תקציר⬅ מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. ז"א, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת משהו = להגדיר משהו = להציב גבול וגדר סביב דבר מסוים ולהבדילו מדבר אחר. ידיעת דבר כלשהו = קיומן של לפחות 2 ישויות שונות, שהן: 1 - הדבר שאותו יודעים. 2 - כל דבר שאינו הדבר שאותו יודעים. כאשר האדם יודע ... לזמן ולמקום? תשובה: כדי ש 2 ישויות ש - שונות זו מזו יתקיימו זו לצד זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים על דבר 1 שהוא מורכב מ 2 דברים שונים, אך זו ישות אחת בלבד. לדוגמא: אי אפשר להסתכל על 2 תמונות בבת אחת. אך כן ניתן ... ומדוע אי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים בבת אחת? משום שאם חושבים על 2 דברים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים על דבר אחד ואי אפשר לבצע הפרדה בין שתי הישויות השונות אלא באמצעות זמן ומקום נפרדים. נסביר: ניקח כל 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה, הרי שהוא נמצא במקום אחר. ניקח שטח אין סופי ... גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. ז"א כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים לשם כך צריך גם כן זמן. פירוש: אם אין זמן, הרי שאת כל המחשבות היה חושב האדם בבת אחת. ואם האדם חושב את הכל בבת ... הדברים. וההפרדה עצמה היא מתרחשת בזמן מסוים ולא בבת אחת. כי כדי להפריד 2 דברים / כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיו"ב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, לשם כך צריך זמן. אם לא היה זמן אלא הכל היה קורה באותו ... המקומות באותו הרגע, הרי שבעצם אין דבר כזה מקום, כי האדם בעצם לא זז משום מקום לשום מקום. אם האדם לא זז משום מקום לשום מקום, מאחר שאין זמן, אז ממילא אין דבר כזה מקום. ציר הזמן מאפשר לאדם לחוות ולהגדיר מקומות פיזיים שונים וגם הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנ"ל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. וא"כ המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנ"ל. תוספת: אם לא היה מרחב מקום, הרי שלא הייתה קיימת האפשרות לקיומה של יותר מישות אחת. מרחב המקום הוא זה שמאפשר לישות אחת להיות קיימת ברגע אחד בזמן אחד, תוך ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - חלק 17 - הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את מימד הזמן. הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את מימד הזמן. טיעון: אלוהים ברא את העולם / יקום ובכלל זה גם את מימד הזמן. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם אלוהים היה יכול שלא לברוא את העולם? נשיב: בהחלט כן. נשאל: אז מדוע הוא ברא את העולם, האם הוא הוכרח לעשות זאת? נשיב: לא, אלוהים לא הוכרח לברוא את העולם, אלא אלוהים רצה לברוא את העולם ולכן הוא ברא את העולם. ... מעצמו. וכולי. נחדד: למען הדיוק צריך להבהיר, כי גם לומר שהזמן נברא, גם זה אינו לוגי, משום שלומר שהזמן נברא פירושו להגדיר מצב לפני ואחרי קיומו של הזמן. לומר שהזמן נברא, פירושו להכניס את ציר הזמן אל ציר זמן אחר גדול יותר, אך לא מעבר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על תחושת זמן, תפישת הזמן, חווית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? ... ⬅לצפייה בהרצאה על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על סודות המוח האנושי, סודות המקום, סודות הזמן, אין מקום, אין זמן, מימד המקום, מימד הזמן, מרחב המקום, מרחב הזמן, אשליית המקום, אשליית הזמן, תחושת המקום, תחושת הזמן, איך נוצר העולם? - פרומו ... ⬅לצפייה בהרצאה על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בבחירה חופשית ומלאה, של האדם עצמו. כי ה"אני" האמיתי של האדם, זה אלוהים האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד. ומאלוהים האמיתי, נוצרת הנפרדות וכולי. והאדם עצמו כאלוהים, בוחר לפצל את עצמו לאין סוף צורות, שנמצאות באין סוף זמן ומקום. והאדם, הוא אחת מהצורות האלו, שנמצאת