... לא מכך שהוא מילא את רצונו בשלמות, אלא מכך שהוא התקרב למצב של מילוי רצונו בשלמות. ולכל אדם יש מטרות כלשהן. והמטרה של האדם, היא להגיע למצב שבו כל רצונו יתמלא כדי שהוא יוכל להרגיש טוב בשלמות. וככל שהאדם מתקרב אל ... המצב הזה, הרי שהאדם יגלה שהגן עדן הזה, הוא בכלל הגהנום. כי בגן עדן הזה, החיים חסרי משמעות וחסרי תכלית כלשהי. כי כל ההנאה של האדם כאן בעולם הזה, היא על ידי זה שיש לאדם רצון כלשהו. וכאשר הרצון ... עדן שהוא עולם שכולו טוב, שם החיים קשים ביותר. כי אין שם שום טעם ושום הנאה ושום התקדמות ושום תכלית ושום מטרה. כי כאשר יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז הוא הופך להיות כמו מת, ללא שום התפתחות ושינוי. ומי שיתבונן בעניין הזה היטב, הוא יראה את האמת, שגן העדן המיוחל, הוא בכלל גהינום. והשאלה המתבקשת היא, מאחר שתכלית האדם ורצונו זה להגיע למצב של גן עדן, שבו הכל יהיה כרצונו, ומאחר שהבנו שגן עדן המיוחל הוא בכלל הגהנום. אכ מה התכלית האמיתית? ולמה באמת צריך לשאוף? ומהו טוב אמיתי באמת? ואם נתבונן היטב בעניין הנל, נראה שהדבר המתבקש הוא, שגן ... כי אם הכל טוב, הרי שהחיים שם יותר גרועים מכל דבר אחר. כי כאשר הכל רק טוב, אין שום מטרה ואין משמעות וכולי כנל. וכדי שגן עדן יהיה טוב באמת, לשם כך חייב להיות רע כלשהו. ושהאדם ירצה את ... האדם גם חי בעולם של הטוב ושל הרע, שבו יש טוב ורע, ובו יש אמת ושקר, ובו יש לאדם מטרות שאותן הוא רוצה להשיג. וכאשר האדם חי בצורה הזו, על ידי זה האדם נהנה מכל העולמות. כי אז האדם ...

... של הטועים, אלו עצות שאפשר לראות האם האדם מקיים אותן או לא. משום שהן כולן עצות שנאחזות בלבושים גשמיים, שתכליתן לשנות את הלבושים הגשמיים. והאדם משנה את הלבושים הגשמיים שלו, כדי לקיים את עצות מנהיגי טעות, וכך ניתן לראות ...

... והכוונה היא, שאף אחד בעולם כולו, לא עושה את מעשיו, למען העשייה עצמה. וכל עשייה באשר היא, היא למען תכלית, שהיא נפרדת מהעשייה עצמה. וגם מי שנהנה מעצם העשייה, הרי שתכלית העשייה היא ההנאה, אך היא לעולם לא העשייה עצמה. והאדם שעושה את מעשיו למען תכלית, שהיא נפרדת ורחוקה אפילו בחלקיק של רגע אחד, מהעשייה של מעשיו, הרי שהוא עושה את מעשיו למען העולם הבא ...

