... את מה שהוא אינו יודע?! כי השאלה, היא הכלי שאוחז בתשובה. ואי הידיעה, היא הכלי שאוחז את הידיעה. ומי שמשקר לעצמו שהוא יודע, כאשר הוא אינו יודע, הוא פוגע בכלי הקיבול שלו, לדעת את מה שהוא אינו יודע. וגם ... מה שהוא באמת צריך לדעת. כי השאלה, חייבת להיות אמיתית, כדי שהתשובה, תהיה אמיתית. והאדם מקבל תשובה אמיתית או שקרית, לפי רמת האמת שבשאלה שלו. ומי שהוא איש אמת באמת, שהוא מודה על האמת, שהוא אינו יודע כלל, האם ... איננו, אז הוא מקבל תשובה של אמת, שהכל אחד, והאדם חווה את התשובה הזאת באמת. אבל כל זמן שהאדם משקר, כאילו הוא יודע משהו וכאילו הוא בטוח במשהו, הרי שהאדם מונע מעצמו להגיע לבירור האמת. וברגע שיש לאדם טיפת אמונה שקרית בדבר כלשהו, האמונה הזאת מעכירה את כל המציאות של האדם. כי על ידי האמונה, חוסר הוודאות שלו, הופכת לוודאות שקרית. ואז האדם משקר את עצמו, כאילו הוא יודע איזה דבר בוודאות, למרות שבאמת הוא לא יודע ולא יכול לדעת אותו כלל, ולו רק משום שהוא שקר, שנוגד את אחדות המציאות. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, האמונה משבשת לאדם את המחשבה, והיא גורמת לו לא להודות שהוא אינו יודע. וגם אם הוא מודה שהוא אינו יודע, הרי שבתוכו הוא עדיין משקר לעצמו, כאילו הוא כן יודע משהו כלשהו. כי מי שהוא איש של אמת מוחלטת, הוא לא יודע דבר. משום ... דבר אינו מוחלט. וכאשר יש רק אמת מוחלטת, אין שום ידיעת אפשרי כלל. כך שכל הוודאות שיש לאדם היא שקרית, ולו רק משום ששום דבר אינו מוחלט באמת יותר מאשר דבר אחר. וכדי להבין את האמת המוחלטת, לשם כך ... והסיבה שהאדם מפחד להודות שהוא אינו יודע, היא משום שאי הידיעה של האדם, גורמת לו לאבד את האחיזה שלו בשקרים שלו, שהם כאילו גורמים לו להרגיש טוב. כי כל חוויית המציאות של האדם, היא תוצאה של הידיעות שלו. ובלי ... מרגיש שהוא לא יודע, הוא מרגיש שהוא כאילו נעלם. ולכן האדם מפחד לא לדעת, כי הוא מפחד להיעלם. והאדם משקר את עצמו, גם כאשר הוא אומר שהוא אינו יודע, משום שתמיד האדם כן נאחז בידיעה כלשהי, כדי לא לאבד ... האם באמת המוחלטת, היש ישנו והאין איננו. ואז, כאשר האדם מתחבר לנקודת האמת האמיתית שבתוכו, שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת את האמת, אז האדם רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש.

אמת או שקר - למה לא לשקר? + התחייבות ל 100 אחוז הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיוב. ואין האדם משקר את עצמו בלי לדעת שהוא משקר את עצמו, אאכ רע לו (מלבד השקר הראשון שהוא של טיפשות). כי למה שהאדם ירצה לשקר?! אין זה אלא רק משום שהמציאות לא מתאימה לאדם, והאדם רוצה לשקר, כדי שהמציאות תהיה טובה יותר עבורו. כך שכל שקר, פירושו שהאדם רע לו, והוא משקר, כדי להרגיש טוב. והאדם הוא ככ טועה, עד שהוא משקר את עצמו בשקר עוד יותר גדול, בכך שהוא אומר לעצמו, שהוא לא משקר, אלא שהוא דובר אמת. כי האדם בתוכו, רוצה להרגיש טוב באמת. וכאשר האדם משקר כדי שהמציאות תהיה טובה יותר בעיניו, הלב של האדם מרגיש את השקר. ואז האדם משקר עוד יותר, כדי לשכנע את עצמו שזו האמת, כדי שהלב של האדם ירגיש טוב באמת. אבל השקר... אין תרופה למכתו. כי לעולם הוא לא יהיה כמו האמת באמת. וכמה שהאדם משקר את עצמו, שהוא לא משקר, הרי שהלב מרגיש את האמת, והלב מבדיל בין הדבר האמיתי, לבין הזיוף שמנסה להיראות כאמיתי. ולכן האדם סובל תמיד. משום, שהלב של האדם, יודע שהוא משקר. כך שכל שקר נובע מכך שרע לאדם, ושרק בגלל זה הוא מנסה לשנות את המציאות. ולמה כדאי לאדם לא לשקר? משום שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב אמיתי באמת, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכל הרע שיש בעולם, כולו נובע, רק משום שהאדם משקר את עצמו. וגם זה עצמו טוב, שהאדם משקר את עצמו ושהוא יוצר לעצמו רע, אלא, שהאדם לא מרגיש את זה. ואין האדם סובל, אאכ הוא משקר את עצמו. וכן, יש כאן התחייבות מוחלטת של 100% ללא שום הגבלות והגדרות ואותיות קטנות, וההתחייבות היא, שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה את המציאות הקיימת שלו וגם כל מציאות אחרת אפשרית, כמציאות מושלמת, בשלמות שאין ... הוא יברר את האמת לגבי מה שקורה לו, הרי שהרע יעלם לגמרי. ולברר את האמת, פירושו, שהאדם צריך להפסיק לשקר את עצמו, אפילו לא כחוט השערה. ועל האדם לוודא שכל מה שהוא מבין ויודע על מה שקורה לו, שאכן ...

