אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חינוך ✔ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:08ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה?

רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד.

לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא "ילד רע", ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה.

מדוע בכלל להעניש ילד?

אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות.

האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה?

יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית.

האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות?

בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב שהיא תפחית את העבירות. אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר.

האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה?

שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי.

כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד?

ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות.

כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד?

אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא.

מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים?

אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט.

בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה.
מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה?

שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה?

תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול "מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?", אולם כדאי לעצור ולשאול: "האם ענישה בכלל עוזרת?". יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים.

כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק.

האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה?

שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה?

תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ייתכן שלא היה צריך להעניש כלל, שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות.

האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה?

שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי שבו הילד הרביץ לחבר, וההורה מחלק לו פרס במקום עונש. למה שמישהו ירצה לעשות זאת?

תשובה: קיימת גישה "הפוך על הפוך". לכאורה, אם הילד הרביץ, יש היגיון מידי לומר "אני רוצה שיפסיק, לכן אעניש אותו". אבל לפעמים אפשר לחשוב אחרת: הילד הרביץ משום שהוא מרגיש חוסר ביטחון או חושב שהוא ילד רע, ולכן הוא פועל באגרסיביות. אם נותנים לו פרס ואומרים לו "אני אוהב אותך ומקבל אותך בלי תנאים", ייתכן שהילד יתחיל להרגיש שיש בו משהו טוב, ולא יצטרך לבטא את הכעס שלו בהמשך.

למשל, הילד חווה את עצמו כילד לא מוצלח או דחוי, ולכן הוא מגיב באלימות כלפי חבר. אם ההורה נותן לו פרס, הילד עשוי להרגיש אהוב, להבין שיש בו ערך חיובי ולהירגע. כמובן, יש גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות.

האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה?

שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר?

תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא "ילד רע" ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ורצון לנקום. ייתכן שדווקא התגובה העוינת אליו תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם.

זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של "לא אוהבים אותי", "אני לא שייך", "אני רע", מה שעלול להביא אותו להגביר את ההתנהגות השלילית כדי להילחם בכולם. לכן, בכל גישה של ענישה, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהיא תשיג את ההפך מהרצוי.

האם יש דרך אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או לא?

שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש?

תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד להמשיך להתנהג בצורה שלילית.

אין נוסחת קסם שאומרת "תמיד כדאי להעניש" או "תמיד כדאי לוותר". הדבר תלוי בהקשר, במצב הנפשי של הילד, במערכת היחסים של ההורה עם הילד, בסיבת ההתנהגות השלילית ועוד גורמים רבים. יש היגיון בלהעניש כדי להבהיר גבולות, ויש היגיון בלתת יחס אוהב דווקא כאשר הילד התנהג בשליליות, כדי לאותת לו שהוא בעל ערך ללא תנאי.

כיצד לקרוא את המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה?

שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות במציאות שבה הילד עבר על הגבול?

תשובה: אין כללים חד - משמעיים. אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך רצון לפגוע, מתוך חיפוש תשומת לב, או מתוך חוסר הערכה עצמית. אם מזהים שילד מכה משום שהוא מרגיש רע עם עצמו, אולי דווקא חיזוק חיובי יועיל לו. אם מזהים שהוא מרגיש בטוח מדי, אולי הצבת גבולות חדה תעזור למתן את התנהגותו.

בסופו של דבר, גם כשנוהגים לפי ההקשר, לא מובטח שהדבר יעבוד: ייתכן שנחטיא את ההבנה של הסיטואציה, או שהדברים פשוט לא יפעלו לפי התוכניות. יש לא מעט מקריות בהתנהגות האנושית, ואין מודל מושלם שיקבע באיזו דרך לנקוט.

מהו טווח הזמן לענישה וכיצד הוא משפיע?

שאלה: לעיתים אומרים שחשוב שהעונש יבוא מיד אחרי המעשה, כדי שהילד יבין על מה הוא נענש. האם זה תמיד נכון?

תשובה: יש גישה הטוענת שככל שהענישה קרובה לאירוע, הילד יקשר בקלות בין המעשה השלילי לעונש, ולכן הוא ילמד להימנע ממנו בעתיד. מנגד, יש דעה הפוכה לגמרי שאומרת שעדיף להמתין. מדוע? כי לפעמים הענישה המיידית מכניסה את הילד ללחץ, ואם עבר זמן מה, אפשר לדבר ולהסביר באופן רגוע יותר.

מעבר לכך, יש הסבר אחר: עונש שמגיע מיד עלול לגרום לילד לחשוב שאם עבר זמן ואין ענישה, "הכל בסדר". לעומת זאת, אם הילד לומד שעונש יכול להגיע גם אחרי זמן רב, הוא יישאר דרוך ומודע לכך שהוא עלול לשלם מחיר על מעשיו בהמשך. אבל מה הצד השלילי בזה? שהילד עלול לחיות בחרדה מתמדת ולא להיות בטוח מתי יגיע העונש.

מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה?

שאלה: האם לא קורה שדבר שנראה חיובי מתגלה כשלילי וההפך?

תשובה: בהחלט כן. הדוגמה עם הפרס על מעשה שלילי ממחישה זאת: מצד אחד, זה יכול להיראות כמגוחך לתת פרס על פגיעה במישהו אחר, אבל מצד שני, אפשר לנמק שזה עוזר לילד להרגיש אהוב ולוותר על הצורך לפגוע. בדיוק אותו עיקרון פועל לגבי עונש: מצד אחד, עונש מקנה גבול ברור, מצד שני הוא יכול לעורר שנאה.

כך גם לגבי התזמון של העונש: מצד אחד, עונש מיידי מחבר את התוצאה למעשה, מצד שני, עונש מאוחר עשוי להפוך למנגנון של "חוסר ודאות" שמערער את ביטחון הילד. בכל כיוון שננקוט, ניתקל בסדרה של בעיות ושל יתרונות.

האם ענישה מחמירה בהכרח מצמצמת את התנהגות העבירה?

שאלה: מה לגבי ענישה חמורה יותר בבגרות, למשל לאנשים שעוברים באדום או מבצעים פגע וברח?

תשובה: באופן אינטואיטיבי, אנשים חושבים שככל שהעונש יהיה כבד יותר, כך יחששו יותר לעבור על החוק. לפעמים, באמת חוק מחמיר יקטין את העבירה, אבל לא בהכרח. יכולים להיות אנשים שיאמרו: "אם בכל מקרה אני אשלם מחיר יקר, אולי אמשיך בקו שלי, או אנסה לחמוק ולא אתפס".

למשל, אם על חציית רמזור אדום נותנים עונש מוות (קיצוני לחלוטין רק לשם ההמחשה), אולי זה יגרום לפחד עצום, אבל ייתכן שדווקא זה ייצר זלזול כלפי החוק או כלפי החיים, או לחלופין יגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן את עצמם ואחרים עוד יותר.

עוד דוגמה היא הנושא של פגע וברח: הגברת הענישה על פגע וברח יכולה להרתיע עבריינים, אך באותה מידה היא עלולה לגרום לאדם שפגע במישהו להעדיף לברוח כדי לא להיתפס, מאחר שהוא כבר חושב שאם יתפסו אותו, עונשו יהיה חמור בכל מקרה, אז אולי עדיף להסתכן.

