... גוף האדם, מבנה השלד של גוף האדם, העצמות בגוף האדם, השרירים בגוף האדם, המפרקים בגוף האדם, איך המפרקים זזים? למה יש שרירים בגוף האדם? מה תפקידם של השרירים? מה זה מפרקים? מה זה שרירים? מה זה עצמות? ממה מורכב גוף האדם? גוף האדם בנוי קודם כל משלד, שהוא למעשה מערכת של עצמות. למרות שאנחנו רואים מבחוץ רק את העור ואת צורת הגוף החיצונית, מתחת לכל ... כל התנועות השונות כמו כפיפה של הברך, סיבוב של הכתף, והרמה של היד. למה יש שרירים בגוף ומה תפקידם? מעל השלד נמצאת מערכת שרירים, שעטופה סביב כל העצמות והמפרקים. תפקיד השרירים הוא להזיז את העצמות במפרקים וליצור את התנועה של הגוף. אפשר לדמיין את השרירים כמו גומיות או קפיצים, שמחוברים לשלד ומאפשרים תנועה של העצמות לכל כיוון אפשרי. השרירים מאפשרים לנו להזיז כל חלק בגוף - ידיים, רגליים, צוואר, גב, כתפיים ועוד. כיצד פועלים השרירים והעצמות יחד? כאשר אנחנו מבצעים תנועה, השרירים מתכווצים וגורמים לעצמות במפרקים לזוז אחת לכיוון השנייה. לדוגמה, כשאנו מכופפים את המרפק, השריר הקדמי של הזרוע (שריר הבייספס) מתכווץ ומקרב את העצמות זו לזו. במקביל, השריר הנגדי מתארך. כלומר, שרירים תמיד עובדים בזוגות: כששריר אחד מתכווץ, השריר שמולו נמתח. כך, כל שריר מאפשר תנועה בשני כיוונים מנוגדים - כיווץ ומתיחה. אילו סוגי פעולות יכולים השרירים לבצע? שרירים יכולים לבצע כמה סוגים של פעולות: התכווצות - כאשר אנו מרימים יד או רגל כלפי מעלה, השריר מתקצר ומתכווץ. התארכות - כאשר אנו מורידים יד או רגל כלפי מטה, השריר מתארך ונמתח באופן מבוקר, כדי שהאיבר לא ייפול בפתאומיות. מצב קבוע - כאשר אנו מחזיקים איבר במקום יציב (לא עולה ולא יורד), השריר נשאר מקוצר ומכווץ אך לא משנה את אורכו. מה חשוב לדעת על שרירים ועל יכולתם? שרירים, בניגוד לעצמות, הם גמישים ויכולים להשתנות. אדם יכול לחזק את השרירים שלו, להגדיל אותם, או להחליש אותם לאורך הזמן בהתאם לפעילות שלו. לשרירים יש נקודות חיבור קבועות לשלד, והם יכולים להיקרע אם מותחים אותם יתר על המידה. המטרה היא לשמור על איזון: לחזק את השרירים כך שיישאו את העומס ולא העצמות, שהן פחות גמישות ועלולות להישבר. איך לשמור על הגוף בעזרת ידע על שרירים ועצמות? כאשר מבצעים תנועות או מרימים משקלים, חשוב לדעת איזה שרירים ומפרקים משתתפים בתנועה, באיזה אופן הם זזים ומה טווח התנועה שלהם. לדוגמה, אם מישהו מרים משקל כבד, עליו להחליט האם הוא מעמיס את המאמץ על ה

... מרגיש כאב במהלך האימון, מה לעשות? האם להפסיק את האימון? (כאב טוב כאב רע) כאבים במהלך האימון, כאב בשריר, כאב במפרק תשובה: אם יש לך ספק, אז אין ספק. או במילים אחרות, תפסיק את האימון! יחד עם זאת, עליך להבין שהכאב שמופיע אצלך באימון, הוא לא בהכרח רע, אלא לפעמים אפילו טוב מאוד, שלפעמים אפילו אתה אמור לרצות להרגיש את הכאב הזה. רק שאתה צריך עם הזמן לדעת ולהבין, מהו כאב רצוי של שריר? ומהו כאב לא רצוי של שריר מפרק. ועם הזמן, תרגיש את השרירים שלך (עע איך להרגיש את השריר), ואז תדע להבדיל יותר טוב, בין הסוגים השונים של הכאבים ובין הסוגים השונים של ...

