... תשובה וגם אין שאלה - אחדות ההפכים, נפרדות ההפכים - אחדות ונפרדות כישות אחת ובו יתבאר, כי יש בעולם שלנו שתי נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אין שום תשובה לשום שאלה בעולם, ואין שום פיתרון לשום ...

... עד אין סוף. שתמיד לוקחים את נקודת המבט הרחבה ביותר, שמקיפה את כל נקודות המבט, ומאחדים אותה לישות אחת, עם כל שאר נקודות המבט ששונות ממנה. והתהליך הזה חוזר על עצמו, עד אין סוף. בבחינת, מקיף למקיף, והמהות של המהות, עד אין סוף. ...

... שנאה. אלא האהבה והשנאה, הן לא שונות זו מזו ולא נפרדות זו מזו, כי הן ישות אחת ממש, ללא שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. ... שום הפרדה בין שנאה לבין אהבה. שזהו רגש של שלמות האהבה ושלמות השנאה, כישות אחת. שיש אין סוף אהבה ואין סוף שנאה בבת ...

... מהישות הנאהבת שאותה היא אוהבת. ובאהבה אין סופית, הישות האוהבת, מתאחדת עם הישות הנאהבת, לישות אחת ממש. עד שאין שום קיום נפרד, בין הישות האוהבת, לבין הישות הנאהבת. כך שאהבה אין סופית אמיתית, היא מבטלת את הישות הנפרדת של הישות הנאהבת, והיא גורמת לה להתבטל כנפרדת, ולהיכלל כישות אחת, עם הישות האוהבת. ונמצא אם כן, כי אהבה אין סופית, מביאה למצב שבו קיימת רק ישות אחת, שמאחדת את הישות האוהבת ואת הישות הנאהבת. וכך גם לגבי שנאה אין סופית. שיש שנאה אין סופית כ"כ גדולה, עד שהישות ... נעלם לגמרי. ואז הקיום של הישות השנואה, נכלל בקיום של הישות השונאת, ונשארת קיימת רק ישות אחת. בדיוק כמו באהבה אין סופית. ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל את קיומה הנפרד של הישות הנאהבת, מרוב גודל האהבה. ... אם השנאה תתגבר, אז הישות השנואה תתרחק למרחק אין סופי, דהיינו, תיעלם לגמרי, ותישאר רק ישות אחת. וגם אהבה שאינה אין סופית, שהיא מסוגלת להכיל את זה שהישות הנאהבת, קיימת בפני עצמה. ושהיא מוכנה לאפשר את קיומה הנפרד, של הישות הנאהבת. כי אם האהבה תגדל לגודל אין סופי, לא תוכל ישות אחת להיפרד מהישות האחרת, ואז הן יתאחדו. והקיום של ישויות שונות, שנפרדות זו מזו, אפשרי, רק כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, ... דומות זו לזו, בכך שהן כולן קיימות. ואם הן יהיו שונות בתכלית השינוי זו מזו, אז אם ישות אחת תהיה קיימת, וכל שאר הישויות, יהיו שונות ממנה בתכלית השינוי, הרי שאין שום אפשרות שעוד ישות אחרת תהיה קיימת, וגם ... עד שהוא לא מסוגל להכיל את קיומה המנוגד לו והנפרד ממנו, עד שהוא רוצה להתאחד איתה לישות אחת ממש. שנאה = אהבת האחדות ושנאת הניגודים, כי בלי זה אין שנאה. אהבה = שנאת הנפרדות ואהבת האחדות, כי בלי זה אין ...

... הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחוייב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא ... זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחוייב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחוייב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם שום דבר. ...

... הוא חווה שיש משהו אחר, שהוא נפרד ממנו, ושהוא חסר אותו. כי אם אין שום הפרדה כלל, בין מה שהוא "אני" לבין מה שהוא אינו "אני", הרי שאין "אני" נפרד כלל, אלא יש רק ישות אחת בלבד, שאין בה "אני" ולא "אני". כך, שהקיום הנפרד של האדם, תלוי בכך שתהיה לאדם תחושה שיש משהו שנפרד ממנו. דהיינו, שהאדם יחווה חוסר שלמות. כי כאשר יש ... בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק לישות אחת בלבד שאינה מוגדרת כלל, דהיינו, "כלום" / "שום דבר". וכאשר האדם חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי ...

... מבט מעורבת, שבה הוא חווה את החלום כמציאות ממשית, ואף על פי כן האדם יודע שכול מה שקורה בחלום, קורה בשום מקום ממשי, וכל הישויות שבחלום הן ישות אחת. ואז נשאלת השאלה, האם ואולי העולם שלנו הוא רק חלום? ויש כאלה שיגידו שהעולם שלנו הוא רק ...

... אפשרויות, אם זה נכון, זה אומר שכול מה שקורה לך בחלום, זה הכל בפיקודו של זה שחושב את החלום. אבל אפשר להגיד שאולי זה לא כך, שזה שבתוך החלום יש לו בחירה חופשית, והוא יכול לעשות כרצונו. אם לישות אחת בתוך החלום יש כוח להניע את עצמה, אז זה אומר שלכל הישויות יש כוח ל הניע את עצמן. למשל אדם חולם חלום, אם נגיד שהאדם שבתוך החלום ...

... בזה שחולם אותו. האדם לא יכול להתפלל לאלוהים, כי למעשה אלוהים הוא זה שגורם לאדם להתפלל אליו, למעשה אלוהים מפעיל את האדם. בשורש אין הבדל בין האני ללא אני, והמקום והזמן הם גם רק צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת שהיא חסרת המקום והזמן. אם היינו ...

... זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור של המקום והזמן לישות אחת. שאלה: איך אפשר לדמיין זאת? אליעד: זה אומר שאי אפשר לדמיין. אז תנסה לחוות את החוויה שאתה לא יכול לדמיין. אז ממה עשוי המקום? אני ... וזה "לא יודע" עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. כול הצורות של ההפכים מתאחדים ... יכול לשאול, מי אני? אתה רוצה לדעת מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר אותם לישות אחת, מה קבלת? לא יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש זמן ומקום של אין אני, חבר את שני ההפכים לישות אחת, מה קבלת? מהות, ומה זה מהות? לא יודע. אז אתה עשוי מלא יודע. ולכן האדם לא מצליח להבין שום דבר עד הסוף, למה? כי הסוף הוא לא יודע. ... של שניהם. כשאתה מגיע לנקודה הסופית שלך, אתה מפסיק עם החיפוש. במהות כל הישויות מתאחדות לישות אחת ממש. למשל אדם שואל למה זה קרה לי? הוא צריך לקחת את כל הסיבות למה זה קרה לו, ואת כל הסיבות למה זה לא קרה לו, לחבר אותם ואז הוא ...