על הרצון להתאים את הילד לעולם, ועל הרצון להתאים את העולם לילד

שאלה: כיצד מתמודדים עם כך שהילד אינו מרוצה מהמציאות?

תשובה: יש שתי גישות עיקריות:

1. לנסות לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו של הילד.

2. לנסות לשנות את רצונו של הילד כדי שיתאים למציאות.

הורים רבים רוצים "להציל" את הילד מסבל מידי. אם הילד מתעקש שהוא לא רוצה ללבוש מעיל, ההורה לעיתים ממהר לעשות הכל כדי שירגיש נוח, כדי שלא יסבול, כדי לרצות את הילד. אבל כאשר ילד מתרגל שכל הזמן מתאים לו את המציאות, הוא לא לומד להתמודד עם מצבים קשים.

מנגד, אם כל הזמן מנסים לכפות עליו לוותר על הרצונות שלו, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ביטחון או חוסר ערך, להפסיק לרצות ולנסות דברים חדשים, ולהיכנע תמידית לסביבה.

לכן, צריך גם לפעמים להתחשב בילד ולשנות את המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. אומנות האיזון הזו מורכבת, ואין בה כללים מוחלטים.

כיצד ראיית עומק של המציאות עשויה לסייע?

שאלה: ומה אם מנסים להסביר לילד הסברים מורכבים על העולם, כמו שאין הבדל מהותי בין יש לאין?

תשובה: שאלות פילוסופיות עמוקות רבות פעמים לא ניתנות להסבר פשוט לילד, במיוחד אם המבוגר עצמו לא העמיק בהן עד הסוף. אם ההורה לא מבין בעצמו את ההסברים האלה, ייתכן שזה פחות רלוונטי לגרור ילד לשאלות מסוג זה. חשוב לדעת להתאים את ההסבר לגיל הילד, לרמת ההבנה שלו, ולאופן שבו הוא חווה את העולם הרגשי שלו.

סיכום ביניים: אין תשובה מוחלטת

שאלה: האם יש סיכוי שאף על פי שנתחשב בכל הקשרים, עדיין זה לא יצליח לנו?

תשובה: אפשרות כזאת תמיד קיימת. הטבע האנושי והיחסים בין בני אדם מורכבים מאוד, ולפעמים גם כשמשתדלים לבחור בדרך הנכונה ביותר, הילד עדיין מגיב בצורה מפתיעה או לא רצויה. העובדה שאין נוסחה ברורה יכולה לתסכל, אך היא גם מציאות החיים.

הנקודה המרכזית היא: להבין שאין בהכרח "עדיף" מוחלט. כל בחירה משדרת לילד מסר, וכל מסר יכול להתפרש לחיוב או לשלילה, בהתאם לאופן שבו הילד תופס את עצמו ואת סביבתו.

סוגיית התזמון: מיידי מול עתידי

שאלה: מדוע יש כאלו שאומרים "החלטת להעניש? אל תעניש מיד"?

תשובה: ההיגיון מאחורי זה הוא שלא צריך להרגיל את הילד שעונש בא רק מיד. אם הילד מבין שעונש מופיע בהפרש זמן, הוא נשאר דרוך יותר ומבין שהתנהגות שלילית תרדוף אותו בעתיד. מצד שני, זה אכן עלול ליצור מצב של פחד תמידי, של "מתי כבר העונש יגיע?", וזה עשוי להזיק לבריאות הנפשית של הילד.

כך אנו מבינים שכל גישה אפשרית נושאת בחובה בעיות והיבטים מנוגדים.

מה אפשר ללמוד מכל זה על הפעלת סמכות ומסגרת?

שאלה: מדוע ההורה בכל זאת מתלבט אם להיות נוקשה או רך עם הילד?

תשובה: ההורה אוהב את הילד ורוצה בטובתו. מצד אחד, הוא לא רוצה להשרות תחושת ניכור ושנאה, ומצד שני הוא לא רוצה שהילד יעשה מה שבא לו ויפגע בעצמו או באחרים. למעשה, ההורה משחק בין שני קטבים: קוטב "אני רוצה שתהיה חופשי, מאושר, כמעט אלוהים" לבין קוטב "אני רוצה שתרסן את עצמך ותכבד חוקים".

כשנוטים יותר מדי לצד החופש, הילד עלול להתבלבל, לנהוג באופן לא אחראי או לפגוע באחרים מתוך אגוצנטריות. כשנוטים לצד הענישה, הילד עלול לפתח ריחוק ורצון לנקום. האתגר הוא למצוא את דרך האמצע, וכל פעם להתאים את התגובות לסיטואציה החדשה שעולה.

הקשר בין ענישה לילדים ודוגמאות מעולם המבוגרים

שאלה: איך קשורה השאלה על ענישת ילד לנושא של עבירות תנועה?

תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא שאותה מורכבות קיימת גם עם ילדים, רק שבמידה גדולה יותר של עדינות, כי ילד צעיר עדיין בונה את זהותו.

חיזוק הרצון לעומת הגבלת הרצון

שאלה: האם כדאי תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה, כדי שלא יסבול?

תשובה: זו דילמה שנמשכת כל הזמן. כשאוהבים את הילד, רוצים למנוע ממנו סבל ולקנות לו מה שהוא מבקש. אבל אז הוא לא לומד להתמודד. אם מגבילים אותו בכל דבר, הוא גדל עם חשש מתמיד ולא מפתח ביטחון עצמי. לכן, המסקנה היא שצריך לשלב בין השניים: לפעמים לתמוך ברצון שלו, ולפעמים להראות לו כיצד לקבל את המציאות כפי שהיא.

סיכום סופי והסתכלות רחבה

שאלה: מהי התובנה האחרונה שניתן לקחת מכל המורכבות הזו?

תשובה: אין דרך אחת שנכונה תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש לשקול את מכלול ההיבטים: מתי היא מתבצעת, איך היא מוסברת, מה ההקשר הנפשי של הילד, ועוד פרמטרים רבים.

אם נזכור שאין פתרון מוחלט, נקל על עצמנו למצוא איזון ותנועה חופשית בין גישות שונות: לפעמים יותר קשוחה ומענישה, לפעמים יותר מקבלת ואוהבת. וכמובן, חשוב לדעת שגם כשנוהגים מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד.
אתה שואל מה הגישה היעילה לענישת ילדים.

ש: כן זאת אומרת נגיד בפרמטר אחד שבדקתי האם ענישה מחמירה יכולה להשיג תוצאות טובות.

אליעד: כן.

ש: או שבן אדם מתישהו בסוף שוכח את הענישה.

אליעד: שאלת שאלה אני אתן לך את התשובה, מה השאלה מהתחלה אתה שאלת מה היא ענישה יעילה.

ש: האם ענישה מחמירה תשיג תוצאות יותר טובות.

אליעד: מענישה מקלה אבל אתה בכלל לא שאלת האם ענישה בכלל מועילה, למה אתה שואל אם ענישה מקלה או מחמירה מועילה תשאל האם ענישה מועילה.

ש: ענישה זאת הכוונה.

אליעד: זה לא משנה הכל ידוע.

ש: כאילו אני מניח שזה מחויב.

אליעד: מחויב שתהיה ענישה?

ש: לא שענישה שהיא משפיעה במידה כזאת או אחרת.

אליעד: תראה במידה כזאת או אחרת זה ברור השאלה איך היא משפיעה יכול להיות שהיא משפיעה לרעה תעניש מישהו ואז הוא ירצה לנקום בך הוא יהיה עוד יותר גרוע. מה עדיף עדיף להעניש או לא להעניש, מה התשובה שאין עדיף.