... את כפות הידיים, אל כיוון האוזניים והרקות של הראש. ואת זה כמובן עושים באמצעות שרירי היד הקדמית, שרירי הבייספס, שנמצאים בין מפרק הכתף לבין מפרק המרפק, והם מתכווצים ומתקצרים, כאשר מקרבים את הכף היד, אל עבר הכתף. בתנועה הזאת לדוגמה, בהתחלת ... כדי לדוגמה להרים יותר משקל וכיוב, וצריכים להיות מודעים לקומבינה, שמערבת עוד שרירים בתנועה. אאכ עושים זאת באופן מכוון כמובן... לדוגמה: בהתחלת התנועה, כפי שאמרנו, הזווית במפרק המרפק, היא של 180 מעלות. וגם הזווית במפרק הכתף ... את הזווית במפרק החזה שלו, והזווית שם תקטן, כי הוא יקרב את המשקל אליו, באמצעות שרירי החזה שלו. או לדוגמה שהוא ישנה ויקטין את הזווית מתחת למפרק הכתף שלו, והוא יעשה את זה, באמצעות שרירי הגב. או לדוגמה שהוא יקטין את הזווית שמעל מפרק הכתף שלו, באמצעות שרירי הכתף שריר הטרפז. או במילים אחרות, הוא יערב המון שרירים בתנועה, בלי להיות מודע לכך. האם זה טוב או לא? זה תלוי במטרה של התרגיל. אבל צריכים להיות מודעים לכך. לפעמים דווקא נרצה להשתמש בכמה שיותר שרירים. לפעמים נרצה להשתמש דווקא בשרירים מסוימים. לפעמים נרצה להשתמש במספר שרירים ונרצה להשתמש קודם בשרירים מסוימים ורק אחר כך באחרים. לכן רצוי לדעת, איזה שריר עובד מתי. ? ...

... מגדיל את הסיכוי לפציעה. ובנוסף, הגוף שלך לא ממש יכול להתחזק רק מאימון של RM1, כי השריר צריך עוד נפח של אימון (אימון נפח). ולכן אתה כנראה תעשה תרגילים עם יותר חזרות ופחות משקל. כדי להוסיף נפח לאימון. אבל השאיפה הכללית תהיה, ... יחד עם זאת, אם המטרה שלך היא לא להזיז את המשקל ממקום למקום, אלא להפעיל את השריר שלך, לחזק אותו, לבנות אותו, והמשקל משמש אותך רק ככלי עזר כדי להתאמץ. במקרה כזה אתה צריך להחליט לאיזה סוג מאמץ אתה רוצה להגיע, ולפי זה לתכנן ... לשאוף להגיע לא להגיע אליהם. 1 - יש מאמץ כללי ועייפות כללית של הגוף. 2 - יש מאמץ של שריר ספציפי, שהגוף עצמו עדיין יש לו כוח, אבל יש שריר ספציפי, שנגמר לך בו הכוח. עד כדי רמה, שעוד קצת מאמץ שאתה מאמץ אותו ואתה חוטף דלקת בשריר. ושגם אם תנוח יום שלם, עדיין השריר שלך יכאב (אימון יתר). 3 - יש מאמץ נוסף, שהשריר שורף לך, בגלל האימון. אבל אם תנוח קצת, תוכל להפעיל ולאמץ אותו שוב. 4 - יש מאמץ נוסף, שהשריר לא שורף לך, אבל נגמר לך הכוח להזיז איתו את המשקל, גם בלי שהשריר שורף. ועכשיו תחליט אתה כמה אתה רוצה לאמץ את השריר שלך, באיזה סוג מאמץ? והאם אתה רוצה להגיע לכשל כללי של הגוף, או של השריר הספציפי, או רק שהוא ישרוף לך, או שפשוט יגמר לך הכוח בלי שהוא ישרוף לך וכיוב. ולפי זה תתכנן את האימון שלך. ומה זה אומר בפועל? תשובה: ...