בתוך גוף גשמי וכולי. ומי שמבין את כל זה באמת, הוא גם חווה את זה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרונות. כי כל דבר, הוא מוגבל לצורה כלשהי, והוא חסר את כל מה שנפרד ממנו. והאדם רוצה את השלמות, ולכן הוא מרגיש רע תמיד. כי השלמות, לא נמצאת בתוך שום דבר מצומצם כאן בעולם שלנו. וכאשר רע לאדם, אם היה לאדם שכל של אמת, הוא היה מתבונן היטב אל תוך המציאות פנימה, אל ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... היה "נשמה" לפני שהוא היה. והעוד יותר טועים, הם חושבים, שהנשמה היא מחוץ לזמן ולמקום, שזו שטות מוחלטת. והאמת היא, שהנשמה / תודעה, גם היא בתוך הזמן והמקום. כי יש מקום וזמן לנשמה, ומקום וזמן אחר, לכל מה שהוא אינו הנשמה של האדם. והנשמה הנפרדת, היא בתוך מקום וזמן. ולפני שהאדם היה נשמה, לפני כן הוא לא היה קיים כלל. דהיינו, הוא היה כלום ממש, ללא שום תודעה עצמית כלל. שהתודעה לא הייתה נפרדת משום דבר אחר, והכל כישות אחת ממש. והטועים, עושים שחזור גלגולים ומנסים לגלות, מה הם היו בגלגול הקודם וכולי. ואף אחד מהם לא יכול לדעת, מה הוא היה בנקודת ההתחלה, כי היא רחוקה במרחק אין סופי מהאדם. כי לזמן, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל הנפרדות, הכל קיים, גם בתוך הכלום. וגם שם יש נפרדות מלאה ממש. אלא ששם למרות הנפרדות, הכל גם אחד ממש. ושם בשכל העליון, שמשקף את תפישת המציאות, כפי מה שהיא באמת, שם אין שום הפרדה, בין הפרדה לבין אחדות. ובטרם האדם חוקר את המציאות ומנסה להבין אותה בשכלו, על האדם לחקור ולנסות ... התפישה של השכל שלו. כי השכל, לא יכול לדוגמא, לתפוש בתוכו דברים, שהגודל שלהם הוא גודל אין סופי. והמציאות עצמה, יש בה ישויות שהן אין סופיות בגודלן. כגון המקום והזמן, שהגודל שלהם הוא אין סופי. והאדם לא יכול בבת אחת, לראות בעיני שכלו, את כל המקום והזמן בראיה אחת. והאדם גם לא יכול לתפוש במחשבתו דבר והיפוכו בבת אחת. כגון לדוגמא, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר שהוא בשלמות קיים, וגם בשלמות לא קיים, בו זמנית באותו המקום ובאותו הזמן. והאדם כן יכול לחשוב על ישות כזאת, אבל רק בשתי מחשבות שונות ובשני רגעים שונים. אבל האדם לא יכול לחשוב ... ולא יכול להבין, כיצד הם קיימים, למרות שבאמת הם כן קיימים. כמו לדוגמא העניין של מהות המציאות והיש. שמהות היש, היא האין, והם ישות אחת ממש. כי היש נמצא בתוך המקום והזמן, שמהותם, חסרה את הצורה שלהם, והיא כלום ממש, שהוא ההוויה של המקום והזמן ושל כל מה שישנו בתוך המקום והזמן. ויש מציאות אחת שמקיפה את הכל, ויש מצוי אחד ראשון, שקיומו מחוייב ושאין שום אפשרות, שהוא לא יהיה קיים. ולא מדובר על דבר שהוא "ישנו". כי כל דבר שהוא ישנו, הוא יכול גם להיות איננו. אבל גם אם אין שום דבר במציאות, הרי שעדיין קיימת מציאות. ואין שום דרך בעולם, שלא יהיה קיים שום דבר כלל. כי המציאות תמיד קיימת (המציאות, היא אינה היקום והמקום והזמן. המציאות פירושו, הדבר שנמצא. והמקום והזמן נמצאים בתוך המציאות, שקיימת גם בלעדיהם). וגם אם אין מקום וזמן כלל, עדיין יש מציאות כלשהי. ואיך שלא נסתכל על העניין, יש דבר אחד שממלא את כל הדברים כולם, גם את המקום ואת הזמן. וממלא את המקום ואת הזמן, פירושו שהוא לא תופס מקום וזמן, ושהוא בתוכם, בעומק, שהוא פנימי יותר מאשר הצורה שלהם. והדבר הזה, הוא גם מקיף את הכל. כי יש מציאות אחת, שבתוכה נמצא הכל. ואם יש שני דברים ושתי ישויות, הרי שיש משהו אחד שמחבר אותם במהותם, ללא הצורה החיצונית הנפרדת שלהם. ולא יכולות להיות שתי ישויות חסרות כל צורה. משום שהן בעצם ישות אחת ממש. וכאשר בסוף התהליך, מורידים את כל הצורות, נשארים עם ישות חסרת כל צורה. ואז הכל מתאחד. כי כאשר הכל חסר כל צורה שהיא, הרי שאין זמן ומקום, והכל אחד ממש. ומהות כל הדברים, היא אחת ממש. שיש דבר אחד, שממלא ומקיף את הכל, שהוא המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים כולם, והוא ההעדר המוחלט של כל הצורות באשר הן. ואע"פ שהמהות היא אחת, אעפ"כ ישנן ישויות, שהן נפרדות זו מזו בצורתן