... שהכל אחד. כי רק משום שהכל אחד, רק בגלל זה האדם לא מצליח למצוא תשובה. כי קודם כל האדם משקר שיש נפרדות, שזהו השקר הראשון, ואחכ האדם מנסה למצוא הסברים לכך שיש נפרדות, למרות שבאמת אין נפרדות. וההבנה שהכל אחד באמת, היא רק ... משהו, והוא חושב בטעות, שהוא בהתרחקות. אך לא כך הוא, כי האדם הופך להיות איש אמת, ולכן כל הבנות השקר שלו נופלות. וכל פעם שעוד הבנה של שקר נופלת ונעלמת, האדם מתקרב להבנת הדבר, שאינו מובן כלל, הדבר, שהוא חסר כל הגדרה, דהיינו, אחדות המציאות. ועל ידי ...

... רצון מוגדר, אבל יש הנאה אין סופית, מהעדר רצון מוגדר וסופי. ובנוסף, הנאה של מילוי רצון סופי, היא גם שקר. כי היא יותר רע, מאשר טוב, והחיסרון, גדול מהיתרון, ביחס לשלמות. כי תמיד יש בתת מודע רצון לאין סוף ... שום סבל כלל. והאדם סובל, רק בגלל ההנאות הסופיות שלו. דהיינו, הנאות שנובעות ממילוי של רצון מוגדר. ובלי ההנאות השקריות האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, או ... להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא מאמין לשקרים, שבהם הוא בטעות משקר את עצמו. ובפועל זה אומר, שעל האדם להבין, שהסבל שלו הוא רק בגלל הרצון העצמי המוגדר שלו. ועל האדם ... משאר המציאות. ואם האדם היה מבין את זה באמת, ממילא הרצון העצמי המוגדר של האדם היה מתבטל. כי האדם משקר את עצמו, בשקר של גן עדן. שאומר, שמחר בעתיד כלשהו וברגע אחר, יהיה יותר טוב, אם המציאות תהיה כך או אחרת. והאדם ... ולשאול את עצמו, מה האמת? האם באמת ראוי לרצות את הדבר הזה, יותר מאשר דבר אחר? ואם האדם ימשיך לשקר את עצמו, הוא גם ימשיך לסבול. והמציאות היא רחמנית, אבל הטיפשות של האדם היא אכזרית. והאדם יכול בקלות לנטרל ... מהי תכלית העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין ... הצורה הזאת, יותר טובה מאשר צורה אחרת? ומה הסיבה שזה טוב וזה רע? והאדם לא מתפשר ולא מאמין לטיפשות ולשקרים של עצמו, אלא מחפש את ההבנה המוחלטת שאין בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, ...