ש: מישהו שיש לו כוח יותר על הנענש.

אליעד: באמת, יש לו כוח אבל לא מוחלט אם היה לו כוח מוחלט הוא לא היה צריך להעניש הוא צריך להעניש כי אין לו כוח כי אין לו את כל הכוח ואז הוא אומר שהנענש יכול לנקום בו ולעשות לו דווקא הפוך. בקיצור מה השורה התחתונה שכשמישהו עושה משהו נגיד ילד נגיד לדוגמה, נגיד ילד עושה משהו עכשיו יש יתרון בלהעניש אותו ויש יתרון בלא להעניש אותו, מה היתרון בזה שילד עושה דבר רע תקנה לו פרס מה היתרון?

ש: מה בזכות הפרס?

אליעד: לא הפוך אם אתה נותן לו פרס אתה מחזק את ההתנהגות הילד עשה דבר רע הרביץ עכשיו אתה הולך קונה לו פרס אז אני שאלתי מה היתרון שבזה.

ש: אתה מראה לו שאתה מחזק את ההתנהגות.

אליעד: אבל למה שתרצה לחזק את ההתנהגות בהנחה שאתה רוצה להחליש את ההתנהגות, אוקי שניה ילד הרביץ לחברו נגיד שאתה רוצה לגרום לילד לא להרביץ יותר לחבר שלו איזה היגיון יכול להיות בזה שאתה תיתן לו פרס על זה שהוא הרביץ לו כדי שהוא לא ירביץ לו.

ש: צריך גם לעשות התניה בפרס "אני לא רוצה שתרביץ לילד".

אליעד: בהנחה שאתה לא עושה התניה אז אני מסביר לכם את ההיגיון אפשר לעשות הפוך על הפוך אפשר להגיד למה הוא הרביץ לו כי הוא לא אוהב את עצמו, למה הוא לא אוהב את עצמו כי הוא חושב שהוא ילד רע למה הוא חושב שהוא ילד רע כי הוא חושב שיש לו חסרונות אם אתה תגיד לו "תקשיב אתה הרבצת לו", "כן", "כולם אומרים שאת ילד רע", "כן", "אני אומר שאני נותן לך פרס על זה שהרבצת לו" אז מתישהו הוא יגיד "מה באמת אני כל כך טוב אז אני לא צריך להרביץ לו כבר אני אוהב את עצמי איך שאני מה אכפת לי שהוא קילל אותי אני כבר אוהב את עצמי איך שאני".

ש: זה הפוך על הפוך אבל בגישה אחרת לחלוטין.

אליעד: אני רק רציתי להראות, רגע שנייה ומה החיסרון בלתת לילד שמרביץ לילד אחר לתת לו עונש הוא אומר "אני קיבלתי עונש אז אני ילד רע הם לא אוהבים אותי, נכון עכשיו אני שונא את העולם אז הוא קילל אותי עכשיו אני צריך לנקום בו עוד יותר" הוא ירביץ לו עוד פעם בדיוק הפוך. לכן מה המסקנה שהילד מרביץ למישהו אחר מה צריך לעשות לתת לו פרס ולהגיד לו "אני אוהב אותך איך שאתה בלי תנאים בכל מקרה" ואז מרוב האהבה מתישהו הוא יפסיק להרביץ או לתת לו ענישה ואז מרוב שנאה אולי הוא יתחיל להרביץ.

בקיצור אין תשובה מוחלטת כי אם הייתה תשובה מוחלטת, זה לא מדויק מה שאני אומר אבל בגדול אם הייתה תשובה מוחלטת גם לא הייתה שום שאלה כולם היו מתישהו מוצאים את הדרך ועושים אלא מה אתה תעניש אותו יכול להיות שזה יעזור יכול להיות שזה יזיק ויכול להיות שזה לא ישנה מה כן התשובה המוחלטת, התשובה המוחלטת אומרת כזה דבר תעשה מה שאתה רוצה רק תדע שיש בזה חיסרון ויתרון זה הכל זה 1. 2. תעשה מה שאתה רוצה אבל לפי הסיטואציה זאת אומרת אם אתה קולט שהילד פועל מתוך נקמנות תשדר לו שאתה אוהב אותו, אתה קולט שהוא אוהב את עצמו יותר מדי תשדר לו שאתה אוהב אותו פחות כאילו תנסה לאזן אותו לפי ההקשר.

אבל אין נוסחה מוחלטת הכל תלוי בהקשר אין נוסחה מוחלטת למה צריך לעשות הכל תלוי בהקשר, לפעמים נגיד שמישהו נגיד בחרדה לפעמים אתה צריך להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו ולפעמים אתה צריך לא להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו, איך תדע מה לעשות אין שתדע מה לעשות קודם כל אין מוחלט ודבר שני צריך לבחור לפי ההקשר אין בזה כללים וגם לא בטוח שזה יעבוד לך גם כשתבחר לפי ההקשר גם לא בטוח שזה יעבוד כי לא בטוח שהבנת את ההקשר וגם המערכת עובדת חצי אקראית ולכן לא בטוח שזה יצליח לך.

ש: אתה יודע שבענישה מצאו שעוד גורם חשוב זה שאם כבר החלטת להעניש שזה יהיה כמה שיותר סמוך לאירוע.

אליעד: יפה עכשיו בא נסביר את ההפך עכשיו מה ההפך?

ש: ההפך שאם זה יהיה יותר רחוק אז אולי יהיה לו שכל יותר להבין.

אליעד: לא בא נסביר עוד פרספקטיבה כי אם אתה מעניש אותו מיד אז אם לא הענשת אותו הוא אומר "לא קרה כלום" אתה רואה זאת פרספקטיבה הפוכה מצד שני והתגמול גם צריך להיות מיד מה עם משמעות לטווח רחוק אולי הוא צריך לדעת שהענישה זה גם יכול לבוא לו בעוד שנתיים ואז הוא "רגע אבל גם אם אני לא אחטוף את העונש מיד אולי אני אחטוף את העונש בעוד שנתיים" לכן הפוך יש משפט שאומר החלטת להעניש אף פעם אל תעניש מיד, למה כי אם אתה תעניש מיד אתה גורם לו לחשוב שאם זה לא מיד עכשיו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אתה צריך להרגיל אותו שהענישה זה גם בזמן רחוק יותר כדי שידע שגם אם הוא לא חוטף את העונש עכשיו הוא יחטוף אותו אחר כך, בקיצור סובבנו את זה.

ש: אבל ככה הוא יהיה בחרדות כל הזמן הוא לא ידע מה מצפה לו.

אליעד: אבל אין מה לעשות זה מה יש מכל צד איך שאתה תעשה את זה אין מה לעשות, הבן אדם עם חסרונות הוא גם רוצה להיות אלוהים ולעשות מה שבא לו מצד שני הוא לא יכול מה שבא לו כי המשחק מבוסס על "אתה לא עושה מה שבא לך" זה המשחק ואתה צריך לנווט בין הרצון שלך לגרום לילד להרגיש אלוהים לבין הרצון לגרום לו להרגיש שהוא לא אלוהים זה הכל ואתה גם רוצה להרגיש אבא טוב הורה טוב ואז אתה רוצה לגרום לו להרגיש שהוא אלוהים כי אתה אוהב אותו מצד שני אם אתה תגרום לו להרגיש שהוא אלוהים הוא גם מהר מעוד ישנא אותך וגם יהפוך להיות קרימינל. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחר בהקשר.

