אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ענישה מחמירה ✔ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:08ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה?

רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד.

לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא "ילד רע", ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה.

מדוע בכלל להעניש ילד?

אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות.

האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה?

יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית.

האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות?

בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב שהיא תפחית את העבירות. אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר.

האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה?

שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי.

כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד?

ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות.

כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד?

אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא.

מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים?

אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט.

בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה.
מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה?

שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה?

תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול "מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?", אולם כדאי לעצור ולשאול: "האם ענישה בכלל עוזרת?". יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים.

כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק.

האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה?

שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה?

תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ייתכן שלא היה צריך להעניש כלל, שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות.

האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה?

שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי שבו הילד הרביץ לחבר, וההורה מחלק לו פרס במקום עונש. למה שמישהו ירצה לעשות זאת?

תשובה: קיימת גישה "הפוך על הפוך". לכאורה, אם הילד הרביץ, יש היגיון מידי לומר "אני רוצה שיפסיק, לכן אעניש אותו". אבל לפעמים אפשר לחשוב אחרת: הילד הרביץ משום שהוא מרגיש חוסר ביטחון או חושב שהוא ילד רע, ולכן הוא פועל באגרסיביות. אם נותנים לו פרס ואומרים לו "אני אוהב אותך ומקבל אותך בלי תנאים", ייתכן שהילד יתחיל להרגיש שיש בו משהו טוב, ולא יצטרך לבטא את הכעס שלו בהמשך.

למשל, הילד חווה את עצמו כילד לא מוצלח או דחוי, ולכן הוא מגיב באלימות כלפי חבר. אם ההורה נותן לו פרס, הילד עשוי להרגיש אהוב, להבין שיש בו ערך חיובי ולהירגע. כמובן, יש גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות.

האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה?

שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר?

תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא "ילד רע" ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ורצון לנקום. ייתכן שדווקא התגובה העוינת אליו תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם.

זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של "לא אוהבים אותי", "אני לא שייך", "אני רע", מה שעלול להביא אותו להגביר את ההתנהגות השלילית כדי להילחם בכולם. לכן, בכל גישה של ענישה, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהיא תשיג את ההפך מהרצוי.

האם יש דרך אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או לא?

שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש?

תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד להמשיך להתנהג בצורה שלילית.

אין נוסחת קסם שאומרת "תמיד כדאי להעניש" או "תמיד כדאי לוותר". הדבר תלוי בהקשר, במצב הנפשי של הילד, במערכת היחסים של ההורה עם הילד, בסיבת ההתנהגות השלילית ועוד גורמים רבים. יש היגיון בלהעניש כדי להבהיר גבולות, ויש היגיון בלתת יחס אוהב דווקא כאשר הילד התנהג בשליליות, כדי לאותת לו שהוא בעל ערך ללא תנאי.

כיצד לקרוא את המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה?

שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות במציאות שבה הילד עבר על הגבול?

תשובה: אין כללים חד - משמעיים. אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך רצון לפגוע, מתוך חיפוש תשומת לב, או מתוך חוסר הערכה עצמית. אם מזהים שילד מכה משום שהוא מרגיש רע עם עצמו, אולי דווקא חיזוק חיובי יועיל לו. אם מזהים שהוא מרגיש בטוח מדי, אולי הצבת גבולות חדה תעזור למתן את התנהגותו.

בסופו של דבר, גם כשנוהגים לפי ההקשר, לא מובטח שהדבר יעבוד: ייתכן שנחטיא את ההבנה של הסיטואציה, או שהדברים פשוט לא יפעלו לפי התוכניות. יש לא מעט מקריות בהתנהגות האנושית, ואין מודל מושלם שיקבע באיזו דרך לנקוט.

מהו טווח הזמן לענישה וכיצד הוא משפיע?

שאלה: לעיתים אומרים שחשוב שהעונש יבוא מיד אחרי המעשה, כדי שהילד יבין על מה הוא נענש. האם זה תמיד נכון?

תשובה: יש גישה הטוענת שככל שהענישה קרובה לאירוע, הילד יקשר בקלות בין המעשה השלילי לעונש, ולכן הוא ילמד להימנע ממנו בעתיד. מנגד, יש דעה הפוכה לגמרי שאומרת שעדיף להמתין. מדוע? כי לפעמים הענישה המיידית מכניסה את הילד ללחץ, ואם עבר זמן מה, אפשר לדבר ולהסביר באופן רגוע יותר.

מעבר לכך, יש הסבר אחר: עונש שמגיע מיד עלול לגרום לילד לחשוב שאם עבר זמן ואין ענישה, "הכל בסדר". לעומת זאת, אם הילד לומד שעונש יכול להגיע גם אחרי זמן רב, הוא יישאר דרוך ומודע לכך שהוא עלול לשלם מחיר על מעשיו בהמשך. אבל מה הצד השלילי בזה? שהילד עלול לחיות בחרדה מתמדת ולא להיות בטוח מתי יגיע העונש.

מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה?

שאלה: האם לא קורה שדבר שנראה חיובי מתגלה כשלילי וההפך?

תשובה: בהחלט כן. הדוגמה עם הפרס על מעשה שלילי ממחישה זאת: מצד אחד, זה יכול להיראות כמגוחך לתת פרס על פגיעה במישהו אחר, אבל מצד שני, אפשר לנמק שזה עוזר לילד להרגיש אהוב ולוותר על הצורך לפגוע. בדיוק אותו עיקרון פועל לגבי עונש: מצד אחד, עונש מקנה גבול ברור, מצד שני הוא יכול לעורר שנאה.

כך גם לגבי התזמון של העונש: מצד אחד, עונש מיידי מחבר את התוצאה למעשה, מצד שני, עונש מאוחר עשוי להפוך למנגנון של "חוסר ודאות" שמערער את ביטחון הילד. בכל כיוון שננקוט, ניתקל בסדרה של בעיות ושל יתרונות.

האם ענישה מחמירה בהכרח מצמצמת את התנהגות העבירה?

שאלה: מה לגבי ענישה חמורה יותר בבגרות, למשל לאנשים שעוברים באדום או מבצעים פגע וברח?

תשובה: באופן אינטואיטיבי, אנשים חושבים שככל שהעונש יהיה כבד יותר, כך יחששו יותר לעבור על החוק. לפעמים, באמת חוק מחמיר יקטין את העבירה, אבל לא בהכרח. יכולים להיות אנשים שיאמרו: "אם בכל מקרה אני אשלם מחיר יקר, אולי אמשיך בקו שלי, או אנסה לחמוק ולא אתפס".

למשל, אם על חציית רמזור אדום נותנים עונש מוות (קיצוני לחלוטין רק לשם ההמחשה), אולי זה יגרום לפחד עצום, אבל ייתכן שדווקא זה ייצר זלזול כלפי החוק או כלפי החיים, או לחלופין יגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן את עצמם ואחרים עוד יותר.

עוד דוגמה היא הנושא של פגע וברח: הגברת הענישה על פגע וברח יכולה להרתיע עבריינים, אך באותה מידה היא עלולה לגרום לאדם שפגע במישהו להעדיף לברוח כדי לא להיתפס, מאחר שהוא כבר חושב שאם יתפסו אותו, עונשו יהיה חמור בכל מקרה, אז אולי עדיף להסתכן.

על הרצון להתאים את הילד לעולם, ועל הרצון להתאים את העולם לילד

שאלה: כיצד מתמודדים עם כך שהילד אינו מרוצה מהמציאות?

תשובה: יש שתי גישות עיקריות:

1. לנסות לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו של הילד.

2. לנסות לשנות את רצונו של הילד כדי שיתאים למציאות.

הורים רבים רוצים "להציל" את הילד מסבל מידי. אם הילד מתעקש שהוא לא רוצה ללבוש מעיל, ההורה לעיתים ממהר לעשות הכל כדי שירגיש נוח, כדי שלא יסבול, כדי לרצות את הילד. אבל כאשר ילד מתרגל שכל הזמן מתאים לו את המציאות, הוא לא לומד להתמודד עם מצבים קשים.

מנגד, אם כל הזמן מנסים לכפות עליו לוותר על הרצונות שלו, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ביטחון או חוסר ערך, להפסיק לרצות ולנסות דברים חדשים, ולהיכנע תמידית לסביבה.

לכן, צריך גם לפעמים להתחשב בילד ולשנות את המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. אומנות האיזון הזו מורכבת, ואין בה כללים מוחלטים.

כיצד ראיית עומק של המציאות עשויה לסייע?

שאלה: ומה אם מנסים להסביר לילד הסברים מורכבים על העולם, כמו שאין הבדל מהותי בין יש לאין?

תשובה: שאלות פילוסופיות עמוקות רבות פעמים לא ניתנות להסבר פשוט לילד, במיוחד אם המבוגר עצמו לא העמיק בהן עד הסוף. אם ההורה לא מבין בעצמו את ההסברים האלה, ייתכן שזה פחות רלוונטי לגרור ילד לשאלות מסוג זה. חשוב לדעת להתאים את ההסבר לגיל הילד, לרמת ההבנה שלו, ולאופן שבו הוא חווה את העולם הרגשי שלו.

סיכום ביניים: אין תשובה מוחלטת

שאלה: האם יש סיכוי שאף על פי שנתחשב בכל הקשרים, עדיין זה לא יצליח לנו?

תשובה: אפשרות כזאת תמיד קיימת. הטבע האנושי והיחסים בין בני אדם מורכבים מאוד, ולפעמים גם כשמשתדלים לבחור בדרך הנכונה ביותר, הילד עדיין מגיב בצורה מפתיעה או לא רצויה. העובדה שאין נוסחה ברורה יכולה לתסכל, אך היא גם מציאות החיים.