... באימון רגליים? אז בעיקרון, דד ליפט הוא תרגיל רב מפרקי, שמשתתפים בו גם חלקים שונים בגב וגם חלקים שונים ברגליים. כאשר חלק מהשרירים של הגב שמשתתפים בו, משתתפים בו באופן פעיל, דהיינו, כיווץ קונצנטרי, כגון לדוגמה הגב התחתון, וחלק מהשרירים משתתפים בו במאמץ איזומטרי וסטאטי, כגון לדוגמה השכמות, שאמורות להישאר נעולות במהלך התנועה. וגם לגבי שרירי הרגליים, יש שרירים שמשתתפים קצת יותר או פחות, ובטווחי תנועה חלקיים ולא מלאים. איזה שרירים משתתפים יותר בתרגיל הדד ליפט, האם שרירי הרגליים או שרירי הגב? תשובה: תלוי בצורה שאתה עושה את התנועה של הדד ליפט. בעיקרון, במהלך התנועה, יש 2 מפרקים שהזווית בהם נהיית יותר קטנה, תוך כדי כיווץ של השריר. גם הזווית במפרק האגן וגם הזווית במפרק הברך. וכפי שהסברתי המאמץ ייפול יותר, היכן שהשרירים גרמו לזווית להיות יותר קטנה. ולכן בעיקר זה תלוי בתנוחה הספציפית שביצעת את תרגיל הדד ליפט. כמו כן? אם אתה יודע לעשות קשר שריר מחשבה (mind muscle connection), גם זה עשוי להשפיע, על איזה שריר יתאמץ יותר. בקיצור, התשובה היא שתלוי. וכמובן, שגם מצד אימון הגב, לא כל חלקי הגב עובדים בדד ליפט, וניתן להשאיר את שאר החלקים לאימון אחר. וגם לא כל שרירי הרגליים עובדים כנל. וגם השרירים שכן עובדים בגב או ברגליים, בדכ הם לא עובדים ...

... מתאים לך יותר להתאמן באימון רחוב באימון של סטריט וורקאוט ולעשות לדוגמה אימוני משקל גוף? או ללכת לחדר כושר להתאמן. אז שוב, אם אתה מצליח לאמן את כל השרירים שלך, בטווחי תנועה מלאים ואתה מצליח לאמן את השרירים שלך במשקל שנוח לך להתאמן איתו, ... במקרה כזה, יהיה לך כנראה יותר קל ורצוי להתאמן בחדר הכושר. ששם יותר קל לשלוט במשקל של התרגילים, יותר קל להתאמן בטווחי תנועה מלאים, ויותר קל לאמן כל שריר ושריר, בלי לדלג על שום שריר . כמובן, שחלק מהתרגילים באימוני ה - קרוספיט פאוור ליפטינג סטריט וורקאוט וכיוב, יתאימו לך, גם באימון של בודי בילדינג. אלא שתמיד המיקוד שלך יהיה בהפעלת השריר בצורה נכונה ואידיאלית, ולא בהשגת ...

... דהיינו, כשל של השריר. האם זה מומלץ וכדאי? אז ברור מאליו, שאם תיפצע, זה לא מומלץ ולא כדאי. מה שכן, האם כדאי להתאמץ עד קרוב לכשל? תשובה: תלוי ... אם נניח יש שריר מסוים שאתה ממש רוצה לחזק אותו, אז כן, תאמן אותו עד כמעט כשל. כמה כשל? כמה שיותר. מה זא כמה שיותר. זא שמבחינתך תעשה סט אחד ... לכשל, מצד אחד השריר יותר מתאמץ בקטע טוב, וזה מגדיל את הסיכוי שלו להתפתח ולגדול יותר מהר, מצד שני אתה מגדיל את הסיכוי שלך לפצוע את השריר ושלא תוכל אחכ להתאמן בכלל, בגלל פציעה. בנוסף, אתה אחכ כנראה לא תוכל לאמן את אותו השריר כמה ימים. בנוסף, אחכ אתה תהיה חייב עוד יותר לאכול נכון + לישון נכון + לא להפעיל את השריר, לתת לשריר לנוח, גם בפעולות יום יומיות, כדי לתת לשריר לנוח להתאושש ולגדול. ככה שאם אתה מודע לכל זה ולוקח את כל זה בחשבון, אז על אחריותך האישית. כמובן שגם את זה רצוי לעשות ... כדי שלא תקרע בטעות שריר וכדי שלא תחטוף דלקת בשריר שתשבית אותך לגמרי. האם באמת צריך להגיע לכשל כדי לפתח את השריר? תשובה: זה כמו לשאול, האם צריך לעבוד כל היום וכל הלילה כדי לעשות כמה שיותר כסף? שתיאורטית כן, אבל בפועל, לא. לא באמת צריך ...

