... רואה את התמונה המלאה של המציאות, ממילא הוא אוהב את כולם באמת ודן את כולם לכף זכות. כאשר הדיבור של האדם מגיע מהדעת שלו, הדיבור של האדם חייב להיות טוב, מאחר שהוא גורם לזה ששומע את הדיבור להרגיש טוב יותר. דיבור עם דעת, תכליתו לקרב את השומע אל הטוב. דיבור עם דעת אוהב את השומע ומאפשר לו לאהוב גם את עצמו. בשורה התחתונה, ככל ...

תכלית הידיעה - מהי תכלית הידיעה? מהי ידיעה שלמה? איך להגיע לתכלית הידיעה? פילוסופיה. לוגיקה. מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה? תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו ... + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות ... שמאחדת את היודע ואת הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר ... יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים ... וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים ...

... לבד. הוא תמיד מחובר במהותו לכל דבר. כאשר האדם אינו מבין את סוג החיבור הזה, על ידי זה הוא אינו מרגיש את החיבור הזה = מרגיש בדידות. כל המעשים שאותם עושה האדם, תכליתם הסופית היא להרגיש את החיבור הנ"ל של התודעה למציאות. כאשר התודעה מרגישה אחדות עם המציאות = שלמות. כאשר התודעה של האדם אינה מרגישה שהיא באחדות עם כל דבר ...

... לחקור כל הזמן את מה באמת הוא רוצה. על האדם לחפש כל הזמן קיצורי דרך להגיע למטרה הסופית. על האדם לא לקבל את המאמץ כמובן מאליו. על האדם לרצות כל הזמן להגיע לשלמות ללא מאמץ. על האדם לחפש תמיד את הפתרון הפשוט ביותר שדורש הכי ...

... של עצמך. לפעמים צורת המחשבה של האדם נוגדת את מה שהוא באמת רוצה. מצב כזה שבו האדם עושה דברים שמשיגים את המטרה ההפוכה של רצונו, נובעים מחוסר אחדות בין הרצונות השונים של האדם. לדוגמא: אדם רוצה לעשות ...

... הדמיוני מתחזק. ואז לרע הרבה יותר קל לשכנע את האדם להאמין באמונות טפלות רעות בלי לשים לב. ז"א האמונות הטפלות תכליתן אחת. והיא לגרום לאדם לא לחפש את האמת. הן מוכרות לאדם אשליה כלשהי. הן גורמות ...

... התוצאה הוא, האם הפעולה השיגה את התכלית שאותה היא נועדה להשיג? כאשר פעולה משיגה את התכלית שלה, הרי שהיא הצליחה במבחן התוצאה. כאשר פעולה לא מצליחה להשיג את התכלית שלה, הרי שהיא נכשלת במבחן התוצאה. באפשרותו של אדם להשתמש במבחן התוצאה גם לפני הפעולה. באפשרותו של האדם לדמיין את ביצוע הפעולה לפני שהוא מבצע אותה ... שלו האם הפעולה מצליחה להשיג את התכלית הסופית שלה. אם האדם מגלה כבר ברמת הדמיון המודרך שלו, כי הפעולה לא תשיג את תכליתה, הרי שהיא מיותרת. הדבר החשוב ביותר כדי לערוך את מבחן התוצאה, הוא הגדרת התוצאה הסופית. על האדם לזכור כי גם לתכלית עצמה יש תכלית. ז"א גם התוצאה עצמה אמורה להביא אל תוצאה אחרת. וגם התוצאה האחרת אמורה להביא אל תוצאה אחרת חשובה יותר וכן הלאה. כאשר האדם בודק את הפעולה ביחס ... אלא גם ביחס לתוצאה הסופית. ז"א אם התכלית הסופית שאליה שואף האדם היא X, על האדם לבדוק את התועלת של הפעולה, לך רק אל מול התכלית הזמנית אלא, אלא גם בפרספקטיבה של התכלית הסופית. אדם שמבין שהתכלית היא להרגיש שלמות, דהיינו, להגיע למצב שבו האדם אינו מרגיש חסר כלשהו, על אדם כזה לבחון את מעשיו, האם הם מובילים אותו אל התכלית הזאת. אם נדמה לו שהם מובילים אותו לשם, עליו להבין איך בדיוק הם מובילים אותו לשם?! מבחן התוצאה החשוב ביותר, הוא התוצאה הסופית והאחרונה. התוצאה האחרונה = התוצאה שאין לה שום תכלית נוספת. אי אם יש לה תכלית נוספת, הרי שהיא עצמה אינה הסופית. אם אין תכלית סופית והמרדף אינו מסתיים לעולם, אז למה לרוץ / להתאמץ וכולי? אם יש תכלית סופית, הרי שהתכלית הסופית היא הנקודה שבה המרוץ מפסיק לגמרי, הנקודה שבה יש הכל. שאין יותר חיפוש של תכלית, כי התכלית כבר נמצאה. על האדם להבין כיצד צורת החיים שלו / החשיבה שלו / תפיסת המציאות שלו, אמורה להוביל אותו אל התכלית ואל הרגע שבו אין יותר שום תחושה של חסר משום סוג שהוא. מבחן התוצאה הוא התכלית הסופית, השלמות שאין שלמות אחריה. אם התכלית היא טובה אך יש טובה ממנה, הרי שאינה מושלמת. והרי שהיא אינה שונה מהותית ממה שפחות טוב ממנה. התכלית הטובה באמת, היא הנקודה הסופית שבה האדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש שלמות שאין שלמות גדולה ממנה. אם האדם עדיין רוצה להתקדם לתכלית נוספת כלשהי, הרי שאינו מרגיש שלמות. השלמות = חוסר רצון להרגיש טוב יותר. אם האדם רוצה להרגיש טוב יותר מאשר מה שיש לו = מרגיש חסר של תחושת טוב = ... ביחס למבחן התוצאה הסופי ביותר, התכלית הסופית ביותר. המבחן של מבחן התוצאה, הוא התוצאה הסופית ביותר של כל התוצאות והתכליות. איך כן אפשר להגיע אל השלמות המלאה? תשובה: על ידי חיפוש האמת. ...