הנקודה המרכזית היא: להבין שאין בהכרח "עדיף" מוחלט. כל בחירה משדרת לילד מסר, וכל מסר יכול להתפרש לחיוב או לשלילה, בהתאם לאופן שבו הילד תופס את עצמו ואת סביבתו.

סוגיית התזמון: מיידי מול עתידי

שאלה: מדוע יש כאלו שאומרים "החלטת להעניש? אל תעניש מיד"?

תשובה: ההיגיון מאחורי זה הוא שלא צריך להרגיל את הילד שעונש בא רק מיד. אם הילד מבין שעונש מופיע בהפרש זמן, הוא נשאר דרוך יותר ומבין שהתנהגות שלילית תרדוף אותו בעתיד. מצד שני, זה אכן עלול ליצור מצב של פחד תמידי, של "מתי כבר העונש יגיע?", וזה עשוי להזיק לבריאות הנפשית של הילד.

כך אנו מבינים שכל גישה אפשרית נושאת בחובה בעיות והיבטים מנוגדים.

מה אפשר ללמוד מכל זה על הפעלת סמכות ומסגרת?

שאלה: מדוע ההורה בכל זאת מתלבט אם להיות נוקשה או רך עם הילד?

תשובה: ההורה אוהב את הילד ורוצה בטובתו. מצד אחד, הוא לא רוצה להשרות תחושת ניכור ושנאה, ומצד שני הוא לא רוצה שהילד יעשה מה שבא לו ויפגע בעצמו או באחרים. למעשה, ההורה משחק בין שני קטבים: קוטב "אני רוצה שתהיה חופשי, מאושר, כמעט אלוהים" לבין קוטב "אני רוצה שתרסן את עצמך ותכבד חוקים".

כשנוטים יותר מדי לצד החופש, הילד עלול להתבלבל, לנהוג באופן לא אחראי או לפגוע באחרים מתוך אגוצנטריות. כשנוטים לצד הענישה, הילד עלול לפתח ריחוק ורצון לנקום. האתגר הוא למצוא את דרך האמצע, וכל פעם להתאים את התגובות לסיטואציה החדשה שעולה.

הקשר בין ענישה לילדים ודוגמאות מעולם המבוגרים

שאלה: איך קשורה השאלה על ענישת ילד לנושא של עבירות תנועה?

תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא שאותה מורכבות קיימת גם עם ילדים, רק שבמידה גדולה יותר של עדינות, כי ילד צעיר עדיין בונה את זהותו.

חיזוק הרצון לעומת הגבלת הרצון

שאלה: האם כדאי תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה, כדי שלא יסבול?

תשובה: זו דילמה שנמשכת כל הזמן. כשאוהבים את הילד, רוצים למנוע ממנו סבל ולקנות לו מה שהוא מבקש. אבל אז הוא לא לומד להתמודד. אם מגבילים אותו בכל דבר, הוא גדל עם חשש מתמיד ולא מפתח ביטחון עצמי. לכן, המסקנה היא שצריך לשלב בין השניים: לפעמים לתמוך ברצון שלו, ולפעמים להראות לו כיצד לקבל את המציאות כפי שהיא.

סיכום סופי והסתכלות רחבה

שאלה: מהי התובנה האחרונה שניתן לקחת מכל המורכבות הזו?

תשובה: אין דרך אחת שנכונה תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש לשקול את מכלול ההיבטים: מתי היא מתבצעת, איך היא מוסברת, מה ההקשר הנפשי של הילד, ועוד פרמטרים רבים.

אם נזכור שאין פתרון מוחלט, נקל על עצמנו למצוא איזון ותנועה חופשית בין גישות שונות: לפעמים יותר קשוחה ומענישה, לפעמים יותר מקבלת ואוהבת. וכמובן, חשוב לדעת שגם כשנוהגים מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד.
אתה שואל מה הגישה היעילה לענישת ילדים.

ש: כן זאת אומרת נגיד בפרמטר אחד שבדקתי האם ענישה מחמירה יכולה להשיג תוצאות טובות.

אליעד: כן.

ש: או שבן אדם מתישהו בסוף שוכח את הענישה.

אליעד: שאלת שאלה אני אתן לך את התשובה, מה השאלה מהתחלה אתה שאלת מה היא ענישה יעילה.

ש: האם ענישה מחמירה תשיג תוצאות יותר טובות.

אליעד: מענישה מקלה אבל אתה בכלל לא שאלת האם ענישה בכלל מועילה, למה אתה שואל אם ענישה מקלה או מחמירה מועילה תשאל האם ענישה מועילה.

ש: ענישה זאת הכוונה.

אליעד: זה לא משנה הכל ידוע.

ש: כאילו אני מניח שזה מחויב.

אליעד: מחויב שתהיה ענישה?

