מינימליזם ואושר, האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם כדרך חיים, להיות מינימליסט, צרכנות מינימליסטית, מינימליזם וחיים פשוטים, פחות חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם הוא סגנון חיים שבו אדם ... חיים מינימליסטי, חיים מינימליסטים, חסכנות כדרך חיים, התנזרות, רוחניות, חיים רוחניים, חיים פשוטים, המרדף אחרי הכסף, המרדף אחרי הרצון, תרבות הצריכה בעד ונגד, צרכנות יתר, לחיות חיים פשוטים, צריך או רוצה, לרצות את מה שאתה צריך, אתה צריך את ...

... כמה דרכים להתייחס למסורת ולשמירת מצוות, ומפרט בדיוק מהי הגישה הבריאה והרציונלית לכך. האם נכון לכבד את המסורת מבחינה תרבותית בלבד? אליעד כהן אומר שזה לגיטימי לחלוטין שאדם יחליט לשמור את המסורת מתוך עניין תרבותי בלבד. למשל, יש אנשים שבפורים מתחפשים כי כך נהוג בתרבות שלהם, בדיוק כפי שאינדיאנים מקיימים טקסים או מנהגים תרבותיים שונים. באותו אופן, אדם יהודי יכול לבחור לשמור שבת, לצום ביום כיפור, להניח תפילין, או כל מנהג אחר כחלק מתרבות, ולא מתוך אידיאולוגיה דתית. במקרה כזה, מדובר בבחירה תרבותית ואישית של אותו אדם, כמו שאנשים שומרים על התרבות ההודית, הסינית או תרבות אחרת. האם לשמור מצוות רק אם מאמינים שאלוהים נתן את התורה? אליעד כהן מדגיש שאם אדם באמת מאמין שאלוהים ... האחרונה. אם האדם מגיע למסקנה שאין אלוהים ושהתורה היא המצאה אנושית בלבד, הוא יכול לשמור על המסורת מתוך עניין תרבותי בלבד. בכל אופן, עליו להיות ברור לעצמו, ולא להישאר במצב של בלבול, שבו הוא לעיתים מקיים ולעיתים לא מקיים ... אומר שאפשרות אחת היא להאמין באלוהים ולשמור מצוות במלוא הרצינות, ואפשרות שנייה היא לא להאמין ולעשות זאת מתוך הנאה ותרבות. אך רוב האנשים נמצאים במצב של חוסר בהירות, ולכן עליהם לבחור צד ברור ולהיות שלמים עם ההחלטה שלהם. האם כדאי לשמור שבת? למה אנשים שומרים מצוות? האם אלוהים נתן את התורה? שמירת מצוות או תרבות? האם חובה להניח תפילין? איך להתמודד עם ספקות באמונה? למה לשמור את המסורת היהודית?

