לברוח מעצמך - אין לאן לברוח מעצמך - לאן כן אפשר לברוח? לפעמים האדם מנסה לברוח למקומות שונים ומשונים, וכמובן שהבריחה לא ממש מצליחה. וזה משום שהאדם לא יכול לברוח מעצמו. משום שהוא תמיד נשאר עם עצמו. וקיומה של התודעה הוא נצחי, כי כל הדברים קיומם הוא נצחי...מעצמו. וחוסר התועלת בניסיון לברוח מעצמך, הוא משום שהסיבה האמיתית לכך שרע לאדם, היא משום שהתודעה של האדם קיימת. כי עצם קיומה של התודעה של האדם, כישות שהיא נפרדת משאר המציאות, היא סיבת הסבל של האדם. כי האדם תמיד מרגיש שחסר לו משהו, כל זמן שהוא לא השלם עצמו. ולאן יברח האדם מעצמו? תשובה: למקום שבו האדם הוא שלם. והיכן האדם הוא שלם? תשובה: בשורשו. כי הנשמה והתודעה של האדם, היא קליפה ולבוש חיצוני, של המהות, שהיא השלמות שבה הכל אחד. ובשורש נשמת האדם, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת. והאדם יכול לברוח אל שורשו...

רע / הכל לטובה / גן העדן, שהוא גיהנום / אלוהים - טוב או רע? בלי רע אין טוב אחת הטעויות הגדולות ביותר בעולם אומרת, כי הסיבה לכך שיש רע בעולם, היא כדי שתהיה משמעות לטוב. כי אם לא יהיה חושך, אז איך ידע האדם להעריך את האור?! והאנשים שמחזיקים בדעה הזאת, הם...והאדם לא יודע שיש דבר כזה שנקרא טוב, הרי שממילא האדם לא רוצה להרגיש יותר טוב, וממילא האדם מרגיש רק טוב. והרע קיים, רק בגלל שהאדם רוצה להרגיש טוב. והגיוני גם לומר, שהטוב קיים, כדי לעשות רע. כי ברוב הזמן, רע לאדם, בגלל שהוא רוצה שיהיה יותר טוב, או בגלל שהאדם מפחד שיהיה פחות טוב. כך שיותר הגיוני לומר, שהטוב נוצר, כדי לעשות רע. ועוד יש להבין, שהטוב, הוא הרע הגדול ביותר. כי הוא מתוחכם והוא מטעה את האדם בהטעיות שונות. כי האדם סובל רוב חייו ומכלה את כל כוחו, כדי להשיג טוב דמיוני. ומיד אחרי שהאדם משיג את...

פחד לאבד את הרצון העצמי ולהפסיק ליהנות כשאדם מתקרב לחכם אמיתי, הוא חווה שהוא מתחיל לאבד את הרצון העצמי שלו. והכוונה היא, שלאט לאט פחות ופחות דברים מעניינים אותו. ולפעמים האדם נכנס מכך ללחץ ולחרדה, והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו לגמרי. וכך גם לגבי תחושת...שלו. כי האחדות האמיתית, היא כאשר האדם כן רוצה רצון מוגדר, אבל הוא חווה אותו בצורה לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז בצורה, שבה הרצון שלו הוא לא מוגדר, הוא עצמו רצון מוגדר, שיוצר רע וסבל. וכל זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל היאחזויות שקריות של האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, בתוך חוויית הנפרדות המוחלטת. דהיינו, שהאדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת. והשלמות היא, כאשר האדם חווה...

לא יכול או לא רוצה - למה האדם משקר את עצמו וסובל מכך? איך לשקר בלי לסבול? והעניין הוא, כי להיות איש אמת, זה יותר פשוט מפשוט. כי לשקר, זה קשה, ולהיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי איש אמת מוחלטת, הוא לא צריך להפעיל את השכל שלו כלל, אלא הוא נהנה...אינך משיג את הדבר, רק משום שאינך רוצה אותו באמת. כי להיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. ולהיות איש אמת זה מאוד קשה, עבור מי שמשקר אפילו קצת. כי תכף שהאדם משקר קצת, מיד הוא מרגיש קושי להתקרב אל האמת. אבל להיות איש אמת בשלמות, אין דבר קל מזה. כי כאשר האדם מחובר לאמת בשלמות, הוא לא קיים כלל, והוא לא צריך להתאמץ כלל על שום דבר. כי מי שמשתמש בשכל שלו באמת, הוא רואה את האמת האמיתית. ושם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל לשקר, ולכן אין לו צורך בשום מאמץ להיות איש אמת. והאדם משקר את עצמו שיש חוסר שלמות...

אל תאמין למורה הרוחני שלך שנשמע אמין ולמה אסור לאדם להאמין לאף אחד בעולם, ואפילו לא למורה הרוחני שלו שהוא נשמע כאמין בעיניו? משום שבסופו של התהליך, האמת צריכה לבוא מתוך האדם עצמו. כי המורה הרוחני של האדם, הוא לא יכול להיות מאושר במקומך, ועליך בעצמך להיות...ומי שמאמין למורה הרוחני שלו, בלי לאמת באופן מוחלט את דבריו, הוא יישאר טיפש לנצח, עד שהוא ישתחרר מהאמונה שלו. כי המורה הרוחני שנשמע אמין ביותר, הוא עדיין נשמע אמין פחות, מאשר קיום הנפרדות של המציאות עצמה. כי הממשות, של עולם הנפרדות שלנו, היא הרבה יותר גדולה ונראית הרבה יותר אמינה, מכל דבר אחר. והקיום העצמי של האדם, שהאדם מרגיש את האני שלו, הוא הרבה יותר אמין, מאשר כל דבר אחר. ואו שהאדם יפסיק להאמין לכל דבר שהוא בעולם, עד שהוא לא מאמת אותו באופן מוחלט, או שהאדם ימשיך לסבול לנצח. ולכן, אל תאמין לאף...