ש: יש לי עוד דוגמה בנושא.

אליעד: כן תן אתה דוגמה.

ש: נגיד לא יודע 5% מהנהגים זה סתם נתונים סתמיים עוברים ברמזור אדום.

אליעד: אם נגיד יחמירו את העונש של תאונת פגע וברח.

ש: זה לא מחויב שזה יקטין את אחוז העוברים באדום?

אליעד: לא.

ש: למה לא כאילו אלו שעוברים באדום לא משכללים את העונש?

אליעד: אם יהיה גזר דין מוות למי שעובר באדום, שנייה רגע האם זה יקטין את כמות האנשים שעוברים באדום לא מחויב יכול להיות שזה יגרום לכך שאנשים יגידו "טוב אוקי אז החיים שווים פחות", יכול להיות שזה בכלל יצור תוצאה הפוכה שאנשים יזלזלו בערך החיים ויגידו "תראה אפילו על כזה דבר הורגים אנשים". בפועל זה נכון שבאופן יחסי, שנייה זה נכון שבאופן יחסי אם הקנס גדל אז זה נכון שהוא נזהר יותר זה נכון אבל זה לא מחויב זה תלוי בהקשר, אוקי זה תלוי בהקשר.

לדוגמה אם נגיד מגדילים את העונש על תאונת פגע וברח זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח או מגדיל את הסיכוי שיהיה פגע וברח מצד אחד זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח כי הוא יודע שאם הוא יברח הוא יחטוף עונש חזק ומצד שני זה מגדיל את הסיכוי שהוא יברח כי הוא אומר "אבל עכשיו אם אני לא אברח מה אני אחטוף" אתה מבין לכן זה, אם הייתם אומרים פגע וברח אם אתה נשאר לעזור לבן אדם ואתה לא מקבל עונש אז הוא היה נשאר אבל אז זה היה עוד יותר פגע וברח הוא היה פגע בלי ברח כי הוא אומר "אני אפגע אני לא אברח ואז אני לא אקבל עונש".

עכשיו אני אתן לכם פרספקטיבה נוספת, אוקי ילד שהמציאות נגד רצונו זה בדיוק כמו בן אדם מבוגר שהמציאות נגד רצונו, עכשיו כשהמציאות נגד רצונך יש שתי אפשרויות או שאתה משנה את המציאות או שאתה משנה את רצונך. עכשיו בדרך כלל הורים כשהם רואים שהמציאות נגד רצונו של הילד בדרך כלל הם מנסים לשנות את המציאות שתהיה כרצונו של הילד אז הוא אומר "אני לא רוצה את זה", "אוקי מה אתה כן רוצה קח" למה כי הילד סובל אתה לא רוצה שהוא יסבול אז אתה מנסה לשנות את המציאות להתאים אותה למציאות של הילד אבל אז מה אתה עושה אבל אז אתה מרגיל את הילד שכל הזמן המציאות צריכה להיות כרצונו ואז מה תעשה ביום שלא תוכל לגרום למציאות להיות כרצונו.

מה תעשה כשהוא יגיע מחוץ לבית למקומות אחרים שהוא לא הילד שלהם ושמה אין להם כל כך סבלנות אליו ויגידו לו זה החוקים והוא לא ידע מה לעשות כי רגיל שהמציאות צריכה להיות כרצונו והוא לא יודע להרגיל את רצונו לרצון המציאות ולכן מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים כשהילד אומר "אני לא רוצה את זה" אז במקום לנסות לפתור את הבעיה להגיד לו "למה אתה לא רוצה, מה זה משנה שאתה רוצה, מי אמר שזה משנה" כל שאר הטקסים והדיונים וכו', אני לא אומר שצריך להגיד לו "אין הבדל בין יש לאין" אני לא אומר איך להסביר לו ואני לא אומר מה ואתה אל תצחק אבל אני לא אומר מה להגיד אני מדבר על הרעיון כרעיון.

אפשר להגיד לו "מה זה משנה" ואפשר להגיד לו "תראה את הפרופורציה" ואפשר להגיד לו ככה אפשר להגיד לו ככה, אפשר להגיד לו מלא דברים אבל הרעיון הוא לא להתמקד רק "בבוא נשנה את המציאות שתהיה רק כרצונך בוא נתמקד גם בלשנות את רצונך". עכשיו בטווח הקצר הרבה פעמים זה יותר קשה כי הוא מתעקש על משהו ויותר קל לתת לו את מה שהוא רוצה מאשר לחפור לו מצד שני אתה מרגיל אותו לקבל את מה שהוא רוצה ואז זה הרבה יותר קשה בטווח הארוך אם תרגיל אותו להסתפק במה שיש לו לטווח הארוך זה יהיה יותר קל וצריך את שני הצדדים כי אם תרגיל אותו רק להסתגל הוא גם יצא נכה נפשית כי הוא לא ידע לעשות כלום ואם תרגיל אותו רק להילחם הוא גם כן יפגע כי הוא לא ידע לוותר, בקיצור צריך גם וגם.

ש: ואם הוא יחשוב שזה בצחוק.