... המגדרים. ישנם גברים וישנן נשים, אולם השאלה המרכזית היא האם ההבדלים הללו נובעים מהבדלים ביולוגיים מולדים או שמא מהשפעות תרבותיות וחברתיות שמעצבות את האופי של כל מגדר. כדי להבין את השאלה הזו, יש להסתכל לא רק על ההבדלים הפיזיים, ... האם המושג גבר ואישה נוצר על ידי החברה? ההגדרה של גבר ואישה אינה נובעת מהביולוגיה באופן אבסולוטי, אלא מהחברה והתרבות האנושית. בעוד שגוף של גבר מכיל מאפיינים פיזיים שונים מאלו של אישה, החברה היא זו שמבצעת את ההגדרות ומבוססת עליהם את כל התפיסות התרבותיות והחוקיות. אלו חלוקות חברתיות שנעשו על פי גופים של בני אדם, בהן אדם שנראה בעל מבנה גוף גברי יוגדר ... את האופי של האדם. בעוד שיש הבדל פיזי בין גברים לנשים, האופי שלהם נקבע במידה רבה על ידי החברה והתרבות בה הם גדלים. כל אדם הוא תודעה שמסוגלת לפתח מגוון רחב של תכונות, וכל אחד יכול לבחור להיות כל ... אישה? השאלה הזו צצה כשאנשים מנסים להבין אם קיימות תכונות אופי ייחודיות לשני המגדרים, או שמא מדובר בהגדרות שהחברה והתרבות שלנו הצמידו לבני אדם מלידה. האם תינוק מבחין בין גבר לאישה? שאלה חשובה נוספת היא: כשנולד תינוק, האם הוא ... הגבר והאישה? כאן עולה שאלת ההגדרה: מי קבע שגוף אחד נקרא גבר וגוף אחר נקרא אישה? בני אדם, כחברה וכתרבות, יצרו את המושגים האלה. אפשר לקחת כל קבוצה של אנשים ולחלק אותם למגוון קטגוריות פיזיות: מחולקים לגבוהים ונמוכים מחולקים ... האופי שלו שונה לגמרי מאישה? לא בהכרח. הרבה מהאופי שרואים אצל גברים או אצל נשים נוצר מהתניות חברתיות ומציפיות תרבותיות. האם התודעה עצמה היא גבר או אישה? שאלה מהותית היא: בתוך האדם יש תודעה או נפש או נשמה או ... דרך חינוך והתניות חברתיות, נוצר אופי המזוהה כגברי או כנשי. כך ממשיכים לחזק את ההבדל בין גברים לנשים ברמה התרבותית, אף על פי שבבסיס, כל אדם בא לעולם עם תודעה בסיסית שאיננה נושאת הגדרה מגדרית מובנית. האם אפשר לשנות ... גוף גברי ואישה עשויים להשפיע קצת על תגובות הורמונליות, על יכולות פיזיות וכדומה. השפעה חברתית: חינוך מגיל קטן, ציפיות ותרבות המכתיבים לאדם איך ראוי לו להתנהג בתור גבר או אישה. השפעה אישית: האדם יכול לחרוג מכל מסגרת מגדרית אם ... להתנגד להגדרות מגדריות? איך משנים או מחזקים נטיות אישיות או מיניות? ישנו עוד עולם שלם של השפעות פסיכולוגיות, חברתיות ותרבותיות על הזהות המגדרית וההגדרות שאנשים חיים לפיהן. מי שרוצה להמשיך לחקור, יש לו הרבה כיווני מחשבה נוספים. סיום והמלצה זהות מגדרית והגדרות חברתיות הקשר בין תודעה לגוף חינוך ותרבות בהשפעה על מגדר ניתוחים לשינוי מין ובחירות אישיות הבדלים פיזיים מול הבדלים חברתיים בעיות בזהות המינית, הפרעות בזהות המינית, ...

... הנפרדות של המציאות. וכמובן שיש גם נקודת מבט הפוכה, והיא שאלוהים יש לו אהבה עצמית גדולה מאוד, ואלוהים מנסה להתרבות ולהגדיל את עצמו לגודל יותר גדול, מאשר גודל אין סופי. כי אלוהים הוא אין סופי. ואלוהים הוא ככ אוהב את עצמו, עד שאפילו האין סופיות שלו, לא מספיקה לו. ולכן אלוהים מנסה להתרבות. ואז הוא לוקח חלקים ממנו, ומפריד אותם ממנו. ומאחר שתהליך ההפרדה, לא גורע מהתכונות של מהות הדבר, ממילא זה ... לחלוטין למהות של עצמה, שהוא האין סוף. ואז ממילא יש לנו ריבוי של אין סוף. ואעפכ גם תהליך של התרבות, גם הוא סוג של התאבדות והשמדה עצמית. ולמה? משום שהתרבות, פירושה ליצור עוד ישויות שהן שונות מהישות המקורית. כי אם הן זהות לחלוטין לישות המקורית, הרי שאין כאן התרבות. ואם הן לא זהות לישות המקורית, הרי שיש כאן סוג של צמצום של הישות המקורית הראשונה. כי המציאות מכילה בתוכה רק ישות אחת שהיא אין סופית. ועכשיו אחרי הבריאה של הנפרדות, יש כאילו פחות מקום לישות השורשית, שמנסה להתרבות. כך שגם התרבות, פירושו התאבדות. כי הישות המקורית, משנה את הצורה שלה, וזה סוג של התפתחות, אבל גם של התאבדות. ומצד נוסף, גם התאבדות היא סוג של התרבות. כי ההתאבדות של האין סוף, היא בעצם השמדת הישות האין סופית כישות אחת, והפיצול שלה להמון ישויות סופיות, שיהיו ... אחד עם האין סוף. ויש לנו ריבוי של ישויות אין סופיות. שרק כלפי חוץ הן נראות כנפרדות, ולכן זו התרבות. אך זו לא התאבדות או צמצום אמיתי, כי מצד האמת הכל אחד גם עכשיו, ואעפכ וכולי.