ש: לא שענישה שהיא משפיעה במידה כזאת או אחרת.

אליעד: תראה במידה כזאת או אחרת זה ברור השאלה איך היא משפיעה יכול להיות שהיא משפיעה לרעה תעניש מישהו ואז הוא ירצה לנקום בך הוא יהיה עוד יותר גרוע. מה עדיף עדיף להעניש או לא להעניש, מה התשובה שאין עדיף.

ש: מישהו שיש לו כוח יותר על הנענש.

אליעד: באמת, יש לו כוח אבל לא מוחלט אם היה לו כוח מוחלט הוא לא היה צריך להעניש הוא צריך להעניש כי אין לו כוח כי אין לו את כל הכוח ואז הוא אומר שהנענש יכול לנקום בו ולעשות לו דווקא הפוך. בקיצור מה השורה התחתונה שכשמישהו עושה משהו נגיד ילד נגיד לדוגמה, נגיד ילד עושה משהו עכשיו יש יתרון בלהעניש אותו ויש יתרון בלא להעניש אותו, מה היתרון בזה שילד עושה דבר רע תקנה לו פרס מה היתרון?

ש: מה בזכות הפרס?

אליעד: לא הפוך אם אתה נותן לו פרס אתה מחזק את ההתנהגות הילד עשה דבר רע הרביץ עכשיו אתה הולך קונה לו פרס אז אני שאלתי מה היתרון שבזה.

ש: אתה מראה לו שאתה מחזק את ההתנהגות.

אליעד: אבל למה שתרצה לחזק את ההתנהגות בהנחה שאתה רוצה להחליש את ההתנהגות, אוקי שניה ילד הרביץ לחברו נגיד שאתה רוצה לגרום לילד לא להרביץ יותר לחבר שלו איזה היגיון יכול להיות בזה שאתה תיתן לו פרס על זה שהוא הרביץ לו כדי שהוא לא ירביץ לו.

ש: צריך גם לעשות התניה בפרס "אני לא רוצה שתרביץ לילד".

אליעד: בהנחה שאתה לא עושה התניה אז אני מסביר לכם את ההיגיון אפשר לעשות הפוך על הפוך אפשר להגיד למה הוא הרביץ לו כי הוא לא אוהב את עצמו, למה הוא לא אוהב את עצמו כי הוא חושב שהוא ילד רע למה הוא חושב שהוא ילד רע כי הוא חושב שיש לו חסרונות אם אתה תגיד לו "תקשיב אתה הרבצת לו", "כן", "כולם אומרים שאת ילד רע", "כן", "אני אומר שאני נותן לך פרס על זה שהרבצת לו" אז מתישהו הוא יגיד "מה באמת אני כל כך טוב אז אני לא צריך להרביץ לו כבר אני אוהב את עצמי איך שאני מה אכפת לי שהוא קילל אותי אני כבר אוהב את עצמי איך שאני".

ש: זה הפוך על הפוך אבל בגישה אחרת לחלוטין.

אליעד: אני רק רציתי להראות, רגע שנייה ומה החיסרון בלתת לילד שמרביץ לילד אחר לתת לו עונש הוא אומר "אני קיבלתי עונש אז אני ילד רע הם לא אוהבים אותי, נכון עכשיו אני שונא את העולם אז הוא קילל אותי עכשיו אני צריך לנקום בו עוד יותר" הוא ירביץ לו עוד פעם בדיוק הפוך. לכן מה המסקנה שהילד מרביץ למישהו אחר מה צריך לעשות לתת לו פרס ולהגיד לו "אני אוהב אותך איך שאתה בלי תנאים בכל מקרה" ואז מרוב האהבה מתישהו הוא יפסיק להרביץ או לתת לו ענישה ואז מרוב שנאה אולי הוא יתחיל להרביץ.

בקיצור אין תשובה מוחלטת כי אם הייתה תשובה מוחלטת, זה לא מדויק מה שאני אומר אבל בגדול אם הייתה תשובה מוחלטת גם לא הייתה שום שאלה כולם היו מתישהו מוצאים את הדרך ועושים אלא מה אתה תעניש אותו יכול להיות שזה יעזור יכול להיות שזה יזיק ויכול להיות שזה לא ישנה מה כן התשובה המוחלטת, התשובה המוחלטת אומרת כזה דבר תעשה מה שאתה רוצה רק תדע שיש בזה חיסרון ויתרון זה הכל זה 1. 2. תעשה מה שאתה רוצה אבל לפי הסיטואציה זאת אומרת אם אתה קולט שהילד פועל מתוך נקמנות תשדר לו שאתה אוהב אותו, אתה קולט שהוא אוהב את עצמו יותר מדי תשדר לו שאתה אוהב אותו פחות כאילו תנסה לאזן אותו לפי ההקשר.