... זו האכילה. גם אכילה כמו כל שאר הפעולות אותן עושה האדם, היא לכשעצמה היא אינה התכלית. ז"א תכלית האכילה היא אינה האכילה עצמה. האדם אוכל מסיבות שונות. הן סיבות השרדותיות כגון רעב והן סיבות רגשיות כגון הנאה וכיו"ב. הדבר החשוב ביותר באכילה, הוא שהאדם יקשר את עצמו תמיד לתכלית של האכילה ולא לאכילה עצמה. כאשר האדם זוכר את הסיבה שבגללה הוא אוכל, אז הוא בעצם מרגיל את עצמו להיות מקושר תמיד במחשבה שלו לתכלית הפנימית של מעשיו. כאשר האכילה מקושרת לתכלית שלה, על ידי זה האכילה הופכת להיות בריאה יותר. אכילה עם מחשבה ועם דעת. לעומת זאת, כאשר האדם שוכח את התכלית של האכילה שלו, על ידי זה נוצרת התמכרות לאכילה עצמה, מה שתמיד גורר אחריו בעיות בריאותיות, כגון השמנה, בעיות תזונה וכיו"ב. כאשר האדם זוכר את התכלית שלשמה הוא אוכל, על ידי זה הוא לא נקשר רגשית לאוכל. האוכל מספק לאדם בראש ובראשונה תחושה של שובע. ... גם מתיקות וגם אהבה וכולי. על האדם לשים לב תמיד מהי הסיבה שבגללה הוא אוכל. מהי התכלית של האכילה עצמה. כאשר האדם מקושר במחשבה שלו לתכלית של האכילה, על ידי זה הוא נשמר מליפול לקשר רגשי עם האוכל. קשר רגשי עם אוכל = התמכרות = תלות רגשית = צרות. כאשר האדם אוכל מתוך מחשבה = קישור המחשבה לתכלית ולמהות ולא לפעולה החיצונית = פעולה נכונה. ...

... החיים / חיפוש משמעות - מדוע האדם מחפש משמעות? ומהי משמעות טובה? מהי משמעותה ומהותה של המשמעות? ומדוע האדם מחפש אותה? משמעות = הערך / הסיבה / התכלית של הדבר. משמעות גורמת לאדם להרגיש טוב. האדם מחפש משמעות כדי להרגיש טוב. ...

... כאשר מקבלים החלטה, הוא הגדרת התכלית הסופית והמטרה הסופית. אם המטרה הסופית של האדם אינה ברורה לו, הרי שהוא מתקשה לקבל החלטה טובה. החלטה נצרכת כאשר יש אפשרויות בחירה. על האדם לדעת בצורה ברורה וחדה מהי התכלית הסופית שאליה הוא רוצה להגיע. על האדם לנסות להבין מהי התכלית של התכלית עצמה = מה בדיוק יקרה אחרי שהתכלית עצמה תושג. האם אז תהיה תכלית נוספת? ומה אח"כ? ומה יהיה אחרי מה שיהיה אח"כ? ככל שהאדם חושב לטווח רחוק יותר, כך ההחלטות שלו טובות יותר. על האדם לחשוב כמה שיותר רחוק. ... שהוא באמת רוצה להשיג. רק כאשר התכלית הסופית ברורה לחלוטין, רק אז ניתן לקבל החלטה טובה מה לעשות. סיכום: בקבלת החלטות הכי חשוב זה הגדרת היעד הסופי והתוצאה הסופית שרוצים להשיג אותה. יש לבדוק את כל אחת מהאפשרויות ולראות האם היא תשיג את התכלית הסופית. כך ההחלטה הופכת ליעילה וטובה. ...