... ולכן הם לא מצליחים להתחיל ביצירה. דווקא כשיש גבול או נושא ברור, קל יותר להתמקד ולהיות יצירתיים באמת. האם תרבות דתית מעודדת יצירתיות יותר מתרבות חילונית? אליעד דן בהבדל בין היצירתיות בתרבות דתית ליצירתיות בתרבות חילונית. במבט ראשון, נדמה שאולי בחברה הדתית יש יותר יצירתיות מפני שיותר אנשים כותבים ספרים ויוצרים תכנים. אך אליעד ... הרבה עוד פעם אתה מפסיק לרצות לשנות את המציאות ואז אתה מפסיק להיות יצירתי. איפה יש נגיד יותר יצירתיות בתרבות המערבית או בתרבות היהודית? לכאורה אפשר להגיד בתרבות היהודית, למה בתרבות היהודית כי יש הרבה ספרים שנכתבים ונכתבים ספרים וספרים נכון ולעומת זאת אני לא אם ביחס לכמות אוכלוסייה אם ... זה הגבולות תעשה משהו באמצע. אליעד: השאלה מה ההגדרה של יצירתיות אבל בכל מקרה ברמת ההיפוכים זאת אומרת נגיד בתרבות המערבית אז המציאות שם מתבטאת בלהביא משהו נגיד חדש לגמרי, יש תאוריה ומלא מדדים מחפשים איך אנחנו יכולים להפריך ...

... הגועל ממנו. הוא מעלה נקודה נוספת, שאנשים שנגעלים מגוקים אינם אותם אנשים שאוכלים עכברים או יצורים אחרים שנחשבים למלוכלכים בתרבויות אחרות. כלומר, התגובה השלילית לגוקים אינה קשורה באופן ישיר לסוג המקום שבו היצור חי או להיגיינה הכללית שלו. השפעת התרבות והמדיה על הפחד מגוקים - למה דווקא גוקים? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא ההשפעה התרבותית והתקשורתית על תפיסת הגוקים. הוא מסביר שגוקים קיבלו יחסי ציבור שליליים במיוחד בסרטים ובתוכניות טלוויזיה. לדוגמה, בסרטים כמו גברים ... (טום וגרי). הייצוג השלילי במדיה יוצר אצלנו תדמית רעה של הגוקים, מה שמחזק את תחושת הפחד והסלידה מהם. למעשה, התרבות יצרה מצב שבו אנחנו מתוכנתים לראות בגוקים יצור מאיים, אף שאין להם באמת סכנה אמיתית יותר מחרקים או חיות ... כהן מסיים עם עצה מעשית לגבי ההתמודדות עם פחד ופוביה מגוקים: יש לזהות שהפחד לא רציונלי, להבין את המקור התרבותי והפסיכולוגי שלו, ולנסות לשנות את התפיסה שלנו לגביהם. כאשר מבינים שהגוק עצמו אינו באמת מסוכן, אלא רק המחשבה עליו ... פחד מגוקים לבין פחד מחרקים אחרים כמו דבורים או פרפרים, ומבהיר כי פחד כזה יכול להיגרם גם בגלל תפיסות תרבותיות והסטיגמות החברתיות שיש לנו כלפי בעלי חיים מסוימים. כמו כן, אליעד מציין כי יש תופעה שבה גוקים מקבלים ייצוג רע בסרטים ובתרבות הפופולרית, דבר אשר מגביר את תחושת הפחד כלפיהם. לעומת זאת, בעלי חיים אחרים, כמו עכברים, לא מקבלים את אותו ייצוג שלילי. יש בכך קשר לכך שבתרבות המערבית גוקים נתפסים כיצורים רעים או מאיימים יותר. אליעד משלב גם התייחסות לפחד התרבותי שמקיף את הגוקים. הוא מציין שבסרטים רבים, גוקים מוצגים כדימוי של כוח רע, בעוד שעכברים לא מקבלים את אותו ...

... חי לנצח, אתה לא יכול לפחד. כמו שמישהו פעם שאל אותי, מה אתה לא רוצה ילדים אתה לא רוצה להתרבות אמרתי לו אני לא יכול להתרבות? למה בן אדם מצד האמת בתודעה גדולה לא יכול להתרבות כי הגודל שלך הוא אין סופי? זה אני, כל מה שקיים זה אני, אז איפה אני אתרבה, אני בגודל אינסופי אז איך אני יכול להתרבות. אני לא יכול למות, לא יכול להיעלם, לא כלום. בתוך הצמצום אתה יכול להגיד אני רוצה, אבל בהבנה הפנימית איך תוכל להתרבות שאלה אמרת שעכשיו אתה כן חווה את הנפרדות, אז מה אתה חווה עכשיו, אמרת שאתה היית יותר מאושר מאשר ...

