... חלק 2 כי גם ה"אני" של האדם, גם הוא חלק של משהו אחר גדול עוד יותר. ויש ישות אחת, שכוללת בתוכה גם את הגדרת ה"אני" של האדם וגם את כל שאר הדברים שכלפיהם האדם לא מרגיש "אני". ... ה"אני" של האדם כלפי כל דבר ודבר. ולשני הכוחות האלו יש להם שורש. כי יש ישות אחת ודבר אחד, שבו אין הבדל בין "אני" לבין "לא אני". והשורש של ה"אני" הוא התמונה המלאה של המציאות. ... זמנית גם האדם עצמו קיים כישות נפרדת מהמציאות, וגם המציאות עצמה קיימת כישות אחת שהיא לא רק ה"אני" של האדם כפי שהאדם חווה אותו מנקודת המבט העצמית שלו. וגם ל"אני" וגם ל"לא אני" ... חיבור שמחברת בין ה"אני" של האדם, לבין התמונה המלאה של המציאות. ויש ישות אחת, שהיא יותר גדולה מהתמונה המלאה של המציאות, והיא מכילה בתוכה גם את התמונה המלאה של המציאות, וגם את ... כישויות נפרדות. כי המציאות שלנו כוללת גם את התמונה המלאה של עצמה כישות אחת, וגם את כל שאר חלקי התמונה כישויות נפרדות. והתמונה המלאה האמיתית, היא זו שמכילה בתוכה גם את התמונה המלאה של המציאות כישות אחת, וגם את כל שאר הישויות כישויות נפרדות והכל בו זמנית כישות אחת. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר באמת ולהתחבר לציר ההנאה האין סופית ששם יש אך ורק טוב תמיד ... שמעל השכל של האדם, שם האדם מסוגל לתפוס במחשבתו את כל הישויות כולן כישות אחת. ובשכל האנושי המצומצם של האדם, בו האדם לא יכול בבת אחת לחשוב על דבר והיפוכו בשלמות בו זמנית באותו ... לחשוב בו זמנית על דבר והיפוכו. אבל בשכל הגדול יותר, ששם כל ההפכים הם ישות אחת, אז ממילא שם כן ניתן לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית בבת אחת. ושם בשכל הגדול יותר, אין דבר כזה דבר ...

... לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחא אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם חושב שהוא ...

... מוחלט? האם יכול להיות שאולי אפשר לחשוב אחרת ולומר את ההפך על הטוב ועל הרע? ועל האדם פשוט לגלות את השורש של הטוב ושל הרע. עד שהאדם מגיע אל השורש, שבו האדם רואה את הרע כנפרד מהטוב, אבל עדיין רואה אותו כישות אחת עם הטוב. וזאת השלמות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ...

... שניהם יפגשו באותה הנקודה. כי יש שכל מחוץ לשכל, שהוא החיבור של הטיפשות הכי גדולה ושל השכל הכי גדול. כי יש שכל אחד של אמת, שבו הטיפשות הכי גדולה והשכל הכי גדול נפגשים לישות אחת. וכל מי שיחקור את השכל עד הקצה העליון שלו או עד הקצה התחתון שלו, הוא יגלה את האמת ואת השכל הגדול יותר שמקיף את ...

... כי כל אדם הוא חלק מהמציאות. וכל האנשים שאיתם נתקל האדם במשך היום, הם כולם בסך הכל חלקים של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין את החלקים של המציאות, כיצד הוא מצפה להיות מסוגל להבין את המציאות כולה כישות אחת? והרעיון הוא, שכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך יש להתייחס אליה כאל ישות חושבת שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא ... להבין את שאר בני האדם ששייכים לאותה קבוצת מדברים כמותו. אבל המציאות עצמה מכילה בתוכה לא רק את האדם המדבר והחושב, אלא גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו לנסות לעשות "האנשה" גם לכל הישויות שיש בעולם שלנו, ולנסות להסתכל על המציאות מנקודת המבט של כל ישות שקיימת בתוך המציאות ...