... מתח בשריר האם כדאי לשמור על מתח בשריר מה זה time under tension? איך לשמור על בריאות המפרקים במהלך האימון? איך למנוע פציעות באימון? אז כאשר גוף האדם מזיז משקל כלשהו ממקום למקום, באמצעות השרירים שמזיזים את המפרקים... במשך הזמן הזה השרירים נמצאים תחת מאמץ. יחד עם זאת, לא תמיד השריר נמצא תחת מאמץ, כי יש מצבים מסויימים שבהם השריר לא מתאמץ. לדוגמה, נגיד שמרימים משקל כלשהו בתרגיל כפיפת מרפקים, באמצעות שימוש בשריר היד הקדמית. אז ברגע שמורידים את היד כלפי מטה, ונועלים את המפרק של המרפק, הרי שברגע הזה, אין עומס על שריר היד הקדמית, אל העומס נמצא על המפרק של המרפק במקום על שריר היד הקדמית. כמובן שבמצב הזה, יש גם עומס על מפרק הכתף וגם מאמץ איזומטרי סטאטי בשרירי האמה שמחזיקים את המשקל, אבל העומס ירד משרירי היד הקדמית והעומס עבר יותר למפרק המרפק לגידים וכיוב שאר החלקים של הגוף. או לדוגמה שעושים את התרגיל סקוואט. אז בנקודה הנמוכה ביותר בתרגיל סקוואט, אם מגיעים אליה ונשארים בה עם שרירים רפויים, הרי שבנקודה הזאת העומס של המשקל עובר למפרקים ויורד מהשרירים וכיוב גם אם עומדים ומתיישרים בין חזרה לחזרה, שאז העומס שוב עובר למפרקים ... וכיוב. יחד עם זאת, אם מבצעים את התנועה אבל לא בטווח תנועה מלא אלא בטווח תנועה חלקי יחסית, דהיינו, לא נועלים את המפרקים לאורך כל התרגיל, הרי שבמצב הזה נוצר מתח בשריר לאורך כל התנועה. לדוגמה עושים כפיפת מרפקים, אבל לא מורידים את היד עד הסוף כלפי מטה, אלא תמיד שומרים על כפיפה במפרק המרפק, כדי ששריר היד הקדמית ימשיך להיות במאמץ לאורך כל החזרות של הסט. והדבר הזה נקרא, שמירת מתח בשריר. ואם הסט לקח 20 שניות ובמשך כל הסט שמרנו על מתח בשריר, אז זה נקרא time under tension של 20 שניות. דהיינו, השריר היה תחת מתח ועומס, במשך 20 שניות. ומה היתרונות ומה החסרונות של שמירת מתח בשריר? אז החסרונות הם, שזה הרבה יותר קשה, כי השריר ישרוף הרבה יותר מהר והשריר יתעייף הרבה יותר מהר, אם שומרים על מתח בשריר. וזה לדוגמה לא יאפשר לך לעשות הרבה חזרות עם משקלי עבודה גבוהים. אבל מה היתרונות? היתרונות הם, שאם שומרים על מתח בשריר, השריר מתאמץ יותר, בזמן יותר קצר. ובנוסף, שומרים יותר על הבריאות הכללית של הגוף. דהיינו, המפרקים והגידים וכיוב. כי שמירת המתח בשריר, מוודאת שהמתח יישאר בשריר ולא יעבור לחלקים אחרים של הגוף, שאנחנו מנסים לשמור עליהם. האימון הוא עבור השרירים ולא עבור המפרקים והעצמות וכיוב. וכאשר שומרים על מתח בשריר, דהיינו, מוודאים שהשריר כל הזמן מכווץ ונמצא בעומס כלשהו במהלך כל הסט לאורך כל החזרות, הרי שבמקרה שכזה, ...