חקר השפה, אבולוציה של השפה, איך נוצרה השפה? איך תינוק לומד לדבר? ללמוד שפה, איך המוח מעבד שפה? לינגוויסטיקה, סמנטיקה, רכישת שפה, פסיכובלשנות, איך נוצרת שפה? איך נוצרות השפות?

... תחושת בושה ללכת ערום, משום שאין לכך שום סיבה הישרדותית או הגיונית בפני עצמה. הבושה מהעירום נובעת מהתניות חברתיות ותרבותיות, ולא מתכונה מולדת. מה הסיפור של אדם וחווה מגלה על הבושה והבגדים? אליעד משתמש בסיפור התנכי של אדם וחווה ... להקפיד על בגדים יותר צנועים ומסתירים, כדי לא לחשוף את המשיכה המינית שלו ולהראות שהוא מתעניין רק באלוהים. איך התרבות יצרה את הבושה מגוף עירום? אליעד מסביר שבתהליך היסטורי, בני האדם התלבשו מסיבות פרקטיות כמו הגנה מפני קור, חום, ... אדם התחילו ללבוש בגדים מסיבות פרקטיות כמו הגנה מפני מזג האוויר או מפציעות. לאחר זמן רב, הצורך הפך למחויבות תרבותית. אנשים כבר שכחו למה הם התחילו ללבוש בגדים מלכתחילה, ולכן פיתחו סיבות חדשות, כגון אסור להסתובב עירומים. דוגמה לכך ... ומיוחד לעומת אנשים אחרים. הבגד נותן לאדם תחושת עליונות, כאילו הוא טוב יותר או חשוב יותר. כך גם קורה בתרבויות שונות, בהן הבגדים מגדירים את המעמד החברתי והקבוצה אליה משתייך האדם. בנוסף, בגדים משמשים אמצעי הסוואה. לדוגמה, אם רוצים ... אינם דבר טבעי או מולד, אלא תוצאה של הרגלים חברתיים, הסתרת חסרונות אישיים ופחד מחשיפת משיכה מינית. כך נוצרה התרבות שבה האדם חייב ללבוש בגדים, אף שזה כלל לא הכרחי מבחינה הגיונית. למה מתביישים להיות ערומים? למה בני אדם ...

... הבדידות בחגים מתוארת על ידי אליעד כהן כמצב שבו האדם חש שהוא לבד מבחינה חברתית ורגשית, דווקא בתקופות שנתפסות בתרבות כזמן לשמחה, לאחדות משפחתית וחברתית, ולחגיגות משותפות. אנשים רבים שבדרך כלל חשים בדידות מסוימת בשגרת חייהם, מרגישים שהתחושה מתעצמת ... החגים זה מצב שלילי שיש להימנע ממנו. לדברי אליעד, ההגדרה הזו של החגים כימים מיוחדים היא לחלוטין המצאה חברתית ותרבותית. בני אדם החליטו להגדיר יום מסוים בשנה כיום חג, וקבעו שביום הזה יש משמעות מיוחדת. אך בפועל, המשמעות הזו ... חופשית להאמין שלחגים יש משמעות מיוחדת, ולמצב של להיות לבד יש משמעות שלילית. הוא מציע לחשוב מחדש על ההגדרות התרבותיות האלה, ולבחור לחיות חיים שיש בהם סיפוק אישי ומשמעות, בלי תלות בתאריכים או בהנחות חברתיות. אליעד מסכם את המסר ... בעל משמעות גדולה ומיוחדת. שבדידות היא בהכרח מצב שלילי שצריך להימנע ממנו. מבחינה מעשית, חגים הם תוצאה של הגדרה תרבותית ואנושית - אנשים החליטו שביום מסוים חוגגים אירוע כזה או אחר. לכן, המחשבה אם אין לי עם מי לחגוג, ... תחושת משמעות בשגרה, חוסר המשמעות יתגלה ביתר שאת כשמגיעות ציפיות חברתיות של חגיגה. ההצעה היא לבחון מחדש את ההגדרות התרבותיות לגבי חגים ובדידות, ולחפש דרכים להרגיש טוב הן לבד והן ביחד, בין אם מדובר בתקופת חג או ביום רגיל. ...