אבל אין נוסחה מוחלטת הכל תלוי בהקשר אין נוסחה מוחלטת למה צריך לעשות הכל תלוי בהקשר, לפעמים נגיד שמישהו נגיד בחרדה לפעמים אתה צריך להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו ולפעמים אתה צריך לא להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו, איך תדע מה לעשות אין שתדע מה לעשות קודם כל אין מוחלט ודבר שני צריך לבחור לפי ההקשר אין בזה כללים וגם לא בטוח שזה יעבוד לך גם כשתבחר לפי ההקשר גם לא בטוח שזה יעבוד כי לא בטוח שהבנת את ההקשר וגם המערכת עובדת חצי אקראית ולכן לא בטוח שזה יצליח לך.

ש: אתה יודע שבענישה מצאו שעוד גורם חשוב זה שאם כבר החלטת להעניש שזה יהיה כמה שיותר סמוך לאירוע.

אליעד: יפה עכשיו בא נסביר את ההפך עכשיו מה ההפך?

ש: ההפך שאם זה יהיה יותר רחוק אז אולי יהיה לו שכל יותר להבין.

אליעד: לא בא נסביר עוד פרספקטיבה כי אם אתה מעניש אותו מיד אז אם לא הענשת אותו הוא אומר "לא קרה כלום" אתה רואה זאת פרספקטיבה הפוכה מצד שני והתגמול גם צריך להיות מיד מה עם משמעות לטווח רחוק אולי הוא צריך לדעת שהענישה זה גם יכול לבוא לו בעוד שנתיים ואז הוא "רגע אבל גם אם אני לא אחטוף את העונש מיד אולי אני אחטוף את העונש בעוד שנתיים" לכן הפוך יש משפט שאומר החלטת להעניש אף פעם אל תעניש מיד, למה כי אם אתה תעניש מיד אתה גורם לו לחשוב שאם זה לא מיד עכשיו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אתה צריך להרגיל אותו שהענישה זה גם בזמן רחוק יותר כדי שידע שגם אם הוא לא חוטף את העונש עכשיו הוא יחטוף אותו אחר כך, בקיצור סובבנו את זה.

ש: אבל ככה הוא יהיה בחרדות כל הזמן הוא לא ידע מה מצפה לו.

אליעד: אבל אין מה לעשות זה מה יש מכל צד איך שאתה תעשה את זה אין מה לעשות, הבן אדם עם חסרונות הוא גם רוצה להיות אלוהים ולעשות מה שבא לו מצד שני הוא לא יכול מה שבא לו כי המשחק מבוסס על "אתה לא עושה מה שבא לך" זה המשחק ואתה צריך לנווט בין הרצון שלך לגרום לילד להרגיש אלוהים לבין הרצון לגרום לו להרגיש שהוא לא אלוהים זה הכל ואתה גם רוצה להרגיש אבא טוב הורה טוב ואז אתה רוצה לגרום לו להרגיש שהוא אלוהים כי אתה אוהב אותו מצד שני אם אתה תגרום לו להרגיש שהוא אלוהים הוא גם מהר מעוד ישנא אותך וגם יהפוך להיות קרימינל. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחר בהקשר.

ש: יש לי עוד דוגמה בנושא.

אליעד: כן תן אתה דוגמה.

ש: נגיד לא יודע 5% מהנהגים זה סתם נתונים סתמיים עוברים ברמזור אדום.

אליעד: אם נגיד יחמירו את העונש של תאונת פגע וברח.

ש: זה לא מחויב שזה יקטין את אחוז העוברים באדום?

אליעד: לא.

ש: למה לא כאילו אלו שעוברים באדום לא משכללים את העונש?

אליעד: אם יהיה גזר דין מוות למי שעובר באדום, שנייה רגע האם זה יקטין את כמות האנשים שעוברים באדום לא מחויב יכול להיות שזה יגרום לכך שאנשים יגידו "טוב אוקי אז החיים שווים פחות", יכול להיות שזה בכלל יצור תוצאה הפוכה שאנשים יזלזלו בערך החיים ויגידו "תראה אפילו על כזה דבר הורגים אנשים". בפועל זה נכון שבאופן יחסי, שנייה זה נכון שבאופן יחסי אם הקנס גדל אז זה נכון שהוא נזהר יותר זה נכון אבל זה לא מחויב זה תלוי בהקשר, אוקי זה תלוי בהקשר.

לדוגמה אם נגיד מגדילים את העונש על תאונת פגע וברח זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח או מגדיל את הסיכוי שיהיה פגע וברח מצד אחד זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח כי הוא יודע שאם הוא יברח הוא יחטוף עונש חזק ומצד שני זה מגדיל את הסיכוי שהוא יברח כי הוא אומר "אבל עכשיו אם אני לא אברח מה אני אחטוף" אתה מבין לכן זה, אם הייתם אומרים פגע וברח אם אתה נשאר לעזור לבן אדם ואתה לא מקבל עונש אז הוא היה נשאר אבל אז זה היה עוד יותר פגע וברח הוא היה פגע בלי ברח כי הוא אומר "אני אפגע אני לא אברח ואז אני לא אקבל עונש".

