... זה? מה זה נותן? איזה שאלה שאלנו? למה? למה אני עושה? למה אני מתאמצת? בשביל מי? בשביל מה? מה התכלית? איזו סיבה? למה? מה משמעות הדבר? מה את מבינה אותי? האם את עושה דברים במשך היום שאת רגילה? שאלה: ...

... הספרים? ועוד. ונתחיל: הטועים, הולכים בדרך, בלי לדעת להיכן בדיוק היא מובילה. דהיינו, חיים את חייהם בלי להבין מהי מטרת החיים. וגם אלו שמטעים את עצמם שהם יודעים את מטרת החיים, כגון לדוגמה הטעות של גן העדן בעולם הבא, גם הם לא באמת יודעים להיכן בדיוק הם הולכים. וזה משום ... גן עדן מיוחל, והאם באמת, שם החיים טובים באמת. ורוב בני האדם בעולם עושים את מעשיהם בלי להבין מהי התכלית של המעשים שלהם. כי מאחר שהאדם (מסיבות שונות) לא באמת מבין באופן מוחלט מהי התכלית של המציאות כולה, לכן גם האדם לא ממש מבין מהי התכלית של החיים שלו ושל המעשים שלו. כי כאשר התכלית של כל התהליך כולו אינה ידועה, כיצד תהיה ידועה התכלית של תתי התהליכים שבתוך התהליך הכללי?! וכך גם לגבי קריאה ולימוד של ספרים ורעיונות שונים, שהאדם מטעה את עצמו ... להיות מאושר באמת / להרגיש כמה שיותר טוב / למלא את רצונו וכיוב. והאדם עושה מעשים שונים ומנסה להשיג מטרות שונות, מתוך תקווה שבסופו של תהליך, הדבר הזה יביא אותו אל האושר המיוחל. ואם לאדם היה שכל אמיתי, אז לפני שהוא היה עושה את מעשיו, הוא היה מברר את תכלית מעשיו. כי מה ההיגיון בלעשות דברים, בלי להבין את תכליתם?! כי מי שאינו חכם, הוא עושה את מעשיו ללא תכלית, והחכם, עושה את מעשיו למען תכלית טובה. ואם האדם לא מבין מה תכלית מעשיו, אז למה הוא עושה אותם?! ואם יתבונן האדם בעניין, הוא יראה כי לעולם הוא לא יכול להיות מאושר ... עדן אחרי המוות, אלא שנדמה להם שיש חיים טובים, כאן בחיים של העולם הזה, שתלויים בעשיית מצוות, דהיינו, השגת מטרות שונות. כי כמו שחלק מהטועים מאמינים שיש חיים טובים בגן עדן אחרי המוות של הגוף, כך יש טועים אחרים ...

... זה שהאדם הוא ישות חסרה, שאינה מושלמת באופן מוחלט? וההסבר הוא, כי החוויה של האדם, תלויה בהבנה של האדם. ותכלית הספר, היא לשנות לאדם את החוויה האישית הרגשית שלו. כי הדבר האחרון שחשוב בחיים, זה מה האדם מבין ואיך ... שנובעת מכך שהאדם הוא אינו ישות שלמה, הרי שתפישת המציאות של האדם לא ממש משנה כלל וכלל לא. ולכן, המטרה המוצהרת של הספר, היא להביא את האדם אל תחושה וחוויה מלאה של שלמות מלאה, שנקראת שלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו, ...

