אמונה היא השטן, רעה וארורה ושורש כל הרע שיש בכל העולמות כולם! ובו יתבאר, למה אמונה היא ככ רעה? ואבהיר, כי הכוונה היא לאמונה, שהאדם לא יודע משהו בוודאות, אלא רק מאמין בו. ובטעות נדמה לאדם שהוא יודע את הדבר, במקום לזכור שהוא רק מאמין בו. כי זה בסדר להאמין...אמונה אפילו כחוט השערה. כי חוט השערה של האמונה, חונק את האדם ולוקח ממנו את חיותו ואת השמחה האמיתית הפנימית שלו. והכל בגלל חטא האמונה השקרית, שהוא החטא החמור ביותר בעולם. וכפי שאמרנו, זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שאתה רק מאמין בו, אך לא יודע אותו. וכאן מדובר על כל דבר שהאדם מאמין בו באמת. דהיינו, שהאדם שוכח שהוא רק מאמין בזה, ושהוא בטעות חושב שהוא יודע, את הדבר שהוא רק מאמין בו. ובסיכומו של דבר, האמת, רוצה שידעו אותה. כי להאמין במשהו שהוא אמת, זה שקר. ואת האמת, צריך לדעת. וכדי לדעת...

בזבוז זמן - מהו בזבוז זמן אמיתי? כי לפעמים האדם תוהה לעצמו, האם הוא לא מבזבז את הזמן שלו. ועל האדם לדעת את האמת, שבזבוז הזמן האמיתי, הוא המחשבה של האדם, שהוא מבזבז את הזמן שלו. כי המחשבה שהזמן הוא מבוזבז, היא בעצם מוציאה את החיות והסיבה, מתוך הזמן. כי...חסרת סיבה. והמחשבה של האדם שהוא מבזבז את הזמן, היא עצמה בזבוז זמן. כי היא מקטינה את כמות הזמן שהאדם נהנה. ומצד האמת, הזמן עצמו, הוא עצמו בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק כי הם יכולים לקנות אותו. ומנקודת מבט מסוימת, אלוהים עושה, רק כי הוא יכול לעשות. והוא מבזבז את האחדות שלו ומצמצם אותה, רק כי הוא יכול לעשות זאת. ואעפכ...

השכל של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי ככ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי היא עצמה באחדות ממש עם דעתו. וכל הדיבורים והמחשבות של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל...בתוך שיחת החולין, וממנה לקבל עצות, איך להתקרב אל האחדות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם ששיחות החולין של החכם האמיתי, הן שיחות חולין. והם עד כדי כך טועים, עד שלפעמים הם מעדיפים לשמוע דיבורים שנראים כחוכמה, ממי שאינו חכם אמיתי, יותר מאשר לשמוע שיחת חולין, של החכם האמיתי. ועל האדם לדעת, שהתכלית הסופית, נמצאת מחוץ לכל הדיבורים כולם ומחוץ לכל המחשבות כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של מי שהוא חכם שקר...

שלמות או חיסרון - האם אתה באמת רוצה, את החסרונות שלך? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם חווים את השלמות בשלמות. ולטענתם, הם ככ חווים את השלמות, עד שבעיניהם, גם החסרונות והרצונות שיש להם, גם אותם הם חווים בחוויה של שלמות. כי יש כאלו שלא רוצים את החסרונות שלהם...שהוא יישאר. שלמות מכך שתרגיש רע, אם לא יהיה לך את החיסרון. שלמות, שבעיניך החיסרון הזה, אין דבר טוב ממנו. שלמות, שאתה לא מסוגל לדמיין משהו מושלם יותר. שלמות, שמבחינתך להישאר לנצח נצחים בחוויית החיסרון הזה, מרוב שהוא מושלם וכולי. דהיינו, הרצון עצמו כרצון חסר, הוא עצמו השלמות. ואם האדם באמת חווה, שהחיסרון עצמו, הוא שלמות בעיניו, אז למה הוא טורח למלא אותו?! כגון לדוגמה אדם רעב. שאם בעיני האדם, הרעב עצמו הוא שלמות, אז למה האדם טורח לאכול, כדי למלא את הרצון הזה?! ואם האדם באמת היה רוצה את הרעב עצמו, הוא...

לא לדעת שום דבר וכן לדעת שום דבר - ידיעת הכלום / לדעת כלום / לדעת שום דבר / לא לדעת שום דבר ובו יתבאר עניין ידיעת הכלום, ועניין תכלית הידיעה, שהיא שלא נדע. והעניין הוא, שאחרי שלא מבינים שום דבר, אחכ מבינים שום דבר. כי הבנת הכלום / שום דבר / אין, היא...יש הבדל גדול בין לא לדעת שום דבר, לבין לדעת שום דבר. ואחרי שהאדם זוכה לא לדעת שום דבר, אחכ הוא יודע את השום דבר. ואחכ כאשר הוא חוזר מהביטול, גם אחכ הוא יודע את השום דבר, ברצוא ושוב על ידי הרשימו וכולי... ובכל פעם שהאדם חווה התנוצצות של השום דבר, דרך הלבושים שלו בעולם הזה, אז האדם חווה את תחושת הדבקות והאחדות עם המציאות. אלא, שמי שעוד לא זכה לחזור מביטול לאין סוף, הוא רק יכול לשער בדעתו את ההנאה הזאת. והאדם כוסף להנאה הזאת תמיד. משום שבתת המודע של האדם, צרובה ההנאה הזאת של הביטול לאין סוף. והשום...