החיצונית, למרות שהכל זאת מהות אחת. כי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... או עבד - איך לחזור ולהיות, מלך מלכי המלכים? כי מצד האמת, האדם הוא שלם ומושלם בשלמות אמיתית, מלך אמיתי, מלך מלכי המלכים, אלוהים האמיתי. והאדם כאלוהים האמיתי, בכל רגע מחדש, מלביש ומסתיר את עצמו, בתוך אין סוף ישויות שונות, שנמצאות בתוך אין סוף מקום וזמן. והאדם כאלוהים האמיתי, התחפש ולבש בגדים של עבד. עד כדי כך, שנדמה לאדם שהוא עבד. כי האדם לא בוחר את רצונו, ולא את קיומו, ולא את המציאות שלו וכולי. כך שהאדם חווה, שהוא עבד, וממילא הוא סובל. ואיך יחזור האדם להיות מלך? דהיינו, איך יחזור האדם לחוות את המלך האמיתי והמושלם שהוא? תשובה: על ידי זה שהאדם שהוא מלך שמחופש כעבד, יתמרד נגד העבד שהוא, ויתגעגע לחזור ולחוות את המלך שהוא. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להוכיח שנבואות שהיו אמורות להתגשם ועוד לא יתגשמו, ומי שיחפש ימצא. דבר שני יש המון כשלים לוגיים, שאם הן התגשמו אז זה אלוהים, וצריך לדעת את האמת שגם אלוהים לא יודע מה יהיה, ומה זאת אומרת? אלוהים עושה הכל, אז איך הוא לא יודע. ואלוהים האמיתי אין לן זמן ומקום והוא לא עושה כלום ואין לו תכנית מוגדרת ואלוהים שתחתיו, גם הוא מקבל הכתבה מה יהיה ומתי, כך שגם הוא לא יודע. ונניח שאלוהים האמיתי כן החליט מה יהיה מחר, ולצורך כך יעשה משהו מסוים, האם החלטתו מחייבת אותו? לא, כי החלטתו לא מחייבת אותו והוא יכול לפעול לפי התכנית או לעשות מה שבא לו באותו רגע כי גם אם הוא החליט משהו, והוא יכוון לא לקיים, כמו שניתנו ליהודים הרבה הבטחות ועדיין לא קוימו. והעתיד מצידו של אלוהים עדיין לא נקבע. ומצד אלוהים הגדול יותר, אלוהים של היהודים יגאל אותם, ויש את אלוהים העליון שמבחינתו הכל אותו דבר, והוא לא עושה שום דבר ואין זמן ומקום. ואת העתיד אי אפשר לקבוע, כי כל רגע נקבע מחדש, כל רגע מחדש. ויכול להיות שלא יהיה בכלל זמן ומקום, ולא יהיו אירועים אז בטח שאי אפשר לקבוע מה יהיה. ולחזות עתידות, נניח שאפשר, ואז אם כן זה אלוהים, וזה לא נכון. זו יכול לחזות עתידות, כמו שדגים יכולים לשחות במים ואדם לא, ציפורים עפות והאדם לא. ונניח שלאדם יש יכולת נוספת, ולאחר אין את היכולת הזו, זה לא אומר שהיא היכולת הופכת אותו לאלוהים. ונניח שמישהו יכול לעשות ניסים, זה ... ⬅לצפייה בהרצאה על מימד הזמן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כבר נדמה לו שהוא נמצא באותו המקום הרבה זמן. ובפחות מרגע אחד, גם חווית העתיד של האדם שונה. והכל קורה בפחות מרגע אחד, בלי שהאדם שם לב לכך, שהוא נמצא במציאות הזו, רק רגע אחד בלבד. והפוטנציאל של המציאות שלנו הוא אין סופי. ומרחב המקום והזמן גם הם אין סופיים. ובתוך המרחבים האין סופיים האלו, עם כמות האפשרויות האין סופית, האדם רואה מספר קטן מאוד של אירועים שחוזרים על עצמם, ואז נדמה לאדם שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה בצורה כלשהי. ומי שיש לו שכל ישר, הוא מתבונן על המציאות ועל רגעי הזמן, ומבין מיד, שגם אם תמיד הוא רואה שאחרי אירוע של זריקת אבן, אז האירוע הבא הוא שהאבן נופלת כלפי מטה, הרי שבפועל האדם מבין, שזה עדיין לא אומר, שזריקת האבן, היא זו שמחייבת את האבן ליפול למטה. כי מבחינת ההיגיון ניתן ואפשר להבין, ששום דבר לא ... הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, א"כ האדם מוכרח להבין, מהי הסיבה האמיתית, שמחייבת את הרצון להיות ברגע הזה, בצורה הזאת ולא בצורה אחרת? ולכאורה, אפשר אולי לומר שיש מחייב ראשון, שהוא נמצא מחוץ לכל הצורות כולן, דהיינו, גם מחוץ לצורת הזמן והמקום, שהרי גם הם, לא יותר מאשר צורה, ושהוא זה שמחייב את הצורה של הזמן ושל המקום ואת כל הצורות שבתוכן, להיות כפי מה שהן בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, אולי יש איזה אלוהים, שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי שיתבונן היטב, יראה את ה שקר של אלוהים כמחייב המציאות וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מימד הזמן - לחץ כאן...