... על המפרקים, עומס על השרירים, איך להעמיס על השרירים? איך להעמיס על המפרקים? מתי השרירים מתאמצים? מתי המפרקים מתאמצים? סוגי עומסים שונים, איך לשמור על המפרקים? כוח משיכה, כוח דחיסה, שמירת מתח בשריר מה ההבדל בין עומס על השרירים לעומס על המפרקים? כדי להבין לעומק את ההבדל בין עומס על השרירים לבין עומס על המפרקים, חשוב קודם להכיר את מבנה הגוף שלנו. בגוף האדם קיים שלד שמורכב מעצמות ומפרקים, שעליהם נמצאים השרירים. השרירים אחראים לתנועת המפרקים והם הגורם הגמיש בגוף, בעוד שהעצמות והמפרקים אינם גמישים ועלולים להינזק תחת עומס רב או לא נכון. כאשר מפעילים עומס, למשל בזמן פעילות גופנית או הרמת משקולות, חשוב שהעומס יהיה בעיקר על השרירים ולא על המפרקים. הסיבה לכך היא ששרירים מסוגלים להתמודד עם עומס רב יותר מבלי להינזק, בזכות גמישותם ויכולתם להימתח ולהתכווץ. לעומת זאת, מפרקים שאינם מיועדים לעומס עלולים להישחק, להינזק או אפילו להישבר. איך זווית הגוף משפיעה על העומס במפרקים ובשרירים? זווית הגוף היא גורם מרכזי בקביעת העומס. לדוגמה, כאשר היד נמצאת בקו ישר ומחזיקה משקל מעל הראש, העומס כמעט כולו על החוליות והמפרקים, בעוד ששרירי הכתף כמעט ולא מתאמצים. אולם, כאשר היד זזה הצידה, השרירים, ובמיוחד שרירי הכתף, נכנסים לפעולה והעומס עובר אליהם. כאשר היד צמודה לגוף והמשקל יורד בקו ישר, המפרקים מקבלים את רוב העומס, ושרירי הכתף אינם מתאמצים. כאשר היד מתרחקת מעט מהגוף, שרירי הכתף נאלצים לעבוד כדי להחזיק את היד, ולכן העומס עובר מהפרקים אל השרירים. מה המשמעות של כוח משיכה וכוח דחיסה? חשוב להבין את שני סוגי הכוחות הפועלים על הגוף: כוח דחיסה: הכוח שנוצר כשהמשקל דוחף את המפרקים פנימה. במצב כזה, השרירים כמעט ואינם מתאמצים, והעומס הוא בעיקר על המפרקים עצמם. כוח משיכה: הכוח שנוצר כשהמשקל מושך את המפרקים החוצה. במצב זה, השרירים הם אלה שבולמים את המשיכה, ולכן העומס עליהם גבוה יותר. מתי יש עומס גדול יותר על מפרק המרפק ועל שרירי היד? לדוגמה, כאשר הזרוע נמצאת במצב ישר עם המשקל, מופעל עומס גדול על מפרק המרפק. אך ברגע שהזרוע מתכופפת מעט, חלק ניכר מהעומס עובר אל השרירים, בעיקר שריר היד הקדמית (בייספס), והעומס על המפרק פוחת משמעותית. איך התנוחה משפיעה על העומס בזמן ביצוע מתח או סקוואט? בתרגיל מתח, כאשר האדם תלוי בידיים פשוטות ללא כיווץ השרירים, כל העומס מופעל על המפרקים והשרירים נמתחים. לעומת זאת, כשמכווצים את השרירים, כמו בתרגיל מתח מלא, העומס עובר מהפרקים אל השרירים. בתרגיל סקוואט, כשעומדים ישר עם מפרקים נעולים, כל העומס עובר אל המפרקים. כאשר כופפים מעט את הברכיים ומונעים נעילה מוחלטת, העומס עובר לשרירים (שרירי התאומים , ארבע ראשי, הישבן והאמסטרינג). איך כיוון המשקל משפיע על עומס השרירים והמפרקים? כיוון המשקל קריטי להבנת עומסים על הגוף. אם המשקל מושך ישירות בקו ישר של הזרוע, העומס יהיה על המפרק. אם המשקל מגיע בזווית מסוימת, שריר הבייספס ושרירים אחרים יאלצו להתאמץ כדי לבלום אותו, והעומס יתחלק בין ה