אמת יש הרבה, אבל שקר יש אחד - או להפך? ובו יתבאר העניין של אחדות וריבוי האמת והשקר. ועפ פשוטו נראה, כי האמת היא אחת והשקר הוא הרבה. כי כאשר האדם רוצה לומר את האמת, יש לו רק אפשרות אחת מה לומר, אפשרות שתואמת את המציאות. אבל מי שרוצה לשקר, יש לו הרבה אפשרויות מה לשקר. כגון לדוגמה על כלי כסף, שהאמת היא אחת, שהוא כלי כסף, אבל יש הרבה שקרים, כגון שהוא כלי זהב או נחושת וכיוב. נמצא אם כן, כי האמת היא אחת, ואין הרבה אמת, אבל שקרים יש הרבה. ומי שיעמיק יראה, כי כל הנל, הוא עצמו מבוסס על הנחת יסוד שהיא עצמה שקרית. ולמה? כי כל הנל שאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר שהיש והאין הם נפרדים זה מזה והם לא ישות אחת. וכאשר ... וכאשר האדם אומר שיש כאן את מה שאין כאן, ויש כאן דבר אחד, ואין כאן הרבה דברים, אז זהו שקר, של ריבוי אפשרויות. אבל אם נאמר שהיש והאין הם אחד (כפי מה שהוא באמת, מצד אחדות המציאות), הרי שממילא יש לנו 3 נקודות מבט שונות לגבי עניין הריבוי של האמת והשקר. כי כאשר הכל אחד, אז זה אומר שגם המחשבה שאומרת שהאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, גם היא נכונה. אבל יש גם עוד נקודות מבט נוספות. כגון לדוגמה נקודת המבט שאומרת שהכל אמת או שקר באותה המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף שהוא כלי כסף, זה גם אמת מצד אחד, כי הוא גם רק כלי כסף, אבל זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא כוללת בתוכה ... אך אם נאמר שהיא לא כוללת את התפישה של השכל האנושי, שהיש והאין נפרדים זה מזה), הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד והאמת היא הרבה. כי על כלי כלשהו, אם האדם אומר שהוא רק כלי כסף, הרי שזהו שקר. אבל האמת היא הרבה, כי אפשר לומר שכלי הכסף הוא סך כל האפשרויות כולן. והכוונה היא, שאם נאמר שתפישת היש והאין כנפרדים היא שקרית, הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד. כי השקר הוא כאשר האדם חושב שהצורה החיצונית האחת היא האמת, שזהו שקר, כי האמת היא הרבה, שהיש והאין הם אחד, והצורה האחת היא שקר, והריבוי הנסתר של הצורות, הוא דווקא האמת.

... האור שהם מצאו, כדי להפוך את העולם לטוב יותר, כל אלו ללא יוצא מן הכלל, כולם כולל כולם מנהיגי שקר, שאינם יכולים להנהיג אפילו לא את עצמם, וכל שכן שאינם יכולים לעזור לאחרים ולאדם עצמו. כי כל זמן שנדמה ... יותר, הרי שהוא חסר הבנה, שחושב שהמציאות לא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה, כבר כרגע ברגע הזה. והם מנהיגי השקר, נדמה להם שיש להם רחמנות על העולם, ושהם רוצים בטובת העולם. ובאמת הם פועלים, רק מתוך האגו השקרי חסר ההבנה שלהם. ונדמה להם, שהעולם הוא לא מספיק טוב כפי מה שהוא כרגע ממש, והם משקרים את עצמם שהם רוצים לעזור לאחרים. ובאמת, הם מנסים לצאת מהדיכאון של עצמם. שהם בעצבות ובדיכאון, מכך שהם רואים ... לו רחמנות על עצמו, שהוא עצמו סובל מכך שהוא רואה את העני סובל, והאדם מרחם על עצמו ועוזר לעני, ומשקר את עצמו שהוא מרחם על העני. וכיוב הנותן על מנת לתת, שהוא נותן, על מנת לקבל הנאה מהנתינה וכולי. ... שינוי חיצוני. והאדם, לא צריך לשנות מאומה, מלבד לדעת את האמת בידיעה פנימית, שהכל אחד. וגם זה עצמו צמצום ושקר. כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפכ, זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר ... האדם נאחז בלבושים הגשמיים של העצות, במקום להסתכל על השכל שיש בכל דבר. ואז האדם מאשים את המציאות, כאשר השקר שלו עצמו, הוא האשם בדבר וכולי.

... שאמונה היא שורש כל הטוב שיש בעולם. כי הטוב הוא כאשר הכל אחד כנל. והנה, השכל האנושי של האדם (שקרוי אצל האדם שכל, למרות שהוא טועה), הוא לא מסוגל להכיל בתוכו שדבר והיפוכו הם אחד. ולשם כך צריך אמונה. ... התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של אחדות ההפכים. שכאשר האדם מאמין בה, אז הוא חי טוב באמת. וכמובן ... אמת, והוא, האמת. כי כל זמן שהאמת לא מבוררת אצל האדם, אז תמיד יהיו לו ספקות. וכל הספקות, שורשם בחוסר אמת ובשיגעון. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה ... הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו ...

אין לא יכול - השקר של אני לא יכול ובו יתבאר, הטעות של האדם שאומר לעצמו, שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, למרות שמצד ... יודע שאם הוא יתמודד, אז הבעיה תיפתר והכל יהיה רק טוב. והאדם רוצה להרגיש גם רע אמיתי, ולכן הוא משקר את עצמו שהמציאות היא לא בשליטתו וגם לא כרצונו, ועל ידי זה האדם סובל כרצונו. ומי שלא רוצה לסבול, ...