אליעד: כי מי אמר אולי באמת צריך להסביר לו את זה אז השאלה באיזה מילים אבל כן צריך להסביר לו את זה, חוץ מזה אם אתה תסביר לילד שאין הבדל בין יש לאין הוא יבין את זה כמוך אם גם אתה לא מבין את זה אז זה לא משנה. טוב הבנו?
לעזור איך להיות בטוח למה אני לא רוצה לשנות את רצונך אנושית אישיות קיצונית איך לגרום לילד לתגמל לשפר את הביטחון העצמי רוצה ביטחון עצמי טקסים איך להעניש ילדים איך לחנך איך לחנך את הילד איך לחנך את הילדים איך לחנך ילד איך לחנך ילדים בעיות בחינוך בעיות בחינוך הילדים בעיות בחינוך ילדים גבולות גבולות לילדים האם להעניש ילד הדרכה להורים הדרכת הורים הצבת גבולות הצבת גבולות לילדים חינוך חינוך ילדים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים כמה להעניש להעניש להעניש ילד להעניש ילדים לחנך לחנך ילד לחנך ילדים מחנך מחנכים סוגים סוגים של עונש עונש עונש טוב עונש רע עונשים עונשים לילדים ענישה ענישה מחמירה ענישה מקלה ענישה נכונה
שיטות חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוך
שיטות חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוך האם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי טוב יותר לילדים? כאשר שואלים איזו שיטת חינוך טובה יותר - חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי, אליעד כהן מדגיש שהשאלה האמיתית איננה מהי השיטה הטובה ביותר באופן כללי, אלא מהי מטרת החינוך בעיניך?. לפי אליעד, כל שיטה חינוכית צריכה להימדד ביחס למטרות הספציפיות שאנו מציבים. למשל, אם הורה רוצה שהילד יהיה רופא בעתיד, אז השיטה שתוביל למספר הרב ביותר של דוקטורים, ביחס לשיטות חינוך אחרות, תהיה השיטה הטובה ביותר עבורו. אליעד כהן נותן דוגמה ספציפית: נניח שהמטרה של ההורה היא פשוט שיהיה לילד ... בגרות, אז ההשוואה צריכה להיות בין אחוזי ההצלחה בבגרויות של בתי הספר בשיטות השונות. כיצד ניתן לדעת איזו שיטת חינוך מומלצת? לפי אליעד, ההשוואה בין שיטות החינוך איננה מסתכמת רק בשאלה איזו שיטה מאפשרת לילדים יותר חופש או איזו שיטה נעימה יותר, אלא השוואה אמיתית היא זו שבוחנת האם השיטה משיגה את המטרה שהצבנו מלכתחילה. למשל, אנשים רבים בוחרים בשיטות חינוך כמו אנתרופוסופיה או חינוך דמוקרטי בגלל שהם מאמינים שאלו שיטות יותר מתקדמות, פחות מגבילות, או אולי כי בשיטות אלו אין מבחנים והילדים יותר ... נעימה או ידידותית לילד, אם היא לא מביאה את התוצאות שרצית להשיג, אז היא לא טובה עבורך. איך שר החינוך אמור להחליט איזו שיטה מתאימה למדינה? אליעד כהן ממשיך ומסביר כיצד ניתן לבחור שיטת חינוך אם אתה שר החינוך, כלומר, מנקודת מבטה של המדינה. הוא שואל: מהי מטרת החינוך מבחינת המדינה? אם המטרה היא להכשיר אזרחים שיתרמו למדינה - בין אם מדובר באזרחים עם ידע טכנולוגי, דוקטורים, מדענים, או כל תרומה אחרת - אז על שר החינוך לבדוק איזו שיטה מייצרת יותר תועלת למדינה לאורך זמן. אליעד מדגיש שמנקודת המבט של המדינה, מטרת החינוך היא שהילדים יגדלו להיות אזרחים מועילים. אם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי מובילים לכך שתוך 20 שנה יוצאים מבתי הספר הללו יותר דוקטורים או מדענים, או אנשים שתורמים באופן חיובי לכלכלה ולחברה, הרי שזו שיטה טובה. אם לא - היא פחות טובה. מהי המשמעות של הצלחת שיטת חינוך לאורך זמן? אליעד כהן מדגיש את החשיבות של מדידת ההצלחה של שיטת החינוך לאורך זמן. לטענתו, לא ניתן למדוד הצלחה של שיטה רק לפי הקריטריונים שטובים כרגע (למשל, הילד מרוצה או חווה ... הצלחות בתחומים אלו. האם כל בתי הספר שווים באיכותם? אליעד כהן טוען כי במידה ואין לך ציפיות ספציפיות מתהליך החינוך, כלומר, אתה מסתפק בכך שבית הספר יהיה בייביסיטר, אז למעשה כל שיטות החינוך זהות מבחינתך. במקרה כזה אין משמעות לחינוך אנתרופוסופי או חינוך דמוקרטי - כל שיטה תענה על הדרישה הזו באותה מידה. אבל אם יש ציפיות ברורות, כגון הצלחה בבחינות בגרות, ... או כל יעד ברור אחר - אז ההחלטה על השיטה הטובה ביותר צריכה להיעשות לפי מבחן התוצאה: איזו שיטת חינוך הובילה, באופן מוכח, ליותר הצלחות בתחום שבחרת. איזה בית ספר הכי טוב לילדים? בסיכומו של דבר, אליעד כהן מסביר שאין בית ספר אחד שהוא הכי טוב באופן אבסולוטי. השאלה היא מה אתה רוצה להשיג מהחינוך. אם מטרתך ברורה, תוכל לבדוק איזו שיטה משיגה את התוצאה הזו באופן המדויק והיעיל ביותר. אם המטרה שלך איננה ברורה, לא משנה באיזו שיטה תבחר - כולן תהיינה שוות עבורך. איזה חינוך הכי טוב לילדים? חינוך דמוקרטי בעד ונגד חינוך אנתרופוסופי יתרונות וחסרונות איך לבחור בית ספר לילדים? איך לדעת איזה בית ספר הכי טוב? מה מטרת החינוך? איך לבחור שיטת חינוך?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים ... בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד ... או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, ... למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת ... הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא הפנים את ההיגיון של ההוראות. כיצד ניתן לקחת לאדם את הבחירה החופשית באמצעות חינוך? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת שלדבריו כבר הסביר במקומות אחרים, שלפיה אם אדם מגיע להבנה מלאה ועמוקה של דבר מסוים, ... להבנתם רק כאשר הם לא באמת מבינים לעומק את ההיגיון מאחורי הדברים. מה עושים בפועל כדי ליישם את שיטת החינוך הנכונה? אליעד מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב ... וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של ... מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי ... הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא חינוך שמזכיר את התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם ... הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית. מהו חינוך נכון? חינוך נכון, לדברי אליעד, הוא לא על להורות לילד מה לעשות ומה לא לעשות, אלא על להסביר לו את צורת ... יכולת החשיבה שלו ולהבין את ההיגיון שמאחורי כל פעולה, כך שהוא יוכל להגיע למסקנה נכונה בעצמו. מהי החשיבה החיונית לחינוך טוב? כאשר ההורים מסבירים לילד את השכל שמאחורי הדברים, הם לא מתמקדים אך ורק בשאלה של מה מותר ומה ... ומה אסור, ההורים צריכים להסביר את ההיגיון של כל פעולה ולפתח אצל הילד את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות עצמאיות. חינוך כזה לא רק עוזר לילד להתנהג בצורה נורמלית, אלא גם מסייע לו לפתח את כישוריו השכליים וההבנתיים, כך שהוא יוכל להתמודד עם החלטות בעתיד בצורה מושכלת. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חינוך ילדים והשאלה שנשאלתי היא מה צריך לעשות הורה כאשר הוא רואה שהילדים עושים חלק ממה שהוא אומר, ההורה רוצה ... ממה שנדמה. כאשר ההורים הם חמורים דהיינו, הם מתעסקים כל הזמן במה לעשות ובמה לא לעשות אז גם שיטת החינוך שלהם שהם מחנכים את הילדים שלהם זאת בעצם שיטת חינוך של חמורים ואז גם הילדים יוצאים חמורים ולפעמים החמורים האלה הם מקשיבים גם אם לפעמים החמורים האלה לא מקשיבים להם, אבל אם ההורים הם בני אדם חושבים והם מחנכים את הילדים שלהם בצורה שהם מחנכים בני אדם אז גם הילדים מתנהגים כמו בני אדם. אני אסביר מה אני מתכוון לחנך ילד פירושו לחנך אותו ... כן לעשות לא לעשות, החמור לא חושב החמור לא מפעיל את דעתו אין לו שיכול דעת לחמור. לעומת זאת חינוך נכון פירושו לא להגיד לילד שלך להגיד מה לעשות ומה לא לעשות חינוך נכון פירושו להסביר לילד שלך את צורת החשיבה הנכונה, כאשר הילד שלך שואל אותך מותר לעשות את הדבר הזה? ... ולהוביל את המחשבה של הילד שהוא עצמו יגיע למסקנה הנכונה מה צריך לעשות. זה נקרא לחנך את הילד כמו שמחנכים בן אדם וכאשר מחנכים את הילד כמו שמחנכים בן אדם ממילא הילד מתנהג כמו בן אדם, אני אסביר אם ההורים מחנכים את הילד מותר אסור, אסור מותר, ...
הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו *לא* יודעים *כל* המחנכים בעולם?
הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו לא יודעים כל המחנכים בעולם? במאמר הזה נגלה את הסוד של חינוך הילדים, את הסוד שאותו לא יודע שום פסיכולוג / מורה / הורה / מחנך בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית שבגללה קשה להורים לחנך את הילדים שלהם, ונסביר את שורש הקושי לחנך ילדים. ונסביר גם מי כן יכול ואיך הוא יכול לחנך ילדים. ושורש הקושי לחנך ילדים הוא די פשוט, והוא משום שבכל פעולה של חינוך ילדים, יש בעצם סוג של ניגוד אינטרסים. ולא ניגוד אינטרסים בין ההורה לבין הילד, כי את זה כולם יודעים, אלא יש ניגוד אינטרסים בתוך המטרה עצמה של חינוך הילדים. והעניין הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים, הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם ... הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל ... בעצם ההורה מרגיל את הילד לא לקבל את עצמו איך שהוא, ולא להיות מרוצה מעצמו. וכל ילד גדל עם חינוך כלשהו. כי הילד לא יכול לשרוד בעולם בלי חינוך כלשהו. ואפילו בעלי החיים, גם הם מקבלים חינוך כלשהו, לדעת להיזהר מבעלי חיים טורפים וכיוב. ואם הילד לא יקבל כל חינוך, הרי שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד ... הוא ירגיש חופש למשך כמה דקות, הרי שהכמה דקות האלו לא ימשכו למשך הרבה זמן, אם הילד לא יקבל חינוך מתאים להתנהג עפ חוקים כלשהם. אבל זה לא סותר את האמת, שהיא שכל חינוך ילדים וכל מסגרת שיש בעולם שמגבילה את האדם לחוקים של טוב ורע וכיוב, הרי שזה סוג של בית כלא, ... ולכן הילדים מתנגדים כאשר מנסים לחנך אותם. כי ההורה נדמה לו שהוא עושה טובה גדולה לילד שלו בכך שהוא מחנך אותו. אבל מצד האמת על ההורה לזכור שבאותה המידה ממש, הוא גם עושה רעה גדולה לילד שלו בכך שהוא מחנך אותו. משום כל מהות החינוך, היא ליצור עבור הילד את ההפרדה שבין טוב לבין רע. ובכך בעצמו יש גם רע. כי זה לוקח ילד קטן שמבחינתו הכל טוב, ומכניס לו לתודעה את ההפרדה שבין טוב לרע. וגם אם אין להורה ולמחנך שמץ של מושג איך לחנך את הילד בצורה טובה באמת, הרי שעדיין צריך כל הורה ומורה להודות על האמת, שיש כאן בעיה שורשית אמיתית. והיא שכל חינוך ילד לכל הפרדה שבין טוב ורע, הרי שיש בה לא רק טוב, אלא גם רע לפחות באותה המידה. ועל ... אחרת, ולכן ההורה מוכרח לעשות זאת לטובת הילד, מנקודת המבט של העולם של הטוב והרע. אך עדיין צריך ההורה והמחנך להבין את תהליך החינוך, גם מנקודת המבט של הילד, שממנה הוא חווה את החינוך כתהליך של שלילת החופש שלו והכנסתו לבית הכלא החברתי הגדול בעולם, שהיא תפישת המציאות כטוב ורע. ומי שרוצה את האמת, אז האמת היא ששום הורה ומחנך בעולם, לא יודע ולא יכול לחנך אף אחד בעולם. כי אף אחד בעולם לא יודע איך לחנך אפילו לא ... אומר שזאת לא האמת. כי על האמת צריך להודות, גם אם אין לאדם מושג מה הפתרון. והאמת היא שכל חינוך ילדים, מאמלל את הילד לא פחות מאשר הוא מסייע לילד. וגם אם ההורה מוכרח לחנך את הילד שלו, הרי שעל ההורה להבין את האמת, שכל חינוך מכל סוג שהוא שגורם לילד לעשות הפרדה בין טוב לרע, הוא טוב בדיוק כמו שהוא רע. ומה הפתרון? והפתרון ... אחרים. ואז ורק אז הוא יודע לחנך ילדים באמת. ורק אז הוא יגרום לילדים שלו לאהוב את זה שהוא מחנך אותם, ולא לשנוא אותו על זה שהוא מחנך אותם. כי לכל בעיה יש פתרון. ויש משהו בצורת התפישה של האדם, שאם האדם ישנה אותה, על ידי זה ... מציאות שנראות כמנוגדות זו לזו, הוא יודע לחנך את כולם. מאחר שהוא כבר חינך את עצמו בשלמות. כי עיקר החינוך שצריך לחנך את האדם, הוא שהאדם יכיל בתוכו את שתי תפישות המציאות המנוגדות בו זמנית. וכל החינוך שבעולם צריך להתמקד אך ורק בדבר אחד ויחיד, והוא שבני האדם ידעו להכיל בתוכם את ההפכים המנוגדים. דהיינו, גם ... שאין שום הבדל בין טוב לרע, ושהכל אחד ושהכל טוב תמיד בשלמות, ללא כל הבדל בין טוב לרע. וכל החינוך שבעולם, אמור להתמקד רק בדבר הזה. כי הוא השורש של החיים הטובים. אך רק מי שהוא חכם אמיתי שיודע ...
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים מה ההבדל בין שתלטנות לבין חינוך? שתלטנות וחינוך הם שני מושגים דומים לכאורה, אך שונים באופן מהותי. אליעד כהן מסביר כי שתלטנות וחינוך אינם זהים, אף שלפעמים נדמה שהם חופפים. ההבדל המרכזי בין שתלטנות לחינוך נעוץ בשאלה האם ההוראה או ההגבלה שניתנת לאדם אחר נעשית לטובת האדם שמקבל את ההוראה או לטובת האדם שנותן אותה. אם הפעולה שנעשית נעשית לטובת האדם השני - כלומר, זה שמקבל את ההוראה - אזי מדובר בחינוך. אך אם הפעולה נעשית לטובת האינטרס האישי או ההעדפה של נותן ההוראה, אז זו שתלטנות. אליעד נותן דוגמה פשוטה להמחשה: אם הורה אומר לילד שלו אתה חייב להכין שיעורים, האם זו שתלטנות או חינוך? כדי לענות על השאלה הזאת, יש לבדוק האם ההורה דורש זאת לטובת הילד או רק לטובת עצמו. אם ההורה יודע שהכנת שיעורים מועילה לילד, זה חינוך. אבל אם הוא עושה זאת רק כי כך החליט, בלי סיבה אמיתית, זו שתלטנות. איך ניתן לדעת אם ההורה הוא שתלטן או מחנך? אליעד מסביר כי המדד האובייקטיבי לדעת האם הורה הוא שתלטן או מחנך הוא לבדוק את אמיתות ההוראה שהוא נותן לילד. אם ההוראה היא אמת אובייקטיבית ומועילה לילד, מדובר בחינוך. אם ההוראה היא העדפה אישית שרירותית ללא תועלת אמיתית לילד, מדובר בשתלטנות. לדוגמה, אם ההורה אומר לילד שלו אל תרביץ לאחיך, וזו אכן התנהגות שכולם מסכימים שהיא שלילית, והילד עצמו מבין שזה אכן רע להרביץ, ההורה במקרה הזה מחנך. אך אם ההורה אומר לילד שלו ללבוש חולצה בצבע אדום סתם כך, בלי סיבה ברורה או בלי שהילד עצמו יראה בכך תועלת כלשהי, אז ההורה הוא שתלטן. האם אפשר להיראות מחנך ובפועל להיות שתלטן? אליעד מציין כי יכול להיות