... המציאות, שם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ובשורש המציאות, עדיין אין שם אפילו לא מרחב זמן ומקום. כי בשורש המציאות, גם הזמן והמקום, גם הם ישות אחת ממש. ובשורש המציאות אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. וכאשר האדם מסתכל על השורש הזה, ממילא הוא תמיד מרגיש שלמות. כי בשורש הכל אחד ממש. וכאשר הכל אחד, ממילא ... כי מצד האמת יש גם טוב וגם רע. והשלמות היא כאשר האדם חי בעולם שיש בו טוב ורע כשתי ישויות נפרדות, אלא שהאדם חווה אותם כפי מה שהן באמת, דהיינו, ישות אחת, למרות שיש בתוכה נפרדות של ממש. וכאשר השכל של האדם קטן, אז הוא לא מסוגל להתייחס לדבר כלשהו כאל רע, ומצד שני תוך כדי זה גם להתייחס אליו כאל דבר שאינו שונה מהדבר ... לרצות. אלא שאין הבדל אמיתי בין רצון לבין אין רצון. כי בשורש, אין הבדל בין רצון לבין העדר רצון. וגם הרצון וגם העדר הרצון, הם ביטויים שונים של ישות אחת ממש. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להגדיל את השכל שלו. ולהגדיל את השכל, פירושו שעל האדם להפסיק לשקר את עצמו. כי כדי להיות חכם אמיתי, לשם כך בסך הכל האדם צריך ... מסתכל על האמת ומבין שמצד האמת יש במציאות שלנו גם נפרדות וגם אחדות. ושמצד האמת האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת הנפרדות והאחדות הן ישות אחת, על ידי זה האדם נחשב לחכם אמיתי, מאחר שהוא רואה את האמת. ועל ידי זה האדם חי טוב באמת. כי כאשר הכל רק טוב, גם זה לא טוב. כי כל דבר חסר את כל הדברים ששונים ממנו. ... ואת הנפרדות שיש בין הטוב לבין הרע, על ידי זה האדם סובל תמיד. אך כאשר יש לאדם שכל, והאדם מבין שאכן יש טוב ויש רע, אבל גם הטוב וגם הרע הם ישות אחת למרות שהם נפרדים זה מזה, על ידי זה טוב לאדם תמיד. כי גם כאשר טוב לאדם וגם כאשר רע לו, הרי שהוא יודע שמצד האמת אלו הכל גוונים שונים של אותו הדבר ממש. ונחדד: כאשר ...

... שאצל האדם ה"אני" שלו נפרד מהמציאות. וה"אני" הזה, הוא לחלוטין לא מנהל את המציאות. וכאשר האדם לא תופש את עצמו כישות אחת עם המציאות, וכאשר האדם לא מסתכל על עצמו בתוך המציאות, ...

... זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר ... אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואח"כ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של ה"אני" של האדם מהתודעה / הישות ... וכל שתי ישויות, או שהן זהות זו לזו בשלמות, וא"כ ממילא הן ישות אחת, או שהן נפרדות זו מזו בדבר כלשהו, וא"כ שתיהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר שמאחד אותן. וגם אם הדבר הזה הוא נתפש ככלום ממש בעיני השכל האנושי של האדם, הרי שעדיין כל ... שם אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין האחדות לבין הנפרדות, ממילא אין שאלה איך זה שמאחדות נוצרה נפרדות ומהכל אחד והכל טוב נוצרה נפרדות בין ... בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיו"ב. אך המחשבה הזאת עצמה היא ... של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיו"ב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש רע, אך אף על פי כן הוא נמצא ממש עכשיו באחדות עם הטוב. ...

... שכל חדש, ומבין את האמת שמצד האמת כל הנפרדות של העולם הזה, היא ביטוי של אחדות ממש. ומצד שורש המציאות, שם אפילו הנפרדות עצמה, גם היא לא נפרדת מהאחדות. כי בשורש המציאות, שם הכל אחד ממש. והנפרדות והאחדות הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מבין ומתבונן בכל זה, על ידי זה כל תפישת המציאות של האדם משתנה. ועל ...

... אחת. כי האדם לא יכול ברגע אחד לחשוב לדוגמא על דבר שהוא גם ישנו בשלמות וגם איננו בשלמות, בבת אחת. ובשכל הגדול יותר, שם הכל אחד. כי בשורש המציאות ה"יש" וה"אין" הם ישות אחת וכולי. ומי שיש לו את השכל ...