... השקר והרע? הרצאה על איך לחפש את האמת הפנימית ואת הטוב הפנימי, למרות שהשכל של האדם נחלש והתערבבו אצלו האמת והשקר והטוב והרע. וביארתי מה לעשות כאשר כושר השיפוט של האדם נחלש. וביארתי שמי ... של האדם, הוא לא מדויק. וגם מה שנקרא שכל מדויק, גם הוא לא מדויק. כי השכל של האדם הוא סובייקטיבי. וביארתי כיצד אפשר באמצעות השכל שמעורב טוב ורע, להגיע לאמת מדויקת. והסבל של האדם נובע ...

... שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, זה לא אפשרי. כי האדם תמיד כן משתמש בשכל שלו. כי אפילו ידיעת האדם את עצמו, גם היא עצמה תלויה בהגדרת השכל של האדם. ולכן מי שלא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר באמת, דהיינו, מי ...

... על אנושי, דהיינו, רק עם שורש השכל. ומאחר שהאדם מנסה בשכל רגיל להבין את המידע שאותו אפשר להבין רק עם שורש השכל, לכן המידע הזה לא נכנס בתוך השכל של האדם, ואז הוא נדמה לאדם כשאלה מאוד גדולה. שאלה כ"כ גדולה, עד שאי אפשר בשום דרך למצוא לה הסבר בשכל האנושי. והדבר הוא מוכרח. דהיינו, מוכרח שלא יהיה הסבר בשכל אנושי. כי מהות המידע, קשורה לרמת העומק של שורש השכל של האדם. כי כל השכל של האדם, הוא רק חלק קטן מיכולת תפישה גדולה עוד יותר. שאיתה ורק איתה אפשר להבין את עומק המציאות. והאדם ... הכי גדולה שבה הוא נתקל בחייו. למרות שבאמת זו בכלל תשובה ולא שאלה כלל. וכאשר האדם מגיע לנקודה הזאת, עליו להשתמש ביכולת התפישה של שורש השכל של האדם. כי לכל אדם יש יכולות תפישה שונות. ויש לאדם את היכולת לתפוס במחשבתו את האין סוף. אך האדם לא ...

... מחמת שיש מלחמה בין האדם לבין המציאות, לכן האדם כל הזמן צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב וכדי ליהנות ולהרגיש שמחה. ושורש המלחמה של האדם במציאות, נובע מכך שהשכל של האדם נמצא במלחמה עם השכל של המציאות. כי מצד השכל של המציאות, האדם נמצא באחדות מוחלטת עם המציאות, למרות שהוא גם נפרד ממנה בו זמנית. כי האדם הוא לא המציאות, ...

... צריך להתמודד עם התקפי חרדה קיצוניים בכלל, ועם פוביות בפרט? ופוביה, היא פחד, שנחשב לפחד לא הגיוני. שהאדם מבין בשכל שלו שאין לו מה לפחד, ואעפ"כ הוא מפחד, למרות שהשכל של האדם מבין, שהוא לא אמור לפחד. וכפי שכבר ביארתי, יש כאלו שנדמה להם, שפוביות, הן פחדים שאינם הגיוניים בכלל. עד כדי כך, שלפעמים מאבחנים את האדם שיש לו פוביות, כאילו הוא סובל ...

... האמיתי. וכאשר האדם מתנגד לשכל של החכם האמיתי, הוא בעצם מתנגד לשכל העצמי הפנימי ביותר, שלו עצמו. כי האדם טועה בלי לשים לכך לב. והחכם מדבר אל האדם, מתוך השכל של האדם עצמו, שהשתגע. אבל האדם, מחמת שהוא השתגע, אז נדמה לו שהשכל של החכם האמיתי, הוא שכל שהוא זר ונפרד ורחוק ממנו וכולי. ...

... המלא של המציאות. התמונה המלאה = המציאות. האדם = חלק מהציור המלא והאין סופי של המציאות. השכל של האדם, גם הוא רק חלק מהמציאות האין סופית. ...

... היא שורש כל הרע. כי השכל אומר שהכל אחד, והאמונה אומרת שיש נפרדות. ובשכל השלם, האדם גם רואה נפרדות, רק שהיא עבורו מושלמת כאחדות. ונחדד, כי כאן בעצם הבנו כי השכל של האדם, הוא בכלל אמונה. כי רק כאשר האדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, רק זה נקרא שכל. וכל זמן שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות , הרי שזו אמונה, שיוצרת גם ... אותם. כי השכל החלקי של האדם יכול להכיל כל דבר, שאין בו חיבור של ההפכים. והדבר היחיד שבאמת צריך אליו אמונה, הוא רק לצורך ההכלה של תפישת היש והאין כאחד. שהשכל של האדם, לא מכיל את התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של ... אז הוא חי טוב באמת. וכמובן שבפועל, האמונה, לא באמת עובדת. כי האדם יש בו גם אפשרות של שכל וגם אפשרות של אמונה. והאדם לא יכול רק להאמין שהכל אחד נגד השכל, כי השכל של האדם, לא נותן לו להכיל את אחדות ההפכים. והאדם חי את חייו, תוך כדי שימוש בשכל של עצמו. והאדם לא יכול לחיות את חייו, רק תוך כדי אמונה שהיא נגד השכל. ולכן ... ובשיגעון. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה את האמת גם בשכל שלו, שהכל מושלם, ואז הוא חי טוב באמת. ונוסיף, כי השכל של האדם, מבין שהכל אחד. אך גם חוסר השכל של האדם, מבין שהכל אחד. כי כאשר אין שום שכל, אין שום הגדרה ושום נפרדות כלל. ולכן, כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ו"להגדיל" (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו ... ואז אפשר להיות בנפרדות ובאחדות בו זמנית, ללא שום אמונה כלל. וכל זמן שהאדם לא מסוגל עדיין להכיל בשכל שלו, איזה דבר שהוא כן יכול להאמין בו נגד השכל שלו, הרי שהשכל של האדם הוא לא שלם, כי הוא עדיין לא מבין שהכל אחד. ורק כאשר אין אצל האדם שום הבדל בין אמונה ובין שכל, דהיינו, שהשכל של האדם מסוגל להכיל בתוכו, גם שכל שנראה כאילו צריך רק אמונה כדי להכיל אותו, שזה השכל של האחדות של היש והאין, רק אז השכל של האדם הוא שלם באמת. ונסכם: כי האדם לא צריך שתהיה לו לא אמונה ולא שכל כלל, אלא אך ורק אמת בלבד. כי הטיפש, רגיל להאמין, והחכם לעומתו, מבין ומברר את האמת. ...

... הבנת סיבת ה"אני" וכולי. כך שיש הבנה אחת, שהיא השורש של כל ההבנות, שכאשר האדם מבין אותה, הוא מבין את הכל בבת אחת. כי השכל של האדם מוגבל ביכולת ההבנה שלו. אבל יש שכל אחר גדול יותר, שכאשר האדם חוקר ומשתמש בשכלו, על ידי זה הוא לבסוף מגיע לקצה יכולת ההבנה ...

... יום, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך, שהוא יפחד פחות. ואם האדם לא מחזק את השכל שלו בחיי היום יום, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהרגשות ינצחו, ושכן יהיו לאדם חרדות ופחדים, למרות שהשכל של האדם מבין שאין ממה לפחד. ונחדד ונבהיר, כי אין הכוונה לומר, שאכן מצד האמת, הרגש הוא זה ...