להשיג את המטרה, על ידי שישנא את הדרך בתכלית השנאה! ובו יתבאר העניין של ההקדמות והתכלית, וכיצד יגיע האדם לתכלית, על ידי שנאת ההקדמות (והוא פירוש העניין מרבי נחמן מברסלב, שאי אפשר לזכות לשכל התחתון, אלא על ידי שיהיה שונא בצע, שישנא את הממון בתכלית השנאה). והעניין הוא, כי יש הקדמות ויש את התכלית. כגון לדוגמה, שהאדם מכין את האוכל, כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, היא ההקדמה של אכילת האוכל. והתכלית היא האכילה, והכנת האוכל, היא רק הקדמה, שאינה תכליתית בפני עצמה, אם לא קיומה של האכילה. כי האדם לא מכין אוכל, כדי לזרוק אותו, אלא רק כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, שואבת ומקבלת את החיות שלה, מהאכילה שלאחר מכן. וגם האכילה עצמה היא לא התכלית, אלא היא רק הקדמה להנאה ולתועלת של האדם מהאכילה. כי האדם לא אוכל סתם כך, אלא רק משום התועלת שהאכילה מביאה לו, כגון הנאה / בריאות וכיוב. והתועלת של האכילה, היא התכלית, אבל האכילה, היא רק ההקדמה של התועלת של האכילה. וגם ההנאה של האדם והבריאות של האדם, גם היא לא התכלית. כי אין שום תכלית בכך שהאדם יהיה בריא ושהוא ייהנה. והתכלית היא בכך שרצונו של האדם יתמלא, שזאת התכלית, ושכל הדברים בעולם הם האמצעים של התכלית הזאת. וכיוב בכל דבר ועניין, שגם הכסף, הוא רק האמצעי ולא התכלית. וגם איסוף וחיסכון הכסף, הוא רק אמצעי למען השגת המטרה שהיא השקט הנפשי של האדם. ובכל דבר ודבר, יש את ההקדמות של הדבר, ויש את התכלית ואת הדבר עצמו, שהוא החשוב באמת, ושכל הדברים משרתים את אותו הדבר החשוב. ומי שיודע את התכלית של כל התהליכים כולם, דהיינו, את התכלית של קיום המציאות, רק הוא טוב לו באמת. כי התכלית של כל המציאות שלנו, היא טוב אמיתי (למי שיודע מהי התכלית הזאת), וכל התהליכים מובילים אל התכלית הזאת. וכאשר האדם מחובר תמיד אל התכלית הסופית של המציאות, אז האדם חי טוב באמת. ולראות את התכלית של כל האירועים, פירושו להסתכל על האירועים, מנקודת המבט שקודמת לכל האירועים, שהיא נקודת המבט של מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ששם בנקודת ההתחלה, שם התכלית של הכל, היא הדבר הברור ביותר. וכאשר האדם מסתכל על הדברים מנקודת המבט של זה שעושה אותם, דהיינו, מנקודת ... הראשונה, אז האדם שלם עם כל מה שקורה, כמו מסובב הסיבות של המציאות. ומי שרוצה לזכות לראות ולהבין את התכלית של כל הדברים שיש בעולם, ומי שרוצה להבין את התכלית של המציאות, ולדעת ולהבין ולממש את התכלית של החיים האישיים שלו, ומי שרוצה לחוות את השלמות של התכלית הסופית של המציאות, לחוות אותה בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו בכל פרט ופרט, עליו לאהוב את התכליתיות בתכלית האהבה, ולשנוא את חוסר התכליתיות ואת ההקדמות של התכלית, בתכלית השנאה. כי כאשר האדם חי בצורה לא תכליתית, וחושב בצורה לא תכליתית, ועושה דברים שאינם תכליתיים, על ידי זה הקליפות והלבושים נאחזים בו, ואינם נותנים לו מנוח. כי האדם סובל, רק משום שהוא לא מבין מה התכלית של מה שקורה לו. והאדם לא מבין מה התכלית של מה שקורה לו, רק משום שהוא אוהב את ההקדמות השונות, ובכך הוא מרחיק את עצמו מהתכלית. ומי שרוצה ... ותכלית האהבה של האדם את המטרה, על ידי זה בסופו של דבר, זוכה האדם לכך, שכל הדרך, הופכת בעיניו למטרה הסופית של כל המציאות, והאדם זוכה להשיג את התכלית הסופית, בכל דבר. כי אצל אלוהים, אין מטרה שנפרדת מהדרך, אלא יש רק דרך שהיא באחדות עם המטרה. והדרך, היא המטרה הסופית ללא שום מטרה אחרת. וכל דבר הוא המטרה הסופית בפני עצמה וכולי. ואז האדם רואה את השלמות שיש בדרך אל המטרה, ואת השלמות שיש בלמלא חסרונות עד אין ...

... שום אחדות שלמות כלל. ואעפכ, מי שהוא איש אמת, הוא שונא את האפשרי ואוהב את המחויב. דהיינו, שהאדם שונא בתכלית השנאה את חוסר הוודאות, ואוהב בתכלית האהבה את הוודאות. שעל ידי זה האדם מגלה את הוודאות המוחלטת, שהיא מחויב המציאות, שהיא האחדות של המציאות, ששם ...