עכשיו אני אתן לכם פרספקטיבה נוספת, אוקי ילד שהמציאות נגד רצונו זה בדיוק כמו בן אדם מבוגר שהמציאות נגד רצונו, עכשיו כשהמציאות נגד רצונך יש שתי אפשרויות או שאתה משנה את המציאות או שאתה משנה את רצונך. עכשיו בדרך כלל הורים כשהם רואים שהמציאות נגד רצונו של הילד בדרך כלל הם מנסים לשנות את המציאות שתהיה כרצונו של הילד אז הוא אומר "אני לא רוצה את זה", "אוקי מה אתה כן רוצה קח" למה כי הילד סובל אתה לא רוצה שהוא יסבול אז אתה מנסה לשנות את המציאות להתאים אותה למציאות של הילד אבל אז מה אתה עושה אבל אז אתה מרגיל את הילד שכל הזמן המציאות צריכה להיות כרצונו ואז מה תעשה ביום שלא תוכל לגרום למציאות להיות כרצונו.

מה תעשה כשהוא יגיע מחוץ לבית למקומות אחרים שהוא לא הילד שלהם ושמה אין להם כל כך סבלנות אליו ויגידו לו זה החוקים והוא לא ידע מה לעשות כי רגיל שהמציאות צריכה להיות כרצונו והוא לא יודע להרגיל את רצונו לרצון המציאות ולכן מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים כשהילד אומר "אני לא רוצה את זה" אז במקום לנסות לפתור את הבעיה להגיד לו "למה אתה לא רוצה, מה זה משנה שאתה רוצה, מי אמר שזה משנה" כל שאר הטקסים והדיונים וכו', אני לא אומר שצריך להגיד לו "אין הבדל בין יש לאין" אני לא אומר איך להסביר לו ואני לא אומר מה ואתה אל תצחק אבל אני לא אומר מה להגיד אני מדבר על הרעיון כרעיון.

אפשר להגיד לו "מה זה משנה" ואפשר להגיד לו "תראה את הפרופורציה" ואפשר להגיד לו ככה אפשר להגיד לו ככה, אפשר להגיד לו מלא דברים אבל הרעיון הוא לא להתמקד רק "בבוא נשנה את המציאות שתהיה רק כרצונך בוא נתמקד גם בלשנות את רצונך". עכשיו בטווח הקצר הרבה פעמים זה יותר קשה כי הוא מתעקש על משהו ויותר קל לתת לו את מה שהוא רוצה מאשר לחפור לו מצד שני אתה מרגיל אותו לקבל את מה שהוא רוצה ואז זה הרבה יותר קשה בטווח הארוך אם תרגיל אותו להסתפק במה שיש לו לטווח הארוך זה יהיה יותר קל וצריך את שני הצדדים כי אם תרגיל אותו רק להסתגל הוא גם יצא נכה נפשית כי הוא לא ידע לעשות כלום ואם תרגיל אותו רק להילחם הוא גם כן יפגע כי הוא לא ידע לוותר, בקיצור צריך גם וגם.

ש: ואם הוא יחשוב שזה בצחוק.

