... מהי האמת האובייקטיבית, שאז בוודאי שאין שום משמעות כלשהי, לכך ש - לשכל של האדם נראה, שדבר כלשהו הוא יותר הגיוני מאשר דבר אחר. כי אפילו אם השכל של האדם בטוח ב 100% שהדבר הוא כך, הרי שהדבר הזה, עדיין לא אומר שום ...

... יודע את האמת המוחלטת ואת הטוב האמיתי ובו יתבאר, כי הלב של האדם, דהיינו, פנימיות האדם, שכוללת בתוכה גם את הלב של השכל, דהיינו, את הנקודה הפנימית, שמחייה את השכל של האדם, היא יודעת ומכירה היטב, את הטוב האמיתי ואת האחדות של המציאות. והעניין הוא, כי על ...

... או שהוא יודע, או שהוא אינו יודע, אך אמונה לא שייכת בכלל בשום צורה שהיא. ומנהיגי השקר ובראשם השכל של האדם עצמו, שהוא האליל הגדול ביותר שכולם עובדים אותו ומאמינים בו, כולם מעודדים את האדם לחיות ...

... אפשרית, כמציאות מושלמת, בשלמות שאין שלמות אחריה, שאין בה שום רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. והאדם, מוזמן לבדוק את העניין הזה. כי השכל של האדם , בכל פעם מחדש, הוא מטעה את האדם מחדש, ...

... את המציאות, עליו לברר ראשית כל, האם בכלל ההיגיון שלו, הוא אכן אמיתי? או שמא, הוא רק שיגעון שנראה כהיגיון? כי מצד האמת, השכל של האדם הוא שגוי. ולמה שגוי? כי השכל של האדם מקבל את החיות שלו, מהטעות של האמונה. והכוונה היא, כי כל התפישה של השכל, מושתתת על זה, שהשכל תופש את ההפכים של היש והאין, כשני ... והיפוכו הם בכלל דבר אחד ממש, ושרק בעיני השכל השגוי, זה נראה כשני דברים שונים ועוד הפוכים. למרות שבאמת, הם דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין ... בשלמות. והוא יכול אולי להאמין בדבר של אמת, אך לא באמת להבין אותו. וכל אמונה, היא פשע, ורק ההבנה יוצרת חוויה. ולכן, בלי שהשכל של האדם יהיה תקין, לא תהיה הבנה, ולא תהיה חוויה. ואם רק האמנת בכך, שהכל מושלם, לא תרגיש את זה בשלמות. אלא רק כאשר תבין את זה בשלמות. ... שהשכל משקף את האמת, אבל זה לא יהפוך את המציאות להיות משוגעת כמוהו. כי המציאות לא כפופה לחוקי הלוגיקה, שנובעים ממגבלת השכל של האדם. והאדם לעולם לא יבין את המציאות באמת, בשכל הפגום והמוגבל שלו, וממילא האדם לעולם יסבול. אבל מי שירצה את האמת באמת, הוא יקבל שכל ... שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת (וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים נוספים). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יכול להבין, שבמציאות שלנו, היש והאין מחוברים אחד לשני כישות אחת ממש, כי הם אחד ממש, כי הצורה ומהותה היא אחד ממש. ואין שום חיות ... דבר, בלי מהותו של דבר. ולכן אין שום צורה כלל, אלא רק מהות. והמהות היא אחת, ואעפכ הצורות הן רבות. וזהו דבר שאינו נתפש בשכל של האדם, בשום דרך ובשום צורה. וזה בעצם אומר, שביחס לשכל של האדם, המציאות היא משוגעת. כי השכל של האדם, לא מסוגל לתפוש בשום צורה, את השיגעון הזה של מהות המציאות. כי להרבה דברים במציאות ניתן לתת הסבר, אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ההבנה של האדם את אחדות ההפכים, לא נובעת מכך שחסר לאדם שכל, למצוא הסברים לעניין. אלא משום, שהשכל של האדם, נוגד את האפשרות שהמציאות תהיה כך, ואעפכ היא כך. וכל דבר בעולם, מי שיחקור אותו עד סופו, יראה שכל ההפכים מתאחדים בו. כגון לדוגמה ... וגם האקראיות והעדר הסיבה, הם בכלל דבר אחד ממש. שרק לאדם המוגבל שכלית, אלו נראים כשני דברים שונים. והרעיון הוא, שמבחינת השכל של האדם, המציאות היא משוגעת. אבל האדם לא יכול להיות חכם, יותר מאשר המציאות. משום, שהוא חלק ממנה. ומגבלת השכל של האדם, היא לא מגבילה את האפשרויות של המציאות, שהן אין סופיות ושאין דבר שיגביל אותן. גם אם השכל, לא מסוגל לתפוש את כל האפשרויות כולן, כגון אחדות ההפכים. והשכל של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות תפישה אחת, מתוך אין סוף אפשרויות תפישה אפשריות, שיש במציאות. אך השכל, הוא רק אפשרות תפישה בלבד, והוא לא ... שלנו יש בה דברים שהשכל לא יכול להבין אותם. וזה בעצם אומר, שאו שהאדם הוא מוגבל שכלית, או שהמציאות היא משוגעת. ומצד השכל של האדם, בעיניו המציאות היא משוגעת, ולכן הוא לא מבין אותה, ולכן הוא סובל. אבל מי שהוא חכם, הוא מברר את האמת, והוא הופך להיות משוגע כמו ...