... למתקדמים, איזה חלק בשריר נמתח יותר? היכן מאמץ המתיחה של השריר? איזה חלק בשריר מתאמץ הכי הרבה? מהם טווחי התנועה בתוך השריר עצמו? האם ניתן לאמן חלק מהשריר? האם ניתן לאמן חלק ספציפי בשריר? מהם השרירים המתאמצים ביותר במהלך מתיחות, וכיצד ניתן לאמן חלקים מסוימים בשריר? ההרצאה עוסקת בהבנת עקרונות האימון המתקדמים, בהתמקדות במתיחות השרירים וביכולת למקד את המאמצים בחלקים שונים של השרירים במהלך אימונים. נושא מרכזי הוא מה קובע איזה חלק בשריר יתאמץ יותר במהלך תרגילים, ואיך ניתן להתמקד בהפעלת חלק מסוים של השריר. אליעד כהן מתאר את עקרונות המתיחה והקיבוץ של השריר ומסביר איך יש להם השפעה ישירה על ההתמקדות במאמצים במהלך האימון. מהו העיקרון הבסיסי של מאמץ בשרירים? העיקרון החשוב ביותר שמדובר עליו בהרצאה הוא שהחלק בשריר שנמתח יותר הוא זה שמתאמץ יותר. כלומר, ככל שהחלק בשריר נמתח יותר, הוא גם מתאמץ יותר. זהו העיקרון שמסביר מדוע החלק העליון של השריר, שמגיע לזווית רחבה יותר בעת המתיחה, עובר מאמץ גדול יותר מאשר החלק הפנימי של השריר. אליעד מסביר את העיקרון הזה על ידי דימוי של גומיות: כשגומיה נמתחת בצורה ישרה, כל חלקי הגומיה ימתחו בצורה שווה. אולם, כשגומיה נמתחת בזווית, החלק החיצוני של הגומיה יתאמץ יותר ויתפוס יותר מרחק בהשוואה לחלק הפנימי. כיצד ניתן למקד את האימון בחלקים שונים בשריר? היכולת למקד את האימון בחלקים שונים של שריר תלויה בזווית המתיחה ובכיוון העומס המופעל על השריר. אליעד מסביר איך ניתן להפעיל יותר עומס על חלקים שונים בשריר, לדוגמה, בחזה או בבייספס. באמצעות תרגילים שבהם השינוי בזווית או בכיוון העומס משתנה, ניתן להפעיל יותר מתיחה על חלקים מסוימים של השריר ולהתמקד בהפעלתם. לדוגמה, בתרגיל לדחיקת משקל מלמטה, החלק העליון של החזה יתאמץ יותר, בעוד שבתרגיל עם כבלים מלמעלה, העומס יפול על החזה התחתון. כל שינוי במנח הגוף או במשקל יוביל להבדלים במאמץ שנופל על חלקים שונים בשריר. מהו השפעת טווח התנועה על המתיחה והמאמץ? ההרצאה מציינת גם את השפעת טווח התנועה על מאמץ השריר. כאשר טווח התנועה במפרק גדול יותר, יש יותר שינוי בזווית, ולכן השריר עובר יותר מתיחה וקיבוץ. כך, ככל שטווח התנועה ארוך יותר, השריר מתאמץ יותר. טווח תנועה חלקי, שבו הזווית לא משתנה בצורה חדה, יגרום למאמץ קטן יותר בשריר. על ידי הבנת טווח התנועה ואורך המתיחה ניתן לשלוט במידה רבה על ההתמקדות במאמץ בשריר. מהי השפעת זווית השריר על מאמץ המתיחה? אליעד מדגיש את ההשפעה הקריטית של הזווית ב