אליעד: כי מי אמר אולי באמת צריך להסביר לו את זה אז השאלה באיזה מילים אבל כן צריך להסביר לו את זה, חוץ מזה אם אתה תסביר לילד שאין הבדל בין יש לאין הוא יבין את זה כמוך אם גם אתה לא מבין את זה אז זה לא משנה. טוב הבנו?
בקלות אלוהים זה הכל הפוך על הפוך למה לנקום דחוי התמודדות עם קשיים איך לפעול הנאה להתמקד לאהוב את עצמי ללא תנאים האין והיש איך להעניש ילדים איך לחנך איך לחנך את הילד איך לחנך את הילדים איך לחנך ילד איך לחנך ילדים בעיות בחינוך בעיות בחינוך הילדים בעיות בחינוך ילדים גבולות גבולות לילדים האם להעניש ילד הדרכה להורים הדרכת הורים הצבת גבולות הצבת גבולות לילדים חינוך חינוך ילדים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים כמה להעניש להעניש להעניש ילד להעניש ילדים לחנך לחנך ילד לחנך ילדים מחנך מחנכים סוגים סוגים של עונש עונש עונש טוב עונש רע עונשים עונשים לילדים ענישה ענישה מחמירה ענישה מקלה ענישה נכונה
עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים
עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים
...את הילד מהתנהגות זו בפעם הבאה? אם כן, אז יש להעניש על מנת למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. האם ילד אוטיסט אשם בהתנהגותו? כחלק מהשיחה, עולה השאלה האם ילד אוטיסט אשם בהתנהגותו - האם הוא עושה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה. אליעד מסביר כי לא תמיד יש חשיבות לדעת אם הילד הבין את ההתנהגות או אם הוא פעל מתוך כוונה רעה. במקום זאת, חשוב לשאול את עצמנו מה יהיה הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את חזרת ההתנהגות הזו. האם הענישה משפיעה על ילדים אוטיסטים? הבעיה המרכזית היא לדעת אם הענישה אכן תעזור לשיפור ההתנהגות...
למה מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית
...כי הוא יראה בכך שהוא לא מוצלח בלימודים, סוג של אויב. אבל ישנם מצבים, שכאשר למישהו נגרם רע מכך שהוא לדוגמה לא מוצלח בלימודים, אז זה יגרום לבן אדם, עוד יותר לא לרצות להיות מוצלח בלימודים. ולמה? כי לפעמים כאשר נגרם למישהו רע ממשהו, הבן אדם הרי צריך להחליט, ממה הוא מעדיף לסבול יותר. האם הוא מעדיף לסבול מזה שצוחקים עליו, או מזה שיהיה לו קשה ללמוד ולהצליח בלימודים. ואז לפעמים האדם יכול לבחור, שהוא עוד יותר לשכנע את עצמו שהוא אוהב את הרעיון של לא להתאמץ כדי להצליח בלימודים, כדי לשכנע את עצמו, שזה שווה...
להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, די לחכימא ברמיזא
...הדילמה שהוא מציג אינה נוגעת רק לחינוך ילדים או טיפול באוטיזם, אלא למעשה מדובר בחינוך של כל אדם את עצמו. בתוך כל אדם קיימים חלקים שמתנהגים בצורה לא הגיונית או לא מודעת. לדוגמה, כשאדם מבין מה נכון לעשות, אך בכל זאת עושה בדיוק את ההפך. במובן הזה, בתוך כל אדם יש מעין אוטיסט פנימי או מפגר פנימי שדורש חינוך וטיפול. השאלה היא איך האדם צריך לטפל בחלק הזה שבתוכו. אליעד משתמש בביטוי הידוע די לחכימא ברמיזא ולשטיא בכורמיזא - שפירושו לחכם מספיק רמז, והטיפש צריך הסברים מלאים. הוא מסביר שיש אנשים שדי להם ברמז...
מחבל מתאבד, איך למנוע ממחבל להתאבד? איך להפחיד מחבל מתאבד? מה לעשות נגד מחבל מתאבד? איך להתמודד עם מחבל מתאבד? איך לגרום למחבל מתאבד לא להתאבד? למה מחבל מתאבד? מה מחבל מתאבד רוצה? למה באמת מחבל מתאבד? מה יכול למנוע מחבל מתאבד? איך לטפל במחבל מתאבד? עונש למשפחות מחבל, להעניש משפחה של מחבל, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, פיגועי התאבדות, חרבות ברזל, העם החכם בעולם, נטייה להתאבדות, איך חושב מחבל מתאבד? השביעי לאוקטובר
...המחבל התאבד מוכן אפילו למות, אבל לא סתם כך, אלא בגלל שהוא רוצה לדאוג לטובת האנשים שלו, שהם כן ישארו כאן בעולם אחרי שהוא מתאבד. אם לדוגמה המחבל המתאבד היה יודע בוודאות, שכל האנשים שלו גם הם ימותו באופן מיידי, אחרי שהוא יתאבד, האם הוא היה מתאבד? כנראה שלא. אם התשובה היא שכן, דהיינו, שהוא מתאבד לדוגמה מסיבה דתית ולא אכפת לו שכולם ימותו איתו ביחד, אז אולי באמת אין מה לעשות נגדו. אבל בדרך כלל, לא זה המצב. כי בדרך כלל המחבל מתאבד לטובת אלו שיישארו חיים אחריו. שזה בעצם אומר, שאם המחבל המתאבד היה יודע,...
שמירת מצוות, האם התורה אמת? האם לשמור מצוות? ההימור של פסקל, חיי נצח, גיהנום וגן עדן, שכר נצחי, עונש נצחי, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, אמיתות התורה, יהדות, מי נתן את התורה?
שמירת מצוות, האם התורה אמת? האם לשמור מצוות? ההימור של פסקל, חיי נצח, גיהנום וגן עדן, שכר נצחי, עונש נצחי, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, אמיתות התורה, יהדות, מי נתן את התורה?