חיפוש האמת באשר היא, ללא העדפת צד אחד, יותר מאשר צד אחר והעניין הוא, כי האדם מחפש את האמת בהרבה נושאים, והאדם מתפלא למה הוא לא מוצא אותה. והסיבה לכך, היא משום שהאדם מצד אחד מחפש את האמת, אבל מהצד השני הוא גם מחפש את השקר. וכאשר האדם מחפש את האמת, בדרך...כי הוא יודע שהוא ייעלם. אבל מצד שני, כל מה שהוא באמת רוצה, זה להבין את מהותו העצמית, ולהיעלם. והאדם מטעה את עצמו בהטעיות שונות. כי האדם מחפש את האמת מחוצה לו, בכל מיני טעויות. והאדם צריך ראשית כל להבין מיהו ומהו, לפני שהוא מברר דברים על מה שקורה סביבו. וכל זמן שהאדם לא מבין את עצמו ולא יודע מיהו, כיצד הוא מצפה להבין את המציאות, שנמצאת מחוצה לו ושהיא רחוקה יותר ממנו?! ובשלב הראשון, על האדם להתבונן פנימה אל תוכו, ולנסות להבין מיהו ומהו אותו האני המפורסם שאיתו הוא ככ מזדהה. כי בלי להבין את האני באמת...

לחוות התחדשות - על ידי מרידה בהרגלים / אסור להיות זקן! כי האדם, חי בתחושת שעמום ובית הקברות, של העולם הזה של הנפרדות. כי מהות הדברים, לא משתנה לעולם. ורק הצורות והלבושים משתנים כל הזמן. וכל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת, הרי שהוא חי בתחושת בית הקברות הגדול...ולא רק כאשר יש שאלה, יש שקר, אלא, כל זמן שיש תשובה, יש שקר. כי התשובה, היא שקר. משום, שהיא נשענת על השכל. והשכל, הוא עצמו גם שקר. משום, שהוא אינו מחויב, ולכן הוא לא אמת מוחלטת. ולכן אסור לאדם באיסור חמור, לעצור את השאלות שלו, כאשר הוא מגיע לתשובה כלשהי. ועל האדם להמשיך לשאול ולשאול ולשאול, ולנסות להפריך כל תשובה שהיא. וכל תשובה ותשובה, על האדם לשאול, למה היא כך ולא אחרת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון? וכך על האדם להמשיך לשאול שאלות, ולעקור את כל ההרגלים המחשבתיים שלו, שגורמים לו להיות זקן, וגורמים...

בחירה חופשית / חופש הבחירה - יש או אין? ובו יתבאר עניין הבחירה החופשית. ונתחיל מהסוף, כי הסוף הוא שאין שום הבדל, בין יש בחירה לבין אין בחירה, כי כאשר הכל אחד ואין שום שינוי כלל, אז ממילא לא שייך שום יש או אין בחירה, ולכן אין שום שאלה כלל. וכעת נתחיל...אחת. וכל תנועה של ההוויה, היא זו שמניעה את הכל, ובכלל זה גם את האדם עצמו ואת הישות והרצון שלו וכולי. וכאשר האדם מבין את כל זה, אז הוא עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה יותר, שבה האדם מבין שכל הקיום שלו, ובכלל זה האני ואילך החוצה, זה הכל לא יותר מאשר זרוע מבצעת של המציאות, וביטוי של ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, אלו רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של הכל. ושהוא לא שונה מכל דבר...

לעשות / לא לעשות כלום - כיצד אפשרי הדבר? לפעמים האדם מגיע לנקודת הבנה, שבה נדמה לו שהוא לא רוצה לעשות שום דבר, או במילים אחרות, נדמה לאדם שהוא כן רוצה לעשות שום דבר. ובפועל זה אומר שנדמה לאדם שלא מתחשק לו לשנות את המציאות, ושבא לו להפסיק לשנות את המציאות...בעצם מטעה את עצמו. כי גם אי עשייה, גם היא עשייה. כי האדם נאחז בצורה כלשהי של המציאות. וגם להישאר במיטה ולישון כל היום, גם זו עשייה של ממש. שהאדם בוחר בבחירה חופשית מלאה, להישאר במקומו. וגם מי שבוחר להישאר במקומו, גם הוא עדיין בוחר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, בדיוק כמו זה שבוחר, לשנות את המציאות לצורה אחרת. כך שהאדם, לא באמת יכול להתחמק מאי עשייה בכלל. וכמובן שיש לזכור, שגם כאשר האדם ישן, הרי שבפועל הוא בהחלט כן עושה דברים. כי כאשר האדם ישן וחולם איזה חלום, הוא עושה המון דברים בתוך החלום שלו. והתודעה...

צורת הרגשות - השתוות הצורה של כל הרגשות - רגש, חסר כל צורה יש כאלו שנדמה להם, שהשתוות הצורות, היא רק לגבי הצורות החיצוניות של המציאות. ונדמה להם, שעל האדם להגיע להשתוות, לגבי הצורות החיצוניות של המציאות, ושבתוכו תמיד תהיה צורה רגשית אחת, של אושר ושמחה...כל הצורות כולן. והיא חסרת כל צורה וכולי. ובסיכומו של דבר, גם הרצון של האדם, להרגיש שמחה וכיוב, גם זו היאחזות בצורת רצון. ובשורשו, כל צורות הרצון הם טובות / רעות באותה המידה ממש. ובשורשו, אין הבדל בין צורת הרצון עצמה, לבין כל שאר הצורות שישנן וכולי. והכל מנקודת מבט, שבה כל הרגשות כולם, מתאחדים לישות אחת כנל.