... את האדם. שנדמה לאדם שאין תקווה, ושבכל פעם שהוא מבין משהו, אז אחכ הוא מבין, שזאת הייתה הבנה של שקר וכולי. ואז עובר על האדם מה שעובר... ועל האדם להבין, כי אל המוחלט (הטוב האמיתי, שהוא גם טוב מוחלט ... ידי זה הוא מתאחד עם המציאות. וכיצד הדבר מתבצע בפועל? תשובה: על ידי זה שהאדם שולל את כל האפשרויות השקריות, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגלה וחושף את האמת. כי האמת היא לא משהו מוגדר, אלא היא ... של אפשרי המציאות? תשובה: על ידי זה שהאדם בוחר לעבור, אל העולם של המוחלטות. כי בעולם שלנו יש הרבה שקרים. וכל העולם שלנו הוא שקר אחד גדול של הנפרדות. והקיום של השקר הזה, הוא מקבל את כוחו, רק משום שהאדם מוכן להתפשר על דברים שאינם מוחלטים. וכאשר נמאס לאדם לשקר את עצמו, וכאשר האדם מספיק אוהב את עצמו, כדי לחפש את הטוב האמיתי המוחלט, אז האדם מתחיל לבדוק את ... והאמונות שלו וכיוב, ולהתחיל לנסות להוציא אותם כולם, להורג. ומי שיישאר בחיים, הוא של אמת, ומי שימות, הוא של שקר. והדבר דומה, לאדם שצריך לגלות, איזה דמות היא של אמת ואיזו דמות היא רק השתקפות של הדמות המקורית. שהאדם ... לא מוציא את כל הדמויות האלו להורג, על ידי הטלת ספק מוחלט בקיומן. והטלת ספק מוחלט, היא שהאדם לא משקר את עצמו ולא מאמין לעצמו, אלא מחפש רק את האמת, ובאמת מטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו, ומחפש את הידיעה ... כלל. ועל ידי זה שהאדם בודק כל דבר, האם הוא אכן האמת באופן מוחלט, על ידי זה כל הישויות השקריות של האדם מתות, ואז נשארת רק האמת האחת, שהיא חיה לנצח ואי אפשר להרוג אותה. כי השאלות, הורגות את השקרים ואת השקרנים. ולכן השקרנים מעודדים את האדם להאמין להם ולא לשאול שאלות. וכל שקרן, יש שאלות שהוא לא רוצה שתשאל. ויש שקרנים, שהם כאילו מעודדים את האדם לשאול שאלות, כמו שעושה כל נוכל מצוי, אבל יש מדור מיוחד של שאלות שאסור לשאול אותן / שאין לאדם רשות לחקור אותן / שאין עליהן תשובה וכיוב. כי השאלות, הורגות את השקר ואת הטיפשות, והן חושפות את האמת האחת הטובה שנשארת בסוף של כל השאלות. שאז האדם מבין את המוחלט ומקבל ... זמן שהאדם עוד לא השיג את המוחלט, אש הגיהנום של הספקות, תמיד תמשיך לבעור בליבו. משום שהוא נאחז, בלבושי השקר החיצוניים של המציאות. ולכן, אין שום התרחקות כלל, וכל ההתרחקות היא כולה התקרבות. כי האדם נדמה לו שהוא מתרחק, ... שמנסה להזדהות עם כל מיני רעיונות בצורה חלקית, ולא מברר עד הסוף באופן מוחלט מה האמת, אז הוא נאחז בשקר, עד שהוא סובל מספיק, ומחפש את האמת, ומשחרר את האחיזה שלו בשקר. אבל מי שמראש מחפש את המוחלט, וכן מנסה לאחוז בכל מיני רעיונות שונים, אבל מנסה לאחוז בהם באופן מוחלט, דהיינו, מנסה לאמת אותם באופן מוחלט, על ידי זה כל השקרים נעלמים, ועל ידי זה בסופו של דבר, המוחלט אוחז באדם עצמו! וכאשר נדמה לאדם שהוא מתרחק, זה בגלל שהוא ... ועל ידי זה האדם יצליח לאחוז, בדבר שאי אפשר לאחוז בו. וגם כאשר האדם כן מצליח לאחוז במשהו של שקר, גם זו התקרבות. משום שהמציאות כל הזמן מרחיקה את האדם מהאחיזה שלו ברעיונות שלו. ואז האדם צריך לאחוז ולהחזיק ...

... שהקהל יגיב למה שהוא יעשה. כי כאשר האדם מקבל את עצמו באמת כפי מה שהוא באמת, דהיינו, בלי שהאדם משקר את עצמו לגבי מצבו, הרי שממילא, אף אחד לא יכול לפגוע באדם. כי האדם אוהב את מי שהוא באמת. ...