מצב שבו אדם מתחזה למחנך אבל למעשה הוא שתלטן. הוא נותן דוגמה על אדם דתי שמחנך את ילדיו לפי מצוות הדת. מבחינת אותו אדם דתי, הוא מחנך אותם. אבל אם נסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית, נגלה שזו למעשה העדפה אישית שלו, ולכן בפועל הוא משתלט על הילד שלו ולא מחנך אותו באופן אובייקטיבי. לדוגמה, מוסלמי שמחנך את ילדיו להיות מוסלמים, יהודי שמחנך את ילדיו להיות יהודים או נוצרי שמחנך את ילדיו להיות נוצרים - כולם חושבים שהם מחנכים. אבל אליעד מראה כי למעשה הם משתלטים על הילדים שלהם כי ההעדפות האלה אינן אובייקטיביות אלא סובייקטיביות בלבד. איך לדעת אם אתה שתלטן או מחנך ביחסים בין בני זוג? אליעד מסביר שההבדל בין שתלטנות לחינוך קיים גם בזוגיות. אם בן זוג מתעקש שבן הזוג השני ינהג בצורה מסוימת, יש לבדוק עד כמה הדרישה הזאת ... שרירותית. ככל שההתעקשות יותר מבוססת על העדפה אישית בלבד, מדובר בשתלטנות. ככל שההתעקשות מבוססת על תועלת אמיתית ומוסכמת, מדובר בחינוך. לדוגמה, אם בן זוג מתעקש שהשני יאכל ארוחת ערב כדי שלא יהיה חולה, זוהי דרישה שיש לה בסיס אובייקטיבי ולכן הוא מחנך. אבל אם הוא מתעקש שהשני ילבש בגד מסוים ללא שום סיבה ברורה, הוא שתלטן. האם שתלטנות היא תמיד דבר ... משקר לעצמו או לאחרים, אין בעיה מיוחדת בכך. הבעיה האמיתית נוצרת כאשר האדם משתלט על האחר ומציג את עצמו כמחנך או כמי שעושה זאת לטובת האחר בלבד. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הורה שאומר לילד שלו ללכת לישון בשעה מסוימת ... לו שקט, הוא שתלטן. אבל אם ההורה מודה בכך שהוא עושה זאת למען עצמו, ולא מציג זאת כמעשה של חינוך למען הילד, זה לא הופך אותו לפחות שתלטן אבל לפחות הוא מודע לכך ואינו משקר. איך להתמודד עם תחושת ... לבדוק האם הבקשה שלו היא באמת אמת אובייקטיבית. אם היא אכן אובייקטיבית ומועילה לך, הוא לא משתלט עליך אלא מחנך אותך. אם זו רק העדפה אישית שלו ואין בה שום אמת או תועלת עבורך, אתה אכן נתון לשתלטנות של ... אחרת, ולא רק בדרך שאתה בחרת, ואתה מתעקש רק כי אתה החלטת - אתה שתלטן. מה ההבדל בין שתלטנות לחינוך? האם אני הורה שתלטן? איך לזהות שתלטנות בזוגיות? מתי חינוך הופך לשתלטנות? האם כל הורה הוא שתלטן?
קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים
קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים איך ניתן להתמודד עם קונפליקטים בחינוך ילדים? הקונפליקט בחינוך ילדים יכול להיות מורכב מאוד, במיוחד כאשר ההורים או המחנכים נמצאים במצב של חיים כפולים. כלומר, הם חיים בתוך מערכת ערכים או סולם ערכים מסוים, אך מבקשים לחנך את ילדיהם לפי סולם ערכים שונה. דוגמה לכך היא כאשר אדם דתי שרוצה להיות חילוני, אך מחנך את ילדיו לפי הערכים הדתיים. כל אדם חי במסגרת חברתית מסוימת, וזו יכולה להוות אתגר בחינוך הילדים. מה המשמעות של חינוך ילדים במסגרת ערכים חיצוניים? כאשר אדם נמצא במסגרת דתית או חילונית ואינו שלם עם סולם הערכים שלה, הוא עשוי ... את עצמו במצב שבו הוא לא מעוניין להטיל את האמונות או הערכים הללו על ילדיו. לדוגמה, אם אדם דתי מחנך את ילדיו להיות דתיים, בעוד שהוא בעצמו לא שלם עם האמונה הדתית, זה יכול להוביל לקונפליקט פנימי ולתחושה שהוא מזיק לילדיו בכך שהוא מחנך אותם לפי ערכים שהוא עצמו לא מאמין בהם. כל אחד עובר את התהליך הזה בדרכים שונות, אך המהות היא להנחות את הילד להבין את הערכים והאמונות מבלי להיתקע בצורות חיצוניות של מצוות או מצבים דתיים. כיצד להתמודד עם חינוך שמתנגש עם הערכים האישיים? הפתרון המרכזי שעולה הוא להמקד במהות ולא בצורת הפעולה עצמה. לדוגמה, אם אדם דתי שרוצה ... ולהתחבר למהות האמיתית של הערך. האם יש סיכון ביצירת סתירות פנימיות? יש לשים לב גם לפרדוקסים שעלולים להיווצר כאשר מחנכים ילד באופן שמסתיר את המהות מאחורי הצורה. אם למשל, מבקשים להסביר לילד שהעיקר הוא לא לקיים מצוות מתוך צורה ... לאלוהים, אז אין צורך בכלל במצווה חיצונית. כאן, ייתכן שהילד יתחיל להימנע מקיום מצוות בכלל. כיצד להתמודד עם פרדוקסים בחינוך? במצבים כאלה, על המחנך להכיר את הפרדוקסים הללו ולזכור שהצורה לא משנה, אלא מהות המעשה. אם הילד מבין את המהות האמיתית מאחורי הפעולה, ... טבעית. תהליך כזה יכול לקרות גם כאשר ההורה נמצא בתוך סיטואציה של חיים כפולים. לדוגמה, אם הורה חילוני רוצה לחנך את ילדיו על פי הערכים החילונים, הוא יכול להסביר להם על חשיבות הכסף, אך מבלי להיתקע בתוצאה החיצונית בלבד. האם חשוב שההורה ימצא איזון פנימי? כשההורה עצמו לא שלם עם הערכים שהוא מחנך את ילדיו, הוא עלול להרגיש ספקות פנימיים. במקרה כזה, ההורה עשוי להיצמד לאיזושהי דרך או מערכת ערכים שנראית לו ... האמת הפנימית שלו ולהתמיד בחשיבה עצמאית. זהו תהליך שבו הילד לומד לבדוק את האמת בעצמו ולהתמודד עם כל צורת חינוך או ערך שמועבר לו. מהו קונפליקט בחינוך ילדים? כיצד להתמודד עם חיים כפולים? איך לחנך ילדים בצורה אפקטיבית? מהי מהות מצוות? האם כדאי להנחות ילדים לפי ערכים פנימיים? כיצד להימנע מפרדוקסים בחינוך? ש: יש בעיה כזאתי אני מכיר שבן אדם שחי בצורת חיים מסוימת במסגרת חברתית מסוימת, עכשיו הוא חי במסגרת ... הזאת בגלל כל מיני טעמים. אליעד: כל אחד חי במסגרת חברתית בטעמים מסוימים אוקי. ש: לא השאלה היא לגבי חינוך של הילדים. אליעד: לפי מה לחנך את הילדים. ש: כן לפי האמת שלי או לפי האמת החברתית? אליעד: עכשיו היה בתוכנית של מי שהיה שהתוכנית ... מסוים זאת האמת, מהיבט אחר אתה בכל מקרה מתעלל בהם נגיד שבן אדם דתי שרוצה להיות חילוני נגיד והוא מחנך את הילדים שלו להיות דתיים תכלס אם הוא היה מחנך אותם להיות חילונים הוא גם היה מתעלל בהם, כאילו בכל מקרה היה מחנך אותם בסולם ערכים אחר. למרות שאפשר להגיד אחרת הרעיון הוא זה לנסות למנף, תראה אני אסביר לך חברה זה ... מסתכל על השכל של הצורה והצורה מפסיקה לעניין אותו והוא מגיע למהות שלה. ולכן לדוגמה אם נגיד אדם נאלץ לחנך את ילדיו לפי התורה והוא רוצה לגרום להם לכפור בתורה, הוא עושה את זה בדרך מתוחכמת הוא אומר לו ... נגיד את זה הפוך נגיד אדם חילוני, רגע שניה אני רוצה להראות את זה, בא נגיד אדם חילוני שצריך לחנך את הילד שלו לסולם ערכים חילוני נגיד לא שהדתי יותר טוב אבל נגיד חילוני ועכשיו הוא רוצה דרך זה ... לא יש פה גם מרכיב נוסף. אליעד: אתה יכול לחבר כל אחד לכל שכל כן. ש: המרכיב הנוסף הוא שהמחנך או האבא הוא בעצמו מעורער, הוא בעצמו צריך לסדר את כל העניינים שלו. אליעד: אבל זאת בעיה אז מה ...
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או ... לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. ... פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר ... את עצמו באמצעות תחושה פנימית של חוסר שביעות רצון או פחד מפני העתיד. האדם בעצם יוצר לעצמו רע כאמצעי חינוכי כדי להשתפר. אליעד מסביר שאין תשובה מוחלטת לשאלה אם המציאות מענישה אותנו בצורה ישירה על מעשינו, אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה?
חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1
חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת? וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר. אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של עולם המבוגרים. וזה כמובן, כדי להקנות לילד ... וככל שהמשחק הופך להיות יותר מורכב, כך זה יוצר את הרושם, שהמשחק הוא יותר חשוב ויותר רציני ומהותי. וכאשר מחנכים ילד, הרי שבעצם מנסים להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים המתאימים, כדי שהוא יוכל באמצעותם לשחק בבא הזמן, ... הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי התנהגות וצורת חשיבה בוגרת. ויש לשים לב לכך, שהדבר המרכזי שאותו אנחנו מנסים לחנך את הילד, זה לא שהוא ישנה את החיצוניות של העיסוקים שבהם הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו. כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, והוא כזה שהוא גורם לילד ... ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים. ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא על הצורה שבה ... שהילד יעשה את מה שמעניין אותו, אבל שהוא יעשה את זה מתוך הסתכלות של אדם מבוגר. ואחרי שהבנו שעיקר חינוך הילדים, הוא לא לגרום לילד לשנות את ההתנהגות שלו, אלא לגרום לילד לשנות את צורת החשיבה שלו, וממילא השיפור החיצוני של ההתנהגות יבוא מעצמו, עכשיו ממילא ניתן להבין איך לחנך ילדים בצורה בוגרת. והדרך לחנך ילד בצורה בוגרת, היא על ידי זה שמראים לו, איך להשיג את המטרות האישיות שלו טוב יותר, באמצעות זה ... לבני האדם, ובין הילדים לבין המבוגרים, הוא בעומק ובעוצמה שבה היכולות השונות באות לידי ביטוי. וכפי שאמרנו, כאשר אנחנו מחנכים ילד, המטרה שלנו היא לגרום לו לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי שהילד יגלה את הפוטנציאל האישי שלו וידע ...
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ... או במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ומבהיר שאם מישהו מתנגד להפעיל כוח בכלל, הוא למעשה לא יוכל לחנך אף אחד ואף לא את עצמו. הוא מדגים: אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא חייב להגביל את עצמו. אם ... להרגיש רע כלשהו בכך שימנע מעצמו את הסיגריות, הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע ... בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם ... אותו כשהוא צעיר, וכשהוא מתבגר, אם הוא כבר גדל עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד ... את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד ... ההורים או את הסביבה. גם אם הסבל בא מההורים או מהסביבה, מבחינת הילד המתבגר, עליו ללמוד להתמודד עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים בבעיות ...
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה ... אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי הבעיה העיקרית בעצות חינוך של מומחים? אליעד כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן ... לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל לחנך את עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי ... הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, ... להיות מדויקים מאוד באיזון בין רחמנות לאכזריות, וזו בדיוק המומחיות הנדרשת להורה או למנהיג אמיתי. מפורסמים של שקר והנזק בחינוך על פי עצותיהם - מה זה אומר? אליעד כהן מתאר תופעה של מפורסמים של שקר - יועצים, מומחים, או מנהיגים שנותנים עצות שהם בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ... הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים
למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים
למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים
למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים למה קשה להורים לחנך ילדים? חינוך ילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור הורים, בעיקר בשל הצורך לאזן בין שתי תפיסות שונות של אהבה: אהבה ... גם יחד. זוהי מלאכה מורכבת אך הכרחית, והצלחה בה תוביל ליכולת טובה יותר של הילד להתמודד עם אתגרי החיים. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איך לאזן בחינוך ילדים? ביקורת לילד למה קשה לחנך ילדים? החינוך לילדים הוא אתגר קשה, במיוחד כאשר מדובר במאבק פנימי בין עקרונות סותרים. יש כאן קונפליקט עמוק בין אהבה עם ... של חוסר יכולת להנחות את ילדיהם באופן יעיל. מהם עקרונות האהבה עם תנאים והאהבה ללא תנאים? הקושי המרכזי שמציב חינוך הילדים הוא המתח שבין שני סוגי אהבה: אהבה עם תנאים ואהבה ללא תנאים. בזוגיות, אהבה עם תנאים היא נורמה ... גבולות, והזוגיות הייתה מאבדת את משמעותה. מצד שני, אם מדובר בילד, הבעיה מסתבכת יותר. מצד אחד, כבן אדם אוהב ומחנך, אתה רוצה לשדר לילד שאתה אוהב אותו ללא תנאים, כדי להעניק לו תחושת ביטחון עצמית וללמד אותו לאהוב את ... - אם תבצע את האיזון באופן ברור, ילדיך יבינו טוב יותר את המסרים שלך ויתמודדו עם העקרונות בצורה מאוזנת. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איזון בחינוך ילדים עכשיו למה לחנך ילדים זה קשה למה זה קשה בהנחה שזה קשה, למה להורים קשה לחנך ילדים מה המהות של העניין? ש: הם פחות חווים כל דבר. אליעד: נניח אז הנושא כדלקמן יש זווית שאומרת ... תגיד לו תקשיב הכל בסדר בלי תנאים מבחינתו לעשות תוהו ובוהו אין שום משמעות לכלום אבל אתה רוצה גם לחנך אותו אתה רוצה שהוא ילמד לרצות להצליח ושהוא לא יפחד להיכשל שהוא יאהב את עצמו עם תנאים ובלי תנאים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חינוך, מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה העולם קיים? האם אפשר לדעת הכל? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש או אין אלוהים? איך להנות בחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה לא להתאבד? אולי אנחנו במטריקס ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חינוך, איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחנך ילדים? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיות מאושר ושמח? איך לקבל החלטות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפרש חלומות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור אהבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לא להישחק בעבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן מנטלי, מנטור, מטפל קוגניטיבי התנהגותי בתחום חינוך - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.9219 שניות - עכשיו 30_08_2025 השעה 19:42:06 - wesi1