...בכלל הוא פועל בלי סיבה או לפי סיבה שאנחנו לא מסוגלים להבין. לכן, עצם ההנחה שאלוהים טוב ורוצה לתת לנו שכר היא רק משאלת לב שלנו, ולא מבוססת על היגיון מוחלט. האם יש אינטרס לאנשים דתיים ולאנשים חילונים בהשקפתם? אליעד מבהיר שגם לדתיים וגם לחילונים יש אינטרס להחזיק בהשקפות שלהם. האדם הדתי רוצה להאמין ששמירת מצוות תביא לו אושר, ואילו האדם החילוני רוצה להאמין שאין צורך לקיים מצוות כי הן מגבילות את חייו. לכן, עצם העובדה שיש אינטרס אינה מוכיחה מי צודק ומי טועה. מה שחשוב זה מה האמת, ולא מה נוח לך להאמין. האם...
שכר ועונש, גיהנום וגן עדן, אלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, אמיתות התורה, שכר נצחי, עונש נצחי, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני
שכר ועונש, גיהנום וגן עדן, אלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, אמיתות התורה, שכר נצחי, עונש נצחי, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני
...שיש אלוהים ושכר נצחי, שום אילוץ או קושי לא יכול לעצור אותו מלקיים את המצוות בשלמות, בדיוק כמו שאדם לא יעבור על החוק אם הוא יודע בוודאות שיקבל עונש כבד מיידית. הוא מביא כדוגמה את משה רבנו שלפי התורה לא קיים את כל המצוות באופן מושלם, ואומר שזה רק ממחיש שטבע האדם הוא לא מושלם, ושהדת מבוססת למעשה על אמונה חלקית או על ניסיון לקיים השתדלות. אליעד מדגיש שבמציאות אין דבר כזה להשתדל, אלא או שאתה עושה את הדבר או שאתה לא עושה. למשל, אדם לא משתדל לא לקפוץ מצוק - הוא פשוט לא קופץ. האם אפשר להאמין באלוהים בלי...
חוסר צדק בעולם, כל כלב יבוא יומו, כל אחד בא על עונשו, שכר ועונש, עונש אחרי המוות, גיהנום וגם עדן, תורת הגמול, עולם הבא
חוסר צדק בעולם, כל כלב יבוא יומו, כל אחד בא על עונשו, שכר ועונש, עונש אחרי המוות, גיהנום וגם עדן, תורת הגמול, עולם הבא
...והאפשרויות שבבסיסן מצוי עונש בגיהינום, אך ישנם כאלו שמסרבים להאמין בתיאוריה הזו, ומעדיפים לחשוב על דרכים אחרות להסביר את תופעת העונש. האם יש חיים אחרי המוות? כיצד משפיעים המעשים על העולם הבא? אחת מהשאלות המרכזיות בהרצאה היא האם יש חיים אחרי המוות, והאם בחיים אלו מתקיימת איזושהי מערכת עונשים או גמול. אליעד מציע שזוהי השאלה הקריטית להבנת חוסר הצדק עלי אדמות. במידה ויש עונש על חוסר צדק בעולם הבא, כיצד זה מתבצע? האם תורת הגמול אומרת שברגע שאדם עשה רע, הוא ישלם על כך, ומה הדרך שבה זה יקרה בעולם הבא?...
קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה
קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה
...יתכן שהוא עדיין מחזיק אמצעי לחימה או יכול להוות איום בעתיד. האם הרג מחבל מנוטרל יכול להיחשב כצעד מוסרי? הסוגיה המוסרית של הרג מחבל מנוטרל עולה בשיחה. יש גישות הסבורות שמדובר במעשה חסר היגיון ונוגד ערכים מוסריים בסיסיים, בעוד אחרים טוענים כי מדובר בצעד מבוסס על מדיניות ביטחונית שמטרתה למנוע פיגועים עתידיים. עם זאת, הבעיה המרכזית בהשקפה זו היא ההשלכות הרחבות שיכולות להתלוות להריגת מחבל, כמו העלאת עוינות ודרדור עתידי של המצב הביטחוני. מה המשמעות של קדושת החיים בהקשר להריגת מחבלים? המשתתפים בדיון העלו...
חרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספק
חרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספק
...שפוחד מדחייה יכול לשאול את עצמו שוב ושוב ואז מה יקרה?, ולהמשיך בכך עד שלבסוף יגיע להבנה ששום דבר נורא לא יקרה לו באמת. מה הקשר בין הטלת ספק לפחדים גדולים יותר? אליעד כהן מדגיש שהטלת ספק ברצונות הקטנים מציפה את הפחדים הקטנים, אך ככל שהאדם מתקדם בתהליך, הוא מגלה פחדים גדולים ומורכבים יותר. בתחילה, האדם מסוגל להתמודד בקלות יחסית עם ספקות קטנים, אבל בהמשך, כשהוא מטיל ספק ברצונות עמוקים יותר, הפחדים שעולים הם קשים ומורכבים יותר להתמודדות. לדבריו, הסיבה לכך שאנשים נעצרים בתהליך היא שהם נתקלים בפחד שנראה...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ענישה מחמירה, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אכזבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ענישה מחמירה, איך להיגמל מהימורים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך להעביר ביקורת בונה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לעשות יותר כסף? איך לשתול מחשבות? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בזוגיות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: אולי אנחנו במטריקס? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש משמעות לחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש בחירה חופשית? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם לדומם יש תודעה? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן מנטלי, ייעוץ אישי, מאמן אישי לאורח חיים בריא בנושאי ענישה מחמירה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.8125 שניות - עכשיו 29_08_2025 השעה 22:28:03 - wesi1