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של...רק לבוש. ובשורשו, אין הבדל בין היש לבין האין, כי הכל אחד. ועל ידי השכל הזה, אין שום עבודת אלילים כלל, כי הכל זו עבודת אלוהים האמיתי. כי אכן כל ישות וישות שיש בעולם, היא מחייה את כל העולמות כולם ואת המקום ואת הזמן וכולי. וכל נקודה, היא נקודת המרכז של העולם, בבחינת מה שביארתי על עניין אמצעותא דעלמא היכא (של רבי נחמן מברסלב), שבכל מקום, האור אין סוף הוא אמצע העולם. ואעפ שזה לא הגיוני, שיותר מישות אחת תחייה את כל העולם, כי זה דבר שאינו אפשרי, שתהיה לעולם יותר מאשר נקודת מרכז אחת, אעפכ כל ישות, היא בכלל...

ללמוד על עצמך, דרך הלימוד של העולם ובו יתבאר, כי בכל פעם שהאדם לומד איזה דבר כלשהו בעולם, הוא בעצם לומד להכיר את עצמו. והעניין הוא, כי האני של האדם, הוא חלק מהאני הגדול יותר של המציאות. והאני האמיתי של האדם, הוא האני של המציאות כולה (כמו שהאני האמיתי...ולשאול את עצמו, מפני מה המציאות יוצרת את הדבר הזה דווקא בצורה הזו? ומהי החוקיות של הדבר? ומפני מה החוקיות של הדבר, היא דווקא כזו? ולמה חוקי הפיזיקה הם דווקא כאלו? ומהי המהות והמשמעות של כל דבר ודבר שיש בעולם, לפרטי פרטים? כי כל פרטי הפרטים, הם ביטוי השכל, של האני האמיתי של האדם, שהוא זה שחושב את המקום והזמן וכולי. וכאשר האדם רואה איזה דבר מולו, על האדם להבין שהוא בעצם רואה חלק של עצמו וביטוי של עצמו. כי כל מה שיש בחלום, זה הכל עשוי מהמהות של האני שחושב את החלום. וכל מה שקיים בתוך החלום, הכל נמצא...

מבוא - סוף המסע בהתחלת המסע - השכל הסופי של הספר וכאן יתבאר, כיצד הספר הזה יעשה אותך למאושר באמת? ומה השכל הסופי של הספר הזה? ומי שהוא חכם ומבין שחוסר השלמות של האדם, נובע מכך שהאדם מצד מהותו הוא אינו הישות השלמה (המציאות השלמה), הוא יכול מראש להבין...בכך שום חידוש ושום תועלת, אלא הכוונה היא לומר שאם היה לאדם שכל אמיתי, הוא לא היה יודע להבדיל בין יש לבין אין. וכאשר אין הבדל בין היש לבין האין, ממילא הכל אחד ממש, והאדם חווה שלמות של ממש. כי האדם לא חווה את השלמות, רק משום שהוא חסר תמיד את ההעדר של מה שיש לו ושל מה שהוא. כי האדם לעולם לא יכול להיות דבר והיפוכו בו זמנית בבת אחת. ולכן לעולם האדם יהיה חסר, את כל מה ששונה ונפרד ממנו. אלא, שמצד האמת של המציאות, הכל אחד ממש. וכל ההפכים הם אחד ממש ברגע ובמקום הזה ממש. והאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את התפישה...

רוצה, אבל קשה - מה לעשות? לפעמים האדם מבין, שמצד אחד הוא מאוד רוצה איזה דבר, אבל מצד שני מאוד קשה לו, להשיג את מה שהוא רוצה. והאדם מאוד רוצה להרגיש טוב, אבל ההתמודדות עם הקושי, גורמת לו להרגיש רע (בעיניו, כי מצד האמת, היא מזככת אותו מבפנים והכל אחד)...שהוא כן יכול להיצמד אל האמת. ועל האדם להיות איש אמת היכן שקל לו, וזה עצמו יביא אותו להיות איש אמת בשלמות בכל התחומים. כי האדם בטעותו, מזלזל בשקרים הקטנים כחוט השערה, שבהם הוא משקר את עצמו. משום, שהאדם הוא טועה, והוא חושב, שאו הכל או כלום. ושאם הוא לא יהיה איש אמת באופן מוחלט, שום דבר לא יצא לו מזה. וזה כמובן נכון, שאם האדם לא יהיה איש אמת באופן מוחלט, שום דבר מושלם, לא יצא לו מזה (למרות שהרבה טוב יחסי, יצא לו מזה בדרך). אבל הדרך להיות איש אמת באופן מוחלט, עוברת דרך זה, שהאדם עושה תמיד את מה שהוא...

רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו...הוא שלם בלב שלם, עם זה שהוא סובל קצת? או סובל לפעמים? וכיוב כל מיני שקרים. כי מצד אחד, האדם לא באמת שמח מכך שהוא סובל קצת / לפעמים / תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה שלא באמת ולגמרי נמאס לאדם לסבול. והאדם מטעה את עצמו תמיד. כי מצד אחד, הוא היה רוצה את השלמות. כי רק משום כך, האדם לא באמת שבע רצון אף פעם, כי הוא תמיד רוצה את השלמות. אבל מצד שני, הוא מטעה את עצמו, שכאילו אין...