... הרמאי הזה, לאותם השוטרים להאמין לו, והם לא חיפשו באותו מקום מרוחק, ששם כמובן הייתה הגניבה. ועל האדם לדעת, שהשכל שלו הוא אותו הגנב הנאמן. כי השכל של האדם גונב לו את האושר שלו, על ידי זה שהוא יוצר אצלו הפרדה ... ירגיש שחסר לו משהו. והאדם מחפש ומנסה להבין, מי גנב לו את האושר שלו. והאדם משתמש בשכל שלו שהוא הרמאי הגדול ביותר, כדי למצוא את האושר שלו. והשכל של האדם, עוזר לו בחיפושים אחרי האושר שלו. והשכל של האדם מלמד את האדם, כל מיני שיטות ורעיונות של שקר, איך להיות מאושר. וכל שאלה שהאדם רוצה לשאול אותה, השכל מעודד את האדם לברר את האמת ולשאול את השאלה שלו. ובכך השכל של האדם , יוצר מצג שווא, של אמינות ושל רצינות בבירור האמת. אבל, ... ובכל פעם שהאדם משתמש בשכל שלו, שחווה את הנפרדות של היש והאין, הרי שבכך בעצם האדם מתרחק מהאושר שלו, שהוא חוויית האחדות והשלמות של המציאות. והשכל של האדם מוכן ומעודד את האדם לבדוק הרבה דברים, מלבד דבר אחד שאותו השכל של האדם אוסר עליו לבדוק, והוא את מהות השכל עצמו. כי השכל עצמו ...

... מצד האמת, משום שהוא לא מבין את המציאות באמת, שבה היש והאין הם אחד. ובגלל שהאדם הוא משוגע, לכן הוא תמיד סובל בעינוי איטי ונצחי, של תחושת חסר רציפה לנצח נצחים, שהיא נובעת, רק בגלל השכל של האדם . והאדם הוא ככ משוגע, עד שהוא מפחד לאבד את דעתו, ולחשוב שהכל אחד, שמא יקרה לו איזה דבר רע. והאדם לא מבין, שהוא כרגע נמצא בגיהנום ממש, שהוא חוויית הנפרדות. ושהדרך היחידה שלו ...

... אם כל חטאת!. שהאדם מאמין לשכל שלו, שהשלמות והחיסרון הם שני הפכים. והאדם ככ מאמין לשכל שלו, עד שהוא חי בהכחשה גמורה לאמת. כי כל המציאות כולה, היא הפוכה מהשכל של האדם. והאדם מאמין לשכל שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, ...

... בלוטו, והדברים ידועים. והאדם נדמה לו שהעולם שסביבו הוא רע. והאדם לא מבין שכל הרע, הוא בגללו. כי השכל של האדם פגום, ולכן נדמה לו, שהעולם שסביבו הוא רע. כך שהרע קיים, רק בגלל שהאדם מחפש את הטוב. והטוב קיים, ...

... ימצא שום תשובה של אמת. וכל כולל כל התשובות שבעולם, הן תשובות חלקיות של שקר. משום, שכל התשובות כולן, נשענות על חוקי הלוגיקה והשכל של האדם. ולכן הן לא תשובה כלל. כי תמיד אפשר להמשיך ולשאול את אותה השאלה ממש, גם על התשובה. ...