... עצמה, אלא משום שהם חושבים שעליהם לעבוד כמו חמורים. הם הולכים לפסיכולוגים שייתנו להם דרכים לחזור ולעבוד, אך למעשה, התכלית האמיתית איננה המוטיבציה לעבודה, אלא הרצון לחוש תחושה של סיפוק ושלמות פנימית. כאשר אדם מתבונן באמת פנימה, הוא רואה ... מתחיל לשאול את עצמו מה הוא רוצה באמת, ואילו האדם עם המוטיבציה ממשיך לפעול ללא מחשבה, בלי להבין מה התכלית של מעשיו. מה הדרך להחזיר את המוטיבציה לחיים? אליעד כהן מציע פתרון אחר - במקום לחפש איך להחזיר את המוטיבציה לעשייה חסרת תכלית, יש לשאול שאלה עמוקה יותר: מה אני רוצה באמת להשיג?. אם לאדם היה ברור לחלוטין מה הוא רוצה, הוא היה פועל להשיג זאת בקלות. הבעיה היא שהאדם בדרך כלל לא מבין את התכלית האמיתית שלו בחיים, ולכן לא ברור לו לשם מה הוא חי בכלל. כאשר האדם לא יודע את התכלית, טבעי שאין לו מוטיבציה. על מנת לפתור את הבעיה באמת, האדם חייב לחפש את הסיבה האמיתית לקיומו, להבין למה ... קיים, ולמה המציאות קיימת. כאשר אדם מבין למה יש מציאות, הוא יכול להבין למה הוא חי, וכך הוא מגיע למטרה אמיתית וברורה בחייו. רק אז תתעורר מוטיבציה אמיתית, כי יהיה ברור מה הוא מנסה להשיג ולמה. איך אפשר להגיע לאושר ללא צורך במוטיבציה? אליעד כהן מסכם שבאופן פרדוקסלי, כאשר האדם באמת מבין מה הוא רוצה להשיג ומהי המטרה הסופית שלו, המוטיבציה נעלמת לגמרי, כי הוא מגלה שהכל כבר טוב. אם האדם מבין בשלמות מה הוא רוצה, ההבנה הזו ... לפעולות חסרות משמעות, האדם חווה תחושת סיפוק עמוקה ללא צורך בשום עשייה. הבשורה הטובה של אליעד כהן היא שהבנת המטרה האמיתית היא עצמה התגשמות המטרה. כשאדם מגיע להבנה הזאת, הוא חי באושר מלא, בלי לחפש מוטיבציה. האושר הזה הוא מצב שבו הכל כבר טוב ... לחוסר מוטיבציה אמיתית, מצב של סיפוק מוחלט והבנה שהכל כבר טוב כפי שהוא. איך להתמודד עם חוסר מוטיבציה? מהי מטרת החיים? איך למצוא משמעות לחיים? האם מוטיבציה היא דבר שלילי? למה אני מרגיש דיכאון למרות הישגים? מהי התכלית של כל העשייה בחיים? הפעם אני רוצה להשיב בנושא חוסר מוטיבציה בחיים. וחוסר מוטיבציה נמצא אצל הרבה אנשים, ויש ... פתרון באמת. והמוטיבציה היא מחלה בכלל, זה כמו לרצות מוטיבציה לטחון מים לכלות את הכוחות בשביל שום דבר, מה התכלית? והסיבה שאין לאדם מוטיבציה, או שמחת חיים זה בגלל שאין לו מושג למה הוא חי. ורק מי שיש לו מוטיבציה הוא מי שלא מבין מה התכלית, ואין לו מושג לאיפה מתקדמים מיזה מה גם שבסוף יש מוות ודאי, על מה המאמץ על משהו שלוקחים ממך, ... הוא רוצה באמת, זה לעבוד כמו חמור ומה זה אומר להבין מה באמת אתה רוצה? זה שהאדם יבין מה התכלית הסופית ומי שיבין מה התכלית של מה שהוא רוצה, זה עצמו יתן לך את מה שהוא רוצה, ותהנה בשלמות ולא תצטרך מוטיבציה, כי ההבנה של התכלית של למה אדם רוצה בכלל מוטיבציה תיתן לאדם את ההבנה שהכל טוב כבר בשלמות, והוא יהנה מהחיים בשלמות. ושיהיה ...

... המציאות, שהיא המהות שממלאת את הכל. והעצות של החכם האמיתי, הן ממשיות באמת, והן כולן מכוונות את האדם אל תכלית אחת, שהוא יחווה את האמת של המציאות, באופן ממשי. כגון לדוגמה שהאדם לא יחשוב שום דבר, שהוא אינו אמת. ...

... שיש אזורים אסורים, שאותם אסור לחקור, כגון מה היה לפני אלוהים, וכיוב שאלות על מהותו של אלוהים, שהן אסורות בתכלית האיסור, ושיש חרמות וקללות, על מי שחוקר את הנושאים האלו. והם כמו אותו הגנב הנאמן, שמעודד אותך לברר את ...

... הידיעות, דהיינו, שהאדם יחשוב על כל הידיעות כולן ברגע אחד, הרי שהוא ידע את המוחלט, דהיינו, לא ידע דבר. ותכלית הידיעה, היא שלא נדע. היינו שהאדם חווה חוסר ידיעה מוחלט, שבה אין אפילו לא את ידיעת העצמי. והאדם קיים, ...

... בגלל שהוא מחפש אותו. והאדם לא קולט איך מרמים אותו ואיך הוא מרמה את עצמו. כי כל הטוב שבעולם, מטרתו לגרום לאדם להרגיש רע. כי החיפוש אחרי הטוב, יוצר רע. ולכן בדכ רע לאדם, ויש יותר רע מאשר טוב. כי הרע לא נועד כדי שהאדם יעריך את הטוב. כי אם זו הייתה התכלית, אז רוב העולם היה טוב, ולפעמים היה לאדם רע. אבל המצב הוא הפוך, שבדכ רע לאדם, ורק לפעמים טוב ...