאלה כלל. כי שאלה / רצון / חיסרון, יכולים להיות קיימים, רק כאשר יש נפרדות בין דבר לבין היפוכו. כי כך ניתן להגדיר רצון, וכך ניתן ליצור קונפליקט ולשאול שאלות. אבל כאשר דבר והיפוכו ... האדם חוזר אל השכל המצומצם שלו, אז הוא עדיין זוכר ויודע את האמת, שבאמת המוחלטת, הכל אחד. ושאעפכ יש נפרדות וכולי.

... המבט של אלוהים, אין שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. אלא האהבה והשנאה, הן לא שונות זו מזו ולא נפרדות זו מזו, כי הן ישות אחת ממש, ללא שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. ולכן, אלוהים לא שונא ולא ... או כשנאה, אלא רק כאחדות של אהבה ושנאה כאחד. וכאשר אין טוב ואין רע, כי אלוהים הוא טרם קיום הנפרדות של הטוב והרע, הרי שממילא אין אהבה ושנאה וכולי. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, אלוהים אוהב את כל ... אלוהים הוא הניגוד הגמור, של כל מה שישנו. וכל מה שישנו, נפרד מאלוהים, בתכלית ובשלמות ההפרדה. כי אלוהים, הוא הנפרדות הגדולה ביותר. שהוא נפרד בריחוק אין סופי, מכל צורה שהיא. והוא ההפך הגמור, של כל מה שישנו. וכל מה ...

... ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל את קיומה הנפרד של הישות הנאהבת, מרוב גודל האהבה. שאין אפשרות להכיל את הנפרדות של הישויות השונות. עד שיש אחדות בין הישויות השונות. אבל חוסר היכולת להכיל את קיומה של ישות שנפרדת ממך, היא גם שנאה אין סופית, שלא מוכנה להכיל את הנפרדות של הישות האחרת ששונה ממנה. כך שבסופו של דבר, שנאה ואהבה בעוצמה אין סופית, לא מאפשרות לשום דבר להיות ... האהבה תגדל לגודל אין סופי, לא תוכל ישות אחת להיפרד מהישות האחרת, ואז הן יתאחדו. והקיום של ישויות שונות, שנפרדות זו מזו, אפשרי, רק כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, שמאפשרות גם ריחוק וגם קירוב של הישויות השונות. כי ... גם דומות וגם שונות זו מזו. ואם הן היו רק דומות זו לזו, הרי שלא היה להן קיום כישויות נפרדות. ואם הן יהיו רק שונות זו מזו, גם אז הן לא יוכלו להיות קיימות במקביל. כי כל הישויות גם ... אהבה, היא בעצם שנאה נסתרת. שהאדם אוהב ורוצה להתאחד עם הנאהב, כדי להעלים אותו מקיום נפרד, שזוהי שנאה של הנפרדות. וגם שנאה, היא בעצם אהבה נסתרת. כי היא נובעת מכך שהאדם ככ אוהב את הישות השנואה, עד שהוא לא ... להתאחד איתה לישות אחת ממש. שנאה = אהבת האחדות ושנאת הניגודים, כי בלי זה אין שנאה. אהבה = שנאת הנפרדות ואהבת האחדות, כי בלי זה אין אהבה.

... שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. ... כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק ... הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה ... האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל דבר שקיומו הוא אפשרי, כאילו קיומו הוא מחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי אז רצונו של האדם יכול להתמלא או שלא להתמלא. שאז, כאשר רצונו של האדם מתמלא, ... לא מזדהה עם שום דבר אפשרי, אלא רק עם המחויב, דהיינו, לא מזדהה עם שום דבר, אז אין שום נפרדות, ואין טוב ורע כלל. ורק כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, רק אז האדם יכול להרגיש טוב ורע. שמנקודת ...

... התבטל כל הקיום הנפרד של כל העולם כולו. כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, של למה יש נפרדות, שהיא בעצם מלובשת בשאלה, למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה אני לא רוצה להרגיש כאבים? ולמה אני חושב שכאבים ... מחויב שהמציאות היא כך ולא אחרת? והשאלות האלו, הן מעבירות את האדם לחוויית האחדות, שבה אין שום ידיעה של נפרדות כלל, ושם הכל אחד באמת. ולמה בכל זאת, האדם נהנה לעשות לעצמו רע? ולמה האדם לא באמת רוצה להפסיק ...