... אינו מוגדר. וההגדרה של האדם את הדבר, היא זו שמאפשרת לאדם להכיל בתוך מחשבתו את הדבר. וזה בעצם אומר, שהתכלית הסופית היא, שהאדם יכיל בתוך התודעה שלו, שכל שאין אפשרות להגדיר אותו. כי כל הגדרה שלו, הופכת אותו לסופי. ... כלל, משום שהיא מחוץ לכל ההגדרות. כי כל ההגדרות, הן לבושים שונים של מהות המציאות. וזה בעצם אומר שהמכוון והתכלית, הם מחוץ להגדרות כלשהן. והדרך של האדם להשיג במחשבתו את הבלתי מושג, דהיינו, את מה שנקרא השגת האין סוף, ... האדם חווה את הנפרדות של המציאות, שקיימת רק ברמת הלבושים של המציאות. והספר הזה, הוא כולו הקדמות. והכוונה היא, שהתכלית של הלימוד בספר, היא לא שהאדם יסכים עם כל מה שכתוב בספר, כי זאת לא התכלית כלל. ומי שילמד את הספר ויגיע למסקנה ולהבנה שכל דברי הספר הם אמת, הוא ימשיך להיות כמו כולם ממש. והתכלית של הלימוד בספר, היא שהאדם יתבונן בהקדמות ובשכלים שיש בספר הזה, ושעל ידי זה האדם יצליח לאחר מכן להשיג ... הוא המכוון. וגם אם הם מלמדים את האדם הקדמות אל השכל שלהם, הרי שעדיין השכל שלהם הוא המכוון. דהיינו, תכלית הלימוד שהם מלמדים את האדם, היא כדי שהוא יגיע להשתוות, עם השכל ועם הדיבורים שלהם. וכל מי שמלמד משהו, וחושב שהתכלית היא שהאדם יבין את דבריו, הוא טועה וחסר הבנה שלמה. כי התכלית האמיתית, היא שהאדם יבין את מה שיש מחוץ לכל ההגדרות. ומי שיודע כמה יש לו, אין לו הרבה. ומי שחושב שהשכל שלו, הוא תכלית הכל, הרי שהשכל שלו הוא סופי, וממילא הוא לא תכלית הכל והוא לא השלמות. והשכל של הספר הזה, הוא לא התכלית ולא הקצה האחרון של ההבנה האנושית. כי כל דבר שהוא מוגדר ושניתן לחשוב עליו, הרי שהוא סופי, והוא לא ... השכל הזה של מחוץ למקום ולזמן, היא מפורשת יותר וגלויה יותר. ולכן, הספר הזה הוא כולו הקדמות בלבד. דהיינו, שהתכלית, היא לא השכל של הספר עצמו, אלא שעל ידי זה שהאדם לומד את השכל של הספר, על ידי זה ...

... הזה כלל. ומי שהוא חכם שמחכים, הוא מתחיל להתבונן על דברי הספר ומתחיל להבין אותם ולהסכים איתם. והנה, מחמת שהתכלית של הלימוד בספר, היא לא השגת השכל של הספר עצמו, אלא השגת השכל שיש מעל ובתוך פנימיות השכל של ... שהוא יותר חכם, הוא מתחיל להבין את דברי החכם, כפי השגת שכלו ומתחיל לתפוש במחשבתו את דברי החכם. אלא, שהמטרה של החכם היא להביא את האדם אל התכלית הטובה, שבה האדם לא יאחז במחשבתו רעיון מוגדר כלשהו, אלא שהאדם יצליח לאחוז במחשבתו את הבלתי מוגדר. והשכל של החכם שאותו החכם מדבר עם האדם, הוא שכל מוגדר, שהוא לא התכלית ולא השלמות של השכל, אלא רק הקדמות אליהם בלבד. ולכן, גם כאשר האדם חושב שהוא מבין ומסכים עם דברי ... בעולם הזה, הוא מדבר איתו בשפת העולם הזה, שהיא כולה גם סם המוות. והרעיון הוא, שעל האדם לחזור ולהבין, שתכלית הספר, היא לא שהאדם יבין ויסכים עם השכל של הספר, כי זהו סם המוות ממש, שהאדם עדיין נאחז בהגדרות ... / שלמות / אחדות / אין הבדל וכיוב, הרי שהאדם עדיין בחוויה של צמצום. דהיינו, סם המוות, בייחס לשלמות. והתכלית היא, שבאמצעות הדיבורים האלו, האדם ישתחרר לבסוף, גם מהדיבורים האלו, ושאז האדם לא יהיה מוגבל להיצמד רק לאמת / ...

... משל ונמשל. כי יש תהליך כללי, שמצד האמת, ההבנה שלו, היא גם סופית וגם עד אין סוף בו זמנית. ומטרת החכם, היא לגרום לאדם להבין את התהליך הכללי של המציאות. כי כל האירועים שקורים לאדם בחיים, הם כולם תתי אירועים ...

... או כאשר האדם מנסה להבין את נקודת ההתחלה של כל דבר, כגון לדוגמה את המשמעות האמיתית של המציאות / תכלית העולם / הרצון הראשון וכיוב, תמיד האדם מגיע למבוי סתום. מבוי שהוא סתום, לא מחמת שחסר לאדם מידע, אלא ... ולשאול, מהיכן הרצון הזה עצמו נובע? וכל משמעות שהאדם ייתן לעולם, עדיין תישאר השאלה, מה המשמעות של המשמעות? ומה התכלית של התכלית? וכאשר האדם מגיע בהבנה שלו, לנקודה הזאת, שבה הוא קולט שהשאלות חוזרות על עצמן במעגלים ללא מוצא, אז האדם ... המציאות. כגון מהי משמעות המציאות, או מי ברא את אלוהים, או ממה עשויה המהות של המציאות עצמה, או מהי תכלית החיים. שלכל השאלות האלו, לא יכולה להיות תשובה סופית, כי תמיד יהיה ניתן לשאול מה יש מעבר לתשובה הסופית ... של מהי הסיבה הראשונה. וכיוב לגבי כל נושא אחר, שאם אצל האדם לא היה הבדל בין יש לבין אין תכלית וכיוב, הרי שגם לא הייתה שום שאלה, של מהי התכלית של המציאות. וכל השאלות שיש בעולם, מבוססות על הנחת היסוד הבסיסית שאומרת שיש הבדל בין יש לבין אין. ואחד ...

... כל זמן שיש לאדם סיבה, מדוע הוא רוצה להבין את האמת, הרי שבעצם האמת, היא רק אמצעי אצלו להשגת תכלית אחרת, והרי שהאדם לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא רוצה משהו אחר. כי הטועה, הוא נאחז בלבוש החיצוני. ... מתפלא למה הוא לא מוצא אותה. אבל מי שהוא מברר את האמת, הוא מבין מיד שכל זמן שיש לאדם מטרה כלשהי מדוע הוא מחפש את האמת, הרי שהוא לא באמת מחפש את האמת, ולכן אל לו לאדם להתפלא מדוע ... על ידי זה מתברר אצל האדם מה באמת הוא רוצה. כי הטועה, לא באמת יודע מה הוא רוצה ומה התכלית שלשמה הוא עושה את פעולותיו. ומי שחושב בהיגיון, הוא מבין, שראשית כל עליו להבין מה באמת הוא רוצה. וכל ...

... סופית, עם פוטנציאל ואפשרויות אין סופיות. והטועים חושבים, שצריך שיהיה רע, כדי שיהיה אחכ טוב. והם לא מבינים, שאם תכלית הרע, הייתה כדי לעשות טוב, הרי שממילא היה תמיד רק טוב. כי אם התכלית הסופית היא, שיהיה לאדם טוב, הרי שהמציאות יכולה לעשות כך, שהאדם ירגיש תמיד טוב, גם בלי ההקדמה של הרע. ... כן יוכל להעריך את הטוב, גם בלי רע כלל. והנקודה השנייה היא, שרק כוח מוגבל, עושה דבר אחד, למען תכלית אחרת. ומנקודת המבט של שורש המציאות, ששם אין שום הגבלה כלל, מנקודת המבט הזאת, שום דבר לא נעשה למען מטרה אחרת. כי רק המוגבל, צריך להשתמש באמצעי, כדי להשיג מטרה אחרת, בזמן אחר. אבל זה שאינו מוגבל, דהיינו, הכוח שמניע את הכל, הוא יכול בכל רגע, ליצור את כל ... בלי שום הקדמה כלל. וזה בעצם אומר, שאם יש רע, הרי שזה בוודאות, לא בשביל שיהיה טוב. כי אם המטרה הייתה שיהיה טוב, אז מלכתחילה היה נעשה רק טוב, בלי הקדמה של רע. ועוד יש להתבונן ולראות, את גודל הטעות של אלו שחושבים, שהרע, הוא לטובה, ושהתכלית, היא טובה. משום, שהאדם מטבעו תמיד גם סובל. ובייחס לשלמות, האדם יותר סובל, מאשר נהנה בחייו. משום שכל אחד, ...

... באמת הצורה הרצויה של המציאות, היא אכן טובה, יותר מאשר צורה אחרת. ועד שהאדם לא מבין בוודאות מוחלטת, מהי תכלית העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין הפרדה, של תכלית מהעדר תכלית כלל). וממילא מצד האמת, לא שייך לומר, שדבר אחד, הוא באמת טוב יותר, מאשר דבר אחר. כי ברמה החיצונית של המציאות, בה יש סיבה ותוצאה, ויש תכלית וחוסר תכלית, ויש טוב ורע וכולי. אבל ברמה הפנימית של המציאות, הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם משתמש בשכל ...